גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העידן שאחרי האמת

עכשיו זה מדעי: אי-אפשר יותר להאמין לשום דבר

העידן שאחרי האמת / איור: גיל ג'יבלי
העידן שאחרי האמת / איור: גיל ג'יבלי

א. כאשר רעידת אדמה פגעה השבוע בניו זילנד, וגרמה לפריצת סכר שאיימה להציף את החוף המזרחי של האי הדרומי, קרא ראש ממשלת ניו זילנד מר ג'ון קי לתושבים לעלות באופן בהול למקומות גבוהים יותר.

אני מבקש להודות מכאן לראש ממשלת ניו זילנד מר ג'ון קי הנכבד (והיהודי) על כך שסיפק בטובו את הדימוי המושלם לשבועות האחרונים ולפנות אליכם - אזרחי כל העולם, כולל ישראלים - באותה קריאה ממש, קריאה שראוי כי תהדהד מקצה העולם ועד קצהו: חברות וחברים, בואו נעלה כולנו למקומות גבוהים יותר - ובאופן בהול!

לא מים מציפים אותנו (אצלנו בישראל בכלל בצורת, אבל אותה מדחיקים נכון לעכשיו - אולי כי קשה להאשים בה את השמאל או את התקשורת), אלא שקרים. צונאמי של שקרים. לאן שלא תביט - שקר. צריך לטפס על סולם שעומד על שרפרף שעומד על כיסא שעומד על שולחן שעומד על גג בשביל להשקיף הכי רחוק שאפשר, ואז אולי תראו משהו שיכול להיות אמת. במקרה כזה, אגב, אל תאמינו. סביר להניח שזה רק עוד שקר.

השבוע קראתי על מחקר שערכו ד"ר יהודה פלד מהמכללה האקדמית גליל מערבי ויובב עשת מהמכללה האקדמית צפת. הם בחנו את רמת הרמאות של סטודנטים. התברר להם שהרוב הגדול של הסטודנטים הישראלים מרמים או מסייעים לרמאים, הרבה יותר מהאמריקאים. אבל מי יודע, אולי הם רימו גם כשענו על השאלות במחקר. גם הישראלים וגם האמריקאים. זה כמו דונלד טראמפ שמאז שנבחר מצהיר הצהרות הפוכות לאלה שהצהיר בקמפיין. שיקר אז? משקר עכשיו? גם וגם? מי יודע. למי אכפת. מה זה משנה. שקר, אמת, הכול אותו דבר.

ב. בואו נעלה למקומות גבוהים יותר. כי הכול שקר. חוקרים כבר קוראים לעידן שאנו חיים בו "העידן הפוסט עובדתי" או "העידן שאחרי האמת" (Post-truth era) - שזה שם איום ונורא ונפלא. ממאפייני רוח התקופה: הקלות שבה ניתן להפיץ מידע לא נכון; הנכונות של כולנו לאמץ מידע כזה בלי לבדוק; הסלחנות ושוויון הנפש כלפי השקר והשקרן; היחס השווה לאמת ולשקר; השייכות - אידיאולוגית, סוציולוגית או מגדרית - שבאה לפני העובדות; הפילטר העבה שמפריד בינינו לבין המציאות.

כל-כך קל לשקר, כל-כך קל להאמין לשקרים. בשירו הנפלא בין עשרים השנים, "שוב השקר הזה", מתאר חברי דן תורן את התגלגלות השקר והקלות הנסבלת שלו, לפעמים בלית ברירה, אבל לא תמיד: "כשהייתי בן עשר שיקרתי לחבר / סיפרתי לו שאני נוסע לאמריקה בחופש. / כשחזרנו ללמוד המורה שאלה 'איך היה?' / ואז כבר שיקרתי לכל הכיתה".

ובכן, זה לא סתם שיר - זה מדע מדויק. מחקר שנערך ממש לאחרונה על-ידי מדעני מוח מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון הוכיח, במילים פשוטות, כי ככל שמשקרים יותר - השקר נעשה קל יותר. המוח שלנו פשוט מסתגל לשמוע את השקרים שהפה שלנו מספר. וכשקל לנו כל-כך לקבל ולהאמין לשקרים של עצמנו, הדרך לחזור על שקרים של אחרים ולהאמין בהם - קצרה עד מאוד. והכי קל להאמין בשקרים שמצופים, כמו ארטיק, בשכבה דקה של אמת.

הנה, בוא נבחן את שני הנושאים שזעזעו השבוע את המערכת הפוליטית והתקשורת: חוק ההסדרה וחוק המואזין. שני שקרים. באשר לחוק ההסדרה ולמאחז עמונה: יכול בהחלט להיות שראוי למצוא הסדר ולהעדיף פיצוי כספי לבעלי הקרקע על פינוי המאחז (זה הציפוי), אבל אנחנו פה בענייני שקרים ולא בענייני התיישבות, ולא מעט שקרים הופרכו סביב העניין הזה, בעוד האמת נזנחה בצד: שאין תובעים פלסטינים על הקרקע (בעוד התובעים נחשפו בשמם חזור וחשוף); שהמתנחלים לא ידעו כי מדובר בקרקע פרטית (בעוד הדבר היה ברור וידוע עוד ביום שבו עלה הקרוואן הראשון לקרקע); שהפלסטינים בכלל לא מעוניינים לשוב לאדמתם (בעוד שפשוט לא נותנים להם). ועוד ועוד שקרים, שלא לדבר על השקר הראשי: כל החוק הזה בכלל נועד לרצות מצביעים עתידיים, אף על פי שכולם יודעים שהוא לא יעבור את מבחן בג"ץ. אפילו שמו, "הסדרה", הוא שקר: אף אחד לא רוצה סדר, כולם מעדיפים את הבלגן. ובכל מקרה, הסדרה שמפירה את הזכות הבסיסית לקניין פרטי אינה הסדרה.

ג. בואו נעלה למקומות גבוהים יותר גם בנושא השני: חוק המואזין. החוק, ואני מצטט מדברי ההסבר לו, בא לפתור בעיה של "מאות אלפי אזרחים בישראל, באזורי הגליל, הנגב, ירושלים, תל אביב-יפו ומקומות אחרים במרכז הארץ, שסובלים באופן שגרתי ויום-יומי מרעש שנגרם מקריאות המואזין במסגדים". מטרה ראויה, אין ספק. מה יותר חשוב מלדאוג לאיכות החיים של האזרחים שנאלצים לקום בארבע בבוקר מרוב רעש. מציעי החוק, כמו גם ראש הממשלה, אף דאגו לצפות אותו בציפוי מתקתק כפול וציינו לשבח את חופש הדת בישראל, כמו גם את העובדה שגם במדינות מוסלמיות מנסים להגביל את מערכות הכריזה במסגדים.

הכול באמת טוב ויפה, ואולי יכול מאוד להיות שראוי להגביל את הווליום, עד שנותנים ביס בציפוי המתוק של האמת, ובחלל הפה מתפשט הטעם המר והרקוב של השקר. בחייאת דין-ראבקום: היש אדם אחד במדינה שלא מבין בדיוק, אבל בדיוק, מה מטרת החוק הזה? האם יש מישהו שבאמת חושב שהוא בא להגן על אזרחים שרק מנסים לנום את שנתם? לא, באמת, יש מישהו כזה? לחוק הזה יש מטרה אחת, ואחת בלבד.

בחיי שניסיתי שלא להיסחף לשם, אבל לפעמים אין ברירה: דמיינו איך הייתה ישראל מגיבה לחוק האוסר על יהודים להתפלל בבריסל, נניח, או במוסקבה. "כל הזמירות האלה והשופרים, שלא לדבר על ברכות הכוהנים", יכול להיות כתוב בהצעת החוק הדמיונית, "מפריעות לאזרחים הנוצרים הטובים לישון טוב בבוקר יום שבת".

השקר הזה כל-כך שקוף שזה כבר מעליב. והדבר הכי מוזר זה שעוד יש מישהו שנעלב.

ד. שני החוקים הנ"ל הם שקר בעוד מובן, אולי הכי פשוט וישן: הסוואת האמת. בעמודים הראשיים ובפתיחת המהדורות מתווכחים ברוב פאתוס ופרשנים על חוק ההסדרה, אבל בעמודים הפנימיים יודעים לספר את האמת (או לפחות עוד חלק ממנה): שגם בשנת 2016 נמשכה העלייה בפשיטות הרגל בישראל והיא תהיה אחת מהשנים שבהן הוגשו הכי הרבה בקשות לפשיטת רגל, השנה אף צפויה לעקוף את שנת 2015, שבה הוגשו 16,491 בקשות לפשיטת רגל (נגד אנשים פרטיים, לא כולל 733 בקשות פירוק נגד חברות ו-28 בקשות של חברות להקפאת הליכים). זה סימן רע מאוד ואמיתי מאוד, אולי בגלל זה לא מתעסקים בו. הוא אמת. השקר קל יותר, מזמין יותר.

חייבים לעלות למקומות גבוהים יותר, ובאופן בהול. אולי אנחנו בתחילתה של עלייה כזו. לאחרונה הודיעה גוגל כי בעמוד החדשות שלה היא מתכוונת לקדם ידיעות חדשותיות שמכילות עובדות מאומתות. עצם ההצהרה נשמעת מוזרה - הידיעה שעד עכשיו קיבלנו ידיעות שמכילות עובדות לא מאומתות מטרידה משהו - אבל עדיף צעד קטן קדימה על פני שום צעד בכלל. מה גם שגוגל, בתפקידה כשולטת באינטרנט, אחראית להילחם בתופעה שהיא עצמה עזרה ליצור.

ה. אולי אנחנו בתחילתו של תיקון השקר, ואולי לא. זה לא אומר שלא יהיו שקרים בעולם, חלילה, זה רק אומר שגם האמת תחזור לקבל קצת כבוד. השאלה היא אם כבר הונח הקש שישבור את גב הגמל. מבחינה פילוסופית אני חושב שאין קש כזה, או יותר נכון: כל הקשים יכולים להיות הקש הזה, לא רק האחרון - הוא סתם זה שלא היה לו מזל לתפוס מקום טוב.

ואפרופו ניו זילנד וקשים על גבות גמלים. יומיים אחרי רעידת האדמה חווינו את מה שנקרא "סופר-מון": הירח היה קרוב וגדול הרבה יותר מכרגיל. ד"ר ג'ון ריסטאו, גיאולוג ניו זילנדי, טוען שזה קשור: "כוחות הגאות והשפל מגיעים מהירח והם מפעילים לחץ על קרום קליפת כדור הארץ", אמר, "הם לבדם לא יגרמו לרעידת אדמה, אבל אם יש רעש שעומד להתפרץ - כל מה שאתה צריך זו דחיפה קטנה. הירח הגדול שהיה יכול לתפקד כקש ששבר את גב הגמל".

אבל אולי גם הוא משקר, לכו תדעו.

האמת נכתבת בעמודים האחוריים: למשל, ש-2016 תהיה אחת השנים עם הכי הרבה בקשות לפשיטת רגל

עוד כתבות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

לאחר התחדשות עירונית: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

עידן קרבט / צילום: פרטי

"לא איזה מאסטר AI": הצעיר משדרות שרוצה להוזיל לכם את סל הפארם

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן