רוב החברות הנסחרות בבורסה הן לא חברות של מוצר אחד (או שירות אחד), הן מוכרות מוצרים שונים או מספקות שירותים שונים, ולכן כשבוחנים את שורת ההכנסות בדוחות שלהן, לא מספיק להסתכל על המספר האבסולוטי; אז מה אם החברה מוכרת ב-50 מיליון שקל ברבעון? מה זה כולל (מוצרים/ תחומים), ממה זה מורכב, ומה המגמה בכל אחד מהמוצרים/מגזרים?
יש לכך תשובה. כל החברות הנסחרות מחויבות לספק לקוראי הדוחות ביאור על מגזרים (אם יש להן חלוקה כזאת), ומדובר באחד הביאורים (מידע שמצורף בהמשך לדוחות הכספיים) החשובים ביותר בדוחות, עד כדי כך שיש חובה לפרסמו גם בדוחות הרבעוניים, שמראש מספקים מידע פחות מלא ומקיף מאשר הדוחות השנתיים. פשוט כולם מבינים שאי אפשר לנתח את דוחות הכספיים מבלי להבין מה עומד מאחורי ההכנסות (מאיזה מגזרים הגיעו), ואי אפשר להבין את הפעילות בלי מידע על הרווח התפעולי לפי מגזרים.
המגזרים נקבעים על ידי הנהלת החברה ובהתאם לאופי הפעילות ולהיקפה. בעבר הבדיקה אם פעילות מסוימת נחשבת מגזר הייתה בדיקה מתמטית (מספר מבחנים מתמטיים), אך בשנים האחרונות, במקביל ליישום התקינה הבינלאומית, הדגש הוא על מבחנים איכותיים ולא כמותיים.
המבחן המוביל להגדרה וקביעת מגזר הוא בהסתמך על המידע שמקבלת הנהלת הפירמה. על פי החשבונאות (התקינה הבינלאומית) בוחנים את המידע המלא שמקבלים המנהלים שצריכים לקבל את ההחלטות האופרטיביות בפירמה, והחלוקה לתחומים/מגזרים שהם מקבלים, מגדירה את המגזרים שיש לפרסם בדוחות הכספיים. כלומר, כדי לדעת מה המגזרים/התחומים בפירמה, צריך לבחון איך המנהלים מקבלים את הנתונים, ובאיזו רזולוציה. לפי זה יש להציג את המידע בדוחות הכספיים.
בפועל, המשקיעים נהנים ממידע על המגזרים בדומה למנהלים בארגון, מהסיבה הפשוטה - אם המנהלים צריכים את זה (לצורך ניתוח/קבלת החלטות), אזי סביר להניח שגם למשקיעים זה חשוב. הבעיה בהגדרה האיכותית הזו היא שהחברה בעצם קובעת ומגדירה דרך התפעול השוטף שלה איך ייראה ביאור מגזרים - כלומר היא למעשה שולטת בדוח המגזרים.
להגדיר, לזהות, לייחס
בביאור המגזרים החברות מציגות את מקבלי ההחלטות התפעוליים הראשיים של החברה, אלו שלפיהם ייקבע איזה מידע ואיזה מגזרים יימסרו בדוחות הכספיים. בהמשך נקבעים המגזרים ומוצגים הנתונים הכספיים - הכנסות ותוצאות פעילות המגזר.
הנה הדגמה מהדוחות של יוניטרוניקס, בה עסקנו במדור הקודם. יוניטרוניקס הגדירה את יו"ר דירקטוריון החברה והמנכ"ל, אשר מקבלים החלטות אסטרטגיות, כמקבלי ההחלטות התפעוליות הראשיים של הקבוצה: "יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל סורקים את הדיווחים הפנימיים של הקבוצה לשם הערכת ביצועים והקצאת משאבים, וקובעים את מגזרי הפעילות בהתבסס על דיווחים אלו. השניים בוחנים את ביצועי מגזרי הפעילות על בסיס מדידת הרווח התפעולי...", נכתב בדוחות.
ובהתאם למידע הזה, ולחלוקה למגזרים כפי שמקבלים מנהלי הפירמה, מוצגים הנתונים בדוחות. כך, יוניטרוניקס עוסקת בשלושה מגזרי פעילות: מגזר המוצרים, פיתוח, ייצור ושיווק בקרים לוגיים מתוכנתים; מגזר פתרונות לוגיסטיים - תכנון, הקמה ואחזקה של מערכות לוגיסטיות ממוחשבות; ומגזר פתרונות חניה - תכנון, פיתוח, ייצור, שיווק, הקמה ואחזקה של מערכות ממוכנות לפתרונות חניה רובוטיים.
בדוחות למחצית הראשונה של 2016 דיווחה החברה על הכנסות של 77.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 83.6 מיליון שקל במחצית המקבילה ב-2015. אבל כשמנתחים את החטיבות השונות מגלים שבעוד מגזר הפתרונות הלוגיסטיים ירד מ-17.2 מיליון שקל הכנסות ל-12.2 מיליון שקל, ומגזר פתרונות החניה ירד מ-11 מיליון שקל ל-7.7 מיליון, הרי שהמגזר העיקרי - פיתוח ושיווק מוצרים (בקרים) - עלה במכירות מ-55.2 מיליון שקל במחצית המקבילה ל-57.2 מיליון שקל.
ניתוח חשוב עוד יותר נוגע לרווח של כל פרויקט. תחת הכותרת "תוצאות המגזר והתאמה לרווח בתקופה", מפרטת החברה את תוצאות כל אחד מהמגזרים. ומה הן בעצם תוצאות המגזר? ההכנסות מהמגזר פחות ההוצאות המזוהות של המגזר. נניח לדוגמה שיש מגזר שההכנסות בו הן 100 מיליון שקל, וההוצאות המזוהות, כלומר אלו שיודעים לזהות שהן קשורות באופן מוחלט למגזר, מסתכמות ב-60 מיליון שקל. אזי תוצאות המגזר יסתכמו ב-40 מיליון שקל. אבל זה עדיין לא הרווח התפעולי של המגזר.
מעבר להוצאות המזוהות, ישנן הוצאות שאינן מזוהות. החברה מפעילה מטה, יש הנהלה כללית, יש הוצאות שלא משויכות למגזר מסוים, אלא הן כלליות, רק שלא ניתן להתעלם מהן כשבודקים את הרווח של כל מגזר (תוצאות המגזר). נניח שבחברה מהדוגמה לעיל יש הוצאות כלליות שלא ניתנות לייחוס של 20 מיליון שקל - חלק מהסכום הזה אמור להיות מיוחס גם למגזר האמור, ובהתאמה הרווח התפעולי יירד. לרוב, אגב, האנליסטים נוהגים לחלק את ההוצאות הלא משויכות לפי היחס בהיקפי הפעילות של המגזרים, כלומר מגזר שמהווה לדוגמה שליש מהפעילות כולה, "יזכה" לקבל שליש מההוצאות הלא מזוהות.
על מי מעמיסים את ההוצאות
ובחזרה ליוניטרוניקס. תוצאות המגזר של חטיבת המוצרים במחצית הראשונה השנה היו: רווח של 13.8 מיליון שקל לעומת 12.5 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד; מגזר הפתרונות הלוגיסטיים הרוויח 1.7 מיליון לעומת 7.2 מיליון שקל; ומגזר פתרונות החניה הפסיד 13.6 מיליון שקל לעומת הפסד של 4.7 מיליון שקל במחצית המקבילה.
בסיכום תוצאות המגזר מקבלים קרוב ל-2 מיליון שקל (שלושת המגזרים), אלא שבדוח הרווח והפסד יש הפסד מפעילות שוטפת של 3.3 מיליון שקל. ההסבר הוא הוצאות כלליות ומשותפות שלא יוחסו למגזרים, בסך של 5.2 מיליון שקל (9.1 מיליון שקל בשנת 2015). היקף כזה של הוצאה לא ניתנת לשיוך, מקשה על הבנת המגזרים: מה הרווח האמיתי של חטיבת המוצרים (בקרים)? אחרי הכול יש לייחס לה הוצאות מסוימות מתוך ההוצאות הכלליות, אבל כמה? ובהתאמה, מה ההפסד האמיתי של החטיבות האחרות? האם גם עליהן יש להעמיס הוצאות כלליות?
הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו
