גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק המודל הצ'יליאני: איך חוסכים לפנסיה בעולם?

שורה של צעדים שנערכו בהובלת משרד האוצר שינו את מודל הפנסיה הישראלי בהשראת המודל הצ'יליאני, אולם קיימים עוד דגמים לחיסכון לעת זקנה ■ מה אפשר ללמוד ממנגנון פנסיית החובה באוסטרליה, וממערכת הביטוח הפנסיוני הממלכתי הנהוגה בגרמניה ● למדריך ומחשבון פנסיה

חיסכון פנסיוני בעולם / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
חיסכון פנסיוני בעולם / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

נדמה שבעשורים האחרונים המודעות החברתית בכל מה שנוגע לחסכונות, פנסיות ושוק ההון, גדלה באופן משמעותי. אנחנו לומדים את מכשירי החיסכון השונים, משתמשים בשירותי ייעוץ פנסיוני, מסתייעים במחשבוני ניהול תקציב משפחתי ומתעניינים בכלכלה המקומית הרבה יותר.

במקביל לתהליך זה, מערכת הפנסיה בישראל עברה שורה ארוכה של שינויים, לצד שינויים מהותיים שנערכו במערכות פנסיה במדינות רבות בעולם המערבי. בשנה האחרונה נבחרו שתי קרנות פנסיה שישמשו כקרנות ברירת מחדל עבור עובדים שלא בחרו לחסוך דרך גוף מנהל מסויים. זאת במטרה להביא להפחתה בדמי הניהול שמשלמים עובדים לא מאוגדים או שאינם נהנים מהטבות דרך מקום העבודה.

שינוי נוסף מהעת האחרונה הוא אימוץ "המודל הצ'יליאני" או "המודל החכ"ם" (חיסכון כספי מותאם). החל מינואר 2016, כל הגופים המנהלים חסכונות פנסיה מחוייבים לספק שלושה מסלולי השקעה מותאמים לגיל העמיתים - כך שהסיכון במסלול ההשקעה יורד עם ההתקרבות לגיל הפרישה. המסלולים החדשים מחליפים כמסלולי ברירת מחדל את המסלול הכללי האחיד, אליו שוייכו עד היום חוסכים שלא בחרו במסלול השקעה מסויים - המהווים את הרוב המכריע.

שני השינויים נועדו לסייע לקהל העמיתים שאינם לוקחים חלק פעיל בניהול החיסכון הפנסיוני שלהם להתמודד עם מנגנון הפנסיה המסובך. כדי להבין מדוע נדרשו השינויים הללו ולגבש עמדה לגביהם כדאי להכיר את המבנה הקודם של מערך הפנסיה בישראל, וגם ללמוד על דרכים שונות בהן מאורגן המערך הזה בעולם, על ההצלחות ועל האתגרים של רפורמות בתחום הפנסיה בעשורים האחרונים.

המודל הצ'יליאני

בעיתונות ובשיח הכלכלי בשנים האחרונות בישראל "המודל הצ'יליאני" משמש שם קוד להיבט מסויים של רפורמה רחבה במערך הפנסיה שצ'ילה יישמה בשנת 1981 (אז תחת שלטון הרודן אוגוסטו פינושה). הרפורמה העבירה את ניהול הפנסיה מידי המדינה לידיים פרטיות ואפשרה את הפניית כספי החיסכון הפנסיוני להשקעה בשוק החופשי. לפני כן, מערך הפנסיה הצ'יליאני התבסס על קצבה בשיטת מימון שוטף (pay-as-you-go) המתבססת על קשר בין הדורות בחברה, ולפיה הפרשות קבועות של עובדים (או מיסים כלליים) משמשות מקור מימון ישיר לפנסיה של גמלאים. בעקבות הרפורמה עברה צ'ילה לשיטת פנסיית חובה במימון צובר אישי בניהול קרנות פנסיה פרטיות. הזכויות לפנסיה בשיטה זו לא נקבעות מראש, אלא מתבססות על סכום ההפרשות והתשואה עבור כל עובד. בעוד שבשיטת המימון השוטף הסיכון מוטל על המדינה או על הגוף המוסדי, בשיטה השניה - הנהוגה גם בפנסיית החובה בישראל היום - הסיכון מוטל על החוסך הפרטי.

הרגולציה על קרנות הפנסיה הפרטיות כללה את מה שמכונה היום בישראל המודל הצ'יליאני - מסלולי השקעה בעלי רמת סיכון משתנה במעמד ברירת מחדל. בשונה מבישראל, המסלולים בצ'ילה הותאמו לפי גיל וגם לפי מין. רשות הפיקוח גם העמידה סטנדרטים להשקעה בכל אחד מהם על ידי קביעת טווח אחוזי השקעה מותר באפיקים שונים בהתאם לרמת הסיכון. אחת הביקורות על המודל כפי שהוא מופעל בישראל היא על היעדר סטנדרטים כאלה, המביא להבדלים גדולים מאוד בין מסלולים מקבילים לכאורה (המיועדים לאותה קבוצת גיל) בגופים שונים.

