בנק HSBC / צלם: רויטרס
היהלומן חנן יצחקוב מתל-אביב נעצר אתמול (ג') בפרשת החזקת חשבונות בבנק HSBC בשווייץ, ללא דיווח לרשות המסים בישראל. בחשבונות הבנק, שחלקם היו בבעלותו הבלעדית וחלקם בבעלות משותפת עם ילדיו ורעייתו, היו למעלה מ-16 מיליון שקל.
חקירת הפרשה החלה בשיתוף מידע שהגיע ליחידה למיסוי בינלאומי ברשות. במסגרת שיתוף מידע זה הועברה לרשות רשימת הישראלים המחזיקים בחשבון בבנק השווייצרי HSBC, הכוללת מידע אישי, דפי חשבון ופרטים נוספים.
לפני כחודשיים היה גל המעצרים הראשון בפרשה, עת נעצרו 4 אחים יהלומנים בחשד להחזקת חשבונות בנק בסכומים של עשרות מיליוני שקלים.
כמצוין בבקשה לשחרור החשוד ממעצר, שהוגשה לבית המשפט על-ידי פקיד שומה חקירות תל-אביב, החשוד נחקר אתמול והודה בקיומו של החשבון בבנק HSBC, ואפילו אמר כי בשיאו הסכומים הגיעו לכ-6 מיליון דולר. לדבריו, הוא לא דיווח על החשבון ועל הרווחים שצבר, כי לא ידע שעליו לדווח על כך.
עוד נחקרו אתמול אשתו ושניים מילדיו, ונגבתה עדות מרואה החשבון המייצג אותו. קודם לכן פשטו חוקרי רשות המסים על ביתו ושל יצחקוב וערכו חיפוש, וכן ערכו חיפושים בבתיהם של שניים מילדיו ובמשרדו. במסגרת החיפושים נתפסו חומרים אצלו ואצל המייצג שלו.
השופטת שלומית בן-יצחק נעתרה לבקשת היחידה החוקרת והורתה על שחרור החשוד בתנאים מגבילים, בהם התחייבות עצמית של 300,000 שקל, ערבות צד ג' של 300,000 שקל, הפקדת מזומן בסך של 50,000 שקל, עיכוב יציאה מהארץ ועוד.
באוגוסט השנה הודיעה רשות המסים כי כשנה וחצי לאחר שפורסם דבר קיומה של רשימת לקוחות בנק HSBC, קיבלה לידיה רשימה של יותר מ-8,000 ישראלים שהחזיקו חשבונות בבנק זה. פחות מחודש לאחר קבלת הרשימה בוצע המעצר הראשון של חשודים בהעלמת הכנסות, ונעצרו 4 אחים יהלומנים מתל-אביב ומרמת-השרון, החשודים כי השמיטו את החשבונות הזרים שהחזיקו בבנק השווייצרי מהצהרות ההון שלהם, בכך שלא כללו את הכנסות המימון שנבעו מחשבונות אלו בדוחותיהם הכספיים.
על-פי החשד, הארבעה, חנן, גד, יורם ומישאל מנחמוב, יהלומנים ותיקים, החזיקו כ-100 מיליון שקל בבנק השווייצרי, כאמור ללא דיווח לרשויות המס בישראל. במהלך חקירתם הכחישו החשודים את החשדות המיוחסים להם, והם שוחררו ממעצרם בתנאים מגבילים, ביניהם ערבות עצמית והפקדת דרכונים.
רשימת הישראלים שהחזיקו חשבונות בבנק HSBC מצטרפת לרשימות נוספות של ישראלים המנהלים חשבונות בנק בחו"ל, עליהן הצליחה רשות המסים לשים את ידה בשנים האחרונות. הידועה בהן היא רשימת לקוחות בנק UBS, שחשיפתה הביאה לחקירתם של עשרות לקוחות לא מדווחים, ולאחרונה אף הוגשו כתבי אישום ראשונים בפרשה. גם בעקבות פרסום רשימות פנמה פעלה רשות המסים במישורים שונים ומחזיקה היום במידע מקיף על ישראלים שפתחו חברות בפנמה ובמדינות מקלט מס נוספות.
בהתאם לחוק, אזרח ישראלי רשאי לנהל חשבון בנק בחו"ל, אך עליו לדווח עליו ועל ההכנסות שהופקו בו (ריבית, דיבידנד, רווחי הון וכו') לרשות המסים. הרשומות כוללות מגוון רחב של מסמכים המתעדים את התנהלות הבנק מול לקוחותיו. בשלב הראשון, הצפוי להמשך חדשים ספורים, רשות המסים תבחן ותמיין את החומר ותשווה אותו לדיווחים של אותם ישראלים לרשויות המס. בתהליך מיון המסמכים יזוהו אלה מבין הלקוחות שבהתנהלותם השוטפת מול הרשות כללו דווח על החשבונות וכן אלה שדווחו על קיום החשבון במסגרת הליך הגילוי מרצון.