גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העידן שאחרי האמת

עכשיו זה מדעי: אי-אפשר יותר להאמין לשום דבר

העידן שאחרי האמת / איור: גיל ג'יבלי
העידן שאחרי האמת / איור: גיל ג'יבלי

א. כאשר רעידת אדמה פגעה השבוע בניו זילנד, וגרמה לפריצת סכר שאיימה להציף את החוף המזרחי של האי הדרומי, קרא ראש ממשלת ניו זילנד מר ג'ון קי לתושבים לעלות באופן בהול למקומות גבוהים יותר.

אני מבקש להודות מכאן לראש ממשלת ניו זילנד מר ג'ון קי הנכבד (והיהודי) על כך שסיפק בטובו את הדימוי המושלם לשבועות האחרונים ולפנות אליכם - אזרחי כל העולם, כולל ישראלים - באותה קריאה ממש, קריאה שראוי כי תהדהד מקצה העולם ועד קצהו: חברות וחברים, בואו נעלה כולנו למקומות גבוהים יותר - ובאופן בהול!

לא מים מציפים אותנו (אצלנו בישראל בכלל בצורת, אבל אותה מדחיקים נכון לעכשיו - אולי כי קשה להאשים בה את השמאל או את התקשורת), אלא שקרים. צונאמי של שקרים. לאן שלא תביט - שקר. צריך לטפס על סולם שעומד על שרפרף שעומד על כיסא שעומד על שולחן שעומד על גג בשביל להשקיף הכי רחוק שאפשר, ואז אולי תראו משהו שיכול להיות אמת. במקרה כזה, אגב, אל תאמינו. סביר להניח שזה רק עוד שקר.

השבוע קראתי על מחקר שערכו ד"ר יהודה פלד מהמכללה האקדמית גליל מערבי ויובב עשת מהמכללה האקדמית צפת. הם בחנו את רמת הרמאות של סטודנטים. התברר להם שהרוב הגדול של הסטודנטים הישראלים מרמים או מסייעים לרמאים, הרבה יותר מהאמריקאים. אבל מי יודע, אולי הם רימו גם כשענו על השאלות במחקר. גם הישראלים וגם האמריקאים. זה כמו דונלד טראמפ שמאז שנבחר מצהיר הצהרות הפוכות לאלה שהצהיר בקמפיין. שיקר אז? משקר עכשיו? גם וגם? מי יודע. למי אכפת. מה זה משנה. שקר, אמת, הכול אותו דבר.

ב. בואו נעלה למקומות גבוהים יותר. כי הכול שקר. חוקרים כבר קוראים לעידן שאנו חיים בו "העידן הפוסט עובדתי" או "העידן שאחרי האמת" (Post-truth era) - שזה שם איום ונורא ונפלא. ממאפייני רוח התקופה: הקלות שבה ניתן להפיץ מידע לא נכון; הנכונות של כולנו לאמץ מידע כזה בלי לבדוק; הסלחנות ושוויון הנפש כלפי השקר והשקרן; היחס השווה לאמת ולשקר; השייכות - אידיאולוגית, סוציולוגית או מגדרית - שבאה לפני העובדות; הפילטר העבה שמפריד בינינו לבין המציאות.

כל-כך קל לשקר, כל-כך קל להאמין לשקרים. בשירו הנפלא בין עשרים השנים, "שוב השקר הזה", מתאר חברי דן תורן את התגלגלות השקר והקלות הנסבלת שלו, לפעמים בלית ברירה, אבל לא תמיד: "כשהייתי בן עשר שיקרתי לחבר / סיפרתי לו שאני נוסע לאמריקה בחופש. / כשחזרנו ללמוד המורה שאלה 'איך היה?' / ואז כבר שיקרתי לכל הכיתה".

ובכן, זה לא סתם שיר - זה מדע מדויק. מחקר שנערך ממש לאחרונה על-ידי מדעני מוח מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון הוכיח, במילים פשוטות, כי ככל שמשקרים יותר - השקר נעשה קל יותר. המוח שלנו פשוט מסתגל לשמוע את השקרים שהפה שלנו מספר. וכשקל לנו כל-כך לקבל ולהאמין לשקרים של עצמנו, הדרך לחזור על שקרים של אחרים ולהאמין בהם - קצרה עד מאוד. והכי קל להאמין בשקרים שמצופים, כמו ארטיק, בשכבה דקה של אמת.

הנה, בוא נבחן את שני הנושאים שזעזעו השבוע את המערכת הפוליטית והתקשורת: חוק ההסדרה וחוק המואזין. שני שקרים. באשר לחוק ההסדרה ולמאחז עמונה: יכול בהחלט להיות שראוי למצוא הסדר ולהעדיף פיצוי כספי לבעלי הקרקע על פינוי המאחז (זה הציפוי), אבל אנחנו פה בענייני שקרים ולא בענייני התיישבות, ולא מעט שקרים הופרכו סביב העניין הזה, בעוד האמת נזנחה בצד: שאין תובעים פלסטינים על הקרקע (בעוד התובעים נחשפו בשמם חזור וחשוף); שהמתנחלים לא ידעו כי מדובר בקרקע פרטית (בעוד הדבר היה ברור וידוע עוד ביום שבו עלה הקרוואן הראשון לקרקע); שהפלסטינים בכלל לא מעוניינים לשוב לאדמתם (בעוד שפשוט לא נותנים להם). ועוד ועוד שקרים, שלא לדבר על השקר הראשי: כל החוק הזה בכלל נועד לרצות מצביעים עתידיים, אף על פי שכולם יודעים שהוא לא יעבור את מבחן בג"ץ. אפילו שמו, "הסדרה", הוא שקר: אף אחד לא רוצה סדר, כולם מעדיפים את הבלגן. ובכל מקרה, הסדרה שמפירה את הזכות הבסיסית לקניין פרטי אינה הסדרה.

