כשמדובר בשכבות החלשות של האוכלוסיה - המציאות עכורה הרבה יותר ■ "זה פשוט סיוט להמתין 10 או 20 דקות כל צהריים תחת החום הכבד ביולי אוגוסט או תחת גשם זלעפות בחורף"
דרך לרכבת, פתח תקווה / צילום: תמר מצפי
התחבורה הציבורית עוברת מתיחת פנים? כנראה רק כשנבחרי ציבור רואים אפשרות לגזור סרטים. כשמדובר בשכבות החלשות של האוכלוסיה - המציאות עכורה הרבה יותר. באחד מאזורי התעשייה המסורתית המרכזיים בגוש דן, בקרית אריה שבפתח תקוה - אין תחנת אוטובוס בסמיכות למפעל המשקם שבו מועסקים נכים ובעלי מוגבלויות. במקום ניצב רק עמוד, ללא ספסל וסוכך צל כלשהו.
"זה פשוט סיוט להמתין 10 או 20 דקות כל צהריים תחת החום הכבד ביולי אוגוסט או תחת גשם זלעפות בחורף. אין תחנה. אין גגון", מספר אחד העובדים בחברת המשקם. "פנינו לעירייה כמה פעמים וביקשנו מהם לפתור את העניין", הוא אומר, ולדבריו הפנו אותו לאחראי על התחבורה הציבורית בעיר, אבשלום שמחי, וזה פשוט אינו עונה לטלפון. "לא אכפת לרשויות מאיתנו"
עובדת אחרת במפעל סיפרה: "אם אנחנו ממתינים אנחנו מסתתרים מתחת לגגון של מוסך צמוד ואחד מאיתנו עושה גיחות לראות אם האוטובוס מגיע ואז אנו רצים".
מפעל המשקם מעסיק עשרות רבות של עובדים בעלי כושר עבודה מוגבל, ביניהם עיוורים וגם נכים המתניידים בעזרת הליכונים .
המפעל שוכן בפתח תקווה כבר ארבע שנים, לאחר שעבר מדרך ז'בוטינסקי בבני ברק, סמוך למכון מור. המפעל נאלץ לעבור לאחר שבעלת הקרקע בבני ברק, קבוצת הכשרת הישוב, החליטה להקים במקום מגדל משרדים (מגדל הכשרת הישוב שאותו מארגנת קבוצת סופרין ויאוכלס ב-2019).
לפני שהועבר המפעל לפתח תקווה, הובטח לעובדים כי המעבר יהיה לטובתם. בפועל, קו אוטובוס המסיע עובדים המתגוררים בפתח תקוה עוצר סמוך למפעל, אולם המפעל פחות נגיש לעובדים המגיעים בקווים מחוץ לעיר, משום שתחנת האוטובוס המשרתת אותם נמצאת מרחק 500 מטר מהמפעל, וכאמור אין בה כל סככה.
מעיריית פתח תקווה נמסר: "בחודש הקרוב מתוכננת הצבת סככה בתחנה המדוברת, כחלק ממהלך הקמת סככות בכמה תחנות בעיר. באשר לסמיכות המדוברת למפעל 'המשקם', ומתוך רגישות לאנשים עם צרכים מיוחדים, נדגיש כי עיריית פתח תקווה יזמה הסדר מיוחד באישור משרד התחבורה, לפיו פעמיים ביום, נכנס קו האוטובוס עד לפתח המפעל".