גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקשורת במלכוד

החרפת הקו ביחסו של נתניהו לכלי התקשורת המרכזיים ממלכדת אותם פעמיים

בנימין נתניהו ואילנה דיין / צילומים: מארק ניימן, לע''מ
בנימין נתניהו ואילנה דיין / צילומים: מארק ניימן, לע''מ

1. מלכוד נתניהו

הרבה פאנלים נערכו בשלושת הימים שבהם התקיים השבוע כנס אילת ה-10 לעיתונות. על הנייר, זה של התוכנייה שחולקה לבאי הכנס, מדובר בעשרות פאנלים שונים ומגוונים, בפועל - בטח עבור מי שצרך כמות גדולה שלהם - איכשהו נדמה היה שכמעט כולם התכנסו בשלב מסוים לאותה נקודה: יחסו של ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו לתקשורת.

בחלק גדול מהפאנלים הגיע השלב שבו מישהו תקף מזווית מסוימת את התגובה חסרת התקדים שהעביר נתניהו לאילנה דיין; פאנלים אחרים - גם כאלה שהנושא המקורי שלהם לא עסק בכך - התנקזו אל יחסו של נתניהו לתאגיד השידור הציבורי.

בערב המרכזי של הכנס, שבו הוענקו פרסי מפעל חיים לעיתונאים רוני דניאל, סטלה קורין-ליבר ויחזקאל אדירם, התייחסו כמעט כל הדוברים שעלו לברך ליחסו של ראש הממשלה לתקשורת. בין דובר לדובר עלה לבמה דני קושמרו, עיתונאי חדשות 2 שהנחה את הטקס, ובפיו עדכון אחר מהשטח: פעם הצהרה של יואב הורוביץ, ראש לשכת ראש הממשלה, על כך ש"ייתכן שאין צורך בשידור ציבורי", ופעם התגובה התורנית של ראש הממשלה לכתבה של רביב דרוקר.

בתוך החיק החם של בכירי העיתונות שהתכנסו השבוע היה אולי קשה להרגיש בכך, אבל החרפת הקו של ראש הממשלה מול כלי התקשורת המרכזיים, מכניסה אותם לסוג של מלכוד. הביקורת האופורטוניסטית שמטיח בהם נתניהו נשענת בחלקה על תשתית אותנטית, מנומקת, רבת-שנים, ולא פעם גם מוצדקת של אנשי ימין וקבוצות אחרות.

"אם הכול פתוח, מגוון וחופשי בתקשורת, ואף עיתונאי לא מתקבל על סמך עמדותיו, או מוצאו, או האזור שבו הוא גדל, אז איך זה שבסופו של דבר כמעט לכולכם יש אותה דעה?", תוהים במשך השנים המבקרים בדרכים כאלה ואחרות. "אילו תוצאות נקבל אם נציב קלפי בכל אחת ממערכות כלי התקשורת המרכזיים?", הם שואלים רטורית.

דווקא בשנים האחרונות הביקורת הזאת הופנמה, ובתוספת שינויים אחרים, דמוגרפיים וטכנולוגיים, שעוברים על החברה הישראלית, מערכות התקשורת הפכו מגוונות הרבה יותר מההיבטים הללו. והנה מגיע נתניהו ובסדרת מתקפות חסרות רסן, נעדרות כל ענייניות וממלכתיות, מוכיח לכאורה את שהיה דרוש הוכחה. כמעט כל העיתונאים, מכמעט כל כלי התקשורת, יוצאים בהצהרות חריפות נגד ראש הממשלה. איפה הגיוון?

המלכוד האסטרטגי הזה מלווה גם במלכוד טקטי. האסקלציה בתגובות של ראש הממשלה יצרה מצב שבו התגובה - אותו אלמנט מתיש ומשעמם שמבריח את הצופים בסוף כל ידיעה - הופכת למעניינת יותר מהתחקיר. תרם לכך כמובן האופן המבריק שבו בוימה במשדר של "עובדה" הקראת התגובה על-ידי דיין, ששפכה על עצמה דלי של עלבונות והשמצות, בעודה מישירה בקור רוח מבט אל המצלמה. אבל בהמשך הגיעה גם תגובה בסגנון דומה לדרוקר, ובמקום שנצפה לחשיפה הגדולה הבאה על נתניהו, התחלנו לצפות לתגובה הבאה שלו (ואכן, כשבהמשך השבוע העבירו מלשכת נתניהו תגובה יבשה ועניינית לידיעה אחרת של דרוקר זה היה כמעט מאכזב).

שלשום (ד') בחרו בערוץ 10 ללכת לכיוון השני והודיעו לצופי המהדורה כי מכיוון שלא קיבלו התייחסות עניינית מראש הממשלה לידיעה של עקיבא נוביק, הם החליטו שלא להקריא את תגובתו. כמובן, התוצאה הייתה שהבחירה שלא להקריא את התגובה הפכה מיד לנושא השיחה המרכזי, ותוכן התגובה הגנוז הפך לנושא המסקרן ביותר. מלכוד, כבר אמרנו?

בהערת אגב צריך גם להזכיר כי התחקיר של אילנה דיין - ראוי וחשוב וטוב ששודר - לא כלל גילויים מסעירים. אריה גולן, איש קול ישראל הוותיק, שהנחה בכנס פאנל סוער שעסק ביחסי נתניהו והתקשורת, הרבה לשלב - לצורך ושלא לצורך - הערות מבודחות, אבל את הצחוקים הרבים ביותר הוא גרף דווקא כשלא התכוון לכך. "התחלתי לראות אתמול את תחקיר 'עובדה'", הוא סיפר לקהל לאחר שציין ששב מחו"ל, "אבל לא עמד לי כוחי ונרדמתי".

2. מלכוד הסקרים

כישלון הסקרים במערכת הבחירות שהסתיימה בשבוע שעבר בארה"ב היה עוד מכה למרבית כלי התקשורת שם. העובדה שהסקרים הצביעו על הכיוון שבו ממילא היו מעוניינים רוב העיתונאים, כלומר ניצחון של הילארי קלינטון, שימשה בדיעבד עוד הוכחה לתומכי דונאלד טראמפ - שרובם ממילא חשדניים כלפי ה"ממסד" - שהשיטה כולה, והתקשורת בתוכה, עבדה נגדם.

תופעה דומה התרחשה גם לאחר כישלון הסקרים בניבוי תוצאות משאל העם בעניין הברקזיט בבריטניה, וכמובן בישראל לאחר הבחירות האחרונות. זה אינו המקום לניתוח הסיבות לפספוס של הסקרים ולשאלה עד כמה גדול הכישלון שלהם. השאלה הרלוונטית היא כמובן השימוש שעושה בהם התקשורת.

סקרים הם כלי מדעי שיש לו פגמים. אפשר לטעון שבשנים האחרונות הפגמים של הכלי הזה הפכו כה גדולים עד שעל כלי התקשורת להפסיק לעשות בהם שימוש, או לצמצם אותו משמעותית. זו עמדה לגיטימית, אבל מי שטוען אותה צריך להביא בחשבון שבכך הוא מוותר על כל עיסוק בתוצאות העתידיות של הבחירות במהלך סיקור הקמפיינים.

הציפייה מעיתונאי או מפרשן לנבא באמצעות כלים עיתונאיים את תוצאות הבחירות - דרך "עבודת רגליים" או בכל שיטה אחרת - היא לא רק לא ריאלית, אלא גם חוטאת להבנת התפקיד שלהם. עיתונאי לא אמור ולא יכול לנבא את העתיד. כתבי ופרשני שוק ההון אינם יכולים לדעת אם הבורסות צפויות לעלות בשנה הבאה, ומה יעשו מחירי הנפט והזהב (וממילא אם הם היו מסוגלים לכך הם לא היו זקוקים לעבוד עוד יום בחייהם, וספק אם היו בוחרים להקדיש את זמנם לכתיבה בעיתון). כתבי ופרשני הספורט לא יכולים לדעת מי תיקח את האליפות בסוף העונה, מי תרד ליגה ומי יהיה המאמן הראשון שיפוטר.

הם, כמו עמיתיהם בשאר תחומי הסיקור, נדרשים להציג בפני צרכני התקשורת את התרחישים האפשריים, לעשות בהם סדר ולהכניס אותם להקשר, ולנסות להסביר בדיעבד מדוע האירועים התרחשו כפי שהתרחשו (אפילו זה לא עניין טריוויאלי). לא פחות, אבל גם לא יותר.

אז אם מצד אחד הסקרים הם סכנה מוחשית לטעויות מביכות ולסיקור שחוטא למציאות, אבל מצד שני אין דרך רצינית אחרת לעסוק בתוצאות העתידיות של מערכת הבחירות, במה ימלאו כלי התקשורת את כל שעות השידור בחודשים הארוכים שלפני ההכרעה? הנה עוד מלכוד, שיסתיים קרוב לוודאי בכך שעד לקמפיין הבא כולם ישכחו מחשבון הנפש המזורז שהעבירו את עצמם ויחזרו להתמכר לסקרים. אבל דווקא כאן יש פתרון אפשרי.

אם ממילא לתקשורת קשה לעסוק בצורה רצינית בתוצאות העתידיות של מערכת בחירות, אולי הגיע הזמן שהיא תפסיק לסקר את המערכות הללו בסגנון שמכונה לעתים "מרוץ סוסים". כלומר, במקום להתמקד בסיקור שבוחן כל הצהרה או עמדה של המועמדים דרך האופן שבו הן מגדילות או מקטינות את סיכוייהם לנצח - היא תתמקד במשמעויות של עמדות הצדדים. איך יישומן ישפיע על מצב המדינה ועל האזרחים, האם הן סותרות הצהרות קודמות שלהם, ומה הסיכוי שאכן ניתן יהיה לבצע אותן בפועל.

נכון, זה יהיה סיקור הרבה פחות "סקסי" ומסעיר, אבל הוא עשוי להתברר כמועיל יותר ומביך פחות בבוקר שאחרי.

עוד כתבות

טלפון עם eSIM / צילום: Shutterstock

מתכננים לטוס לחו"ל? כך תבחרו חבילת אינטרנט

כדי לבחור חבילת אינטרנט שתתאים לכם בחו"ל, צריך לקחת בחשבון את נפח הגלישה הדרוש, האם יש צורך גם בשיחות, משך השהות ומספר המדינות שבהן תהיו ● לפניכם הפתרונות הזמינים לכל אפשרות

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

גלי בהרב־מיארה הגישה את עמדתה באשר לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הדחתה, בה קבעה כי ההליך הוא בלתי־חוקי ביסודו ● "השיקול המרכזי בבסיס ההחלטה - רצונה של הממשלה להסיר מגבלות על כוחה השלטוני, באמצעות הליך הפסקת כהונה פוליטי", כתבה היועמ"שית

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

הספקולציות חוגגות כאילו אנחנו ב-2021: שובן של מניות המם וה־YOLO

הראלי הנוכחי בוול סטריט הציף מגמה שמזכירה נשכחות: מניות של חברות לא רווחיות הניבו מתחילת אפריל ביצועים עדיפים גם ביחס למניות רווחיות ואיכותיות ולמדדים מרכזיים ● בין אלה בולטות חברות מכירת והשכרת רכב ● מה מוביל לכך ואיך הטרנד צפוי להסתיים הפעם

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

נשיאת נציבות  האיחוד האירופי, אורסולה פון־דר־ליין ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Raa, Fritz Nordengren

רגע האמת של אירופה: ביבשת מתלבטים איזו עסקת סחר לסגור עם ארה"ב

מסתמן שהדדליין להטלת מכסים הוארך ל־1 באוגוסט. על הפרק עומדים יחסי סחר בהיקף 1.6 טריליון דולר ● הדעות באירופה חלוקות בין תמיכה בהסכם מהיר לחשש מוויתורים ● האפשרויות המרכזיות: רכישת אנרגיה מסיבית מארה"ב לצד ״מכס מינימלי״ של 10% על סחורה אירופית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות בעקבות החלטת הריבית; מדד הנדל"ן ירד בכ-1.7%

ת"א 35 איבד 0.4% ות"א 90 ירד בכ-0.7% ● בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם