גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אמנון נויבך חירב את הבורסה, הדיח אותי בתרגיל מפא"יניקי"

יוסי ביינארט, עד לאחרונה מנכ"ל הבורסה, חרד ■ בראיון חשוף הוא מדבר על המצב, על היחסים העכורים עם נויבך ועל שכר העובדים ■ נויבך: "במקום לקחת אחריות, הוא משתלח"

יוסי ביינארט / צילום: תמר מצפי
יוסי ביינארט / צילום: תמר מצפי

אין ביוסי ביינארט שמחה לאיד. גם לא לאידו של אמנון נויבך, יו"ר הבורסה, שסימן לביינארט, שהיה מנכ"ל הבורסה עד לפני כמה חודשים, את הדרך החוצה - כאשר עכשיו מסמן דירקטוריון הבורסה לנויבך עצמו את הדרך החוצה.

יש בביינארט, 60, עצב עמוק, תחושות של כישלון ואכזבה, בעיקר מעצמו. "לפעמים אני קם בבוקר ומרגיש זבל. כן, ממש כך, ולא צריך לייפות את המילים", הוא אומר. "באתי לעשות משהו ולא גמרתי. באתי לשנות ולא הצלחתי. אני לא רוצה להאשים אחרים, זה לא באופי שלי. אני עצמי מרגיש מתוסכל וכואב. מה יעשו אחרים? עם זה הם עצמם יצטרכו לחיות ולאכול את הלב. ההרגשה שלי, ביום-יום, זה שלא הלך לי. שחבל לי על הבורסה".

בתחילת שנת 2014, לאחר מהפך שהוביל יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, להחלפת היו"ר הקודם סם ברונפלד והמנכ"לית הקודמת אסתר לבנון, מונו בחסות האוזר, כנראה במעורבות גדולה מזה, נויבך ליו"ר וביינארט למנכ"ל. הם החזיקו מעמד שלוש שנים - שבהן הבורסה האיצה את דעיכתה עד שהיחסים הרעים בין השניים פרצו החוצה. ביינארט חלה, ומחלתו הייתה העילה לסיום התפקיד.

"יש לי גידול. התוצאה של זה אינה ברורה. אני לוקח את הזמן לטפל בעצמי. נכון, זה היה הטריגר לסיום התפקיד. העבודה בבורסה, כפי שאני חוויתי אותה, היא ברמות מטורפות של מתח, עבודה ולחצים כבדים בין כולם לכולם. מתחים מקצועיים, מתחים אישיים".

- אתה ונויבך.

"כן, היה מתח ביחסים. די בהתחלה ראיתי שהעניינים מסובכים, וכבר בהתחלה היה קושי לעשות מה שצריך היה לעשות".

- הוא הוביל אותך החוצה ועכשיו הדירקטוריון לא באמת רוצה אותו בראש.

"לא ידעתי שזה ייגמר כך. לא ידעתי שכך ייגמר איתי ולא מה שקורה איתו עכשיו. היחסים בינו וביני התפוצצו כשהייתי בחו"ל. כשחזרתי נודע לי שאני מועמד לפיטורין. כשנחתתי התברר לי מכותרת בעיתון שאני מועמד להדחה, זה תרגיל מפא"יניקי טיפוסי, לא להסתכל בעיניים אבל לספר סיפורים. התקשרתי ואמרתי לו: 'אני לא מבין מה קורה כאן, תסביר לי בבקשה'. הוא לא אמר כלום. הבנתי שחבל על הזמן. על פי עקרונות ממשל תאגידי תקין היו"ר יכול להדיח את המנכ"ל, וזה מה שהוא עשה".

- יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, התערב? פנית אליו?

"לא. הוא לא ב'לופ'".

- מה אתה יודע על המצב בבורסה היום?

"התפרקות מוחלטת. ברגע שעזבתי עזבו כמה אנשים טובים וחיוניים. יש השתלטות של אמנון על הבורסה. הוא לוקח סמכויות אליו. הוא רצה עוד ועוד סמכויות. רצה להיות גם יו"ר וגם מנכ"ל, בטענה שזה יהיה כך רק עד בחירת מנכ"ל חדש. אבל הדירקטוריון התנגד חד-משמעית. בפועל התוצאה היא שכל מיני דברים שצריכים להיעשות על ידי ההנהלה המקצועית נעשים על ידו".

