צורי דבוש / צילום: תמר מצפי
"חשיבותו של המשאב האנושי ביצירת ערך על-ידי חברה רק הולכת וגוברת", כך אמר בעל השליטה ויו"ר חברת פרופילי האלומיניום קליל תעשיות, צורי דבוש, במסגרת כנס שקיימה חברת קשרי המשקיעים ויחסי הציבור אייזנברג-אליאש בבורסה בתל-אביב בשבוע שעבר.
דבוש הציג בפני המשקיעים גרף המלמד על הקורלציה הקיימת בין העלייה בעלות ההעסקה של עובד בחברה לבין העלייה ברווחיה, וציין כי "בקליל מאמינים שככל שהעובדים קשורים יותר לחברה, וחשים שייכות אליה, כך גם ישתפרו ביצועיה העסקיים, וייווצר ערך לבעלי המניות שלה".
קליל היא אחת מיצרניות הערך הגדולות של השנים האחרונות בבורסה, ומניותיה עלו בחמש השנים האחרונות בכ-230%, לשווי חברה נוכחי של כ-720 מיליון שקל.
במחצית הראשונה של השנה הציגה קליל גידול של 1.4% בהכנסות לרמה של 188.5 מיליון שקל, ועלייה של 36% ברווח הנקי, שהסתכם ב-30.6 מיליון שקל. החברה נהנתה מירידה במחיר האלומיניום, חומר הגלם העיקרי שלה, לצד ירידה בעלויות התפעול על רקע ירידה במחירי האנרגיה.
מנכ"ל קליל, אריה (ריצ'י) ריכטמן, ציין כי החברה ממשיכה ליישם את האסטרטגיה להתמקד בייצור ושיווק מוצרים המיועדים לפתחי הבית, ובתוך כך גם זכוכיות ודלתות פנים, המתווספים לפרופילי האלומיניום המסורתיים שמייצרת החברה במפעלה בכרמיאל.
"לא רוצים להיות חברת בוטיק"
בהקשר של יצירת הערך, ציין המשנה למנכ"ל קליל, יוני רובינזון, כי הונה העצמי של החברה גדל פי שלושה מ-150 לכ-450 מיליון שקל במהלך שבע השנים האחרונות, ומתוך סכום זה ביצעה החברה חלוקות דיבידנד ורכישות עצמיות של מניות בהיקף כספי של כ-220 מיליון שקל.
עם זאת, הכנסות החברה נותרו יציבות ב-3 השנים האחרונות. בתשובה לשאלת "גלובס" בנוגע לעצירה בגידול בהכנסות, אמר ריכטמן כי "כמותית אנחנו גדלים. ההכנסות שלנו תלויות במחיר האלומיניום, אבל כמותית אנחנו גדלים כל הזמן. השוק בארץ גדל להערכתנו בשנה האחרונה, אבל בגלל עליית התחרות, ביצענו הוזלה של המוצרים שלנו. אנחנו לא חברת בוטיק ולא רוצים להיות חברת בוטיק. בדוחות של 2015 רואים התאמה בין הורדת המחירים שלנו והשחיקה ברווחיות על מנת למכור בכמויות גדולות יותר. אם צריך לשחוק את הרווחיות שלנו בשביל נפח המכירות אז אנחנו עושים את זה".
- מהם מנועי הצמיחה של קליל?
"אנחנו מחזקים את התשתיות שלנו כל הזמן. בסוף אנחנו מוכרים בגדול מוצר בסיסי אחד, פרופיל אלומיניום, אבל השימושים שלו הם רבים. אין מוצר אחד שיהווה את מנוע הצמיחה של החברה. אנחנו יוצאים כל הזמן עם מוצרים חדשים ומגוונים. גם לאחרונה הצגנו כמה מוצרים חדשים, שנוציא אותם לשוק בקרוב. השקענו לאחרונה כ-50 מיליון שקל בשיפור קווי הייצור שלנו, ואנחנו משקיעים כל הזמן בהון האנושי".
- אתם מתכננים לצאת מהשוק הישראלי ולנסות למכור גם בחו"ל?
"כרגע לא. אנחנו חושבים שיש עוד הרבה לאן לגדול בשוק המקומי. השוק הישראלי ממשיך להתפתח כל הזמן, וזה גם מה שצפוי לקרות בשנים הקרובות. האתגרים בשוק הישראלי הם מספיק גדולים עבורנו".
בכנס הציגה גם חברת המוצרים לרכב שנפ, שמניותיה בלטו בחצי השנה האחרונה עם עלייה של כ-65%. שנפ דיווחה השנה על שני הסכמים משמעותיים: רכישת מצברים מהיצרן הבינלאומי JCI לשם שיווקם בשוק הישראלי, ורכישת 50% מחברת אדי מערכות, המתקינה מערכות נלוות ואביזרים לרכבים, תמורת כ-75 מיליון שקל.
יו"ר דירקטוריון שנפ, אבי אורטל, ציין כי הסכם הרכישה, שצפוי להיסגר בסוף השנה, משלים את האסטרטגיה של יצירת סינרגיה בין פעילויותיה השונות של שנפ, הפועלת כיום בתחומי המצברים והצמיגים. אורטל ציין, כי שנפ עשויה להביא לקפיצת מדרגה בביצועיה של אדי מערכות, שכן אדי פועלת כיום אך ורק בשוק הראשוני, ומספקת שירותיה בעיקר ליבואניות הרכב, בעוד שבזכות שנפ היא תוכל לחדור אל השוק המשני, ולספק שירותיה גם ללקוחות הקצה הפרטיים במוסכים ובמכוני חשמל לרכבים.
מנכ"ל חברת וואן טכנולוגיות, שי אוזון, הציג בכנס את מנועי הצמיחה של הקבוצה, ובראשם תחום שירותי הענן, שהנו אחד הצומחים בשוק ה-IT העולמי, מגמה שניתן לאבחן באמצעות רכישות ענק שביצעו אורקל ו-IBM בתחום זה לאחרונה.
"יש שתי מגמות עולמיות - הענן והדיגיטל. בתחום הענן יש הרבה מאוד ארגונים שהולכים יותר ויותר לפתרונות מבוססי ענן, כי זה מאפשר הורדת עלויות וגמישות. כל החברות הגדולות למעשה הולכות לשם. מדובר באפליקציות יותר מורכבות, ולכן לארגונים לוקח זמן לקבל החלטות לעבור לתחום הזה. אנחנו בוואן התחלנו ב-2014 להיכנס לתחום הזה, וביצענו מאז מספר צעדים, ואנחנו הולכים לעשות עוד כמה פעולות, להגדיל את השירותים שלנו סביב תחום האפליקציות מבוססות הענן", אומר אוזון ל"גלובס".
"בתחום הדיגיטל זיהינו שהאתגר הגדול ביותר בארגונים הוא לחבר את המערכות הישנות לחדשות, כלומר לעולם הדיגיטלי. לצורך כך הארגון צריך אפליקציה שתדע לדבר עם המערכות הישנות שלו. אז פיתחנו יכולות וביצענו כבר מספר פרויקטים בתחום הזה".
כמו כן, התייחס אוזון לחברה לאוטומציה, שאותה רכשה וואן לפני כשנתיים, הפועלת במגזר הרשויות המקומיות. "זה שוק שאנחנו לא היינו חשופים אליו, וכיום אנחנו כבר מבצעים מספר פרויקטים בתחום הזה. יש כאן פוטנציאל גבוה שאנחנו עדיין לא ניצלנו, ואנחנו מתכוונים לנצל אותו בשנים הקרובות.
"בנושא השכר יש לנו את הפלטפורמה שלהם, ויש כאן שיעורי רווחיות גבוהים יחסית שרואים אצל המתחרות שלנו. כאן ההשקעה כבר נעשתה למעשה, ולכן, אם מצליחים לקצור את הפירות אפשר להגדיל את שיעורי הרווחיות. גם בתחום הזה אנחנו עדיין בתחילת הדרך, ומתכוונים לנצל את הפוטנציאל שלו בשנים הקרובות".
אוזון ציין את הפרויקטים מסוג "עיר חכמה" (Smart city), שבמסגרתם ממחשבות ערים את תשתיותיהן הבסיסיות. לדבריו, פרויקטים אלה צוברים תאוצה בעולם, והם עשויים לצבור תאוצה גם בישראל, כאשר וואן פועלת בתחום זה באמצעות החברה לאוטומציה. "כמעט כל הערים בישראל הולכות לכיוון הזה של פיתוח תשתיות חכמות, בדומה למגמה בעולם. יש כאן פוטנציאל גדול למנוע צמיחה נוסף, ואנחנו נראה איך ניתן לנצל את זה ולקדם את התחום הזה, שנמצא למעשה רק בראשית הדרך".
גם וואן נהנתה בשנים האחרונות מעדנה בשוק ההון, ושוויה עלה בחמש השנים האחרונות בקרוב ל-500%, לשווי נוכחי של 970 מיליון שקל - שווי אשר יביא ככל הנראה לכניסת המניה למדד ת"א 125 שיושק בקרוב על-ידי הבורסה.