3 חוקרים בתחום האקדמי, פרופסורים יידועי-שם, הוזמנו על-ידי אוניברסיטת ניו-יורק לשהות בה במהלך שנה אקדמית, כחוקרים במכונים חדשים שנפתחו בה (מכון שטראוס ומרכז תקווה). כל אחד מהם קיבל מלגה מהאוניברסיטה - בסכומים הנעים בין 75 אלף דולר ל-100 אלף דולר עבור 10 חודשי שהייה בניו-יורק - עליה דיווח לרשות המסים בישראל כסכום שאינו חייב במס הכנסה.
פקיד השומה פחות התרשם מהדיווח, והוציא לשלושת הפרופסורים המכובדים שומות מס המחייבות אותם במס הכנסה על המלגות שקיבלו.
הפעם הגיע תורם של הפרופסורים לדחות את רוע הגזירה, והם ערערו, כל אחד בנפרד, לבית המשפט המחוזי על השומות שהוצאו להם.
בפסק דין שניתן בסוף השבוע (ד'), בחר בית המשפט לאמץ את עמדת פקיד השומה וקבע: יש למסות מלגות שמקבלים פרופסורים מאוניברסיטאות בחו"ל לצורך מחקר כהכנסה ממשלח-יד.
המחלוקת נדונה במסגרת ערעוריהם של הפרופסורים יידועי-השם, דוד קרצ'מר, עדיאל שרמר וישי בר, על החלטת רשות המסים למסות מלגות שקיבלו מאוניברסיטת בניו-יורק לצורך מגורים ומחיה בחו"ל. שלושת הערעורים אוחדו לדיון משותף, כיוון שעסקו בשאלה זהה.
פרופ' בר, מומחה לדיני מסים, היה לאחרונה מועמד במירוץ לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וב-2009 אף היה מועד לתפקיד מנהל רשות המסים. במשך 25 שנה לימד פרופ' בר את תחום דיני המסים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ומאז 2010 - בבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה. בנוסף, בר, אלוף במיל', עסק במגוון תפקידי פיקוד ביחידות שדה בצה"ל (חטיבת צנחנים ואוגדת מילואים), ובתפקידו האחרון בצבא שימש כמפקד גייס מטכ"לי. פרופ' בר אף כיהן כנשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
פרופ' קרצ'מר, המתמחה במשפט חוקתי, בזכויות אדם במשפט בינלאומי ובמשפט בינלאומי הומניטרי, נמנה עם מייסדי ארגון "בצלם" והאגודה לזכויות האזרח. הוא שימש כחבר בשורה של גופים בינלאומיים העוסקים בזכויות אדם, ובהם ועדת זכויות האדם של האו"ם, שבה היה חבר בשנים 2002-199. נכון למועדים הרלוונטיים לפסק הדין, שימש פרופ' קרצ'מר כמרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית (1974-2006), ובין היתר כיהן, על בסיס חלקי, גם כפרופ' באוניברסיטת אלסטר בצפון אירנלד ובמרכז למשפט ועסקים ברמת-גן.
פרופ' שרמר הוא היסטוריון של עם ישראל בתקופת בית שני והתלמוד ומלמד במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן מ-1992. הוא פרסם מאמרים רבים בנוגע להיסטוריה החברתית של עם ישראל בעת העתיקה ועוד. במהלך הקריירה זכה בפרסים ומלגות רבים, בהם מלגת הוקרה על-שם א"א אורבך מקרן הזיכרון היהודי (Jewish Memorial Foundation) ומהאיגוד העולמי למדעי היהדות (World Union for Jewish Studies) וכן בפרס רוזן-צבי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובפרס ברונו מטעם קרן יד הנדיב.
הזמנה מניו-יורק
שלושת הפרופסורים המוכרים קיבלו מכתבי הזמנה לבצע עבודת מחקר באוניברסיטת ניו-יורק, תוך קבלת מלגה מהאוניברסיטה. השלושה נענו להזמנה ופרסמו מאמרים שונים בעקבות שהותם בחו"ל.
באפריל 2008 קיבל פרופ' קרצ'מר מכתב ממנהל מכון חדש באוניברסיטת ניו-יורק - "שטראוס למחקר מתקדם" - המזמין אותו להגיע לניו-יורק לשם ביצוע מחקר וכתיבה במהלך שנת שבתון מהאוניברסיטה. המוזמנים, נמסר במכתב, צפויים לקבל מלגה בגובה של 100 אלף דולר, ומוזמנים שאינם תושבי ניו-יורק יקבלו סובסידיה למגורים בגובה 20 אלף דולר. קרצ'מר נעתר להזמנה ובין ספטמבר 2009 ליוני 2010 שהה בניו-יורק.
ב-2008 קיבל גם פרופ' שרמר פנייה מאוניברסיטת ניו-יורק, במסגרתה נמסר לו כי עומד לקום מרכז חדש באוניברסיטה בשם "מרכז תקווה", לחקר החוק והתרבות היהודית, שמטרתו לאפשר לחוקרים מצטיינים ביהדות ובמשפט להתפנות למחקר לצורך קידום המחקר בתחומים אלה. עוד נמסר לשרמר כי המרכז עתיד להעניק מלגה לחוקרים בגובה 90 אלף דולר. שרמר, שהתכוון לצאת לשבתון, נענה להזמנה ובהתאם שהה בניו-יורק - יחד עם ילדיו ורעייתו - בין אוגוסט 2009 לאוגוסט 2010.
פרופ' בר ביקש להקדיש שנת שבתון למחקר והוראה בתחום המס באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, אולם תוכניתו השתנתה לאחר שפגש את מייסד "מרכז תקווה" באוניברסיטת ניו-יורק, שהציע לו להקדיש את השבתון לשהות במרכז החדש, ולהקדיש את זמנו למחקר בתחום חדש מבחינתו - היבטים משפטיים ופילוסופיה של דיני מלחמה. בר הגיש הצעת מחקר למרכז, וקיבל הצעה למלגה בסך 75 אלף דולר, לה הוא נעתר. בהמשך לכך הוא שהה עם רעייתו וילדיו בניו-יורק מאוגוסט 2009 ועד יולי 2010.
לא כולל שירות
שלושת הפרופסורים דיווחו לרשות המסים בישראל על הכנסתם מהמלגות שקיבלו מואניברסיטת ניו-יורק כהכנסה פטורה ממס.
אולם, פקיד השומה לא קיבל את עמדתם של אנשי האקדמיה המכובדים והוציא לשלותם שומה, לפיה הסכומים ניתנו להם במסגרת משלח-היד שלהם, ולכן הם מחויבים בתשלום מס הכנסה.
בערעורים שהגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים, טענו הפרופסורים כי לצורך חיובם במס יש להראות כי ניתנה על-ידם תמורה או שירות ל"מכון שטראוס" או ל"מרכז תקווה" בתמורה למלגה. לטענתם, התשלום שניתן להם מאוניברסיטת ניו-יורק ניתן לצורך התפתחותם המקצועית ולא לטובת המכונים שהזמינו אותם.
עוד נטען כי גם אם היו לאוניברסיטה ציפיות כי המחקר שיבצעו בניו-יורק יוליד פרסום אקדמי, מדובר בציפייה בלבד ולא בהתחייבות משפטית מצד הפרופסורים.
שניים מהמערערים, פרופ' בר ופרופ' שרמר, הוסיפו וטענו כי המחקר שבחרו כלל לא היה במסגרת תחום התמחותם. כך, טען פרופ' שרמר כי הוא היסטוריון ולא משפטן, אך המחקר שעסק בו היה משפטי; פרופ' בר טען, כי הוא מומחה לדיני מסים ולא לדיני מלחמה, בהם עסק המחקר, ולכן אין לומר כי מדובר במשלח-ידו.
יש תמורה בעד האגרה
פקיד השומה טען מנגד - באמצעות עו"ד חוי טוקר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) - כי שלושת הפרופסורים כן נתנו תמורה למכוני המחקר בארה"ב, וזו באה לידי ביטוי בהתחייבותם שלא לעבוד במקום אחר בזמן שהותם בניו-יורק, בהתחייבותם לחקור נושא שהוא בתחומי העניין של המרכז והמכון, וגם בציפייה של המרכז והמכון לתוצר מוחשי, כגון מאמר, בסיום התקופה.
עוד נטען כי מדובר בהכנסה ממשלח-יד, כיוון שפעולותיהם בניו-יורק דומות לפעולות שהם מבצעים בישראל במסגרת עבודתם.
השופט אביגדור דורות קיבל את עמדת פקיד השומה, וקבע כי מדובר בהכנסה ממחקר אקדמי שהינו משלח-ידם של הפרופסורים. בית המשפט ציין כי המוסדות שהזמינו את הפרופסורים אליהם היו חדשים, בתהליך הקמה, וככאלה הם רצו לגייס בשנה הראשונה אנשי אקדמיה ידועים ובעלי מוניטין, לצורך הקמת מרכזי מחקר אטרקטיביים, בדומה למכונים דומים באוניברסיטות ידועות אחרות.
"כדי לפתח את המוסדות הנ"ל ועל-מנת שניתן יהיה לגייס חוקרים בעלי שם, נדרש היה לגייס בשנה הראשונה חוקרים מפורסמים ואטרקטיביים מבחינה אקדמית", ציין השופט.
עוד הוסיף בית המשפט כי "יש לזכור שכל אחד מהפרופסורים קיבל בתקופה של 10 חודשים סכומי כסף בלתי מבוטלים שנעו בין 75 אלף-100 אלף דולר לכל אחד מהם, בתוספת סובסידיה לדיור בגובה 20 אלף דולר לכל אחד - דהיינו, בין 7,500-10,000 דולר לחודש".
בית המשפט המחוזי קבע כי הוא אינו מקבל את עמדתם של שלושת הפרופסורים, לפיה כנגד הסכומים הללו לא ניתנה מצידם תמורה כלשהי, והכספים הוענקו להם לשם תרומה להתפתחותם המקצועית והחינוכית בלבד.
עוד נקבע כי ברור כי מחקר אקדמי הוא במסגרת משלח-ידם של הפרופסורים - תחום בו הם עוסקים בו בישראל - ולכן חייב במס בישראל.
