1. בבנק הפועלים מסבירים כי ההחלטה עליה הודיעו היום (ה'), לבצע הפרשה משמעותית בגין החקירה בארה"ב, נובעת מפגישה מהותית שהתקיימה בנושא בשבוע שעבר עם נציגי הרשויות בארה"ב. ייתכן כי זה אכן היה הטריגר, אבל גם אי-אפשר להתעלם מהעובדה שרק לפני חודשיים התחלף בבנק מנכ"ל - ובמקום המנכ"ל הוותיק ציון קינן, מונה לתפקיד אריק פינטו.
ההחלטה לבצע את ההפרשה מהווה שינוי גישה של הבנק בנושא החקירה האמריקאית. בתקופת קינן הגישה הייתה שכל עוד האמריקאים לא שמים מספר ברור על השולחן, אין לבנק "מספיק אינדיקציות" לגבי גובה הקנס, ואין צורך בביצוע ההפרשות.
גם ההפרשות שביצע הבנק עד כה בהיקף של 50 מיליון דולר, נעשו רק לאחר שבנק ישראל כפה על בנק הפועלים את ההפרשה. נזכיר כי גם בפשרה שנויה במחלוקת בין הצדדים, בתחילה אף לא נעשה גילוי נאות לגבי ההפרשות, שהתחבאו להן אי שם בהוצאות הבנק, ונחשפו לאחר התערבות רשות ניירות ערך.
נראה כי פינטו נוקט גישה אחרת, ועל אף שלא נקבע עדיין גובה הקנס - הוא מחליט לבצע הפרשה משמעותית כבר ברבעון הקרוב. נראה שבדומה למנכ"לים רבים שנכנסים לתפקידם, גם פינטו מבצע ניקוי אורוות ומנסה להגיע עם מאזן כמה שיותר נקי לשנת 2017 - השנה הראשונה שבה תוצאות הבנק במלואן יירשמו על שמו. "לא נופתע אם נראה גם הפרשה נוספת ברבעון הרביעי של השנה", אומר בהקשר זה אלון גלזר, סמנכ"ל המחקר בלידר שוקי הון.
2. כמו בהרבה תחומים, גם בנושא חקירת הרשויות וארה"ב בנק הפועלים ובנק לאומי משווים עצמם אחד לשני. גורמים בלאומי טענו לאורך השנים האחרונות כי היקף הקנס הגבוה שקיבלו אינו כה חריג, וכי גם בנק הפועלים הסתבך עם האמריקאים במידה דומה להם. לעומת זאת טענו בפועלים לאורך השנים, כי מצבם שונה לגמרי וכי הפרקטיקות שנחשפו בהסדר שלאומי חתם עליו והודה בהן לא היו קיימות אצלו.
נכון לעכשיו היקף ההפרשות של פועלים מהווה בקושי שליש מהיקף הקנס ששילם לאומי, אבל עוד מוקדם לקבוע, כי היקף ההסתבכות של פועלים קטן יותר משל לאומי. גם בנק לאומי הפריש לאורך השנים במספר פעימות הפרשות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. בכל פעם חשבו בבנק שבזאת נגמרו ההפרשות, וגילו להפתעתם עוד דרישות דרקוניות מצד הרשויות. האמריקאים כבר הוכיחו בעבר שזה לא נגמר עד שזה לא נגמר, וספק רב אם בנק הפועלים יסיים את הפרשה הזו בנזק של 120 מיליון דולר בלבד.