נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) פרופ' אליעזר ריבלין, קיבל לאחרונה תלונה נגד שופטת בית המשפט המחוזי בלוד, אסתר שטמר. לטענת המתלוננת, שטמר מחקה "מחוסר מעש" לדבריה, עתירה, ללא הנמקה מדוע נמחקה העתירה, ותוך התעלמות מהודעות שהגישה העותרת בתיק לבית המשפט.
התלונה נגד השופטת שטמר הוגשה על-ידי עמותת "הורות משותפת-טובת הילד", באמצעות יו"ר העמותה גיא רוה. בתלונה נטען, כי העמותה הגישה לבית המשפט המחוזי-מרכז בלוד, עתירה נגד 33 עיריות ומועצות מקומיות בעניין יישומו של "חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין", לאחר שהעיריות לא קיימו את הוראות חוק זה.
חוק "כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין" אושר בכנסת בינואר 2012, ונכנס לתוקף בחודש יוני 2012. בחוק נקבע, כי הורה של קטין אשר כתובתו במרשם האוכלוסין אינה המען הרשום של ילדו הקטין (לרוב במקרים של הורים גרושים או פרודים), רשאי לבקש מפקיד הרישום לרשום את מענו הרשום במרשם האוכלוסין או את כתובתו למשלוח דואר, ככתובת נוספת למשלוח דואר לקטין. זאת, על-מנת שהורים פרודים שאינם מתגוררים עם הקטין יהיו מעודכנים אף הם בהודעות החשובות בנוגע לילדם.
העמותה טענה, כי הרשויות לא קיימו את חובתן לפי החוק, ולכן הגישה מספר עתירות מנהליות לבית המשפט בעניין. במסגרת העתירה שנדונה מול השופטת שטמר, הסכימה העותרת-העמותה כי העתירה תימחק נגד כל עירייה ומועצה מקומית שעמדה בתנאי החוק או תעמוד בו בתום חודשיים, ולא ייפסקו הוצאות לטובת העמותה.
זמן קצר לאחר מכן הודיעה העמותה לבית המשפט, כי מרבית העיריות והמועצות המקומיות הודיעו כי עמדו או יעמדו בתנאי החוק, והעתירה נגדן נמחקה ללא הוצאות, אך עדיין נותרו שש עיריות שלא עומדות בתנאים. בהמשך לדברים, מסרה השופטת שטמר החלטה, שלפיה לא התקבלה עמדת חמש מהעיריות לעתירה, ולא הוגשה לגביהן "כל בקשה נוספת", ואם לא תוגש כזאת תוך 10 ימים - העתירה נגדן תימחק מחוסר מעש.
העמותה לא השתהתה, והגישה כבר ביום למחרת לבית המשפט רשימה עדכנית של הרשויות אשר אינן עומדות בלשון החוק. אך היא הופתעה לקבל לאחר כשבועיים החלטה של השופטת שטמר, הקובעת "אני מוחקת את העתירה נגד המשיבות שנותרו בה".
בתגובה, פנתה העמותה לבית המשפט וציינה שוב כי שש עיריות עדיין לא מכבדות את לשון החוק, ולכן "לא ברור לעותרת מדוע נמחקה העתירה נגדן". בהמשך, פנתה שוב לבית המשפט בבקשה להבהרה, ובתגובה מסרה השופטת שטמר החלטה קצרה שלפיה מחיקת העתירה נעשתה בהמשך להחלטות קודמות בתיק.
יו"ר העמותה, רוה, לא קיבל את התשובה ופנה לנציב תלונות השופטים בטענה, כי לא היה מקום למחוק את העתירה בהחלטה לקונית, לאחר שהעמותה מילאה אחר הוראות השופטת, ומסרה רשימה עדכנית של העיריות אשר לא עמדו בלשון החוק.
בתגובה לתלונה לנציב תלונות השופטים, מסרה השופטת שטמר, כי מדובר בהחלטה שיפוטית של בית המשפט, ולכן העמותה רשאית לערער עליה; וכן הוסיפה כי הביאה את הצדדים לפתרון שאפשר לעמותה לקבל את כל מבוקשה ביחס ל-27 או 28 מתוך 33 עיריות ומועצות מקומיות. עוד ציינה השופטת, כי לבית המשפט לעניינים מנהליים אין סמכות לדון בעתירה שהוגשה.
אולם, מנגד, טען רוה כי במקרים דומים כן דן בית המשפט לעניינים מקומיים בעתירות דומות.
נציב תלונות הציבור קיבל את התלונה נגד שטמר, תוך שהוא מציין כי אין לו סמכות לבחון את עצם ההחלטות של בית המשפט, אך "יש לאבחן בין תלונה על עצם ההחלטה, שבה אין בסמכות הנציב להתערב, לבין תלונה על ליקויים בדרך מתן ההחלטה, נושא הנתון לסמכותו".
הנציב ציין, כי לאחר שמרבית העיריות הודיעו לבית המשפט כי הן עומדות בתנאי החוק, העתירה נגדן נמחקה, תוך שהשופטת הודיעה כי העתירה נגד האחרות תימחק, אם לא תינתן עמדת העמותה תוך 10 ימים. אך בפועל, העתירה נמחקה על אף שעמדת העמותה הוגשה תוך יום אחד בלבד.
הנציב ריבלין כתב כי "ניתן להבין את פליאתה המרובה (של העמותה, א' ל"ו), כאשר בית המשפט מחק את העתירה מחוסר מעש", והוסיף: "השופטת לא התייחסה לעצם הבקשות, לא נימקה מדוע נמחקה העתירה מחוסר מעש, למרות שהמתלוננת שלחה בקשות/הודעות לבית המשפט, ולא מובנת החלטתה, שבה הודיעה באופן לקוני, כי נמחקה העתירה 'נגד המשיבות שנותרו בה'".
מדוברות בתי המשפט נמסר בתגובה: "החלטות נציב תלונות על השופטים מדברות בעד עצמן".