גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אמנון נויבך חירב את הבורסה, הדיח אותי בתרגיל מפא"יניקי"

יוסי ביינארט, עד לאחרונה מנכ"ל הבורסה, חרד ■ בראיון חשוף הוא מדבר על המצב, על היחסים העכורים עם נויבך ועל שכר העובדים ■ נויבך: "במקום לקחת אחריות, הוא משתלח"

יוסי ביינארט / צילום: תמר מצפי
יוסי ביינארט / צילום: תמר מצפי

אין ביוסי ביינארט שמחה לאיד. גם לא לאידו של אמנון נויבך, יו"ר הבורסה, שסימן לביינארט, שהיה מנכ"ל הבורסה עד לפני כמה חודשים, את הדרך החוצה - כאשר עכשיו מסמן דירקטוריון הבורסה לנויבך עצמו את הדרך החוצה.

יש בביינארט, 60, עצב עמוק, תחושות של כישלון ואכזבה, בעיקר מעצמו. "לפעמים אני קם בבוקר ומרגיש זבל. כן, ממש כך, ולא צריך לייפות את המילים", הוא אומר. "באתי לעשות משהו ולא גמרתי. באתי לשנות ולא הצלחתי. אני לא רוצה להאשים אחרים, זה לא באופי שלי. אני עצמי מרגיש מתוסכל וכואב. מה יעשו אחרים? עם זה הם עצמם יצטרכו לחיות ולאכול את הלב. ההרגשה שלי, ביום-יום, זה שלא הלך לי. שחבל לי על הבורסה".

בתחילת שנת 2014, לאחר מהפך שהוביל יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, להחלפת היו"ר הקודם סם ברונפלד והמנכ"לית הקודמת אסתר לבנון, מונו בחסות האוזר, כנראה במעורבות גדולה מזה, נויבך ליו"ר וביינארט למנכ"ל. הם החזיקו מעמד שלוש שנים - שבהן הבורסה האיצה את דעיכתה עד שהיחסים הרעים בין השניים פרצו החוצה. ביינארט חלה, ומחלתו הייתה העילה לסיום התפקיד.

"יש לי גידול. התוצאה של זה אינה ברורה. אני לוקח את הזמן לטפל בעצמי. נכון, זה היה הטריגר לסיום התפקיד. העבודה בבורסה, כפי שאני חוויתי אותה, היא ברמות מטורפות של מתח, עבודה ולחצים כבדים בין כולם לכולם. מתחים מקצועיים, מתחים אישיים".

- אתה ונויבך.

"כן, היה מתח ביחסים. די בהתחלה ראיתי שהעניינים מסובכים, וכבר בהתחלה היה קושי לעשות מה שצריך היה לעשות".

- הוא הוביל אותך החוצה ועכשיו הדירקטוריון לא באמת רוצה אותו בראש.

"לא ידעתי שזה ייגמר כך. לא ידעתי שכך ייגמר איתי ולא מה שקורה איתו עכשיו. היחסים בינו וביני התפוצצו כשהייתי בחו"ל. כשחזרתי נודע לי שאני מועמד לפיטורין. כשנחתתי התברר לי מכותרת בעיתון שאני מועמד להדחה, זה תרגיל מפא"יניקי טיפוסי, לא להסתכל בעיניים אבל לספר סיפורים. התקשרתי ואמרתי לו: 'אני לא מבין מה קורה כאן, תסביר לי בבקשה'. הוא לא אמר כלום. הבנתי שחבל על הזמן. על פי עקרונות ממשל תאגידי תקין היו"ר יכול להדיח את המנכ"ל, וזה מה שהוא עשה".

- יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, התערב? פנית אליו?

"לא. הוא לא ב'לופ'".

- מה אתה יודע על המצב בבורסה היום?

"התפרקות מוחלטת. ברגע שעזבתי עזבו כמה אנשים טובים וחיוניים. יש השתלטות של אמנון על הבורסה. הוא לוקח סמכויות אליו. הוא רצה עוד ועוד סמכויות. רצה להיות גם יו"ר וגם מנכ"ל, בטענה שזה יהיה כך רק עד בחירת מנכ"ל חדש. אבל הדירקטוריון התנגד חד-משמעית. בפועל התוצאה היא שכל מיני דברים שצריכים להיעשות על ידי ההנהלה המקצועית נעשים על ידו".

