הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס
העובדים הזרים תופסים בשנים האחרונות מקום ניכר בשוק העבודה הישראלי בענפים שונים - בנייה, חקלאות, מסעדות, סיעוד ותעשייה, וזאת לאחר צמצום עבודתם של עובדי השטחים בישראל. ברשימה שלפניכם נסקור את המאפיינים הייחודים הנוגעים למקומם של העובדים הזרים בשוק הישראלי, שכרם ותנאי העסקתם.
כניסתו של עובד זר לשוק העבודה הישראלי חייבת באשרת עבודה מסוג (ב/1) ולא כתייר או סטודנט. אשרות עבודה בישראל (ב/1) מונפקות על ידי שגרירויות ישראל בחו"ל, בהתאם לבקשה שהוגשה לרשות האוכלוסין בשם מעסיק זכאי, לשכת תיווך פרטית או במסגרת הסכם בילטרלי בין ישראל לארץ המוצא של העובד. בהתאם לחוקים ולנהלים הרלוונטיים, רק מעסיקים אשר מחזיקים בהיתרי העסקה תקפים מרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים (רשות האוכלוסין) ואשר רשמו את העובדים לענף הרלוונטי, קודם תחילת העסקתם, רשאים להעסיק עובדים זרים. לעובדים, מצידם, חייבים להיות רישיונות שהייה ועבודה תקפים - אשרות עבודה או ויזה מסוג ב/1. עובדים זרים חייבים להיות מועסקים על ידי המעסיק החוקי שלהם במשרה מלאה. חל איסור על העסקת עובדים זרים במשרות חלקיות. יש לשים לב, עובדים זרים רשאים לעבוד אך ורק עבור המעסיק המורשה שאצלו הם רשומים באותה עת, משמע, שגם אם העובד נמצא בימי מנוחה, בחופשה ולאחר שעות העבודה הרגילות, הוא אינו רשאי לעבוד אצל מעסיק אחר.
מהן הזכויות של העובדים הזרים?
חוק בריאות ממלכתי אינו חל על העובד הזר ולכן על המעסיק לבטח את העובדים הזרים בביטוח בריאות פרטי, שהינו בעל חשיבות ראשונה במעלה לעובד זר במשך כל תקופת העסקתו. מומלץ למעסיק למסור לעובד הזר סיכום של הפוליסה בשפה המובנת לו, ולקבל אישור רפואי שהעובד הזר נבדק בבדיקה רפואית ואינו חולה במחלה מדבקת. המוסד לביטוח לאומי מעניק לעובדים הזרים ביטוח נגד תאונות עבודה, ביטוח אימהות וכן פיצוי במקרה של אי תשלום שכר עבודה, או פיצוי פיטורים כתוצאה מפשיטת רגל או פירוק חברה של המעסיק. לכן רצוי וכדאי למסור לעובד את מספר התיק במוסד לביטוח לאומי (תיק ניכויים). מספר זה נחוץ במקרה של אשפוז או תביעה כתוצאה מפגיעה בעבודה.
על המעסיק לדאוג למגורים הולמים במשך תקופת העסקתם של העובדים ובמשך 7 ימים לפחות לאחר סיום העסקתם. המגורים המסופקים לעובדים הזרים חייבים לכלול: מקום לינה של לפחות 4 מ"ר לעובד ולא יותר מ- 6 עובדים בחדר אחד, ארונות אישיים, מיטה עבור כל עובד, חימום ואוורור, תאורה סבירה, מטבח מאובזר ומכונת כביסה. המעסיק חייב לחתום מול העובד הזר על חוזה עבודה בשפתו של העובד, המפרט את תנאי עבודתו ולציין את מספר הטלפון ליצירת קשר לצורך הגשת תלונות לממונה על זכויות העובדים הזרים במשרד התמ"ת.
השכר ומרכיביו
עובד אשר מועסק בישראל זכאי לשכר מינימום על עבודתו (במידה והוא שף מומחה בענף המסעדות האתניות, שכר העבודה יהיה כפל השכר הממוצע במשק), וכן תשלום עבור קצובת נסיעות ושעות נוספות במידה והיו. בפסיקת בג"צ, משנת 2008, גלוטן נ' פורמלי, נקבע כי ההוראות הנ"ל בעניין תשלום בעד עבודה בשעות נוספות אינן חלות לגבי עובד בענף הסיעודי המתגורר בבית מעסיקו הסיעודי. מומלץ לנהל רשימה בכתב של שעות העבודה היומיות שלו ושל ימי המנוחה.
יום מנוחה שבועי - ע"פ חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א - 1951, העובדים זכאים לתקופת מנוחה שבועית של 36 שעות לפחות, אשר חייבת לכלול את יום שישי, יום שבת או יום ראשון, בהתאם לדתו של העובד.
