גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העידן שאחרי האמת

עכשיו זה מדעי: אי-אפשר יותר להאמין לשום דבר

העידן שאחרי האמת / איור: גיל ג'יבלי
העידן שאחרי האמת / איור: גיל ג'יבלי

א. כאשר רעידת אדמה פגעה השבוע בניו זילנד, וגרמה לפריצת סכר שאיימה להציף את החוף המזרחי של האי הדרומי, קרא ראש ממשלת ניו זילנד מר ג'ון קי לתושבים לעלות באופן בהול למקומות גבוהים יותר.

אני מבקש להודות מכאן לראש ממשלת ניו זילנד מר ג'ון קי הנכבד (והיהודי) על כך שסיפק בטובו את הדימוי המושלם לשבועות האחרונים ולפנות אליכם - אזרחי כל העולם, כולל ישראלים - באותה קריאה ממש, קריאה שראוי כי תהדהד מקצה העולם ועד קצהו: חברות וחברים, בואו נעלה כולנו למקומות גבוהים יותר - ובאופן בהול!

לא מים מציפים אותנו (אצלנו בישראל בכלל בצורת, אבל אותה מדחיקים נכון לעכשיו - אולי כי קשה להאשים בה את השמאל או את התקשורת), אלא שקרים. צונאמי של שקרים. לאן שלא תביט - שקר. צריך לטפס על סולם שעומד על שרפרף שעומד על כיסא שעומד על שולחן שעומד על גג בשביל להשקיף הכי רחוק שאפשר, ואז אולי תראו משהו שיכול להיות אמת. במקרה כזה, אגב, אל תאמינו. סביר להניח שזה רק עוד שקר.

השבוע קראתי על מחקר שערכו ד"ר יהודה פלד מהמכללה האקדמית גליל מערבי ויובב עשת מהמכללה האקדמית צפת. הם בחנו את רמת הרמאות של סטודנטים. התברר להם שהרוב הגדול של הסטודנטים הישראלים מרמים או מסייעים לרמאים, הרבה יותר מהאמריקאים. אבל מי יודע, אולי הם רימו גם כשענו על השאלות במחקר. גם הישראלים וגם האמריקאים. זה כמו דונלד טראמפ שמאז שנבחר מצהיר הצהרות הפוכות לאלה שהצהיר בקמפיין. שיקר אז? משקר עכשיו? גם וגם? מי יודע. למי אכפת. מה זה משנה. שקר, אמת, הכול אותו דבר.

ב. בואו נעלה למקומות גבוהים יותר. כי הכול שקר. חוקרים כבר קוראים לעידן שאנו חיים בו "העידן הפוסט עובדתי" או "העידן שאחרי האמת" (Post-truth era) - שזה שם איום ונורא ונפלא. ממאפייני רוח התקופה: הקלות שבה ניתן להפיץ מידע לא נכון; הנכונות של כולנו לאמץ מידע כזה בלי לבדוק; הסלחנות ושוויון הנפש כלפי השקר והשקרן; היחס השווה לאמת ולשקר; השייכות - אידיאולוגית, סוציולוגית או מגדרית - שבאה לפני העובדות; הפילטר העבה שמפריד בינינו לבין המציאות.

כל-כך קל לשקר, כל-כך קל להאמין לשקרים. בשירו הנפלא בין עשרים השנים, "שוב השקר הזה", מתאר חברי דן תורן את התגלגלות השקר והקלות הנסבלת שלו, לפעמים בלית ברירה, אבל לא תמיד: "כשהייתי בן עשר שיקרתי לחבר / סיפרתי לו שאני נוסע לאמריקה בחופש. / כשחזרנו ללמוד המורה שאלה 'איך היה?' / ואז כבר שיקרתי לכל הכיתה".

ובכן, זה לא סתם שיר - זה מדע מדויק. מחקר שנערך ממש לאחרונה על-ידי מדעני מוח מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון הוכיח, במילים פשוטות, כי ככל שמשקרים יותר - השקר נעשה קל יותר. המוח שלנו פשוט מסתגל לשמוע את השקרים שהפה שלנו מספר. וכשקל לנו כל-כך לקבל ולהאמין לשקרים של עצמנו, הדרך לחזור על שקרים של אחרים ולהאמין בהם - קצרה עד מאוד. והכי קל להאמין בשקרים שמצופים, כמו ארטיק, בשכבה דקה של אמת.

הנה, בוא נבחן את שני הנושאים שזעזעו השבוע את המערכת הפוליטית והתקשורת: חוק ההסדרה וחוק המואזין. שני שקרים. באשר לחוק ההסדרה ולמאחז עמונה: יכול בהחלט להיות שראוי למצוא הסדר ולהעדיף פיצוי כספי לבעלי הקרקע על פינוי המאחז (זה הציפוי), אבל אנחנו פה בענייני שקרים ולא בענייני התיישבות, ולא מעט שקרים הופרכו סביב העניין הזה, בעוד האמת נזנחה בצד: שאין תובעים פלסטינים על הקרקע (בעוד התובעים נחשפו בשמם חזור וחשוף); שהמתנחלים לא ידעו כי מדובר בקרקע פרטית (בעוד הדבר היה ברור וידוע עוד ביום שבו עלה הקרוואן הראשון לקרקע); שהפלסטינים בכלל לא מעוניינים לשוב לאדמתם (בעוד שפשוט לא נותנים להם). ועוד ועוד שקרים, שלא לדבר על השקר הראשי: כל החוק הזה בכלל נועד לרצות מצביעים עתידיים, אף על פי שכולם יודעים שהוא לא יעבור את מבחן בג"ץ. אפילו שמו, "הסדרה", הוא שקר: אף אחד לא רוצה סדר, כולם מעדיפים את הבלגן. ובכל מקרה, הסדרה שמפירה את הזכות הבסיסית לקניין פרטי אינה הסדרה.

ג. בואו נעלה למקומות גבוהים יותר גם בנושא השני: חוק המואזין. החוק, ואני מצטט מדברי ההסבר לו, בא לפתור בעיה של "מאות אלפי אזרחים בישראל, באזורי הגליל, הנגב, ירושלים, תל אביב-יפו ומקומות אחרים במרכז הארץ, שסובלים באופן שגרתי ויום-יומי מרעש שנגרם מקריאות המואזין במסגדים". מטרה ראויה, אין ספק. מה יותר חשוב מלדאוג לאיכות החיים של האזרחים שנאלצים לקום בארבע בבוקר מרוב רעש. מציעי החוק, כמו גם ראש הממשלה, אף דאגו לצפות אותו בציפוי מתקתק כפול וציינו לשבח את חופש הדת בישראל, כמו גם את העובדה שגם במדינות מוסלמיות מנסים להגביל את מערכות הכריזה במסגדים.

הכול באמת טוב ויפה, ואולי יכול מאוד להיות שראוי להגביל את הווליום, עד שנותנים ביס בציפוי המתוק של האמת, ובחלל הפה מתפשט הטעם המר והרקוב של השקר. בחייאת דין-ראבקום: היש אדם אחד במדינה שלא מבין בדיוק, אבל בדיוק, מה מטרת החוק הזה? האם יש מישהו שבאמת חושב שהוא בא להגן על אזרחים שרק מנסים לנום את שנתם? לא, באמת, יש מישהו כזה? לחוק הזה יש מטרה אחת, ואחת בלבד.

בחיי שניסיתי שלא להיסחף לשם, אבל לפעמים אין ברירה: דמיינו איך הייתה ישראל מגיבה לחוק האוסר על יהודים להתפלל בבריסל, נניח, או במוסקבה. "כל הזמירות האלה והשופרים, שלא לדבר על ברכות הכוהנים", יכול להיות כתוב בהצעת החוק הדמיונית, "מפריעות לאזרחים הנוצרים הטובים לישון טוב בבוקר יום שבת".

השקר הזה כל-כך שקוף שזה כבר מעליב. והדבר הכי מוזר זה שעוד יש מישהו שנעלב.

ד. שני החוקים הנ"ל הם שקר בעוד מובן, אולי הכי פשוט וישן: הסוואת האמת. בעמודים הראשיים ובפתיחת המהדורות מתווכחים ברוב פאתוס ופרשנים על חוק ההסדרה, אבל בעמודים הפנימיים יודעים לספר את האמת (או לפחות עוד חלק ממנה): שגם בשנת 2016 נמשכה העלייה בפשיטות הרגל בישראל והיא תהיה אחת מהשנים שבהן הוגשו הכי הרבה בקשות לפשיטת רגל, השנה אף צפויה לעקוף את שנת 2015, שבה הוגשו 16,491 בקשות לפשיטת רגל (נגד אנשים פרטיים, לא כולל 733 בקשות פירוק נגד חברות ו-28 בקשות של חברות להקפאת הליכים). זה סימן רע מאוד ואמיתי מאוד, אולי בגלל זה לא מתעסקים בו. הוא אמת. השקר קל יותר, מזמין יותר.

חייבים לעלות למקומות גבוהים יותר, ובאופן בהול. אולי אנחנו בתחילתה של עלייה כזו. לאחרונה הודיעה גוגל כי בעמוד החדשות שלה היא מתכוונת לקדם ידיעות חדשותיות שמכילות עובדות מאומתות. עצם ההצהרה נשמעת מוזרה - הידיעה שעד עכשיו קיבלנו ידיעות שמכילות עובדות לא מאומתות מטרידה משהו - אבל עדיף צעד קטן קדימה על פני שום צעד בכלל. מה גם שגוגל, בתפקידה כשולטת באינטרנט, אחראית להילחם בתופעה שהיא עצמה עזרה ליצור.

ה. אולי אנחנו בתחילתו של תיקון השקר, ואולי לא. זה לא אומר שלא יהיו שקרים בעולם, חלילה, זה רק אומר שגם האמת תחזור לקבל קצת כבוד. השאלה היא אם כבר הונח הקש שישבור את גב הגמל. מבחינה פילוסופית אני חושב שאין קש כזה, או יותר נכון: כל הקשים יכולים להיות הקש הזה, לא רק האחרון - הוא סתם זה שלא היה לו מזל לתפוס מקום טוב.

ואפרופו ניו זילנד וקשים על גבות גמלים. יומיים אחרי רעידת האדמה חווינו את מה שנקרא "סופר-מון": הירח היה קרוב וגדול הרבה יותר מכרגיל. ד"ר ג'ון ריסטאו, גיאולוג ניו זילנדי, טוען שזה קשור: "כוחות הגאות והשפל מגיעים מהירח והם מפעילים לחץ על קרום קליפת כדור הארץ", אמר, "הם לבדם לא יגרמו לרעידת אדמה, אבל אם יש רעש שעומד להתפרץ - כל מה שאתה צריך זו דחיפה קטנה. הירח הגדול שהיה יכול לתפקד כקש ששבר את גב הגמל".

אבל אולי גם הוא משקר, לכו תדעו.

האמת נכתבת בעמודים האחוריים: למשל, ש-2016 תהיה אחת השנים עם הכי הרבה בקשות לפשיטת רגל

עוד כתבות

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן