העידן שאחרי האמת / איור: גיל ג'יבלי
א. כאשר רעידת אדמה פגעה השבוע בניו זילנד, וגרמה לפריצת סכר שאיימה להציף את החוף המזרחי של האי הדרומי, קרא ראש ממשלת ניו זילנד מר ג'ון קי לתושבים לעלות באופן בהול למקומות גבוהים יותר.
אני מבקש להודות מכאן לראש ממשלת ניו זילנד מר ג'ון קי הנכבד (והיהודי) על כך שסיפק בטובו את הדימוי המושלם לשבועות האחרונים ולפנות אליכם - אזרחי כל העולם, כולל ישראלים - באותה קריאה ממש, קריאה שראוי כי תהדהד מקצה העולם ועד קצהו: חברות וחברים, בואו נעלה כולנו למקומות גבוהים יותר - ובאופן בהול!
לא מים מציפים אותנו (אצלנו בישראל בכלל בצורת, אבל אותה מדחיקים נכון לעכשיו - אולי כי קשה להאשים בה את השמאל או את התקשורת), אלא שקרים. צונאמי של שקרים. לאן שלא תביט - שקר. צריך לטפס על סולם שעומד על שרפרף שעומד על כיסא שעומד על שולחן שעומד על גג בשביל להשקיף הכי רחוק שאפשר, ואז אולי תראו משהו שיכול להיות אמת. במקרה כזה, אגב, אל תאמינו. סביר להניח שזה רק עוד שקר.
השבוע קראתי על מחקר שערכו ד"ר יהודה פלד מהמכללה האקדמית גליל מערבי ויובב עשת מהמכללה האקדמית צפת. הם בחנו את רמת הרמאות של סטודנטים. התברר להם שהרוב הגדול של הסטודנטים הישראלים מרמים או מסייעים לרמאים, הרבה יותר מהאמריקאים. אבל מי יודע, אולי הם רימו גם כשענו על השאלות במחקר. גם הישראלים וגם האמריקאים. זה כמו דונלד טראמפ שמאז שנבחר מצהיר הצהרות הפוכות לאלה שהצהיר בקמפיין. שיקר אז? משקר עכשיו? גם וגם? מי יודע. למי אכפת. מה זה משנה. שקר, אמת, הכול אותו דבר.
ב. בואו נעלה למקומות גבוהים יותר. כי הכול שקר. חוקרים כבר קוראים לעידן שאנו חיים בו "העידן הפוסט עובדתי" או "העידן שאחרי האמת" (Post-truth era) - שזה שם איום ונורא ונפלא. ממאפייני רוח התקופה: הקלות שבה ניתן להפיץ מידע לא נכון; הנכונות של כולנו לאמץ מידע כזה בלי לבדוק; הסלחנות ושוויון הנפש כלפי השקר והשקרן; היחס השווה לאמת ולשקר; השייכות - אידיאולוגית, סוציולוגית או מגדרית - שבאה לפני העובדות; הפילטר העבה שמפריד בינינו לבין המציאות.
כל-כך קל לשקר, כל-כך קל להאמין לשקרים. בשירו הנפלא בין עשרים השנים, "שוב השקר הזה", מתאר חברי דן תורן את התגלגלות השקר והקלות הנסבלת שלו, לפעמים בלית ברירה, אבל לא תמיד: "כשהייתי בן עשר שיקרתי לחבר / סיפרתי לו שאני נוסע לאמריקה בחופש. / כשחזרנו ללמוד המורה שאלה 'איך היה?' / ואז כבר שיקרתי לכל הכיתה".
ובכן, זה לא סתם שיר - זה מדע מדויק. מחקר שנערך ממש לאחרונה על-ידי מדעני מוח מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון הוכיח, במילים פשוטות, כי ככל שמשקרים יותר - השקר נעשה קל יותר. המוח שלנו פשוט מסתגל לשמוע את השקרים שהפה שלנו מספר. וכשקל לנו כל-כך לקבל ולהאמין לשקרים של עצמנו, הדרך לחזור על שקרים של אחרים ולהאמין בהם - קצרה עד מאוד. והכי קל להאמין בשקרים שמצופים, כמו ארטיק, בשכבה דקה של אמת.
הנה, בוא נבחן את שני הנושאים שזעזעו השבוע את המערכת הפוליטית והתקשורת: חוק ההסדרה וחוק המואזין. שני שקרים. באשר לחוק ההסדרה ולמאחז עמונה: יכול בהחלט להיות שראוי למצוא הסדר ולהעדיף פיצוי כספי לבעלי הקרקע על פינוי המאחז (זה הציפוי), אבל אנחנו פה בענייני שקרים ולא בענייני התיישבות, ולא מעט שקרים הופרכו סביב העניין הזה, בעוד האמת נזנחה בצד: שאין תובעים פלסטינים על הקרקע (בעוד התובעים נחשפו בשמם חזור וחשוף); שהמתנחלים לא ידעו כי מדובר בקרקע פרטית (בעוד הדבר היה ברור וידוע עוד ביום שבו עלה הקרוואן הראשון לקרקע); שהפלסטינים בכלל לא מעוניינים לשוב לאדמתם (בעוד שפשוט לא נותנים להם). ועוד ועוד שקרים, שלא לדבר על השקר הראשי: כל החוק הזה בכלל נועד לרצות מצביעים עתידיים, אף על פי שכולם יודעים שהוא לא יעבור את מבחן בג"ץ. אפילו שמו, "הסדרה", הוא שקר: אף אחד לא רוצה סדר, כולם מעדיפים את הבלגן. ובכל מקרה, הסדרה שמפירה את הזכות הבסיסית לקניין פרטי אינה הסדרה.
