חיפה / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
האם יש לחשוף בפני תושבים נתוני ארנונה של בעלי עסקים בעיר, כדי שאלה "יפקחו" על העירייה ויבחנו האם היא גובה מהעסקים ארנונה כדין? פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, המחייב את עיריית חיפה לחשוף את נתוני הארנונה של בתי קפה ומסעדות בעיר, מעורר מחלוקת בנוגע להיקף השקיפות הראוי.
הדיון התעורר סביב עתירתו של תושב חיפה בבקשה לקבלת מידע מהעירייה בקשר ל-14 עסקים ברחבי העיר, בשדרות המוריה, שדרות הנשיא ובדרך הים - בהם: קפה גרג, קפה תות, קפה מנדרין, קפה פרנג'ליקו, ארומה אספרסו בר, מקדונלד'ס ועוד.
העותר, יגאל גולן, ביקש להעביר לעיונו מענה לשאלות שונות, ובהן האם המקום עושה שימוש בשטח ציבורי; ואם התשובה חיובית: האם בשטח בו נעשה שימוש נבנה ללא היתר משטח (עץ, בטון או אחר)? האם בשטח בו נעשה שימוש ונבנה בהיתר, תנאי ההיתר לא קוימו או אינם מקוימים? והאם המקום חויב בארנונה על השטח הציבורי בו נעשה על-ידו שימוש?
בתגובה לפנייה מסרה הממונה על העמדת המידע לרשות הציבור מטעם עיריית חיפה כי העירייה מטילה ארנונה על כל שטח בו נעשה שימוש, וזאת ללא קשר לעובדת היות השימוש חוקי או לא, וכי עיריית חיפה מחייבת את כלל הנכסים ב-14 העסקים לגביהם פנה בהתאם לחוק ובהתאם למלוא השטח המוחזק על-ידם. בנוסף ציינה הממונה, כי באפשרותו של גולן לעיין באתר האינטרנט העירוני, בו ניתן למצוא את תיקי הבניין הפרטניים של בתי העסק.
גולן לא התרצה מתשובתה של הממונה וביקש שוב להעביר לעיונו את המידע שהתבקש על-ידו, שאם לא כן, ייאלץ לפנות לבית המשפט; משלא קיבל את המידע, הגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה.
בעתירתו טען גולן כי לא עלתה מתשובת העירייה כל עילה שמצדיקה את סירובה למסור את המידע, וכי הסירוב אינו מוצדק. גולן הבהיר כי עניינו בקבלת המידע אינו בעל גוון אישי, כי אם בעל אופי ציבורי. לטענתו, בקשתו נועדה לבדוק אם העירייה גובה ארנונה כחוק, ואין הוא מוכן להסתפק בדבריה שאכן כך נעשה.
עיריית חיפה טענה בתשובתה לעתירה כי פנייתו של גולן נענתה באופן מלא, ברור, ממצה וענייני, כאשר ביחס לתיקי הבניין הרלוונטיים לכל עסק מ-14 בתי העסק שמנה בבקשתו לקבלת מידע הופנה לעיון ללא תשלום במידע הקיים באתר האינטרנט של העירייה הפתוח לעיון הציבור.
עוד טענה העירייה כי היא פועלת בהתאם לחוק ומחייבת כל שטח בו נעשה שימוש בארנונה, ללא כל קשר לשאלה האם מדובר בשימוש חוקי או לאו.
לחילופין, העירייה הוסיפה וטענה כי לעניות דעתה היא אינה מחויבת או רשאית לספק לגולן פרטים נוספים, בין היתר משום שיש בהעברת המידע פגיעה בפרטיותם של המחזיקים בעסקים. העירייה הוסיפה כי היענות לבקשתו של גולן או מתן לגיטימציה לבקשות דומות, בפרט כאשר אין לעותר עניין אישי, עשויה לגרום להצפה ולהכבדה על הרשות.
בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את העתירה בחלקה ופסק כי העירייה תעביר לעותר טבלה המרכזת את הנתונים ביחס לעסקים הרלוונטיים, באופן כללי וללא שמות המחזיקים, ובמקביל תיידע את מחזיקי הנכסים כי הוגשה בקשה לקבל מידע ביחס לפרטי הארנונה בהם הם מחויבים ותברר האם הם מסכימים להעברת המידע המלא בעניינם.
השופטת ציינה כי בית המשפט העליון כבר הכריע כי במצבים בהם מבוקש מידע ביחס לחיובי ארנונה, אין מניעה כי הרשות תעביר למבקש המידע, דיסק או פלט מחשב ובו טבלה המרכזת את כל הנכסים לגביהם מבוקש המידע, וכי טבלה זו תכלול בנוסף לרשימת הנכסים, פרטים בדבר גודל הנכס, סיווגו, התעריף שחל עליו, הנחות ופטורים שניתנו לו ופרטים אלה בלבד. הטבלה, נקבע, לא תכלול שמות המחזיקים בנכסים נשוא בקשת המידע. העברת המידע, נקבע, תיעשה בכפוף למתו הזדמנות למחזיקים להתנגד להעברת המידע המבוקש (גם באמצעות שתיקה). יידוע המחזיקים נקבע כתנאי מקדים לחשיפת המידע.
בית המשפט קבע כי בעלי העסקים יהיו רשאים להתנגד להעברת המידע המבוקש, ומחזיק שיביע "התנגדות" להעברת המידע (גם בשתיקתו) - התנגדותו זו תתקבל אוטומטית על-ידי העירייה, והיא לא תעביר את המידע לעותר. רק במקרה שיהיו בעלי עסקים שיחתמו על הסכמה להעברת המידע, המידע המלא יועבר לגולן.
לדברי עו"ד מוטי איצקוביץ ממשרד כץ, גבע, איצקוביץ (KGI), המתמחה בתחום המיסוי המוניציפלי, "מדובר בפסק דין הפותח לנישומים דרך לברר מה עלה בדינם של נישומים אחרים. בכך, מאפשר פסק הדין לנישומים לבסס גם טענות מסוג אפליה".
לדבריו, "קיים סיכוי שהתנהלות מסוג זו לא תביא להפחתת החיוב אצל הנישום, אבל תגרום לתוספת חיוב לנישומים האחרים".