מרכוס ובר / צילום: אלון רון
לאחר שנים של הפסדי ענק בחברת ארנה גרופ, על רקע כישלונות עסקיים בתחומי הנדל"ן וחיפושי הנפט, מבקש בעל השליטה בחברה, מרכוס וובר, שהשקיע בה עד כה כמעט מיליארד שקל, לרכוש את שני נכסיה העיקריים, ולהותיר אותה כשלד בורסאי עם קופת מזומנים.
ארנה גרופ עדכנה בסוף השבוע כי וובר הגיש הצעה לרכישת מתחם הסטאר סנטר באשדוד וקניון ארנה בנהריה, תמורת 790 מיליון שקל, בניכוי הלוואות בנקאיות בסך של כ-320 מיליון שקל המובטחות בנכסים.
את הרכישה מתכנן וובר לבצע באמצעות חברת ASTC, המחזיקה במניות השליטה בארנה גרופ (לשעבר מנופים פיננסים). בארנה הוסיפו כי ההצעה, שתוקפה עד סוף חודש נובמבר ודורשת את אישור הדירקטוריון, ועדת הביקורת ובעלי המניות, "טרם נדונה על-ידי האורגנים המוסמכים של החברה ואין ודאות כי תצא אל הפועל".
מניית ארנה הגיבה היום לעדכון בזינוק דו-ספרתי, ומשקפת לחברה שווי הנע סביב 100 מיליון שקל, אולם היא עדיין רחוקה בכ-90% מהשיא שבו נסחרה באפריל 2011, בשווי של 1.1 מיליארד שקל. הצעתו של וובר על הנכסים גבוהה בכ-3% משוויים בספרי ארנה גרופ, שעמד בסוף הרבעון השני על קרוב ל-770 מיליון שקל - 488 מיליון שקל לסטאר סנטר (חלקה של החברה, המחזיקה 75% ממנו) ו-278 מיליון שקל לקניון בנהריה (שבו היא מחזיקה 96%).
לארנה הלוואה בהיקף של כ-240 מיליון שקל מבנק לאומי למימון סטאר סנטר, שמועד פירעונה מתארך זה זמן רב בניסיון לייצר הסכם מימון חדש מול הבנק. למימון הקניון בנהריה יש לה הלוואה בנקאית בהיקף של כ-80 מיליון שקל.
הסטאר סנטר באשדוד הוא מרכז מסחרי מסוג פאואר סנטר (מרכז מסחרי פתוח). בסיכום הרבעון השני של השנה התפוסה בו עמדה על 96%, והוא ייצר רווח תפעולי נקי (NOI) של 8.5 מיליון שקל, אחרי כ-38 מיליון שקל ב-2015 כולה.
שותפתה של ארנה בנכס היא חברת הביטוח הפניקס. בשנה שעברה נודע כי שלושת בעלי השליטה לשעבר בארנה גרופ - אברהם נניקשווילי, ג'קי בן זקן וחיים רביבו, יעבירו 12 מיליון שקל לארנה גרופ ולהפניקס כנגד חובות דמי שכירות וחובות נוספים שהיו להם בגין שימוש בשטחים במרכז האשדודי, שבו נמצאים חלק מעסקיהם, ובהם מכון כושר, אקדמיה לספורט ומשרדים. נניקשווילי מחזיק היום ב-23% ממניות ארנה, והוא בעל המניות השני בגודלו.
הקניון בנהריה, הכולל שתי קומות מסחריות וכן קומת מלונית ובה 24 חדרים, נפתח ביוני 2015, ובצמוד אליו לחברה מגרש המיועד בעיקרו למגורים. שיעור התפוסה בקניון בסוף הרבעון השני עמד על 72%, והוא ייצר לארנה רווח תפעולי נקי (NOI) רבעוני של כ-800 אלף שקל בלבד, לעומת 2.7 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה.
העסקה למכירת שני הנכסים מתגבשת זמן קצר לאחר שארנה גרופ חתמה על הסכם מחייב למכירת קניון ארנה בהרצליה תמורת 335 מיליון שקל בתוספת מע"מ לקרן ריאליטי, במה שצפוי לייצר לה תזרים נטו של כ-100 מיליון שקל. מדובר באחד מהנכסים המרכזיים של ארנה, אשר חוסר הצלחתו העיב על מצבה הפיננסי זמן ממושך. עסקת המכירה טרם הושלמה.
נוסף על כך, לארנה קרקע של 580 דונם באסטנה בירת קזחסטן, המיועדת למגורים, ואשר מעיבה אף היא על מצבה הפיננסי, על רקע חוסר הוודאות בנוגע לעתידה, וירידות הערך הניכרות בהיקף של מאות מיליוני שקלים שנרשמו בגינה עד כה.
בדוחותיה הכספיים האחרונים של ארנה, לרבעון השני של השנה, הפנו רואי החשבון את תשומת הלב להתראת מינהל המקרקעין בקזחסטן, הדורש להתחיל לעשות שימוש בקרקע החברה במדינה, כדי למנוע את הפקעתה מידי החברה. מדובר בקרקע שנרכשה בעסקה תמוהה בעת שמנופים נשלטה עדיין כאמור בידי נניקשווילי וג'קי בן זקן. בשנת 2007 רכש בן דוד של נניקשווילי את הקרקע בבירת קזחסטן תמורת 2.6 מיליון דולר בלבד, ולאחר חודש מכר אותה לחברה הציבורית תמורת לא פחות מ-41 מיליון דולר.
בסיכום מחצית השנה הראשונה של 2016 הפסדיה של ארנה עמדו על -30 מיליון שקל, וזאת לאחר שבשנים 2011-2015 היא רשמה הפסד מצטבר של 780 מיליון שקל. החברה עדכנה אז כי סך ההלוואות שהעמיד לה בעל השליטה וובר עומד על כ-400 מיליון שקל. וובר, בן 61, רואה חשבון בהשכלתו, מכהן כיו"ר החברה. על פי דיווחים קודמים של ארנה, חברת ASTC, שבאמצעותה ביצע וובר את השקעתו במניות החברה, עוסקת בתחומי הטקסטיל, המסחר והנדל"ן בסינגפור, בגרמניה ובשוויץ.
ביולי 2008 העמיד וובר לארנה מסגרת אשראי של 25 מיליון דולר, ושנה לאחר מכן - בעיצומו של משבר האשראי העולמי שהיכה גם במנופים - הפכה ההלוואה להשקעה הונית יוצאת דופן של כ-100 מיליון דולר במניות החברה. השקעת הענק, לצד הלוואות שהעמיד לחברה עד היום בסכום דומה, הגדילו כאמור את סך ההשקעה של וובר בארנה עד קרוב למיליארד שקל, בעוד ששווי מניותיו בחברה (62%) עומד כיום על כ-70 מיליון שקל בלבד (לאחר הזינוק היומי במניה). שורה של כישלונות עסקיים מהדהדים בתחומי הנדל"ן בחו"ל ובחיפושי הנפט בישראל (קידוח הנפט של חברת שמן מול חופי אשדוד) גרמו לה בשנים האחרונות להפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, וכיווצו את שוויה.