ג. בואו נעלה למקומות גבוהים יותר גם בנושא השני: חוק המואזין. החוק, ואני מצטט מדברי ההסבר לו, בא לפתור בעיה של "מאות אלפי אזרחים בישראל, באזורי הגליל, הנגב, ירושלים, תל אביב-יפו ומקומות אחרים במרכז הארץ, שסובלים באופן שגרתי ויום-יומי מרעש שנגרם מקריאות המואזין במסגדים". מטרה ראויה, אין ספק. מה יותר חשוב מלדאוג לאיכות החיים של האזרחים שנאלצים לקום בארבע בבוקר מרוב רעש. מציעי החוק, כמו גם ראש הממשלה, אף דאגו לצפות אותו בציפוי מתקתק כפול וציינו לשבח את חופש הדת בישראל, כמו גם את העובדה שגם במדינות מוסלמיות מנסים להגביל את מערכות הכריזה במסגדים.

הכול באמת טוב ויפה, ואולי יכול מאוד להיות שראוי להגביל את הווליום, עד שנותנים ביס בציפוי המתוק של האמת, ובחלל הפה מתפשט הטעם המר והרקוב של השקר. בחייאת דין-ראבקום: היש אדם אחד במדינה שלא מבין בדיוק, אבל בדיוק, מה מטרת החוק הזה? האם יש מישהו שבאמת חושב שהוא בא להגן על אזרחים שרק מנסים לנום את שנתם? לא, באמת, יש מישהו כזה? לחוק הזה יש מטרה אחת, ואחת בלבד.

בחיי שניסיתי שלא להיסחף לשם, אבל לפעמים אין ברירה: דמיינו איך הייתה ישראל מגיבה לחוק האוסר על יהודים להתפלל בבריסל, נניח, או במוסקבה. "כל הזמירות האלה והשופרים, שלא לדבר על ברכות הכוהנים", יכול להיות כתוב בהצעת החוק הדמיונית, "מפריעות לאזרחים הנוצרים הטובים לישון טוב בבוקר יום שבת".

השקר הזה כל-כך שקוף שזה כבר מעליב. והדבר הכי מוזר זה שעוד יש מישהו שנעלב.

ד. שני החוקים הנ"ל הם שקר בעוד מובן, אולי הכי פשוט וישן: הסוואת האמת. בעמודים הראשיים ובפתיחת המהדורות מתווכחים ברוב פאתוס ופרשנים על חוק ההסדרה, אבל בעמודים הפנימיים יודעים לספר את האמת (או לפחות עוד חלק ממנה): שגם בשנת 2016 נמשכה העלייה בפשיטות הרגל בישראל והיא תהיה אחת מהשנים שבהן הוגשו הכי הרבה בקשות לפשיטת רגל, השנה אף צפויה לעקוף את שנת 2015, שבה הוגשו 16,491 בקשות לפשיטת רגל (נגד אנשים פרטיים, לא כולל 733 בקשות פירוק נגד חברות ו-28 בקשות של חברות להקפאת הליכים). זה סימן רע מאוד ואמיתי מאוד, אולי בגלל זה לא מתעסקים בו. הוא אמת. השקר קל יותר, מזמין יותר.

חייבים לעלות למקומות גבוהים יותר, ובאופן בהול. אולי אנחנו בתחילתה של עלייה כזו. לאחרונה הודיעה גוגל כי בעמוד החדשות שלה היא מתכוונת לקדם ידיעות חדשותיות שמכילות עובדות מאומתות. עצם ההצהרה נשמעת מוזרה - הידיעה שעד עכשיו קיבלנו ידיעות שמכילות עובדות לא מאומתות מטרידה משהו - אבל עדיף צעד קטן קדימה על פני שום צעד בכלל. מה גם שגוגל, בתפקידה כשולטת באינטרנט, אחראית להילחם בתופעה שהיא עצמה עזרה ליצור.

ה. אולי אנחנו בתחילתו של תיקון השקר, ואולי לא. זה לא אומר שלא יהיו שקרים בעולם, חלילה, זה רק אומר שגם האמת תחזור לקבל קצת כבוד. השאלה היא אם כבר הונח הקש שישבור את גב הגמל. מבחינה פילוסופית אני חושב שאין קש כזה, או יותר נכון: כל הקשים יכולים להיות הקש הזה, לא רק האחרון - הוא סתם זה שלא היה לו מזל לתפוס מקום טוב.

ואפרופו ניו זילנד וקשים על גבות גמלים. יומיים אחרי רעידת האדמה חווינו את מה שנקרא "סופר-מון": הירח היה קרוב וגדול הרבה יותר מכרגיל. ד"ר ג'ון ריסטאו, גיאולוג ניו זילנדי, טוען שזה קשור: "כוחות הגאות והשפל מגיעים מהירח והם מפעילים לחץ על קרום קליפת כדור הארץ", אמר, "הם לבדם לא יגרמו לרעידת אדמה, אבל אם יש רעש שעומד להתפרץ - כל מה שאתה צריך זו דחיפה קטנה. הירח הגדול שהיה יכול לתפקד כקש ששבר את גב הגמל".

אבל אולי גם הוא משקר, לכו תדעו.

האמת נכתבת בעמודים האחוריים: למשל, ש-2016 תהיה אחת השנים עם הכי הרבה בקשות לפשיטת רגל

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום