משה בן מאיר, יועץ מס/ צילום:אודי מוצני
*** הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס
רכישה של נכס מהווה הוצאה משמעותית לכל עסק. אולם מבחינת מיסוי, מאחר והנכס עומד לשמש את העסק לא באופן חד-פעמי, אלא על פני מספר שנים בהן יתרום להפקת הכנסות, הוא לא נחשב כהוצאה אלא כהשקעה של העסק.
מהו נכס קבוע? נכס שנקנה ייחשב כקבוע, בתנאי שהוא נרכש לצורך הפקת רווחים, כאשר משך השימוש בו יעלה על שנה אחת לפחות. בנוסף, לא מדובר על נכס שנרכש לצורך מכירתו במהלך העסקים הרגיל. המונח "נכס" לא מתייחס רק למבנה פיזי אלא גם למכונות עבודה, ריהוט, מחשבים ועוד. העלות של הנכס תהיה כל הוצאה הכרוכה בו, מהבאתה לבית העסק ועד ליום הפעלתה, כולל מחיר הנכס עצמו, הובלה לבית העסק, עלויות התקנה, הרצה וכדומה.
עסקים רבים חושבים שאם ירכשו רכוש לקראת סוף השנה, הדבר יחסוך להם מס רב, אולם הנחה זו שגויה. הנכס מופחת לאורך מספר שנים ובהתאם לתקופת השימוש הצפויה בו. הוצאות הפחתת הנכס נקראות הוצאות פחת אשר נמדדות לפי שנה קלנדרית. כך שלמעשה, ההוצאה שתוכר בפועל באותה השנה נמוכה מאוד ולא תשפיע משמעותית על חבות המס של אותה שנת מס.
משך השימוש בנכס נקבע בתקנות מס הכנסה (פחת), 1941, שם מופיע גם שיעור הפחת עבור הנכסים השונים, לדוגמא: בניינים 4%, ציוד כללי 7%, שיפורים במושכר 10%, ציוד אלקטרוני 15%, מכונת אספרסו 20%, מחשב אישי 33%. התקנות אף מכילות רשימה של נכסים אשר אינם נפוצים כגון: מטע אבוקדו 15%, מטוסים 30%, טחנות קמח 9% ועוד. חשוב לציין כי ישנם נכסים בלתי מוחשיים וגם אותם ניתן להפחית, כגון: מוניטין, פטנט, זכויות יוצרים או זיכיון וכדומה.
איך מחשבים את הפחת? קיימות שיטות שונות לחישוב הפחת: שיטת הקו הישר, שיעור קבוע מיתרה פוחתת, שיטת התפוקה או שיטת סיכום ספרות השנים עולה או יורדת. השיטה הנפוצה ביותר היא שיטת הקו הישר, על פיה סכום הפחת בכל שנה יהיה שווה על פני כל אחת מהשנים. יחד עם זאת החישוב יעשה גם על חלקי שנה. לדוגמא: רכב נרכש ביום 1.1.2016 במחיר 100 אלף שקלים . שיעור הפחת שלו הוא 15% ובהתאם לכך הוצאות הפחת בגין הרכב יהיו 15 אלף שקלים. במידה והרכב היה נרכש ביום 1.7.2016 יש לחשב פחת שנתי באופן יחסי, רק עבור חצי שנה, ובהתאם לכך הוצאות הפחת באותה השנה יהיו 7,500 שקלים.
על פי שיטת שיעור קבוע מיתרה פוחתת, יש להפחית את הנכס בשיעור קבוע לאורך משך השימוש הצפוי ממנו. כך לדוגמא, אם נכס נרכש ב-100 אלף שקלים שיעור הפחת 20% ומשך השימוש 5 שנים. בשנה הראשונה הוצאות הפחת יסתכמו בסך של 20 אלף שקלים, בשנה השנייה הוצאות הפחת יסתכמו בסך של 16 אלף שקלים, בשנה השלישית הוצאות הפחת יסתכמו בסך של 12,800 שקלים, בשנה הרביעית הוצאות הפחת יסתכמו בסך 10,240 שקלים ובשנה החמישית הוצאות הפחת יסתכמו בסך 8,190 שקלים.
לפי שיטת התפוקה הנכס יופחת לאורך השנים בדיוק על פי תרומתו לייצור ההכנסה, קרי על כמות היחידות שהופקו מהמכונה מתוך סך הכמות האפשרית. לזמן אין חשיבות באופן חישוב זה ולכן גם לא משנה תאריך רכישת המכונה. כך לדוגמא, אם נרכשה מכונה ב-100 אלף שקלים וכמות המוצרים האפשרית היא 300 אלף יחידות, ובשנה הראשונה העסק ייצר 75 אלף יחידות, בשנה זו הוצאות הפחת יסתכמו בסך של 25 אלף שקלים. לפי שיטת סיכום הספרות הנכס יופחת על פי הנוסחה הקובעת כי סכום הפחת ילך ויגדל או יקטן משנה לשנה בהתאם לשיטת הפחת הנבחרת. הלוגיקה שנמצאת מאחורי שיטה זו היא, או שבשנים הראשונות נפיק מהנכס את מירב התועלת, או שלחילופין בשנים הראשונות הבלאי יהיה נמוך וככל שנשתמש במכונה יותר הבלאי יגדל והוצאות הפחת יגדלו בהתאם. כל עסק יכול להחליט באיזה שיטת חישוב הוא משתמש כל עוד הוא נוקט באותה השיטה גם בשנים הבאות. ניתן לעיתים לשנות את שיטת הפחת או אומדן אחר לגבי הנכס, אותו יש לבחון מידי שנה וגם לשינויים אלה ישנם כללים ברורים.
לסיכום, מומלץ לרכוש נכסים אך ורק אם נדרש הנכס לצורך הפקת רווחים בעסק ולא מטעמי חיסכון במס. בטח שלא מומלץ לרכוש במתכוון בימים האחרונים של שנת מס.
*** הכותב הוא יועץ מס