כתב האישום נגד הרב הראשי לשעבר, יונה מצגר, בגין עבירות שוחד, מירמה, הלבנת הון ועוד, שביצע במהלך שנות כהונתו כרב הראשי, לא יימחק. כך קבע אתמול (ד') השופט יועד הכהן מבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את בקשתו של הרב למחוק את כתב האישום נגדו לאור פגמים שנפלו בו לטענתו.
כתב האישום החמור שהוגש נגד מצגר לפני כשנה מייחס לו ביצוע עבירות רבות במהלך שנות כהונתו כרב הראשי לישראל, ובהן קבלת שוחד, הפרת אמונים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מס, תוך שהוא פועל במסגרת תפקידו ומנצל את מעמדו הרם.
מדובר בפעם הראשונה בתולדות המדינה שהוגש כתב אישום נגד רב ראשי לשעבר, וכעת על-פי החלטת בית המשפט התיק גם ינוהל.
השופט הכהן דחה את טענותיו של מצגר כי העבודות המתוארות באישום אינן מלמדות על קבלת שוחד והפרת אמונים, כיוון שחלק מהדברים המיוחסים לו בוצעו שלא במסגרת עבודתו כרב ראשי, ומחוץ להגדרת תחומי פעילות.
"המתואר באישומים מצביע על פני הדברים על שימוש בקשרים וביכולת הפעולה הנובעים מעבודתו של הנאשם (מצגר, א' ל"ו) ומכהונתו כרב ראשי לישראל", כתב השופט הכהן, וציין כי "לרב הראשי תחום השפעה נרחב בארץ ובתפוצות גם במישור הרוחני והמוסרי, וגם במישור המנהלי במגוון של תחומים בעלי משקל. תפקידו שאינו מוגדר בצורה דווקנית מאפשר לו פוטנציאל פעולה רחב. לפיכך, גם פעולות שלו, בין במישור הפורמלי והן במישור הבלתי פורמלי בנושאי גיור בארץ ובחו"ל, בין בהמלצה על תרומות לארגוני חסד ובין בהשתתפות באירועים ובטקסים בארץ ובחו"ל שלהם הוא מעניק את חסותו או מכבד בנוכחותו, יכולות להיחשב כבעלות זיקה לתפקידו הציבורי-ממלכתי".
כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין דניאל ויטמן, אילה גלברד-יעקב ושני טביב מפרקליטות מחוז ירושלים, מציג איש ציבור מושחת מן היסוד לכאורה, אשר במהלך ביצוע העבירות וכתוצאה מהן קיבל לכאורה סכומי שוחד בסך כולל של כ-8 מיליון שקל (כ-10 מיליון בשיערוך להיום), ומתוכם נטל לכאורה לכיסו סך של כ-5 מיליון שקל (כ-7 מיליון בשיערוך להיום).
על-פי האישום, במרבית המקרים שימש חיים אייזנשטט, נהגו האישי של הרב מצגר, כשליחו לקבלת כספי העבירות.
בין עבירות השוחד והגניבה המיוחסות לרב באישום נטען כי מצגר קיבל כחצי מיליון שקל עבור ברכה לשם רכישת מטוס פרטי; עוד חצי מיליון שקל כמתנה לבן שהתחתן; 70 אלף דולר עבור רכישת ספר תורה פרטי; 150 אלף שקל עבור השתתפות בחתונה ובאירוע לכבוד נשיא קזחסטאן; 10,000 אירו עבור השתתפות בטקס יום השואה; 25 אלף דולר עבור נוכחות ביום הולדת 40 של אחד מראשי הקהילה היהודית באודסה ועוד טובות הנאה בהיקף מיליוני שקלים שנגרפו לכיסו בעודו מכהן כנבחר ציבור, ומבלי לשלם מס על הכנסותיו.
כתב האישום כולל 5 פרשות עיקריות. האישום הראשון עוסק ב"פרשת הגיורים", במסגרתו נאשם הרב מצגר כי קיבל לכיסו טובות הנאה מבעלי ממון תושבי חוץ שביקשו להתגייר ומכאלה שביקשו לערוך בירורי יהדות;
האישום השני עוסק בפרשת "אשכול העמותות", ובו נאשם הרב מצגר כי פעל תוך ניצול מעמדו ותפקידו כרב הראשי יחד עם נהגו אייזנשטט, לגיוס תורמים לעמותות, תוך הונאת התורמים שלא ידעו שחלק נכבד מכספי תרומתם יועבר לכיסיהם הפרטיים של מצגר ונהגו אייזנשטט;
האישום השלישי עוסק בקבלת טובות הנאה שיטתית על-ידי הרב מצגר במהלך שנות כהונתו כרב הראשי לישראל. לפי כתב האישום, בשנים 2003-2013, קיבל לכאורה הרב לכיסו הפרטי טובות הנאה בסכומי כסף משמעותיים מאנשים פרטיים בעד פעולות הקשורות בתפקידו כרב הראשי;
אישום נוסף נוגע לישיבת "אש התורה", בו נאשם מצגר בגניבה בידי מורשה; באישום החמישי נאשם הרב מצגר בכך שב-2009 ערך טקס בו הוכתר מקורבו של יהודי עשיר ממוסקבה לרב העדה הקווקזית בארץ, ובתמורה קיבל תשלום בסך 70 אלף דולר;
האישום השישי עוסק בעבירות המס - העלמת הכנסות בסך מיליוני שקלים; ובאישום השביעי נאשם הרב מצגר בהלבנת הון באמצעות צ'יינג';
באישום השמיני נאשם הרב מצגר בהדחה בחקירה, לאחר שביקש לכאורה מנהגו אייזנשטט להציג גרסה שקרית בחקירתו, והפציר בו עשרות פעמים כי ימשיך "לשמור עליו" ולהגן עליו במסגרת החקירה.
לאחר הגשת האישום נגדו, הגיש הרב מצגר בקשה למחוק את כתב האישום נגדו בטענה כי עובדות כתב האישום אינן מהוות עבירה, מאחר שלטענתו, בין היתר, אין במעשים המתוארים בכתב האישום כדי לבסס את יסודות עבירות השוחד, המירמה ושאר העבירות המיוחסות לו, וכן טען כי המעשים המיוחסים לו לא בוצעו במסגרת תפקידו כרב ראשי ,ואין בהם ניגוד עניינים; קיימים פגמים בכתב האישום, חוסר סבירות בהתנהלות היחידה החוקרת, בהעמדתו לדין ובחקירתם של נותני טובות ההנאה וכן אכיפה בררנית, היות ומדובר כאמור בכתב אישום ראשון מסוגו, המוגש כנגד רב ראשי לשעבר.
השופט דחה, כאמור, את טענותיו של מצגר כי הפעולות שמתוארות באישומי השוחד לא בוצעו במסגרת עבודתו כרב ראשי, וכן דחה טענותיו של הרב, כי פעולותיו לא בוצעו בהיותו בניגוד עניינים, ולא היה סיכוי למשוא-פנים, כיוון שלא בוצעו בקשר לתפקידו. "הגדרת הפעולה האסורה כקשורה בתפקידו של עובד הציבור, כוללת גם ניצול מעמד והפעלת קשרים לא פורמליים הנובעים מתפקידו ואינה נחתכת רק על-פי השאלה אם עמד העובד מקבל השוחד במצב של ניגוד עניינים במובן הצר".
עוד נדחתה טענתו של מצגר כי הסכומים שקיבל בקשר לסיוע למגוירים הם בגדר "דמי תיווך", שאינם שוחד. השופט ציין כי קיימת זיקה הדוקה בין תפקידו ומעמדו של מצגר לבין הפנייה אליו דווקא, ולבין התמורה - וגם במקרה שהכספים שהעוברו למצגר יוכרו כ"דמי תיווך", אין זה אומר שהם אינם יכולים להוות שוחד.
אחת הטענות המרכזיות הנוספות שהעלה הרב בבקשתו למחיקת כתב האישום נגדו הייתה כי לא הועמדו לדין מעורבים נוספים בפרשה (15 נותני שוחד למשל, שחלקם אף לא נחקרו), וכי כתב האישום נגדו מהווה אכיפה בררנית. גם טענה זו נדחתה על-ידי השופט לאחר שהמדינה הצהירה כי בכוונתה להגיש כתבי אישום נגד מעורבים נוספים בפרשה, לאחר קיום שימוע.
עוד טען הרב מצגר כי חלקים נרחבים מכתב האישום נגדו מנוסחים באופן כללי ועמום, תוך החסרת פרטים באופן שאינו מאפשר הגנה אפקטיבית ויעילה. השופט דחה גם טענה זאת, אך בכל זאת הורה על הפרקליטות לסרוק את כתב האישום ואת הראיות שוב ולבחון את תיקון כתב האישום במקומות בהם חסרים פרטים. נקבע כי על אף החוסרים ואי-הבהירויות הקיימים בנקודות שונות בכתב האישום בנוגע לעיתויים ומיקומם של חלק מהאירועים הנטענים, כתב האישום עונה אחר המינימום הנדרש ובוודאי שאינו מצדיק מחיקת אישומים.
"עם זאת", כתב השופט, "יש מקום שהמאשימה תבצע סריקה נוספת של חומר החקירה ותנסה להשלים ולציין, אם הדבר אפשרי, נקודות זמן ממוקדות יותר לגבי מועדי התרחשותם של חלק מהאירועים, ובכללם פרטים נוספים לגבי עיתויין ומיקומן של פעולות העברת הכספים".
החלטת השופט הכהן מספקת הצצה למכשולים שיעמדו בפני הרב מצגר בעת ניהול הגנתו במשפט, לאחר שהשופט פסל, בין היתר, טענות שהעלה בדבר היעדר הקשר בין עבודתו כרב ראשי לכספים שקיבל על-פי האישום, ודחה את טענתו להיעדר ניגוד עניינים.
ראש צוות ההגנה של מצגר, עו"ד טל גבאי, מסרה בתגובה: "סברנו מתחילת הדרך כי העבירות שמיוחסות לרב בכתב האישום אינן שוחד. אנו ערוכים לניהול ההגנה מתוך מגמה להוציא את האמת לאור".
עו"ד יהודה פריד הוסיף כי טענות ההגנה שלנו לא נסמכות על הטענות המקדמיות, ואנו בטוחים שבבית המשפט נפריך את טענות כתב האישום. ברור שבשלב זה בית המשפט חשוף אך ורק לכתב האישום, ללא שראה כלל ועיקר את חומר הראיות".