- הוא מקצועי מספיק כדי לדעת מה נכון לבורסה בעת כזו של מצוקה?

"לדעתי לא".

- אז למה הוא עושה את זה?

כי הוא רוצה להשתלט על העסק. פשוט כך".

"האמנתי ביכולת לתקן את המצב"

- הבורסה הפכה למין "דרמה לעניים". לא נויבך ולא אתה הייתם מינויים מספיק מקצועיים, בעלי רקע, יכולת והוכחה להתמודד עם משבר ארגוני פנימי, שוק הון בטלטלה ובורסה, בורסות, בדעיכה.

"אני מניח שזה נכון, שיש בזה אמת. חבל מאוד. אני והוא מעולם לא דיברנו על הדברים האלה".

- בכל זאת לקחת את התפקיד.

"כן. האמנתי ביכולת שלי, השקעה שלי. האמנתי שכולם רוצים לפתור את השבר הזה. אמנתי שהקשר עם הנאסד"ק יפתח לא רק למכירה של מערכת מסחר. האמנתי ביכולת שלנו, של כולנו, לתקן את המצב. וזה לא הלך".

- עכשיו, מבחוץ, מה הן הבעיות העיקריות של הבורסה.

"קודם כל, יש בעיות אובייקטיביות קשות. אנחנו מסתכלים על העולם ורואים ירידה בכל הבורסות בעולם. יש קושי בהנפקות, קושי בגיוס הון".

- עם ריביות אפסיות בבנקים ובשוק המוסדי, למה צריך לגייס בבורסה? זה סוף עידן הבורסות?

"יכול מאוד להיות. אבל הכל יכול להיות. גם פה אין כדור בדולח. לא ברור מה יהיה כשהריביות יתחילו לעלות, כשהבנקים יעברו שינויים כאלה ואחרים. לא מדובר על ישראל, אלא על העולם, אבל ברור שמה שקורה בבורסה בישראל קורה ברוב הבורסות בעולם, רק שאצלנו זה יותר עמוק ויותר קריטי, כי המשק מאוד-מאוד ריכוזי".

- ומילת הקוד המשתקת "רגולציה".

"זה נכון, אבל זו לא הבעיה המרכזית. כשאתה מסתכל על העניין הרגולטורי המסקנה היא שיש הרבה דברים ברגולציה שהם קשים, יקרים, מכבידים וממאיסים. איפה שאתה מרים אבן - אתה מוצא בעיה, איפה שמשחררים - גם חוסמים וסוגרים. למשל, אפשרו לנו לתת מסחר כפוי, מסחר בניירות ערך של חברות בלי שהן רשמו את ניירותיהן למסחר, בכל חברה שנסחרת בעולם ובתנאי ששווי השוק שלה יותר מ-50 מיליארד דולר. אלא מה - צריך לזכור ששווי כל השוק הישראלי בלי החברות הדואליות הוא 50 מיליארד דולר. אז נוצר אבסורד - אתה סוחר במניה ששווה לכל השוק שלך".

- ומה אתה רצית?

"אני רציתי לסחור בכל הישראליות, בכל החברות מוטות ישראל, באמדוקס וצ'ק פוינט ומובילאיי. אני מאמין שמשקיע ישראלי מזהה את ההטיה הישראלית בחברות באלה, גם אם הן רשומות למסחר בחוץ, ורוצה רוצה לקנות ולסחור בהן כאן. מה גם, שיהיו עליהן תעודות סל, דבר שיגביר מאוד את הביקוש. זה מה שביקשתי מהרשות לניירות ערך, הסברתי וחזרתי והסברתי את זה, אבל ברשות לא נענו. הם אישרו מסחר למניות של חברות בשווי 50 מיליארד דולר, אבל נוכח המציאות הנוכחית וגודל הבורסה - זה לא כל כך ישים".

- מה לגבי השינוי המבני?

"אני תמכתי ותומך. זה צעד חיובי, אבל לא מספיק. בינתיים ההתפתחות של זה, בלחץ ועד העובדים, היא ללכת לכיוונים של חל"ץ - חברה לתועלת הציבור - וזה לא נכון. הבורסה חייבת להיות חברה ציבורית במלוא מובן המילה".