- הוא מקצועי מספיק כדי לדעת מה נכון לבורסה בעת כזו של מצוקה?

"לדעתי לא".

- אז למה הוא עושה את זה?

כי הוא רוצה להשתלט על העסק. פשוט כך".

"האמנתי ביכולת לתקן את המצב"

- הבורסה הפכה למין "דרמה לעניים". לא נויבך ולא אתה הייתם מינויים מספיק מקצועיים, בעלי רקע, יכולת והוכחה להתמודד עם משבר ארגוני פנימי, שוק הון בטלטלה ובורסה, בורסות, בדעיכה.

"אני מניח שזה נכון, שיש בזה אמת. חבל מאוד. אני והוא מעולם לא דיברנו על הדברים האלה".

- בכל זאת לקחת את התפקיד.

"כן. האמנתי ביכולת שלי, השקעה שלי. האמנתי שכולם רוצים לפתור את השבר הזה. אמנתי שהקשר עם הנאסד"ק יפתח לא רק למכירה של מערכת מסחר. האמנתי ביכולת שלנו, של כולנו, לתקן את המצב. וזה לא הלך".

- עכשיו, מבחוץ, מה הן הבעיות העיקריות של הבורסה.

"קודם כל, יש בעיות אובייקטיביות קשות. אנחנו מסתכלים על העולם ורואים ירידה בכל הבורסות בעולם. יש קושי בהנפקות, קושי בגיוס הון".

- עם ריביות אפסיות בבנקים ובשוק המוסדי, למה צריך לגייס בבורסה? זה סוף עידן הבורסות?

"יכול מאוד להיות. אבל הכל יכול להיות. גם פה אין כדור בדולח. לא ברור מה יהיה כשהריביות יתחילו לעלות, כשהבנקים יעברו שינויים כאלה ואחרים. לא מדובר על ישראל, אלא על העולם, אבל ברור שמה שקורה בבורסה בישראל קורה ברוב הבורסות בעולם, רק שאצלנו זה יותר עמוק ויותר קריטי, כי המשק מאוד-מאוד ריכוזי".

- ומילת הקוד המשתקת "רגולציה".

"זה נכון, אבל זו לא הבעיה המרכזית. כשאתה מסתכל על העניין הרגולטורי המסקנה היא שיש הרבה דברים ברגולציה שהם קשים, יקרים, מכבידים וממאיסים. איפה שאתה מרים אבן - אתה מוצא בעיה, איפה שמשחררים - גם חוסמים וסוגרים. למשל, אפשרו לנו לתת מסחר כפוי, מסחר בניירות ערך של חברות בלי שהן רשמו את ניירותיהן למסחר, בכל חברה שנסחרת בעולם ובתנאי ששווי השוק שלה יותר מ-50 מיליארד דולר. אלא מה - צריך לזכור ששווי כל השוק הישראלי בלי החברות הדואליות הוא 50 מיליארד דולר. אז נוצר אבסורד - אתה סוחר במניה ששווה לכל השוק שלך".

- ומה אתה רצית?

"אני רציתי לסחור בכל הישראליות, בכל החברות מוטות ישראל, באמדוקס וצ'ק פוינט ומובילאיי. אני מאמין שמשקיע ישראלי מזהה את ההטיה הישראלית בחברות באלה, גם אם הן רשומות למסחר בחוץ, ורוצה רוצה לקנות ולסחור בהן כאן. מה גם, שיהיו עליהן תעודות סל, דבר שיגביר מאוד את הביקוש. זה מה שביקשתי מהרשות לניירות ערך, הסברתי וחזרתי והסברתי את זה, אבל ברשות לא נענו. הם אישרו מסחר למניות של חברות בשווי 50 מיליארד דולר, אבל נוכח המציאות הנוכחית וגודל הבורסה - זה לא כל כך ישים".

- מה לגבי השינוי המבני?

"אני תמכתי ותומך. זה צעד חיובי, אבל לא מספיק. בינתיים ההתפתחות של זה, בלחץ ועד העובדים, היא ללכת לכיוונים של חל"ץ - חברה לתועלת הציבור - וזה לא נכון. הבורסה חייבת להיות חברה ציבורית במלוא מובן המילה".