דמי הבראה - משולמים פעם אחת בשנה, בין החודשים יוני וספטמבר ע"פ הוותק.
חופשה בתשלום - כל עובד זכאי לימי חופשה בתשלום מדי שנה ע"פ וותק.
ימי חג - כל העובדים אשר מועסקים על בסיס חודשי זכאי לתשלום עבור עד 9 ימי חג דתיים בשנה, אם ימי חג אלה אינם חלים במהלך ימי המנוחה השבועיים.
ימי מחלה בתשלום - עובד זכאי לימי מחלה בתשלום לפי אורך תקופת ההעסקה שלו (יום וחצי עבור כל חודש שעבד) עד ל- 90 יום בסך הכול, כנגד הצגת תעודת רופא.
העובד אינו זכאי לתשלום עבור יום מחלתו הראשון. עבור ימי המחלה השני והשלישי המעסיק חייב לשלם לעובד 50% משכרו הרגיל ומהיום הרביעי ואילך - עליו לשלם את שכרו רגיל עד לתקופה המרבית.
ניכויים משכרו של העובד הזר
במקביל ובהתאם להנחיות ראש מנהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים של רשות האוכלוסין וההגירה, ניתן לנכות משכרו את העובד הזר את הניכויים הבאים: תשלום מסים על פי חוק, ניכויים בשל מגורים והוצאות נלוות (עד לתקרה הקבועה בתקנות), ניכויים בשל תשלומים לביטוח בריאות פרטי. סכום הניכוי החודשי המרבי עבור ביטוח בריאות, מגורים הולמים, הוצאות נלוות וחובות של העובד למעסיק לא יעלו על 25% משכרו של העובד. קיים חריג לגבי חודש העבודה האחרון, שבו מותר לנכות את כל יתרת ההוצאות המורשות.
באשר לעובד זר המועסק במתן טיפול סיעודי, המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר שיעור שלא יעלה על מחצית מהסכום שהמעביד הוציא או התחייב להוציא, ובלבד שהניכוי המרבי משכרו החודשי של עובד זר לפי התקנות לא יעלה על 124.73 שקלים. עובד זר המועסק בתחום אחר: המעסיק יהיה רשאי לנכות משכרו החודשי של העובד, החזר הוצאות בשיעור שלא יעלה על 1/3 מהסכום שהמעביד הוציא או התחייב להוציא אך לא יותר מ- 124.73 שקלים.
סיום יחסי עבודה
עובד אשר מועסק על בסיס חודשי אשר מבקש לעזוב את מקום העבודה, חייב לתת הודעה מוקדמת למעסיקו בדיוק כמו תושב ישראל, כמפורט בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001. על אף האמור לעיל, בענף הסיעוד על עובד סיעוד זר לתת הודעה מוקדמת כתובה ומיוחדת תקופה ארוכה יותר לפני עזיבתו, כמפורט בסעיף "העסקה חוקית- חוקים מיוחדים לעובדים בענף הסיעוד".
פיצויי פיטורין
עובד אשר מפוטר מעבודתו לאחר שעבד אצל מעסיק במשך תקופה של שנה אחת או יותר, זכאי לפיצויי פיטורין. שיעור פיצויי הפיטורין הוא שכר של חודש אחד לכל שנת עבודה אצל המעסיק. ישנם כללים מיוחדים בנוגע לפיצויי פיטורין על עובדים זרים בענף הבנייה אשר מועסקים באמצעות חברות כוח אדם מורשות. עבור עובדים אלה מופקד על יד המעסיק סכום חודשי בפיקדון מיוחד אשר נתון לפיקוח של רשות האוכלוסין. כאשר העובד עוזב את ישראל לצמיתות, הוא זכאי להגיש בקשה לרשות האוכלוסין ולקבל את הסכומים שנחסכו בשדה התעופה בעת היציאה מישראל או לאחר יציאתו את ישראל באמצעות העברה בנקאית לחשבון בנק בחו"ל. עובדים שנשארים בארץ באופן לא חוקי מעבד לתקופה המותרת, הולכים ומאבדים בהדרגה את הסכום שנחסך עבורם מדי חודש. לאחר שישה חודשים של שהות לא חוקית הם מאבדים את מלוא הסכום.
לסיכום, התנאים והחובות הם תנאים כלליים שחלים על רוב העובדים הזרים. תנאים או חובות נוספים אשר אינם מוזכרים במאמר זה עשויים לחול על עובדים זרים בענפים מסוימים או בנסיבות אחרות, כגון: הסכמים קיבוצים, צווי הרחבה, חוזים אישיים וכדומה. לכן יש לפנות ליעוץ מס המתמחה בהכנת תלושי שכר לעובדים זרים.
קרן ופנר היא יועצת מס וחברה בלשכת יועצי המס בישראל.