קרוב למחצית מהיזמים החרדים שהשתתפו בשנים 2010-2015 בתוכנית שמעודדת פתיחת עסקים חדשים - פתחו בשנים אלה עסק - כך עולה ממחקר מקיף שהשלים באחרונה משרד הכלכלה והתעשייה ובחן את תוצאות התוכנית "יוזמים עסק".
המחקר, שפרטיו נמסרו ל"גלובס", מפלח את היקף פתיחת העסקים בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות המשתתפות בתוכנית, בהן קבוצות מיעוטים כמו חרדים וערבים. המחקר מעלה כי 47% מהחרדים שהשתתפו בתוכנית פתחו באותן השנים עסק. זאת, לעומת 33% מבין הערבים שהשתתפו בתוכנית ופתחו עסק ו-38% מהדרוזים והצ'רקסים.
מדי שנה משתתפים בתוכנית כ-3,500 יזמים והיא מופעלת באמצעות מרכזי המעוף של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. התוכנית כוללת חמישה שלבים, בהם נבדקת התאמת היזם לאופי העסק שברצונו להקים; חשיפתו לכלים מתאימים תוך הקניית מיומנויות שיאפשרו לו לקיים ולנהל עסק עצמאי; מתן שירותים של ייעוץ וליווי אישי בגיבוש של תוכנית עסקית סדורה; קורס ייעודי של 56 שעות ועוד. ב-2015 עלות התוכנית היתה 25 מיליון שקל.
מנתוני המחקר שעשה מנהל תחום המחקר והמדיניות בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, ד"ר ניר בן אהרון, עולה כי מאז 2010 עלה מספר העסקים שנפתחו על ידי יזמים שהשתתפו בתוכנית. ב-2015 44% ממשתתפיה פתחו עסק, לעומת 32% בקרב קבוצת הביקורת במחקר, שהורכבה מיזמים שהיו אמורים להשתתף בתוכנית אך מסיבות שונות לא השתתפו. "נתונים אלה מלמדים שהתוכנית מעלה בכשליש את הסיכוי של יזם שמשתתף בה להקים עסק", אמר ל"גלובס" מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קויתי: "בולט גם הממצא שלפיו עסקים שנפתחו בידי משתתפי התוכנית - שורדים יותר ואחוז הרווחיות שלהם עולה לאורך זמן".
במשרד הכלכלה מביעים שביעות רצון בעיקר מהעלייה במספר העסקים שנפתחים בקרב בדואים המשתתפים בתוכנית, שב-2015 הסתכם בכ 33%. נתון זה בולט בייחוד על רקע נתון אחר, משנת 2010, שבה שיעור בני המגזר הבדואי שהשתתפו בתוכנית ופתחו עסק עמד על 3% בלבד.
המחקר בחן גם הסיבות לכך שיזמים שהשתתפו בתוכנית במהלך 5 השנים האחרונות לא פתחו עסק: מניתוח התשובות עולה כי הרוב המוחלט נמנע מכך בשל קושי בהשגת מימון מתאים והפחד מכישלון. סיבות נוספות שהובעו בידי היזמים הם רעיון לא מגובש; ביורוקרטיה ומחסור בכלים מתאימים.
המחקר בחן גם את שרידות בתי העסק, והעלה כי כ-81% מאלה שהוקמו במסגרת התוכנית שרדו. אלה שנסגרו, חדלו להתקיים כשנה ורבע בממוצע לאחר שנפתחו.
עוד העלה המחקר כי עסקים שהוקמו בידי בני 45 ומעלה שרדו פחות מאלה שהוקמו בידי קבוצות אוכלוסייה אחרות. שיעור השרידות הגבוה ביותר של עסקים היה במגזר הערבי. המחקר מצא עוד כי שיעורי השרידות הגבוהים הם של עסקים המנוהלים בידי יזמים שגילם בין 30 ל-44.
עוד נמצא כי לפחות בשנתיים הראשונות, אין הבדל מהותי בשרידות של עסק שמנוהל בידי גברים או בידי נשים. עם זאת, לאחר 4 שנים נמצא כי עסקים שמנוהלים בידי גברים שורדים יותר מאלה שמנוהלים בידי נשים.
39% מהיזמים שפתחו עסק במסגרת התוכנית ונאלצו לסגור אותו, נימקו זאת בבעיות שיווק או בקושי במציאת לקוחות, 26% סגרו את העסק כי לא היה רווחי, 20% אמרו כי נקלעו לבעיות מימון ואשראי ו-4% סגרו את העסק בגלל בעיות של רגולציה ומיסוי.
שליש מבין העסקים שנפתחו במסגרת התוכנית עוסקים בתחום השירותים המקצועיים (33%). עסקים אחרים עוסקים בתחום השירותים האישיים (21%), המסחר הקמעונאי (9%), הסעדה ואירוח (7%), תעשייה ומלאכה (6%) ובנייה ושיפוצים (4%).
מנתוני המחקר שעשה ד"ר בן אהרון עולה כי במהלך השנה הנוכחית 38% מהיזמים שמנהלים עסק פעיל דיווחו שהעסק שבבעלותם רווחי; 43% דיווחו כי העסק מאוזן ו-19% מסרו כי העסק מפסיד.לפי הנתונים, שיעור הרווחיות הגבוה ביותר ניכר בעסקים שנפתחו במגזר הערבי ובמגזר החרדי, וזאת ביחס לשאר המגזרים שנבדקו. עסקים שהוקמו בידי חד-הוריים שהשתתפו בתוכנית הם ההפסדיים ביותר.
51% מהעסקים שנפתחו בעקבות התוכנית מקיימים מחזור חודשי של עד 15 אלף שקל ו-12% מהעסקים שנפתחו בעקבות אותה תוכנית בשנתיים האחרונות מנהלים מחזור חודשי של כ-60 אלף שקל.
עוד עולה מהמחקר, כי שיעורי השרידות של בתי עסק שהוקמו בידי יזמים שהשתתפו בתוכנית של משרד הכלכלה משתנים בהתאם לאזור הגיאוגרפי שבהם הוקמו: 4 שנים לאחר שהוקמו - שיעורי השרידות של עסקים שפועלים במישור החוף והשפלה היה 80%, אך בפריפריה הוא נמוך יותר: 68% מהעסקים שנפתחו באותן שנים בגליל המזרחי ובגולן שרדו לעומת 63% עסקים ששרדו ונמצאים באזור הדרום.
במשרד הכלכלה אומרים כי שיעור השרידות של עסקים שהוקמו במסגרת התוכנית "יוזמים עסק" דומים לשיעור השרידות של עסקים שנפתחו בלי שיזמיהם השתתפו בתוכנית הייעודית. עם זאת, החל מהשנה השלישית, שיעור השרידות של העסקים שיזמיהם השתתפו בתוכנית -גבוה בכ-10% מזה של בתי עסק אחרים.
מנתוני משרד הכלכלה עולה כי במחצית הראשונה של 2016 השתתפו בתוכנית כ-2,500 יזמים, מהם כ-650 חרדים, 384 ערבים, 131 צ'רקסים ו-93 בדואים.
"נתונים מרשימים"
בהתייחס לנתונים המצביעים על הצלחת התוכנית בקרב האוכלוסייה החרדית, מסר ל"גלובס" שר האוצר והכלכלה והתעשייה, משה כחלון, כי "בשנים האחרונות החרדים הולכים ומשתלבים יותר ויותר בשוק העבודה - והנתונים על הצלחת התוכנית בקרוב אוכלוסייה זו מרשימים מאוד. אנחנו רואים בתוכנית מסלול נכון לשילוב אוכלוסיות ששיעור השתתפותן במעגל העבודה נמוך. העסקים הקטנים והבינוניים הם מנוע הצמיחה של המשק, בייחוד כשהם מסייעים לשילוב אוכלוסיות חדשות במגזר העסקי".