- העובדה שהתוכנית נותנת לבנקים כחצי מיליארד שקל, אחרי שהם נהנו שנים ארוכות מעמלות מרובות - לא בעייתית בעיניך?

"למה את אומרת 'לתת'? זה לא נתינה. המציאות המעשית והמשפטית היא שהבנקים כחברי בורסה כן השקיעו כספים לאורך השנים, למשל במערכות מחשוב, ולכן זכותם לקבל את הכסף שלהם חזרה כאשר מגיעה עת השינוי המבני".

- בדיוק לפני שנה אמר יו"ר הרשות האוזר: הבנקים גובים עמלות מסחר של 2.5-3 מיליארד שקל בשנה ומשלמים לבורסה רק 130 מיליון שקל.

"אז אמר. לדעתי זה קשקוש. הבנקים כן השקיעו, לא היה מישהו אחר שישקיע בעסק הזה. נכון שהם גם הרוויחו, אבל ככה זה נבנה מלכתחילה ואף אחד לא שינה את זה מאז".

נראה שהעובדים חולבים את המדינה

בעוד הבורסה נמצאת בדעיכה מתמשכת, נראה שוועד עובדי הבורסה ממשיך לחיות בלה לה לנד. "הם הגזימו, בטח שהגזימו", אומר ביינארט. "לעובדי הבורסה יש חוזה שבו כלולה העלאת שכר אוטומטית של 5.5% בשנה וזה לא סביר - לא ברמות ובתנאי השכר של היום, ובטח לא כאשר הבורסה במצב כזה, כשהיא הולכת לגרעונות ויש חשש לדוח שנתי בעייתי של הפסד".

- היית מנכ"ל, איך לא שינית את זה?

"הדבר האחרון שעשיתי לפני שחליתי היה הסכמה לוויתור על הבונוס. בהסכם הקיבוצי כתוב שהעובדים מקבלים, בנוסף כמובן להעלאה האוטומטית בשכר, גם בונוס של 2.9 משכורות בשנה. אבל החברה בבעיה, אז בונוס על מה? ממה? מההפסדים? כל ההסדרים הכספיים האלה של העלאה אוטומטית ובונוס אוטומטי, כאילו העובדים תלושים מהמציאות, הגיע זמנם להימחק".

- מי יכול לעצור את זה?

"רק ההסתדרות".

- למה לה? מה רע לאבי ניסנקורן לתמוך בעובדים שנותנים לו גם כוח וגם כסף כל חודש? אז מה אם הם קורעים את העסק.

"להסתדרות יש חובה כלפי המשק, חובה כלפי הציבור כולו. כמו שזה נראה לי כשהייתי בבורסה וכמו שאני רואה מה שקורה במקומות רבים אחרים, זה כאילו חולבים את המדינה. ולהסתדרות יש יד בזה. לא נעים לי לומר את זה, אני בעד הגנה על עובדים, אבל כפי שזה קורה אצלנו, והדוגמה היא ההסכמים בבורסה - ככה זה נראה".

- אתה התעמתת, איכשהו, עם הוועד. האם קיבלת גיבוי מהדירקטוריון? מהיו"ר?

"בתקופה שלי לא הייתה התערבות של הדירקטוריון בבעיית העובדים. לזכותם אני יכול לומר שעד אמצע השנה גם לא התבהר שהבורסה תסיים בהפסד. יותר מזה, חייבים לומר שזה הנוהג במגזרים האלה בישראל. יש להם הסכמים ביד, ואבסורדיים ככל שיהיו - כדי לשנות אותם צריך כוח. אפילו אם היו"ר והדירקטוריון היו עובדים איתי בכוח, זה לא היה משנה את הטייס האוטומטי המשונה הזה. מדובר במדינה, בהסתדרות, בממשלה".

- כשנכנסת בדקת את מערכות המסחר והסליקה בבורסה. אתה איש מקצוע, וחשבת שהן עונות לצרכים. אחר כך שינית את דעתך ותמכת ברכישת המערכת היקרה מהנאסד"ק.

