ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מייחל לניצחון של דונלד טראמפ, המועמד הרפובליקאי, בבחירות לנשיאות ארה"ב - כך טוען "וושינגטון פוסט".
ג'קסון דיל, עורך בכיר ב"פוסט" שממונה על כתיבת מאמרי המערכת של העיתון בנושאי חוץ, כותב במאמר בעמוד האופ אד של העיתון, כי נתניהו יכול לשמש דוגמה לגורלו של מנהיג זר שנוקט עמדה בבחירות לנשיאות: "נתניהו לא עשה סוד מתמיכתו במיט רומני, המועמד הרפובליקאי בבחירות ב-2012. בעקבות זאת מצא ראש הממשלה את עצמו משמש מטרה נצחית להדלפות ועלבונות שכוונו לעברו מממשל אובמה, במיוחד מהלך מסע הבחירות של נתניהו עצמו".
"השנה שומר נתניהו על שתיקה מודגשת", מציין ה"פוסט". "אבל, לדברי מקורות, הוא נוטה להסכים עם העיתונות הימנית בישראל שמוטה לטובת טראמפ. נכון, טראמפ השמיע התבטאויות אנטישמיות והוא מושך אוהדים ניאו-נאצים. אבל הוא הרבה פחות צפוי ללחוץ על נתניהו בסוגיית המדינה הפלסטינית מאשר קלינטון".
בעל המאמר מציין כי בהיותה שרת-חוץ טלפנה קלינטון לנתניהו ונתנה לו 'שטיפה', במילים בוטות, בגין הרחבתה של שכונה יהודית במזרח ירושלים.
נתניהו אינו המנהיג הזר היחידי שתומך במועמדותו של טראמפ, כותב ה"פוסט". "לא מעט מידידותיה המסורתיות של ארה"ב יקדמו בברכה ממשל אמריקאי שמתעלם מזכויות האדם, תומך בהגבלת חופש התנועה הגלובלי של בני אדם והון ומחלק את העולם לשני מחנות, אויבים וידידים, שחור ולבן".
בין המנהיגים הזרים האחרים שמייחלים לנשיאות טראמפ מונה בעל המאמר גם שני מנהיגים מוסלמיים שמוכנים להתעלם מאיבתו של המועמד הרפובליקאי לאיסלאם או מתכניתו להגביל כניסת מוסלמים לארה"ב. נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, מרוצה מהסובלנות שמגלה טראמפ למסע הדיכוי ההמוני של שלטונות טורקיה נגד חולקים על המשטר בעקבות נסיון ההפיכה שם.
נשיא מצרים, עבדל פתח אל סיסי, נפגש עם טראמפ ועם קלינטון בשולי מושב העצרת הכללית של או"ם בחודש שעבר. קלינטון העלתה בשיחה את הרקורד של אל סיסי בנושאי זכויות האדם וקראה לו לשחרר אזרחים אמריקאים שכלואים בארצו. טראמפ, לעומתה, הביע באזני אל-סיסי תמיכה בלתי מסויגת. אין פלא אפוא שההנהגה במצרים מחזיקה אצבעות לטראמפ, מציין ה"פוסט".
גם מנהיגים של חברות נאט"ו נמצאים ברשימת תומכי טראמפ: מילוש זמאן, נשיא צ'כיה, וויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה. זמאן מעריץ את נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אך משרת הנשיא בצ'כיה היא סמלית וממשלת המדינה חולקת עליו בסוגיה זו. לעומתו, אורבן עומד בראש זרם פוליטי רב עוצמה, בעל מגמות לאומניות, קסנופוביות ואוטקרטיות. באחד מנאומיו הוא שיבח את טראמפ בגלל קריאתו לבלום הגירת מוסלמים והתנגדותו למדיניות של "יצוא דמוקרטיה" (למדינות שאינן ערוכות לקבל אותה).
אורבן משמש מופת לראש ממשלת סלובקיה, רוברט פיקו, שהכריז פעם ש"לאיסלאם אין מקום בסלובקיה", ולמנהיג דה-פאקטו של פולין, ירוסלב קשינסקי. האיחוד האירופי האשים את המפלגה שקשינסקי עומד בראשה בפירוק מערכת האיזונים והבלמים שמשמשת תשתית לכל מערכת דמוקרטית.
לפני כמה חודשים הציתו אורבן וקשינסקי מחלוקת פומבית עם נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, לאחר שהאחרון הכריז שפולין והונגריה "החליטו שבמשטר דמוקרטי יש יותר מדי בעיות". זו היתה אולי הצהרה בלתי דיפלומטית - אך מדויקת לגמרי, מציין ה"פוסט".
תגובתו של אורבן היתה מהירה: ביל קלינטון, "כמו מנהיגי המפלגה הדמוקרטית", הוא פיון של "אימפריית צללים" שעליה חולש ג'ורג' סורוס, הפיננסייר האמריקאי יליד הונגריה. קשיסנקי, מצידו, אמר שקלינטון זקוק לבדיקה פסיכיאטרית.
"יש כמה מכנים משותפים למה שמתואר פה", מציין המאמר. "ככל שבעלת ברית של ארה"ב פחות מחויבת לדמוקרטיה ליברלית, ככל שעוינותה למהגרים רבה יותר, כך תגדל נטיית ממשלתה לתמוך בטראמפ. בעלות ברית שאינן חשות בנוח עם המורכבויות של הדיפלומטיה האמריקאית - למשל, תמיכה בזכויות האדם במשטרים עריצים במדינות פרו-אמריקאיות, או תמיכה במדינה פלסטינית, או הושטת יד לאיראן - יראו בחד-צדדיות של טראמפ תופעה חיובית".
