*** הכתבה מטעם לשכת יועצי המס
בשנים אחרונות, כחלק מהעלייה הדרמטית ביוקר המחייה בישראל, אנו עדים לירידה משמעותית בחיסכון הפרטי, בכלל ובחיסכון לילדים, בפרט. משפחות מתקשות לסגור את החודש, גם ללא הקצאת סכומים לחיסכון.
עד 2006 מרבית ההורים חסכו לילדים בקופות הגמל, שנפתחו לאחר 15 שנה. הללו היוו מכשיר יעיל ואפשרו ליהנות מיתרונות של קופות הגמל, על החסכונות בבנק ובחברות הביטוח. אולם ב-2006, בעקבות תיקון 3, שדחה את קבלת הכספים הנצברים לגיל 60 של החוסך, והקביעה מ-2008 כי פדיון הכספים אפשרי כקצבה חודשית בלבד, הפסיקו הורים רבים את החיסכון בקופות הגמל. בהעדר מכשירי השקעה אטרקטיביים, הם לא המשיכו את ההפקדות בקופות אחרות.
החיסכון לילדים משמעותי, בעיקר למשפחות מתקשות, שאינן מסוגלות לתמוך בילד הצריך להתחיל את חייו. העמדת סכום התחלתי לזכות כל ילד, בפתח חייו הבוגרים, ללא תלות במצב הפיננסי של הוריו, תרחיב את מגוון אפשרויות הבחירה העומדות בפניו. כגון: לימודים, פתיחת עסק או הכשרה מקצועית ובפועל תעזור לצמצם את הפערים הגדולים בחברה הישראלית.
לראשונה מאז קום המדינה גם משרד האוצר מכיר בחשיבות חיסכון זה. החל מינואר 2017 המוסד לביטוח לאומי יפקיד 50 שקל מדי חודש לחיסכון לקופת גמל על שם הילד, אלא אם יבחרו ההורים במוסד פיננסי אחר. הורי הילד יוכלו לבחור בכל עת, במסלול ההשקעה בו ינוהלו הכספים ואף להפקיד 50 שקל נוספים לקופה מתוך קצבת הילדים.
בהתאם להערכות האוצר, הפקדה על סך של 50 שקל, מדי חודש, לתוכנית "חיסכון לכל ילד", תעמיד לרשותו בחלוף 18 שנה, סכום של כ-20 אלף שקל. על השימוש בו יהיה הילד רשאי להחליט באופן עצמאי. כלומר הקופה תהיה "נזילה" בגיל 18.
כמו כן, נקבעו בחוק העקרונות הבאים:
* החשבון יירשם על שם הילד, אך ינוהל בנאמנות על ידי הוריו. הילד יוכל למשוך את הכספים בהגיעו לגיל 18, בחתימת אחד מהוריו ובגיל 21 באופן עצמאי.
* בכל שנה יישלח להורי הילד דוח, בדבר סכום החיסכון שנצבר.
* בהגיעו של הילד לגיל 18, יעביר המוסד לחשבון החיסכון 500 שקל נוספים. אם הילד לא משך את הכספים עד הגיעו לגיל 21, יעביר המוסד לחשבון החיסכון 500 שקל נוספים.
* ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון, כמו גם את מענק החיסכון הראשון לפני גיל 18, אם הילד נמצא במצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו. משיכת סכום החיסכון במקרים אלו תעשה לאחר אישור רופא מטעם המוסד.
כאמור משרד האוצר מאפשר להורים לבחור בין הפקדת הכספים לקופת גמל ובין תוכנית חיסכון בבנק ואף פרסם סימולציה להצטברות הכספים בין האלטרנטיבות השונות.