"אני תומך - אבל. מערכת הנאסד"ק שהוצעה לנו דיברה על החלפת המערכת הקיימת במערכת שלהם כמות שהיא. אבל לדעתי זה לא מתאים. היו שאמרו שצריך לקחת אותה כמות שהיא כדי להיות דומים לבורסות אחרות שקנו אותה, ולהקל על הכרת המערכת. אבל לנו זה לא מתאים, וזה הביא לייקור משמעותי, מה גם שלא ידענו בדיוק מה עלות הפערים. אני כן רציתי להחליף את מערכת הבורסה במערכת חדשה, שתיתן פתרונות ותתאים לישראל, ולא 'כזה ראה וקדש', ולכן המחיר שחישבנו היה בסופו של דבר גבוה מאוד. אז אני בעד, אבל לא למערכת נאסד"ק של AS IS, אלא בשינויים, ובתנאי שהמחיר לא יזנק דרמטית".

"הדירקטוריון לא לקח אחריות"

- הדירקטוריון הוריד את היו"ר על הברכיים. זה אותו יו"ר שהוריד אותך על הברכיים. מה אתה מרגיש עכשיו?

"אני בעיקר מאוד-מאוד מאוד מאוכזב מהתוצאה. עצוב לי שאנשים טובים עזבו, עצוב נורא שהגענו לרגע הזה, למצב הזה".

- אתה כועס על אמנון נויבך?

"ברור שכן. הוא חירב את המקום. אבל לא 'עושה לי שמח' לראות אותו במצב הזה, אני לא שמח לאידו".

- כועס על הדירקטוריון שלא ידע להתערב בזמן?

"בדירקטוריון יש בעיה. זה לא דירקטוריון שלוקח אחריות, וסליחה על הבוטות, זו קומבינציה של מדינה שיושבת בדירקטוריון של הבורסה היחידה בישראל - אבל לא לוקחת אחריות, של נציגים מטעם הבנקים שזה לא ממש מעניין אותם, והרשות לניירות ערך, שיש שני משקיפים מטעמה, שמדברים אבל לא לוקחים אחריות".

- למה ציפית מהם?

"שיהיה אכפת להם באמת. שייקחו אחריות, שיגידו משהו, שיתייחסו למה שקורה, שיתוו דרך, שיעשו מה שדירקטוריון צריך לעשות. אבל הם לא עשו את זה".

- ועכשיו כן?

"אני חושב שכן. לא בטוח, אבל אולי. עוד נראה מה יהיה. במצב הטוב הם הבינו סוף-סוף שאין ברירה אחרת".

- שנויבך צריך ללכת.

"לא יודע. שמשהו צריך לקרות".

- נוטרלת מהמשימה, אתה בחוץ ואתה נשאר מנומס.

"לא כי אני מנומס, כי אני לא יודע. אני באמת לא יודע מה הדבר הכי נכון לעשות עכשיו. הבורסה במצב בלתי אפשרי. אם הוא עוזב, אם מעזיבים אותו, הבורסה תהיה בשוקת שבורה. בלי מנכ"ל, בלי יו"ר, וכפי שזה עובד בארץ - ייקח הרבה מאוד זמן לשנות את המצב".

- שמואל האוזר לא צריך לקחת אחריות?

"אני לא יודע".

- שוב, אתה מנומס.

"את יכולה לכתוב מה שאת רוצה".

- פגשת פעם את שר האוצר? דיברת איתו על המצב?

"לא. בזמנים מסוימים רציתי, אבל כמו שאומרים זה לא צלח".

- ואיך אתה היום? בחג הסוכות הזה?

"אני בביתי. מבריא, מקווה ומנסה, משתדל, לא לחשוב על הכאב העצום שיש לי מהבורסה".

מלשכתו של נויבך נמסר בתגובה לדברי ביינארט: "צר לנו כי ביינארט, שכיהן כמנכ"ל עד סוף יוני השנה, בוחר שלא לקחת אחריות ותחת זאת משתלח ביו"ר הבורסה. נזכיר כי סיבת פרישתו, כפי שהצהיר עליה ביינארט עצמו, היא רפואית. שאר הנושאים אינם ראויים לתגובה".

עוד כתבות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

מצלמות לרחפנים - השקעה ראשונה בישראל לענקית הדיפנס־טק

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● מניות הבנייה בת"א קפצו, לאחר שנתוני האינפלציה חיזקו את הציפיות להורדת ריבית ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה