גירושין – ממה צריך להיזהר? / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
גבר חרדי ביקש להורות על בדיקת רקמות לשבעת ילדיו, לאחר שחויב לשלם מזונות. לאחר שהבין כי סיכויי תביעתו להתקבל קלושים, ביקש למחוק אותה ללא צו להוצאות, אולם בית המשפט מתח ביקורת קשה על תביעות שמוגשות ללא ביסוס, וחייב אותו בהוצאות חריגות בסך 50 אלף שקל.
מדובר במקרה בו בני זוג לשעבר, המשתייכים למגזר החרדי, ניהלו הליכי גירושים במשך יותר מארבע שנים. לאחר שהגבר חויב במזונות אשתו ושבעת ילדיו, הוא העלה טענה לפיה הוא אינו בטוח שהילדים שלו, וביקש מבית המשפט להורות על בדיקת רקמות לכל ילדיו.
תחילה דחה בית המשפט את התביעה, אולם לאחר שהגבר ערער על ההחלטה, בוטל פסק הדין הדוחה את התביעה בהסכמה בבית המשפט המחוזי, לאור הוראות חוק מידע גנטי, לפיהן יש לקבל חוות-דעתו של בית הדין הרבני הגדול בכל מקרה בו קיים חשש לממזרות, והתיק חזר לבית המשפט לענייני משפחה.
לאחר שבמשך שנתיים המשיך התובע ועמד על מיצוי מלוא זכויותיו הדיוניות, ולאחר שהתקבלה עמדת בית הדין הרבני הגדול לפיה אין לערוך לקטינים בדיקה גנטית או כל בדיקה אחרת אשר יש בה לפגוע בכשרותם להינשא לפי ההלכה, הודיע התובע כי הוא חוזר בו מתביעתו וביקש למחוק אותה ללא צו להוצאות.
האישה, באמצעות עורכות הדין רות דיין וולפנר ורחל אבן, התנגדה נמרצות לבקשה ועתרה לחייבו בהוצאות. כאמור, בית המשפט קיבל עמדה זו. בהכרעת הדין ציין השופט: "אינני סבור כי בכל פעם כאשר בוחר אדם, שלא בצדק, שלא כדין ולא בעניין מבוסס, לבוא ולשטוח טענותיו בבית המשפט, ראוי כי התוצאה תהיה הסדר אשר כולל ויתור על הוצאות.
"למגינת הלב, זוהי הפרקטיקה הנהוגה מזה שנים, כשסבורים תובעים כי אין להם דבר וחצי דבר להפסיד, ובנצלם זכותם שכן ממילא אם תידחה תביעתם, או אם יגיעו לכדי הסכם, הרי שאין בצידה של פעולה זו שום סיכון, שכן הוצאות הם לא ישלמו. האחריות החברתית והציבורית מחייבת לחדד הבנתו של אדם כי זכות גוררת חובה".
התובע ישלם 40 אלף שקל לגרושתו ו-10,000 שקל נוספים לקופת המדינה.