מהסימולציה אנו למדים שני דברים: ההשקעה בקופת הגמל עדיפה לאורך זמן ובכל מקרה הסכום הגבוה ביותר המתקבל בתוכנית רחוק מלאפשר לילד לרכוש השכלה, להקים עסק וכו'. כלומר, הורים המעוניינים לאפשר לילדם התחלה ראויה, יצטרכו להפקיד סכומים נוספים בעצמם.
בעבר, הפקידו הורים את קצבת הילדים (כיום בממוצע 175 שקל לחודש לילד בעבור משפחה ממוצעת עם 3 ילדים) לחיסכון. אך, כאמור, מגוון מכשירי החיסכון והריבית האפסית בבנק, לא נתנו תמריץ להורים לחזור ולחסוך. כיום ישנן מגוון אפשרויות לעשות כן, חלקן אטרקטיביות מאד להורים. נסקור כמה מהם:
תוכניות חיסכון בבנק
בהשוואה של משרד האוצר ניתן לראות כי הסכומים המתקבלים בחיסכון ארוך טווח בתוכניות החיסכון השונות בבנק, נמוכים באופן משמעותי מההשקעה בקופת הגמל. הסיבה להבדל, מקורה בריבית הנמוכה של בנק ישראל, שאינה מאפשרת לבנקים להציע ריביות אטרקטיביות על החיסכון.
כיום על תוכנית חיסכון ל-10 שנים בבנק, ניתן לקבל ריבית שנתית של כ-0.6%. תחזיות האינפלציה לשנה הקרובה הינן לעלייה של 0.8% במדד - כלומר הפסד ריאלי של 0.2% - . אולם ציפיות האינפלציה ל-10 שנים מגלמות עלייה של 2.2% במדד, כלומר הפסד ריאלי שנתי של 1.6%- וסה"כ ל-10 שנים, הפסד ריאלי של 17.2%- על הכסף. המשמעות היא, שלא ניתן לחסוך בריביות המתקבלות בבנק.
קופת גמל להשקעה
לאחרונה אושר בוועדת הכספים מכשיר חדש הנקרא קופת גמל להשקעה. מקופה זו ניתן למשוך את הכסף בכל גיל ולא רק בגיל פרישה. מטרת האוצר היא לחזור ולעודד חיסכון לטווח בינוני וארוך. כל זאת לאחר שבינואר 2008 נגזר גזר דין מוות על קופת הגמל "ההונית", ממנה נהנה כל חוסך בעבר - החל מחיסכון הורים לילדים ועד לחיסכון לתקופת הפרישה.
את הסכום הנצבר בקופת הגמל להשקעה ניתן יהיה למשוך באופן שוטף ללא קנס, מתי שרוצים. מי שמעוניין להתמיד ולחסוך בקופת הגמל החדשה עד לגיל פרישה, יהנה משתי הטבות מס: פטור ממס רווח הון (מס של 25% על הרווחים הריאליים של הקופה - כלומר רווחי ההשקעות) ופטור נוסף ממס על הקצבה (קצבה פטורה) ללא ניצול תקרת ההון הפטור. באם ימשוך המפקיד את כל הכספים מעל גיל 60, אזי כמו במשיכה מוקדמת יותר, ישלם מס רווחי הון של 25%, על הרווח הריאלי. אבל, באם יהוון המפקיד את הקצבה (היוון קצבה מוכרת), ישלם רק 15 אחוז מס נומינלי, כאשר באינפלציה הקיימת בשנים האחרונות, זו הטבת מס.
המוצר החדש כלול תחת הקטגוריה של קופות גמל, אבל לא יהיו בו הטבות מס בעת ההפקדה. כל אזרח יהיה רשאי להפקיד בקופה עד ל-70 אלף שקל לשנה ובעת משיכת הכספים ישולם מס על רווחי הון על רווחי ההשקעות, כאמור.
מי שמשכה בחוטים מאחורי הקלעים והובילה להצבת התיקרה היא רשות ני"ע, שחששה מהעברת כספים ממוצרים פיננסיים מתחרים לקופה החדשה. העברה זו תפגע גם בבורסה, כיוון שבקופות הגמל, ההשקעות מוטות לחו"ל ולנכסים אלטרנטיביים. מי שהיו שבעי רצון מהתיקרה, הם מנהלי קרנות הנאמנות וחברות ניהול התיקים, שחששו לזכות הקיום שלהם. ואכן הקופה החדשה נולדה כאלטרנטיבה עדיפה למוצרים כמו קרנות נאמנות, פיקדונות בבנקים, פוליסות חיסכון וניהול תיקים, כמעט בכל פרמטר שבודקים:
- הקופה משמשת כמעין מקלט מס. זאת מכיוון שתשלום המס יעשה רק במקרה של פדיון הכספים ולא ישולם בעת מכירת ניירות ערך בתיק, או כאשר משנים תמהיל השקעה, מסלולים וכדומה.
- קופת הגמל החדשה מהווה מכשיר השקעה עדיף לניהול התיקים וקרנות הנאמנות בכך שבקופות הללו מנהל ההשקעות יכול להשקיע בהנפקות בתנאים מועדפים לגופים מוסדיים ואף בנכסים שאינם סחירים כגון נדל"ן מסחרי, או הלוואות לעסקים בתנאים העדיפים על רכישת האג"ח הקונצרני של אותה החברה.
תוכניות השקעה בחברות ביטוח
למכשירי ההשקעה בחברות הביטוח יתרונות רבים :
* מגוון מסלולי השקעה מהסולידית ביותר ועד לדינמית ביותר, ככל שטווח ההשקעה גבוה יותר פוטנציאל התשואה במסלולים דינמיים גבוה יותר.
* חיסכון נזיל בכל עת, ללא תחנות יציאה מוגדרות מראש וללא קנסות.
* אפשרויות להוספת מרכיבי ביטוח כגון: שיחרור מתשלום פרמיה במקרה של אבטלה, או אובדן כושר עבודה.
* יתרון ניכוי ממס. מס רווח הון משולם רק במשיכה ומאפשר הגדלת הצבירה על ידי מנגנון ריבית דריבית.
* כמו בקופות הגמל גם בתוכניות אלה, מתאפשרת השקעה בנכסים שאינם סחירים להקטנת סיכונים והגדלת פוטנציאל התשואה.
* הלוואה בתנאים אטרקטיביים תוך שימוש בפוליסה כבטוחה.
* דמי ניהול בשיעור נמוך הקבועים החוזה.
בשורה התחתונה, חוסר האלטרנטיבות לחיסכון בבנק וההפסד הריאלי הכמעט ודאי, מאלץ את ההורים, המעוניינים לספק לילדיהם התחלה טובה לחיים, למצוא תחליפי חיסכון. גם המדינה מבינה שכחלק מהמלחמה בעוני, יש להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילדי ישראל, ואף ממליצה על קופות הגמל כמכשירי השקעה עדיפים לפתרונות הבנקאיים. אולם חיסכון צפוי של כ-20 אלף שקל אינו מספק סכום שיאפשר רכישת השכלה, או הון ראשוני ראוי לפתיחה של עסק. יש לחזור ולחסוך כבעבר את קצבת הילדים כולה לטובת עתידם. אם בנוסף לחיסכון המדינה יפקיד ההורה חיסכון נוסף של 175 שקל בממוצע לילד נוכל לקבל את החיסכון הבא:
אולם, כאמור, ישנן כיום מספר אלטרנטיבות בקופות הגמל ובחברות הביטוח לבחירה וכמה מסלולי השקעה מגוונים. כל אלה מאפשרים לכם, ההורים, לבחור את הסיכון המתאים להשקעה.
*** ירון גינדי הוא נשיא לשכת יועצי המס בישראל
*** אוהד וייגמן הוא מנהל שותף בקבוצת WE, משנה ליו"ר התאגדות העסקים הקטנים