מודל החיסכון הצובר האישי פותר, לפחות על פני השטח, את קשיי המימון של מערכת הפנסיה משום שהממשלה אינה נושאת בנטל המימון אלא כל אזרח חוסך באופן עצמאי. בנוסף, שיטה זו אמורה להביא לצמיחה ולהגדלה של שוק ההון, מכיוון שהיא הופכת את הגופים המנהלים את הפנסיה לגופי השקעה גדולים. אף שהרפורמה בצ'ילה השיגה את שתי המטרות הללו, ב-2008 נערכה במדינה רפורמה נוספת במערכת הפנסיה.

במאמר משנת 2013 מסביר פרופ' אביה ספיבק את הרקע לרפורמה הנוספת בכשלים שהתגלו לדבריו במודל הצ'יליאני. בין אלה הוא מציין כי קרנות הפנסיה הפרטיות גבו דמי ניהול גבוהים מאוד, מאחר שבניגוד לציפיות של הוגי הרפורמה, הנושא לא הפך לבסיס לתחרות ביניהן. לצד זאת, הוא מצביע על כך שיישום המודל לא הבטיח כיסוי לכלל האוכלוסייה: עובדים במגזר הלא פורמלי ובכללם עובדים עצמאיים לא חוייבו לחסוך. כך נוצר מצב שבו חלק גדול מהאוכלוסייה אינו נהנה מכיסוי פנסיוני. הרפורמה של 2008 נתנה מענה לבעיות אלה על ידי הוספת כיסוי בסיסי של המדינה, לצד עידוד חסכונות וולנטריים בעזרת תמריצים.

דגל צילה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

המודל האוסטרלי

מערך הפנסיה האוסטרלי נחשב בעיני רבים להצלחה בעקבות השגת אחוזי כיסוי גבוהים בעלות נמוכה יחסית למדינה. בדומה למודל הצ'יליאני לאחר הרפורמה של 2008, המודל האוסטרלי עומד על שלושה יסודות: קצבת זקנה במימון שוטף של כספי מיסים המוענקת - בשונה ממדינות מערביות רבות - על בסיס מבחן אמצעים הכולל בדיקת הכנסה ונכסים; פנסיית חובה לעובדים בשיטת צבירה (המכונה Guarantee Superannuation); וחיסכון וולנטרי דרך קרן פנסיה או בדרכים אחרות.

תוכנית פנסיית החובה באוסטרליה פועלת במבנה הנוכחי שלה מאז 1992 ויותר מ-90% מהעובדים האוסטרלים חוסכים במסגרת זו. סך הנכסים בחשבונות האלה, נכון לשנת 2013, עלה על התמ"ג במדינה. התוכנית מבוססת על הפרשות חובה של המעסיקים בשיעור קבוע, שעלה מ-3% ב-1992 ל-9.5% היום וצפוי לעלות עוד עד ל-12%. חסכונות הפנסיה מנוהלים בקרנות פרטיות והעובדים רשאים לבחור את מסלול ההשקעה המועדף עליהם, כאשר במידה ולא בחרו במסלול על המעסיק לבחור עבורם מסלול ברירת מחדל.

בשנת 2011, החלה הממשלה האוסטרלית ליישם רפורמות בתוכנית פנסיית החובה במטרה להקל על החוסכים להתמודד עם התחום המסובך. בעקבות השינויים, החל מינואר 2014 מעסיקים באוסטרליה מחויבים להפריש כספים עבור עובדים, שלא בחרו במסלול השקעה מסויים, רק למוצרים העומדים בשורת קריטריונים שנועדו לפשט להקל על ההשוואה ביניהם. בין היתר המוצרים צריכים לכלול מסלול השקעה אחד (שיכול להיות גם מסלול השקעה מותאם גיל); מבנה פשוט של תשלומי עמלות, הכולל רשימה מוגבלת של עמלות מותרות; ולעמוד בכללים שאמורים להגביר את השקיפות.

דגל אוסטרליה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

המודל הגרמני

גרמניה הייתה המדינה הראשונה בעולם להפעיל מערכת פנסיה ממלכתית, שנועדה להבטיח את שימור רמת ההכנסה של עובדים אחרי גיל הפרישה. בהתאם למטרה זו, "ביטוח הפנסיה הממלכתי" בגרמניה (אז והיום) לא מעניק זכויות אוניברסליות מוגדרות, אלא קצבה המחושבת בהתאם להכנסה ותשלומים לאורך החיים. זאת, בשונה למשל מתשלומי הביטוח הלאומי בישראל המעניקים קצבה אוניברסלית. הביטוח ממומן בשיטת מימון שוטף - כאשר שיעור ההפרשה עומד היום על 18.7% מהמשכורת החודשית, והכסף מנוהל על ידי תאגידים יעודיים ולא ישירות על ידי הממשלה.

