לחסל את מקלטי המסאת ההחלטה של האיחוד האירופי, המחייבת את חברת אפל להחזיר מסים לממשלת אירלנד בהיקף של 13.4 מיליארד דולר, ראוי להעריך כנקודת מפנה היסטורית בכל הקשור לשימוש במקלטי מס בעולם או הענקת הטבות מס מיוחדות לחברות גדולות כדי שירשמו את פעילותן בארץ מסוימת.
החלטה זו גם מציפה בעיה עולמית כבדת-משקל, והיא שמספר חברות גלובליות צוברות עושר אגדי, שבחלקו הגדול הוא גם בבחינת רווחים כלואים - בעוד מיליונים בעולם סובלים מחרפת רעב, ומדינות רבות, כולל ארה"ב, נאבקות בבעיות תקציביות על חשבון אוכלוסיית מדינתן.
הרצון של מספר מדינות, ובמיוחד אירלנד, למשוך חברות גלובליות בדרך של יצירת מקלטי מס והטבות מס מיוחדות ומפליגות מבשר, לאמיתו של דבר, את תחילת קריסתה של שיטה קלוקלת זו. אט-אט מתעוררות מדינות העולם להבין שנוצרת בעיה גלובלית חדשה, שהיא פרי של מתן סיוע להתחמקות מתשלום מס אמת.
על-פי הפרסומים האחרונים, 10 תאגידים מובילים בעולם מחזיקים רווחים כלואים בהיקף של 672 מיליארד דולר. הם הפיקו את הרווחים הללו מאוכלוסיות בארצות שונות בעולם, אך אלה אינם חוזרים אל אותן מדינות, אלא תופחים ונצברים בחשבונות החברות.
מחקר שהתפרסם רק לאחרונה מצביע על כך שחלק ניכר מ-500 חברות פורצ'ן (Fortune) מתחמקות מתשלום מס אמת לממשלת ארה"ב. על-פי המחקר, אם כל חברות פורצ'ן 500 היו משלמות את המסים המגיעים מהן לממשלת ארה"ב במקום להעבירם למקלטי מס, ארה"ב הייתה נהנית מתוספת הכנסה של 717 מיליארד דולר, זאת בעוד שהגירעון בתקציב הפדרלי בשנת 2015 עמד על 438 מיליארד דולר.
מאוד מפתיע שהאוצר בארה"ב הצטרף לפניית אותם 185 מנכ"לים של חברות אמריקאיות ששלחו מכתב מחאה למנהיגי האיחוד האירופי, בו הם מביעים התנגדותם להטלת תשלומי מס נוספים על חברת אפל. בסופו של דבר, הנפגעת העיקרית משיטת מקלטי המס בעולם היא דווקא ארה"ב. הזדרזות משרד האוצר האמריקאי לתמוך באותה קבוצת מנכ"לים מוכיחה היעדר שיקול-דעת מיניסטריאלי וכפיפות לאינטרס צר של חלק מן מהגזר העסקי בארה"ב.
מספרים מטורפים אלה מצביעים כאמור על בעיה כלל-עולמית חמורה של הפרת האיזון בין העושר הנצבר על-ידי מספר מועט של חברות ענק לעומת המצוקות החברתיות והגירעונות התקציביים של מדינות רבות. הסדר העולמי עצמו מאוים עקב כך.
מסיבה זו, תהליך ההתפכחות ומיקוד תשומת-הלב לבעיה יוביל בסופו של דבר לשינויים מרחיקי לכת בכל הקשור לשיטות השונות של הסטת רווחים ממדינה למדינה, ולהטלת ספק בעצם הלגיטימיות של יצירת מקלטי מס ובמה שמותר לממשלות לעשות בכל הקשור להענקת הטבות מס מיוחדות לחברות ספציפיות.
כשהאיחוד האירופי קובע כי אפל צריכה לשלם לממשלת אירלנד מסים נוספים מעבר להסכם שבין אירלנד לאפל, הוא כאילו מתערב בהסדר שנעשה בין ממשלה אוטונומית לבין חלק מהמגזר העסקי, על-פי שיקוליה והעדפותיה של אותה מדינה. אפשר לשאול, מה זה אכפת לו? למה הוא מתערב בענייניה או בהכנסותיה של מדינה נפרדת?
אבל זה מאוד אכפת לו, ויש לכך סיבה טובה. הענקת הטבות מפליגות לחברת אפל באירלנד יוצרת מצב של תחרות לא שווה ולא הוגנת. היא מאפשרת לאפל להתחרות מול חברות גרמניות, צרפתיות או הולנדיות בארצות האיחוד האירופי בעדיפות ברורה. עיקרון זה של תחרות כבר עוצב, בהסכמה בינלאומית, במסגרת ה-WTO) World Trade Organization) שישראל חברה בו. באמנת ה-WTO נקבע מפורשות כי מדינה החברה בארגון אינה יכולה להעניק הטבות מס מיוחדות כנגד ביצוע יצוא.
באיחוד האירופי הבעיה מורכבת יותר, שכן טרם נקבעה בו אחידות ברמות המס. האיחוד עדיין מרשה לכל מדינה החברה בו לקבוע את רמת מס החברות והמס על משיכת רווחים לפי ראות עיניה. אולם רמת מס זו חייבת להיות אחידה באותה מדינה לכלל החברות העסקיות, והיא תצטרך לשקול היטב אם היא מוכנה להעניק רמות מס נמוכות לכלל המגזר העסקי.
האיחוד האירופי לא פתר לחלוטין את הבעיות הקשורות באי-השוויון ברמות המס. שיעורי מס שונים, בפערים דרסטיים, כמו מס חברות בשיעור 37% לעומת 12.5%, בוודאי ישפיעו על שיקולי חברות היכן להקים את בסיס פעילותן המסחרית והייצורית. מנכ"ל אפל, טים קוק, טעה כשהגדיר את החלטת האיחוד האירופי כ"פוליטית", אבל הוא צדק כשאמר שהיא "מהווה ביטוי" לשאיפת האיחוד להביא להרמוניזציה של שיעורי המס.
יש בהחלט לצפות לכך שהאיחוד האירופי ישאף לאחידות בשיעורי המס המוטלים על חברות עסקיות ועל הרווחים המועברים לבעלי המניות. ויש גם לצפות להתעוררות עולמית שתתקוף את כל שיטת מקלטי המס בעולם. על-פי הדיווחים, אינדונזיה כבר דרשה מגוגל מסים בהיקף של 400 מיליון דולר, וגם יפן מאמצת מדיניות דומה.
השיטה של משיכת חברה, או העברת רווחיה של חברה, למדינה מסוימת בדרך של יצירת מקלטי מס או הטבות מס מיוחדות היא שיטה הפוגעת בתחרות ואף מונעת ממדינות השגת יתרונות כלכליים בדרך בריאה ונכונה יותר. הענקת הטבות מס עדיפות לחברות מסוימות אינה מבריאה את הכלכלה או מייעלת אותה, אלא יוצרת תלות באותן חברות. מדינות צריכות לשאוף למשוך אליהן חברות תוך יצירת אטרקטיביות שאיננה בנויה על הטבת מס: תשתית חזקה, שירותים יעילים, זמינות כוח-אדם וגישה אוהדת בפועל לפעילות המגזר העסקי.
כל השיטה המורכבת הזו של הענקת הטבת מס מיוחדת או יצירת מקלטי מס היא שיטה קלוקלת מיסודה. בנוסף לפגיעה בתחרות וביעילות, היא מרתקת הון אדיר לחשבונות כלואים במקום שיוזרם חזרה לכלכלה העולמית ואף יוצרת, במדינות רבות, גירעונות תקציביים הפוגעים בחברה. מדינות העולם צריכות להתעשת ולשתף פעולה ביניהן כדי לחסל אותה - אחרת עלול קומץ חברות עילית להשתלט על ההון העולמי.
■ עו"ד אוריאל לין הוא נשיא איגוד לשכות המסחר.
