דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
3 ימים לפני הבחירות בארה"ב, והשוקים בהתרגשות שיא. החששות מניצחון של טראמפ הביאו את ה-S&P 500 לירידה של 9 ימים ברציפות, משהו שלא קרה מאז חודש דצמבר של שנת 1980.
באופן טבעי, התקשורת, אותה תקשורת שבשבוע שעבר רשמה ש-46% מהאוכלוסייה בישראל חיה בישובים שרמת החיים בהם נמוכה מהממוצע, התעסקה בנתון הסטטיסטי הזה מבלי לציין כי על פני 9 ימים המדד ירד בסה"כ ב-3.1%, ורחוק עדיין רק 4.6% משיאו הקודם.
אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בבית ההשקעות פסגות, וגיא בית אור, מנהל מחלקת המאקרו, מערך מחקר ואסטרטגיה, משלימים את הנתונים. לדבריהם, מאז שנת 1950 היו רק תריסר מקרים בהם ה-S&P ירד במשך 9 ימים ברציפות, כולל הרצף האחרון. לעומת זאת, רצף של 10 ימי ירידות התרחש רק 5 פעמים, ורצף של 11 ימי ירידות רק 3 פעמים.
כמה זה במונחים סטטיסטיים? ההסתברות ל-11 ימי ירידות רצופים עומדת על 0.02% בלבד, נמוך אפילו מההסתברות של הקאבס לקחת את הוורלד סירייס. במילים אחרות, הכותרת שלא תראו בשום מקום (ולשם שינוי בצדק, היא חסרת משמעות לחלוטין) היא: ההסתברות שהשוק יעלה גם אם טראמפ יבחר היא 99.98%.
האווירה התחילת השנה הייתה רווית פחד, והתמקדה ב"נחיתה קשה" בסין, והפחד מקריסה של חברות האנרגיה בשל ירידת מחירי הנפט. אם זה לא הספיק, באמצע השנה קיבלנו חיזוקים לתחושת הפחד בשל הברקזיט והבעיות ששררו בדויטשה בנק. לכל אלו היו השפעות מהותיות על השווקים במהלך השנה האחרונה. אבל מה קורה עם הכלכלה הגלובאלית?
קיימת אי וודאות גבוהה שצפויה להישאר כזו בשל הסביבה הפוליטית, אבל נראה שהנתונים הכלכליים נדחקים מדי לשולי השיח. אז בית ההשקעות פסגות מספק עדכון קצר בהתפתחויות האחרונות במדדי מנהלי הרכש ברחבי העולם, שמהווים בדרך כלל מדדים מקדימים מוצלחים לצמיחה הכלכלית.
מאחר והפוקוס הוא בדרך כלל על ארה"ב ואירופה, לעיתים מתפספסת התמונה הגדולה. לראיה, מסתבר שב-2016 נרשם עד כה שיפור משמעותי בפעילות הכלכלית ברחבי העולם. בשורה התחתונה, על פי MARKIT, הפעילות התעשייתית הגלובלית (PMI, מדד מנהלי הרכש) כיום (אוקטובר) היא הגבוהה מזה שנתיים.
בארה"ב שורר כעת שיא של 3 חודשים (והיא מושפעת מהתחזקות הדולר וקריסת מחירי הנפט), כאשר רמת המדד עומדת על 51.9 נקודות. בגרמניה רמת המדד עומדת על 55 נקודות, והיא נמצאת בשיא של 33 חודשים. רוסיה עם 52.4 נקודות בשיא של 48 חודשים, הולנד עם 55.7 נקודות ושיא של 15 חודשים, וישראל עם 9 נקודות ובשיא של 8 חודשים (PMI תנודתי מאוד עבור ישראל, אך גם הוא בממוצע תלת חודשי בשיא מאז 2011).
המסקנה היא כי מאז ומעולם אי הוודאות שלטה בשווקים וכנראה שתמיד יהיה כך הדבר, אך כשמתבוננים מעבר לסנטימנט הרגעי וכאשר ובוחנים את התמונה הכוללת, נראה כי הפעילות הכלכלית ברחבי העולם, אחרי שנתיים של דשדוש ואפילו האטה, רשמה שיפור ב-2016 ונראה כי מגמה זו תלווה אותנו גם ב-2017.
משמעות נוספת של נתוני הפעילות החיוביים היא שניתן לצפות להמשך עלייה בסביבה האינפלציונית, מעבר להתפוגגות השפעות ירידת מחירי הנפט, וכי הפד ככל הנראה יפעל להעלות את הריבית עוד השנה (ההסתברות הנגזרת בשווקים נכון להיום עומדת על 76% עבור דצמבר) וגם בשנה הבאה. סביבה גלובלית משופרת ביחד עם לחצים אינפלציוניים מתגברים צפויה להוות רוח גבית לשוקי המניות אך תתמוך פחות בשוקי האג"ח.
דו"ח התעסוקה
בשבוע שלפני הבחירות דו"ח התעסוקה משך, באופן טבעי, הרבה פחות אור זרקורים וחבל שכך שכן מדובר בדו"ח מצוין. אמנם, בשורה התחתונה תוספת המשרות של חודש אוקטובר היתה נמוכה מהצפי (161 אלף לעומת 175 אלף) אבל זאת לאחר שנתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מעלה ב-44 אלף משרות נוספות כך שבסיכום הדברים מדובר על תוצאות טובות מהצפי. לא רק זאת אלא שנדמה גם שהדו"ח הושפע לא מעט מהוריקן מת'יו שהכה בתחילת אוקטובר בפלורידה. לראיה, לפי סקר משקי הבית בדו"ח, 238 אלף איש דווחו שהם לא עבדו באוקטובר בגלל מזג האוויר, עובדים שכמובן יחזרו למצבת העובדים כבר בחודש הבא.
דו"ח התעסוקה
שיעור האבטלה ירד באוקטובר בעשירית נ"א וחזר לרמה של 4.9%, זאת במקביל לירידה דומה בשיעור השתתפות שירד ל-62.8%. מה שיותר מעניין הוא ששיעור האבטלה בהגדרה הרחבה יותר ( U-6 ) הכוללת גם עובדים במשרה חלקית שהיו רוצים לעבור לעבודה במשרה מלאה וכאלו שפשוט התייאשו מחיפוש עבודה, ירד ב-0.2 נ"א לרמה של 9.5%, הרמה הנמוכה ביותר מאז המשבר.
העובדה ששיעור האבטלה בהגדרה הרחבה יותר יורד בקצב מהיר יותר משיעור האבטלה ה"רגיל" מלמדת שהרפיון בשוק העבודה האמריקאי הולך ומתכווץ. כתוצאה מכך, הלחצים לעליית שכר הולכים ומתגברים כאשר השכר השעתי הממוצע עלה באוקטובר ב-0.4%, מה שמביא את השינוי השנתי לקצב של 2.8%, הקצב המהיר ביותר בשבע השנים האחרונות.
מדובר כמובן בחדשות טובות, שכן עלייה מהירה בשכר והחזרה הצפויה של האינפלציה ליעד כבר בחודשים הקרובים יאפשרו להמשיך בתהליך הנורמליזציה של הריבית. מצד שני, אם נניח שהדבר היחיד שמעניין את חברי הפד זה השווקים, אז הנורמליזציה היחידה שנדרשת היא זו של תהליך קבלת ההחלטות בבנק המרכזי החשוב בעולם.
ולסיום, קצת על הברקזיט. בית המשפט הגבוה בבריטניה קבע ביום חמישי שהממשלה לא יכולה להפעיל את סעיף 50 לאמנת ליסבון ללא הצבעה של הפרלמנט. מתנגדי הברקזיט כבר החלו לחגוג, והפאונד אפילו הצליח לעלות בכ-1.5% מול האירו והדולר. אפשר כמובן להתווכח על המשמעות הדמוקרטית של משאל עם אם לאחריו הפרלמנט יכול להפוך את ההצבעה אבל כך או כך נראה שלא מדובר בהחלטה מהותית.
ראשית, הממשלה ערערה על ההחלטה לבית המשפט העליון וזה צפוי להשיב עד סוף השנה. בנוסף, גם אם בית המשפט העליון יחליט שלא לקבל את הערעור (תרחיש סביר ביותר), נראה כי הפרלמנט הבריטי לא צפוי להחליט באופן שונה ממשאל העם. הנתונים הכלכליים הטובים שהתפרסמו לאחרונה בבריטניה וההתאוששות המהירה בשווקים צפויים להוביל לכך שהחששות מהפעלת סעיף 50 נמוגו אט אט, ושהברקזיט אכן יצא לדרך.
.