- העובדה שהתוכנית נותנת לבנקים כחצי מיליארד שקל, אחרי שהם נהנו שנים ארוכות מעמלות מרובות - לא בעייתית בעיניך?

"למה את אומרת 'לתת'? זה לא נתינה. המציאות המעשית והמשפטית היא שהבנקים כחברי בורסה כן השקיעו כספים לאורך השנים, למשל במערכות מחשוב, ולכן זכותם לקבל את הכסף שלהם חזרה כאשר מגיעה עת השינוי המבני".

- בדיוק לפני שנה אמר יו"ר הרשות האוזר: הבנקים גובים עמלות מסחר של 2.5-3 מיליארד שקל בשנה ומשלמים לבורסה רק 130 מיליון שקל.

"אז אמר. לדעתי זה קשקוש. הבנקים כן השקיעו, לא היה מישהו אחר שישקיע בעסק הזה. נכון שהם גם הרוויחו, אבל ככה זה נבנה מלכתחילה ואף אחד לא שינה את זה מאז".

נראה שהעובדים חולבים את המדינה

בעוד הבורסה נמצאת בדעיכה מתמשכת, נראה שוועד עובדי הבורסה ממשיך לחיות בלה לה לנד. "הם הגזימו, בטח שהגזימו", אומר ביינארט. "לעובדי הבורסה יש חוזה שבו כלולה העלאת שכר אוטומטית של 5.5% בשנה וזה לא סביר - לא ברמות ובתנאי השכר של היום, ובטח לא כאשר הבורסה במצב כזה, כשהיא הולכת לגרעונות ויש חשש לדוח שנתי בעייתי של הפסד".

- היית מנכ"ל, איך לא שינית את זה?

"הדבר האחרון שעשיתי לפני שחליתי היה הסכמה לוויתור על הבונוס. בהסכם הקיבוצי כתוב שהעובדים מקבלים, בנוסף כמובן להעלאה האוטומטית בשכר, גם בונוס של 2.9 משכורות בשנה. אבל החברה בבעיה, אז בונוס על מה? ממה? מההפסדים? כל ההסדרים הכספיים האלה של העלאה אוטומטית ובונוס אוטומטי, כאילו העובדים תלושים מהמציאות, הגיע זמנם להימחק".

- מי יכול לעצור את זה?

"רק ההסתדרות".

- למה לה? מה רע לאבי ניסנקורן לתמוך בעובדים שנותנים לו גם כוח וגם כסף כל חודש? אז מה אם הם קורעים את העסק.

"להסתדרות יש חובה כלפי המשק, חובה כלפי הציבור כולו. כמו שזה נראה לי כשהייתי בבורסה וכמו שאני רואה מה שקורה במקומות רבים אחרים, זה כאילו חולבים את המדינה. ולהסתדרות יש יד בזה. לא נעים לי לומר את זה, אני בעד הגנה על עובדים, אבל כפי שזה קורה אצלנו, והדוגמה היא ההסכמים בבורסה - ככה זה נראה".

- אתה התעמתת, איכשהו, עם הוועד. האם קיבלת גיבוי מהדירקטוריון? מהיו"ר?

"בתקופה שלי לא הייתה התערבות של הדירקטוריון בבעיית העובדים. לזכותם אני יכול לומר שעד אמצע השנה גם לא התבהר שהבורסה תסיים בהפסד. יותר מזה, חייבים לומר שזה הנוהג במגזרים האלה בישראל. יש להם הסכמים ביד, ואבסורדיים ככל שיהיו - כדי לשנות אותם צריך כוח. אפילו אם היו"ר והדירקטוריון היו עובדים איתי בכוח, זה לא היה משנה את הטייס האוטומטי המשונה הזה. מדובר במדינה, בהסתדרות, בממשלה".

- כשנכנסת בדקת את מערכות המסחר והסליקה בבורסה. אתה איש מקצוע, וחשבת שהן עונות לצרכים. אחר כך שינית את דעתך ותמכת ברכישת המערכת היקרה מהנאסד"ק.