המנהיגים הזרים שנחרדים מנשיאות פוטנציאלית של טראמפ נמצאים בעיקר במערב אירופה, בצפון מזרח אסיה וכמובן באמריקה הלטינית.
"בקיצור, יש תמיכה בעולם ללאומנות שובניסטית אמריקאית בנוסח טראמפ, גם אם סיסמתה היא 'אמריקה תחילה'", כותב ה"פוסט".
קלינטון: מוסיפה להיות מחויבת למו"מ ישיר בין הצדדים
בנאום בפתיחת מושב החורף של הכנסת, היום, אמר נתניהו: "שני המועמדים לנשיאות ארה"ב הזמינו אותי לבית הלבן מיד לאחר הבחירות". לדבריו, ההזמנות מצביעות על היחסים הטובים בין ישראל לארה"ב.
"העם האמריקאי אוהב את ישראל מפני שאנו חולקים אותם ערכים", אמר רה"מ.
הוא נפגש עם קלינטון וטראמפ, בנפרד, במהלך המושב של עצרת או"ם. לשכתו הדגישה בזמנה, כי נתניהו עמד על כך שהוא אינו מעוניין להיפגש עם מועמד אחד בלבד כדי למנוע טענות שהוא מעדיף מועמד זה או אחר: או פגישות עם שניהם או שום פגישה.
אחרי פגישת קלינטון עם נתניהו, אמר דובר מטעם המועמדת הדמוקרטית, שהיא "מתנגדת לכל מאמץ של צדדים שאינם חלק בסכסוך הישראלי-פלסטיני לאכוף פיתרון לסכסוך, לרבות מועצת הביטחון של או"ם". הצהרה זו מציבה את קלינטון במסלול של התנגשות פוטנציאלית עם ממשל אובמה, שבוחן אפשרות ליזום הצעת החלטה במועצת הביטחון שתשמש תוואי לפיתרון הסכסוך לפי העקרונות שאימץ הממשל זה מכבר, לרבות חזרה לגבולות 67' עם תיקונים קלים מוסכמים הדדית, באמצעות חילופי שטחים הדדיים, והכרה פלסטינית בישראל כמדינה יהודית.
בהודעה מטעם מטה קלינטון נאמר, כי המועמדת הדמוקרטית "מוסיפה להיות מחויבת לקידום פיתרון של שתי מדינות לשני עמים ולמו"מ ישיר בין הצדדים, שיבטיח את קיום ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית עם גבולות בטוחים ומוכרים, ובה בעת יבטיח לפלסטינים עצמאות, ריבונות וכבוד".
ההודעה מדגישה עוד, כי ישראל "חזקה ובטוחה" חיונית לארה"ב מפני ששתיהן חולקות אינטרסים אסטרטגיים וערכים משותפים - דמוקרטיה, שוויון, סובלנות ופלוראליזם. לכן, לקלינטון יש "מחויבות איתנה" ליחסים בין שתי המדינות והיא תשאף להעלות אותם מדרגה בתקופת ממשלה.
המועמדת הדמוקרטית אף הבטיחה כי ממשלה יוסיף לשתף פעולה עם ישראל במאמץ לאכוף את יישום ההסכם הגרעיני עם איראן ולפעול להדברת הטרור שיוזמת איראן, ונגד ארגוני טרור כחיזבאללה, חמאס ודאעש.
קלינטון אף התחייבה בשיחה, על פי ההודעה, לפעול נגד ניסיונות לשלול לגיטימציה מישראל, לרבות מאמצי תנועת BDS להטיל על ישראל חרמיים וסנקציות.
בהודעה שפרסם מטה טראמפ לאחר הפגישה עם רה"מ נאמר, שהשניים דנו על "היחסים המיוחדים" בין ארה"ב לישראל ועל "הקשר שאי אפשר לנתקו" בין שתי המדינות. על פי ההודעה, דנו טראמפ ונתניהו על "סיוע צבאי, ביטחון ויציבות במזה"ת".
ההודעה מציינת, שטראמפ הבטיח להכיר בירושלים כ"בירה הבלתי מחולקת של מדינת ישראל". הכרה זו תהפוך על פיה את המדיניות האמריקאית הקיימת מאז 1948. מאז 1967 עמדת כל הממשלים בוושינגטון היתה, מעמד ירושלים ייקבע בהסכם שלום בין ישראל לפלסטינים.
טראמפ אמר עוד, לפי הודעת המטה שלו, כי סיוע צבאי לישראל הוא "השקעה מצוינת" לארה"ב. הוא סמך ידו על עמדת נתניהו, שיהיה אפשר להשיג שלום רק לאחר שהפלסטינים יזנחו את המשטמה לישראל ואת האלימות נגדה.
בהודעת מטה טראמפ על השיחה לא היתה שום התייחסות לאו"ם או למאמצי צדדים שלישיים לתווך בסכסוך, בעוד שסוגיה זו הודגשה בהודעת המטה של קלינטון. לעומת זאת, בהודעה של קלינטון לא נכלל שום איזכור לסוגיית ירושלים המאוחדת, סוגיה שהובלטה בהודעת טראמפ.