הקמפוסים של ניו יורק / צילום: יחצ
בידי עיריית תל אביב נפלה באחרונה הזדמנות לייצר קמפוס עירוני בסגנון פתוח שמועיל לכל המשתמשים, בשטח שעליו היה קמפוס "סמינר הקיבוצים" בצפון מערב העיר. שליש מהמגרש נשאר בבעלות הסמינר ותנועת הקיבוצים, שליש נמכר לפני חמש שנים לחברת "אמריקה ישראל", ומתוכננת בו שכונה של 500 יחידות דיור, שטחי ציבור ופארק פתוח.
מכל הבחינות כדאי היה לנצל את התכנון מחדש של האזור באופן שהשימושים האקדמיים והסטודנטים יזינו ויעשירו את שכונת המגורים, ולהיפך, אך מבט בהדמיות (ככל שניתן לסמוך עליהן) באתר "אמריקה ישראל", מעורר חשש שאיש במנהל התכנון העירוני לא זיהה את הפוטנציאל ולא הרים את הכפפה. זו החמצה נדל"נית גדולה.
אפשר היה לעשות אחרת - קחו לדוגמא את אוניברסיטת ניו יורק במנהטן.
שתי דוגמאות במנהטן
מאה בלוקים על שדרת ברודווי במנהטן - הדרך האלכסונית המפורסמת בזכות "טיימס סקוור"- מפרידים בין האוניברסיטאות קולומביה וניו יורק (NYU) המייצגות שני סגנונות לשילוב אקדמיה בעיר.
קולומביה נמצאת בחלק "העליון" בצפון מערב רחוב 116, משתרעת על 6 בלוקים שכל המבנים בהם משמשים לפעילותה. הבניינים, עתיקים וחדשים, מתאפיינים בארכיטקטורה מרשימה וביניהם יש כיכרות מרשימות וגינות מטופחות. הקמפוס אינו מוקף חומות כמו בישראל, הוא מוגדר גם במבני האוניברסיטה הניצבים על הרחובות המקיפים, ואולם יש הבחנה ברורה לגמרי בינו לעיר שמסביב. סטודנטים ועובדים מרגישים שהם "נכנסים" ו"יוצאים", במרחבים שבין הבניינים נדיר למצוא אדם שאינו קשור למוסד האקדמי, והפעילות המסחרית המעטה שיש מוגבלת לשירות הסטודנטים (ספרים, קפטריות וכיוב'). מהצד השני, כמעט ולא נראים סטודנטים בסביבה שבחוץ: מצד אחד של הקמפוס יש מגורים ברחובות דלילי פעילות מכל סוג שאנשים (וכלי רכב) רק עוברים בהם, ומהצד השני שכונת הארלם שהרחובות בה שוקקים, אך מנותקת לחלוטין מקולומביה.
ההיפך הגמור היא NYC - מוסד פרטי הנחשב לאחד המחזיקים בנדל"ן הרב ביותר בעיר ומעסיק יותר מ-2% מכוח העבודה בניו יורק. בנייניה מפוזרים בשטח לא מוגדר ברחובות שונים בשכונת "גריניץ' ויליג'" בדרום מזרח מנהטן. הם דומים במראה לבניינים אחרים באזור המשמשים למגורים ולמשרדים שאינם קשורים לאוניברסיטה, ומובחנים רק בזכות דגלים בחזית (הנתלים בתחילת השנה האקדמית ונעלמים לאיטם ככל שהיא עוברת).
הסטודנטים עוברים מבניין לבניין ברחובות שיש בהם עסקים המשרתים אותם ועובדי אוניברסיטה, תושבים, יוממים ותיירים, ולכן הם מגוונים וכוללים גם צרכים שאינם סטודנטיאלים. כך גם המרחבים הפתוחים באזור, למשל כיכר וושינגטון, שיכולה להיחשב שער צפוני של NYU, ומובלעת כחלק שגרתי מהעיר, עד כדי שתייר העובר בה לא יבחין בכך כלל.
משרד בשכירות מוגנת ליד האוניברסיטה
המכון הטכנולוגי של מסצ'וסט (MIT) בבוסטון התפתח כקמפוס אקדמי נבדל מסביבתו בדומה לקולומביה: בתוך בנייני מעבדות מונומנטליים, הנטועים במרחבים פתוחים נטולי מסחר. בשנים האחרונות מוקמים בסביבת הקמפוס זה ליד זה בנייני מגורים ובנייני משרדים שבקומות הקרקע שלהם מסחר ושירותים. הכל במרחק הליכה: מסעדות, חנויות כלי בית ואפילו גני ילדים, והבינוי מקרב את MIT לסגנון של אוניברסיטת ניו יורק.
אחת המטרות במהלך היא יצירת סביבה שמגדילה את הזדמנויות המפגש בין עסקים למחקרים טכנולוגיים. חלק מהמגורים הנבנים בתנאי שכירות מפוקחת, והאוניברסיטה מפעילה תוכניות ל"משרדים בני השגה", כדי לאפשר לחברות וליזמים מתחילים לשכור שטח עבודה ומגורים בסביבה המתייקרת בגלל הקרבה למכון המחקר הנחשב.