"אני תומך - אבל. מערכת הנאסד"ק שהוצעה לנו דיברה על החלפת המערכת הקיימת במערכת שלהם כמות שהיא. אבל לדעתי זה לא מתאים. היו שאמרו שצריך לקחת אותה כמות שהיא כדי להיות דומים לבורסות אחרות שקנו אותה, ולהקל על הכרת המערכת. אבל לנו זה לא מתאים, וזה הביא לייקור משמעותי, מה גם שלא ידענו בדיוק מה עלות הפערים. אני כן רציתי להחליף את מערכת הבורסה במערכת חדשה, שתיתן פתרונות ותתאים לישראל, ולא 'כזה ראה וקדש', ולכן המחיר שחישבנו היה בסופו של דבר גבוה מאוד. אז אני בעד, אבל לא למערכת נאסד"ק של AS IS, אלא בשינויים, ובתנאי שהמחיר לא יזנק דרמטית".

"הדירקטוריון לא לקח אחריות"

- הדירקטוריון הוריד את היו"ר על הברכיים. זה אותו יו"ר שהוריד אותך על הברכיים. מה אתה מרגיש עכשיו?

"אני בעיקר מאוד-מאוד מאוד מאוכזב מהתוצאה. עצוב לי שאנשים טובים עזבו, עצוב נורא שהגענו לרגע הזה, למצב הזה".

- אתה כועס על אמנון נויבך?

"ברור שכן. הוא חירב את המקום. אבל לא 'עושה לי שמח' לראות אותו במצב הזה, אני לא שמח לאידו".

- כועס על הדירקטוריון שלא ידע להתערב בזמן?

"בדירקטוריון יש בעיה. זה לא דירקטוריון שלוקח אחריות, וסליחה על הבוטות, זו קומבינציה של מדינה שיושבת בדירקטוריון של הבורסה היחידה בישראל - אבל לא לוקחת אחריות, של נציגים מטעם הבנקים שזה לא ממש מעניין אותם, והרשות לניירות ערך, שיש שני משקיפים מטעמה, שמדברים אבל לא לוקחים אחריות".

- למה ציפית מהם?

"שיהיה אכפת להם באמת. שייקחו אחריות, שיגידו משהו, שיתייחסו למה שקורה, שיתוו דרך, שיעשו מה שדירקטוריון צריך לעשות. אבל הם לא עשו את זה".

- ועכשיו כן?

"אני חושב שכן. לא בטוח, אבל אולי. עוד נראה מה יהיה. במצב הטוב הם הבינו סוף-סוף שאין ברירה אחרת".

- שנויבך צריך ללכת.

"לא יודע. שמשהו צריך לקרות".

- נוטרלת מהמשימה, אתה בחוץ ואתה נשאר מנומס.

"לא כי אני מנומס, כי אני לא יודע. אני באמת לא יודע מה הדבר הכי נכון לעשות עכשיו. הבורסה במצב בלתי אפשרי. אם הוא עוזב, אם מעזיבים אותו, הבורסה תהיה בשוקת שבורה. בלי מנכ"ל, בלי יו"ר, וכפי שזה עובד בארץ - ייקח הרבה מאוד זמן לשנות את המצב".

- שמואל האוזר לא צריך לקחת אחריות?

"אני לא יודע".

- שוב, אתה מנומס.

"את יכולה לכתוב מה שאת רוצה".

- פגשת פעם את שר האוצר? דיברת איתו על המצב?

"לא. בזמנים מסוימים רציתי, אבל כמו שאומרים זה לא צלח".

- ואיך אתה היום? בחג הסוכות הזה?

"אני בביתי. מבריא, מקווה ומנסה, משתדל, לא לחשוב על הכאב העצום שיש לי מהבורסה".

מלשכתו של נויבך נמסר בתגובה לדברי ביינארט: "צר לנו כי ביינארט, שכיהן כמנכ"ל עד סוף יוני השנה, בוחר שלא לקחת אחריות ותחת זאת משתלח ביו"ר הבורסה. נזכיר כי סיבת פרישתו, כפי שהצהיר עליה ביינארט עצמו, היא רפואית. שאר הנושאים אינם ראויים לתגובה".

עוד כתבות

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"