השופט דוד רוזן / צילום: תמר מצפי
במאי 2007 יצאה חברה-בת של הסוכנות היהודית בהליך התמחרות למכירת כ-6 דונם בשכונת גאולה בירושלים, עליו פעלה, בין היתר, ישיבת תלמוד תורה "המסורה". הליך ההתמחרות, כך התברר בהמשך, הפך לקרקע לקרטל שיצרו שתי קבוצות של יזמי נדל"ן, שהחליטו לא להתחרות ביניהם במכרז, ואף לדאוג לכך שלא תהיה כלל תחרות על הקרקע, כך שאחד מהם יזכה בה בוודאות.
היזמים אף הגדילו לעשות וערכו, בסיועו של עו"ד חיים נובגורצקי, הסכם מזויף המתעד את התמורה שתשלם הקבוצה הזוכה בקרקע לקבוצה שסייעה לה למנוע את התחרות. זאת, תחת מסווה של הסכם לפירוק השותפות ביניהן, שלא הייתה קיימת מעולם.
הקבוצה שיועדה לזכייה במסגרת ההסדר הכובל אכן זכתה במכרז, ואולם בהמשך התנפצה "האידיליה הקרטלית", הצדדים הסתכסכו, פנו לבורר שיכריע באשר לחובת התשלום על-פי ההסכם, ואף הגיעו לבית המשפט המחוזי בבקשה לביטול פסק הבוררות שאכף את ההסכם הלא חוקי ביניהם.
במסגרת הדיונים בפני השופטת מיכל אגמון-גונן נחשפה התרמית, רשות ההגבלים העסקיים פתחה בחקירת הפרשה, ובהמשך הגישה כתבי אישום נגד כל המעורבים בה: היזמים שיצרו את הקרטל - אביש צינוירט, מקבוצת צינוירט ואהרן אייזנברג ודוד מינצברג, מקבוצת מינצברג את אייזנברג; וכן, עו"ד נובגורצקי, שערך את ההסכם המזויף.
אתמול (ב') שלח בית המשפט המחוזי בחיפה את עו"ד נובגורצקי ל-3 חודשי מאסר בפועל, לאחר שהוא הורשע בסיוע לעריכת הסדר כובל, באמצעות עריכת הסכם פירוק השותפות המזויף. בנוסף, השופט דוד רוזן גזר על נובוגרוצקי 6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 50 אלף שקל.
"מעורבותו של הנאשם מזכירה, למגינת הלב, תופעות מארצות רחוקות, שאינן שכיחות במקומותינו, בהן עבריינים נעזרים ומסתייעים בפרקליטים, מיני 'קונסילרים', לצורך קידום פעילותם הפלילית", נקבע.
הסכם אי-תחרות
בימים אלה קרב לסיומו גם ההליך הפלילי המנוהל נגד צינוירט ואהרן אייזנברג, בגין אותה פרשה, בפני שופט המחוזי בירושלים, משה יועד הכהן. בנוסף, באותה פרשה הורשע גם דוד מינצברג, במסגרת הסדר טיעון, שכלל הסכמה כי ייגזרו עליו 4 חודשי עבודות שירות וקנס של 50 אלף שקל.
לפני כחודשיים הרשיע השופט רוזן את עו"ד נובוגרוצקי בעבירה של סיוע להסדר כובל בנסיבות מחמירות בגין מניעת תחרות סביב מכירת הקרקע בשכונת גאולה בירושלים. לפי כתב האישום, פסח אייזנבך, שזוכה בתיק, הואשם כי הסכים ביחד עם צינוירטט לשלם 1.2 מיליון דולר לקבוצת מינצברג את אייזנברג, בתמורה לכך שזו לא תתחרה במכרז ותדאג לכך שגם המתמודדים האחרים לא יתחרו.
עו"ד נובוגרוצקי הואשם בסיוע לצדדים בכך שהעלה את ההסכמות על הכתב והסווה אותן כהסכם "פירוק שותפות", למרות שכלל לא התקיימה שותפות בין הצדדים. בסופו של יום, ובהתאם לתיאום בין הצדדים, זכתה קבוצת צינוירט בקרקע תמורת סכום של כ-8.5 מיליון דולר.
בהכרעת הדין צוין כי עו"ד נובוגרוצקי "היה מודע כי פעילותו תורמת לביצוע העבירה על-ידי צינוירט ואייזנברג ולמניעת גילויה, זאת באמצעות הסוואת ההסכמות ויצירת הסכם שקרי עלי כתב, תוך הוספת הסכמות כמו הבטחת תשלום".
בגזר דינו ציין השופט רוזן כי "העבירה בוצעה בתחכום לא מבוטל, כשהנאשם, שהינו עורך דין, קובע סעיף 'סודיות' המנחה המעורבים להקפיד בכללי חשאיות והסתרה. זאת, מעבר לחשאיות וההסתרה המקובלת על-ידי עבריינים הקושרים ומבצעים עבירה פלילית".
בית המשפט ציין כי "לא מדובר בנאשם, כמו המעורבים האחרים, המשתייך ל'חצר האחורית' של החברה הישראלית. הנאשם, כמו המעורבים האחרים, הינו איש מבוסס, מלומד, המתהלך בנתיבים, לכאורה, הגונים ומהוגנים. הנאשם לא פעל מתוך מצוקה כלכלית. הנאשם הינו עורך דין נכבד המנהל משרד עורכי דין שנים רבות. הנאשם, כמו המעורבים האחרים בתיק, בשל תאוות ממון מוכן היה לעקם גדרות חוק ולהשתמש בכללים וכלים משפטיים לשכלול עבירה פלילית בתבנית המיועדת למנוע חשיפתה", ציין.
בית המשפט הדגיש גם כי יש לראות בחומרה יתרה את העובדה שהנאשם הוא עורך דין. "עורך דין הוא בשר מבשרה של מערכת המשפט, והוא נתפס בציבור כחלק אינטגרלי ממערכת של חוקים עליהם אמון לשמור, בטח ובטח שלהם נדרש לציית. ככזה עליו להקפיד בקלה כבחומרה, תוך שמירה על רמה מוסרית גבוהה יותר מזו של כלל האוכלוסייה", כתב רוזן. "הנאשם פעל במסגרת עיסוקו כעורך דין לטובת קושרים פליליים, שביקשו להטות תמחיר ששוויו מיליוני שקלים. הנאשם כעורך דין התחבר לעבריינים פליליים על-מנת לסייע להם לבצע עבירה פלילית".
לדבריו, "העברייניים ביקשו לנצל כישוריו המשפטיים על-מנת לבצע עבירה משוכללת ומשופרת באריזה מהודרת".
את רשות ההגבלים העסקיים ייצגו עורכי הדין תומר דגני חנית ומורן מיארה.