עד לתחילת שנות ה-2000 מערכת הפנסיה הגרמנית הייתה מערכת סטאטית המבוססת על ביטוח הפנסיה הממלכתי הכולל את כל העובדים במשק, למעט עובדי ציבור ועובדים עצמאיים. בשנים אלה ובמיוחד לפני שנות ה-90, המערכת הגרמנית נחשבה למערכת נדיבה במיוחד, אך השינויים הדמוגרפיים והשינויים שנבעו מהאיחוד בין גרמניה המערבית והמזרחית איימו על יציבותה. לכן, מאז שנות ה-90 נערכו בה שורת רפורמות. רובן לא נגעו למבנה המערכת, אלא לפרמטרים בתוכה. כך, למשל, שינוי הבסיס לחישוב הקצבה משכר ברוטו לשכר נטו.

בשנת 2001 התקבלה רפורמה שהעבירה את המערכת הגרמנית למודל הנשען על שלושה יסודות: יסוד ממלכתי חדש הכולל קצבת מינימום מבוססת צרכים. לצידו ממשיך לפעול ביטוח הפנסיה הממלכתי בתור מרכיב עיקרי בכיסוי הפנסיוני, אף שהחלטה על שינוי צורת החישוב לקביעת גובה תשלומי הפנסיה הביאה להפחתה הדרגתית בכיסוי. הפחתה זו אמורה לקבל מענה על ידי היסוד השלישי: מסלול חיסכון וולנטרי חדש - חיסכון אישי צובר לפנסיה המנוהל בקרנות פרטיות, שהמדינה מעודדת את השימוש בו בעזרת הטבות מס.

דגל גרמניה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

ומה קורה בישראל?

גם בישראל מערך הפנסיה נשען על שלושה יסודות: קצבת זקנה שמשלם המוסד לביטוח לאומי; ביטוח פנסיוני אישי (קרנות פנסיה, ביטוח מנהלים וקופות גמל לצד פנסיה תקציבית); ולבסוף הון וחסכונות עצמיים וולנטריים. בדומה לתהליכים מקבילים בעולם המערבי, מערכת הפנסיה בישראל השתנתה בעשורים האחרונים במגמה של צמצום המעורבות הממשלתית והעברת הסיכון מהמדינה אל החוסכים. שינויים אלה נועדו להבטיח את איתנותה הפיננסית של מערכת הפנסיה, לייצב ולייעל את הענף תוך עידוד תחרות שמטרתה לפתח את שוק ההון.

היסוד הראשון של מערכת הפנסיה הישראלית מנוהל על ידי הביטוח הלאומי, המעניק קצבת זקנה אוניברסלית ולצידה קצבה מבוססת יכולת - קצבת השלמת הכנסה. בסך הכל ההשקעה הממשלתית בפנסיה בישראל נמוכה יחסית: לפי מרכז המידע והמחקר של הכנסת בשנת 2005 ההוצאה הציבורית בישראל על פנסיות זקנה וצעירים עמדה על שיעור של 2.7% מהתמ"ג לעומת ממוצע של 7.2% במדינות ה-OECD.

חלקו הנמוך של המימון הציבורי בהכנסות לפנסיה מגביר את חשיבות הביטוח הפנסיוני, שהפעילות בו מתנהלת על ידי המשקיעים המוסדיים המנהלים חשבונות חיסכון אישיים עבור העמיתים. בעבר, קביעת הזכויות של העמיתים לפנסיה הייתה מבוססת על שיעור קבוע ממשכורת העמית, בדומה למודל הנהוג בביטוח הפנסיה הממלכתי הגרמני. אך בקרנות ניהול הפנסיה שאושרו החל מ-1995 (המכונות קרנות פנסיה חדשות) השתנה מודל קביעת הזכויות למודל הדומה לזה בביטוח החובה במודל הצ'יליאני והאוסטרלי: זכויות העמיתים נקבעות על פי הסכום שצברו והתשואה שהושגה עליו בניכוי דמי ניהול. שינויים נוספים הביאו להפחתת ההתערבות הישירה של המדינה בהשקעות הגופים המוסדיים. כך, בתחילת שנות ה-2000 הוסרו רוב המגבלות על תמהילי השקעות והוחלט על צמצום היקף אג"ח מיועדות.

בעוד שהצעדים שתוארו לעיל יצרו מערכת פנסיה שמעבירה את עיקר האחריות מהמדינה והגופים המוסדיים אל היחיד, כמה צעדים מהשנים האחרונות ואפילו מן החודשים האחרונים מבטאים גישה שונה במסגרת המערכת הקיימת. משמעותי במיוחד בין צעדים אלה הוא צו ההרחבה לביטוח פנסיוני שנכנס לתוקף בינואר 2008 ומסדיר את חובת הביטוח הפנסיוני לכל העובדים והמעסיקים במשק, בדומה למודל האוסטרלי והצ'יליאני. הצעדים שהוביל האוצר בחודשים האחרונים, כמו ההחלטה על מכרז לקרן ברירת מחדל עם דמי ניהול מופחתים, מבטאים גם הם גישה הרואה בחיוב רגולציה ממשלתית בתחום הפנסיה. כזו שנועדה להפחית את הסיכון המוטל על ציבור החוסכים הרחב ולסייע להם להגיע לפנסיה ראויה עם פרישתם, מבלי לשנות באופן מהותי את ההיגיון הבסיסי של המערכת.

עוד כתבות

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?