ג. בואו נעלה למקומות גבוהים יותר גם בנושא השני: חוק המואזין. החוק, ואני מצטט מדברי ההסבר לו, בא לפתור בעיה של "מאות אלפי אזרחים בישראל, באזורי הגליל, הנגב, ירושלים, תל אביב-יפו ומקומות אחרים במרכז הארץ, שסובלים באופן שגרתי ויום-יומי מרעש שנגרם מקריאות המואזין במסגדים". מטרה ראויה, אין ספק. מה יותר חשוב מלדאוג לאיכות החיים של האזרחים שנאלצים לקום בארבע בבוקר מרוב רעש. מציעי החוק, כמו גם ראש הממשלה, אף דאגו לצפות אותו בציפוי מתקתק כפול וציינו לשבח את חופש הדת בישראל, כמו גם את העובדה שגם במדינות מוסלמיות מנסים להגביל את מערכות הכריזה במסגדים.
הכול באמת טוב ויפה, ואולי יכול מאוד להיות שראוי להגביל את הווליום, עד שנותנים ביס בציפוי המתוק של האמת, ובחלל הפה מתפשט הטעם המר והרקוב של השקר. בחייאת דין-ראבקום: היש אדם אחד במדינה שלא מבין בדיוק, אבל בדיוק, מה מטרת החוק הזה? האם יש מישהו שבאמת חושב שהוא בא להגן על אזרחים שרק מנסים לנום את שנתם? לא, באמת, יש מישהו כזה? לחוק הזה יש מטרה אחת, ואחת בלבד.
בחיי שניסיתי שלא להיסחף לשם, אבל לפעמים אין ברירה: דמיינו איך הייתה ישראל מגיבה לחוק האוסר על יהודים להתפלל בבריסל, נניח, או במוסקבה. "כל הזמירות האלה והשופרים, שלא לדבר על ברכות הכוהנים", יכול להיות כתוב בהצעת החוק הדמיונית, "מפריעות לאזרחים הנוצרים הטובים לישון טוב בבוקר יום שבת".
השקר הזה כל-כך שקוף שזה כבר מעליב. והדבר הכי מוזר זה שעוד יש מישהו שנעלב.
ד. שני החוקים הנ"ל הם שקר בעוד מובן, אולי הכי פשוט וישן: הסוואת האמת. בעמודים הראשיים ובפתיחת המהדורות מתווכחים ברוב פאתוס ופרשנים על חוק ההסדרה, אבל בעמודים הפנימיים יודעים לספר את האמת (או לפחות עוד חלק ממנה): שגם בשנת 2016 נמשכה העלייה בפשיטות הרגל בישראל והיא תהיה אחת מהשנים שבהן הוגשו הכי הרבה בקשות לפשיטת רגל, השנה אף צפויה לעקוף את שנת 2015, שבה הוגשו 16,491 בקשות לפשיטת רגל (נגד אנשים פרטיים, לא כולל 733 בקשות פירוק נגד חברות ו-28 בקשות של חברות להקפאת הליכים). זה סימן רע מאוד ואמיתי מאוד, אולי בגלל זה לא מתעסקים בו. הוא אמת. השקר קל יותר, מזמין יותר.
חייבים לעלות למקומות גבוהים יותר, ובאופן בהול. אולי אנחנו בתחילתה של עלייה כזו. לאחרונה הודיעה גוגל כי בעמוד החדשות שלה היא מתכוונת לקדם ידיעות חדשותיות שמכילות עובדות מאומתות. עצם ההצהרה נשמעת מוזרה - הידיעה שעד עכשיו קיבלנו ידיעות שמכילות עובדות לא מאומתות מטרידה משהו - אבל עדיף צעד קטן קדימה על פני שום צעד בכלל. מה גם שגוגל, בתפקידה כשולטת באינטרנט, אחראית להילחם בתופעה שהיא עצמה עזרה ליצור.
ה. אולי אנחנו בתחילתו של תיקון השקר, ואולי לא. זה לא אומר שלא יהיו שקרים בעולם, חלילה, זה רק אומר שגם האמת תחזור לקבל קצת כבוד. השאלה היא אם כבר הונח הקש שישבור את גב הגמל. מבחינה פילוסופית אני חושב שאין קש כזה, או יותר נכון: כל הקשים יכולים להיות הקש הזה, לא רק האחרון - הוא סתם זה שלא היה לו מזל לתפוס מקום טוב.
ואפרופו ניו זילנד וקשים על גבות גמלים. יומיים אחרי רעידת האדמה חווינו את מה שנקרא "סופר-מון": הירח היה קרוב וגדול הרבה יותר מכרגיל. ד"ר ג'ון ריסטאו, גיאולוג ניו זילנדי, טוען שזה קשור: "כוחות הגאות והשפל מגיעים מהירח והם מפעילים לחץ על קרום קליפת כדור הארץ", אמר, "הם לבדם לא יגרמו לרעידת אדמה, אבל אם יש רעש שעומד להתפרץ - כל מה שאתה צריך זו דחיפה קטנה. הירח הגדול שהיה יכול לתפקד כקש ששבר את גב הגמל".
אבל אולי גם הוא משקר, לכו תדעו.
האמת נכתבת בעמודים האחוריים: למשל, ש-2016 תהיה אחת השנים עם הכי הרבה בקשות לפשיטת רגל