כשספקית שירות התחבורה השיתופי אמובנס (Amovens) הוסיפה אפשרות לשכירת רכב מעמית לעמית ב-2015, לא היסס דיוויד חורדו לנסות אותו. חורדו, יליד סביליה המתגורר במדריד, השתמש לעתים תכופות באמובנס וב-BlaBlaCar כדי למצוא נוסעים שיחלקו עמו בהוצאות הדלק ודמי האגרה בנסיעות ארוכות. מכיוון שהוא מחזיק בשתי מכוניות, מסייע לו כל רווח שהוא עושה מהשכרת האחת מהן, סקודה משפחתית משנת 2006, לכסות את העלויות.
כיום משתמש חורדו, מנהל בטיחות, בשלושה שירותים להשכרת הסקודה שלו כמה פעמים בחודש. הוא גובה מינימום של 27 אירו ביום, ומשלשל לכיסו כ-70% מהסכום לאחר שמפעילת האתר לוקחת את הנתח שלה בתמורה ליצירת הקשר בין העמיתים ולכיסוי הוצאות הביטוח. "זו דרך לצמצם את התקורה של המכונית ולשתף פעולה עם הציבור", הוא אומר.
חורדו הוא אחד מאלפי בעלי רכב ברחבי אירופה שמשתמשים באתרי השכרת רכב מעמית לעמית כדי להפוך את הבעלות לזולה יותר. מפעילות שירותי ההשכרה, הכוללות גם את Drivy הפועלת מפריז ו-GoMore הפועלת מקופנהגן, זוכות לפופולריות גוברת. המודל העסקי דומה לזה של Airbnb. בעלי רכב מציגים את המכוניות שלהם באתר, והמשתמשים - לאחר אימות רישיון הנהיגה שלהם - מגישים הצעות לשכור את כלי הרכב. האתרים לוקחים לעצמם נתח מכל עסקה, ופועלים בשיתוף עם חברות כגון אליאנץ לאספקת שירותי דרך וביטוח נזק, גניבה וחבות משפטית. בעלי הרכב קובעים את התעריף היומי, שנע בין 15 ל-100 אירו, בהתאם לסוג הרכב. יש הנחות לשוכרים לטווח ארוך, והשוכרים משלמים עבור הדלק.
"אני רואה המון פוטנציאל במודל הזה, בייחוד כי אנחנו עוברים למערכות רכב אוטומטיות ומחוברות יותר", אומרת סוזן שאהין, מנהלת משותפת של המרכז לחקר קיימות התחבורה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. "כלי רכב פרטיים יושבים ללא שימוש במשך 95% מהזמן".
הכנסות של 6.5 מיליארד דולר ב-2024
Drivy, שהושקה בצרפת בסוף 2010, פועלת כיום באוסטריה, בלגיה, גרמניה וספרד. היא מציגה כ-38 אלף מכוניות להשכרה, ויש לה מיליון משתמשים רשומים, לדברי המייסדת והמנכ"לית פולין דמנטון. GoMore פועלת בדנמרק, צרפת, נורבגיה, שבדיה וספרד. אשתקד היא רכשה את אמובנס. היא מציגה כ-11 אלף מכוניות באתרה, לדברי מתיאס דלגארד, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה. מפעילות השירותים מציינות כי תעריפיהן הממוצעים נמוכים משמעותית מתעריפי סוכנויות השכרת הרכב הקונבנציונליות.
פעילויות עסקיות דומות מתחילות לצבור פופולריות גם באמריקה הצפונית. Getaround, שהוקמה לפני חמש שנים בסן פרנסיסקו, מדווחת כי יש לה 350 אלף שוכרים שחולקים 2,500 מכוניות בחמש מדינות ובוושינגטון די.סי. החברה גייסה כ-40 מיליון דולר ממשקיעים, ואף קיבלה מענקים מהמנהלת הפדרלית לבטיחות בדרכים למימון פיילוט.
אך התפשטות אופציות התחבורה בהזמנה, החל באובר וכלה בתוכניות שיתוף רכב כגון Car2Go ו-Zipcar, מקשה על מכירת שירות העמית לעמית בארה"ב, לדברי ליזה ג'ראם, אנליסטית מחקר בכירה ב-Navigant research. היא מעריכה כי הכנסות שירותי שיתוף הרכב בעולם כולו יגיעו ל-6.5 מיליארד דולר ב-2024, לעומת 1.1 מיליארד דולר ב-2015. חלקן של שירותי העמית לעמית בסכום זה יהיה קטן, לדברי ג'ראם.
למרות זאת, טוענים מומחים לתעשייה כי יש מקום גם לחברות סטארט-אפ שמשרתות צרכים שונים. "כולם מונעים משיקולים כלכליים ומשיקולי נוחות", אומרת רובין צ'ייס, מייסדת משותפת ומנכ"לית לשעבר של Zipcar, שאותה רכשה אוויס באדג'ט ב-2013. צ'ייס היא המנכ"לית לשעבר של החברה הצרפתית Buzzcar להשכרת רכב מעמית לעמית, שגם בהקמתה היא השתתפה, ושאותה רכשה Drivy אשתקד. "לעולם לא הייתי לוקחת מכונית מ-Cars2Go או אובר כדי לבלות יום שלם בחוף הים", אומרת צ'ייס.
אחת הדרכים שבהן מנהלות חברות הסטארט-אפ לפתות לקוחות היא להפוך את תהליך שכירת הרכב למהיר וחלק יותר. Getaround דורשת מבעלי הרכב לצייד את המכוניות שלהם במכשיר שמאפשר לשוכרי הרכב לפתוח את המכוניות באמצעות הסמארטפונים שלהם. מדובר בדמי התקנה חד-פעמיים בסך 99 דולר ו-20 דולר מדי חודש עבור המכשיר.
Drivy התקינה מערכת דומה ב-600 מכוניות ומתכננת להתקינה ב-400 מכוניות נוספות עד סוף השנה. החברה מתכננת גם להרחיב את השירות שלה לבריטניה בחודשים הבאים, ולכמה מדינות נוספות בשנה הבאה, הודות להשקעה בסך 31 מיליון אירו. "אנחנו לא מדברים על כיבוש נתח שוק מתעשיה קיימת", אומרת המנכ"לית דמנטון. "אנחנו מדברים על יצירת משהו שלא היה באמת קיים קודם לכן".