גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זמני זה הקבוע החדש

הקונספט של סוכות לא קביל מבחינה הגיונית. הארעיות היא מה שאנחנו. תמיד

זמני זה הקבוע החדש / איור : תמיר שפר
זמני זה הקבוע החדש / איור : תמיר שפר

א.

מכל חגי תשרי, יש לי בלב פינה חמה לסוכות. ראשית, זה כנראה החג היחיד בלוח השנה היהודי שאין לו אוכל מובהק משלו. שנית, אין לו אפילו שם משלו! בספר ויקרא (כ"ג, ל"ט-מ"ג), שם אנו מצווים לחגוג אותו, הוא נקרא פשוט חג ה', ואילו בספרי הנביאים ובדברי חז"ל הוא נקרא פשוט "חג" (זה קצת מזכיר לי את אלה שנולד להם בן והם קוראים לו "בן"). שלישית, המצווה העיקרית שאנו מצווים בו היא לשמוח, ולשמוח בלבד; כמו שכתוב: "ושמחת בחגך והיית אך שמח". פשוט לשמוח. נהדר, לא? ובטח אחרי הכבדות האינסופית של ראש השנה ויום הכיפורים, שבהם אנחנו מצווים בעיקר לפחד פחד מוות. נכון שאפשר לשאול מה בדיוק הקטע בלשמוח לפי פקודה ומה שמחה כזו שווה, אבל אם תשאלו אותי, הרי שעדיף מאות אלפי מונים לשמוח לפי פקודה מאשר לפחד לפי פקודה.

אבל הסיבה העיקרית שבגללה אוהב אני את חג הסוכות היא שהוא מציע התנגשות פילוסופית מעניינת: על-פי הפרשנות המקובלת, סוכות הוא החג שבו אנו מציינים ומעלים על נס את הארעי ונזכרים בשלב הארעי של חיינו הקולקטיביים כעם מתגבש וחסר בית. וזה העניין: כשאתה מציין משהו ומקדיש לו יום מיוחד, או שבוע במקרה הזה, אתה למעשה מצביע עליו וצובע אותו כשונה וכחריג; לא משנה מה הסיבה שבגללה אנו מתחפשים בפורים - זה אומר שבשאר השנה אנחנו מתחפשים פחות. הצום של יום כיפור מעיד שבשאר ימי השנה אנחנו אוכלים, וכו'.

ופה הבעיה הפילוסופית שלי עם סוכות: מה שסוכות בעצם אומר לנו, שהארעי הוא החריג, או לפחות תקופה שעברה. שהקבוע והלא משתנה - עם, ארץ, בית - הוא האמיתי.

לא יודע מה אתכם, אבל מבחינתי זו פשוט כפירה בעיקר העיקרים של החיים.

ב. כי אתה לא צריך לדעת כלום או להאמין בכלום - כל מה שאתה צריך זה להיות אדם ולחיות את החיים שלך - כדי להבין שהדבר הקבוע היחיד בחיים זו הארעיות. הזמניות. השינוי. כי אלה העובדות שאין להכחישן: כל מה שגדל - נובל. כל מה שנזרע - נקצר. כל מה שנולד - גווע. כל מה שמתחיל - נגמר.

זו לא השקפה פילוסופית: זו האמת הכי בסיסית של החיים. הבוקר הבטתי בראי - לא עמד שם אותו בנאדם שעמד מולי לפני עשור. עשור? שבוע! מחר יעמוד שם אותו אדם, אבל אחר. הבית שאני חי בו לא היה לפני כך וכך שנים, וגם לא יהיה עוד כך וכך שנים. יש אנשים שאהבתי ואני כבר לא אוהב אותם. יש אנשים שאהבו אותי וכבר לא. יש אנשים שחיו והם לא חיים יותר. הילדים שלי היו תינוקות, עוד רגע הם בני נוער. פעם לא אהבתי חצילים ואפשר היה לנסוע לחופשה בסיני. העונות מתחלפות, האופנות משתנות, היקום מתפשט, החלב מחמיץ.

אני חושב שזו כנראה הסיבה העיקרית שבגללה אף פעם לא הצלחתי להאמין באלוהים. המחשבה או האמונה שיש משהו בעולם שדבר אינו משפיע עליו והוא לא משתנה אף פעם היא פשוט כל-כך לא הגיונית או קבילה בעיניי. הרי מלבד השינוי אין דבר אחד קבוע בעולם. תראו לי דבר אחד - אחד! - שאף פעם לא משתנה.

כל הקונספט של סוכות - לצאת מהקבוע ולחגוג את הארעי בתור זיכרון רחוק למשהו שהיה ואיננו עוד - הוא פשוט הדבר הכי לא קביל מבחינה הגיונית. כן, יכול להיות שאני מפספס משהו (זה לא יפתיע אותי) ובכלל מדובר בהפוך על הפוך: שדרך היציאה מהקבוע אתה מבין עד כמה הוא ארעי. אבל אני מתקשה להאמין בכך: הרי אם היהדות באמת הייתה מאמינה שהארעי הוא הקבוע, הרי שהמסקנה הלוגית היחידה היא שגם אלוהים ימות בסוף, או שאולי מת כבר, ובכל מקרה זה לא אותו אלוהים שברא את העולם כי גם הוא משתנה. אז לא, אני בהחלט חושב שאפשר לפסול את גרסת ה"הפוך על הפוך".

ודווקא מאחר שסוכות הוא ההפך ממה שאני מאמין בו, אני מת עליו, כי לאהוב את הדברים שאתה בכל מקרה אוהב זו עצלות. סוכות, כפרה על הסכך שלו, מכריח אותי לחשוב על דברים.

ג. השנים האחרונות, שמאופיינות בגלי הפליטים שמציפים את העולם, הן כמובן הוכחה חותכת לזמניות של הכול. אנשים שהיה להם מקום ושהיו להם חיים מוצאים את עצמם נעקרים במיליונים. מה אתם חושבים, שהם שונים ממני ומכם? שהם לא חשבו שהבית שהם גרים בו הוא הדבר הכי יציב וקבוע בעולם? לא משנה איך תקראו להם - כל אחת ואחד מהנשים, הילדים והגברים האלה הוא תזכורת ששום דבר לא קבוע. ובכלל, אנחנו יהודים לא? איך אנחנו בכלל מעזים לחשוב שיש משהו קבוע בעולם? לא גירשו אותנו מספיק? לא הרגו די מאיתנו?

השבוע הזה, כמו כל שבוע, הציע גם הוא הוכחה - מזווית אחרת - לזמניות של הכול. בשעה שמרבית מחבריי העיתונאים התעניינו בעימות בין טראמפ לקלינטון, אני ישבתי דבוק למסך המחשב וצפיתי כאחוז דיבוק בסרטונים שצולמו בהוריקן מת'יו. עוד נשיא, פחות נשיא: מה זה חשוב, בינינו. האדם הוא כל-כך יהיר. אם היה אפשר להפיק אנרגיה מהפער בין החשיבות העצמית של האדם לבין חשיבותו בפועל, לא היה צריך לקדוח שום דבר בשום מקום. כל אחד מאיתנו היה תחנת כוח.

ההוריקן מת'יו הזה. איזו עוצמה. אתה רואה סרטונים של בניינים שחלקים מהם פשוט מתפוררים ועפים ברוח, ואם אתה לא חושב על הזמניות של הכול, אני באמת לא יודע על מה אתה חושב. ואתה חושב לעצמך: האנשים האומללים של האיטי, לדוגמה, למה הם עוד שם? הרי כל כמה זמן מגיח הטבע במלוא אכזריותו וטובח בהם. למה הם נשארים? וגם התושבים הטובים של פלורידה, קרוליינה, פומפיי או יפן - חבר'ה, לא נעים לי לומר לכם, אבל אתם חיים במקום נורא לא יציב. למה אתם עוד שם?

ד. תמיד זלזלתי בהם, בחיי. אנשים שחיים במקום כל-כך רעוע, שנחרב כל שנה מחדש, ועדיין בוחרים להישאר. מה קורה לכם, אנשים? תעברו דירה. תהגרו. לא יכול להיות שאתם אוהבים להיות במקום שמחריב לכם את הבית כל כמה זמן. מי קובע את ביתו בחוף שהצונאמי אוהב או תחת הר געש פעיל? פשוט לך לך ממולדתך ומארצך ומבית אביך, וכמה שיותר מהר.

ואז אני חושב: במה אנחנו שונים מהם? בישראל אולי אין סכנת צונאמי, אבל קשה לקרוא למקום הזה יציב, והנה אנחנו - מה אנחנו? אני! - נשארים פה ולא זזים. ולא רק שלא זזים, עוד משקרים לעצמנו שככה זה צריך להיות, שזה הבית ובית לא מחליפים וכל הדרעק הזה. ובתוך כל הארעיות הזו אנחנו עוד מעזים לחגוג? אני מסתכל על העולם, ובחלקים רבים ממנו קורה דבר מדהים: אף שאין להם שום סיבה הגיונית, אנשים מרגישים בבית.

כי זה המרד האנושי הכי גדול שיש: אף על פי שאתה מרגיש ויודע שהכול ארעי, שהכול משתנה ועובר ונגמר ונובל ומת, למרות כל זה אתה ממשיך לחפש את הקבוע. להכריז על ערימה רנדומלית של חול ואבנים כבית. לא סתם בית - הבית שלך, שממנו לא תזוז.

כנראה שזה המרד האנושי הגדול וההרואי ביותר - להרגיש קבוע בעולם ארעי. מה אומר לכם, חברות וחברים: אני אוהב להיות חלק מהסיפור הזה.

חג סוכות שמח.

עוד כתבות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?