בשנת 2009, שנה לאחר חגיגות 60 שנות עצמאות לישראל, התפרסם תיקון לפקודת מס הכנסה שהרחיב משמעותית את הטבות המס לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים. כתוצאה מהתיקון, שנועד להגביר עלייה ולהחזיר עוזבים, זכו עולים חדשים שהגיעו לארץ מאז ינואר 2007 (התיקון נכנס לתוקפו רטרואקטיבית) ליהנות מפטור מלא ממס לעשר שנים על כל הכנסה שלא נוצרה או צמחה בישראל ולפטור מחובת הדיווח לרשות המסים על הכנסות שמקורן בחו"ל.
אין ספק כי הטבות המס לעולים חדשים מהוות תמריץ משמעותי ליהודים ברחבי העולם המתלבטים האם להעביר את מרכז חייהם לישראל. בשנים האחרונות חלה עלייה בהגירה לישראל (בשנת 2006 עלו ארצה כ-21 אלף עולים, ב-2014 כ-24 אלף וב-2015 כ-28 אלף עולים), שלפחות את חלקה ניתן לתלות בתיקון לחוק.
למרות זאת נמתחה לאורך השנים ביקורת על התיקון לחוק, הן בישראל והן בחו"ל. מבית, היו מי שהתרעמו על ה"הנחות" והפטור מהדיווח מהם נהנים העולים חדשים לעומת תושבי ישראל. גם משרד מבקר המדינה המליץ בזמנו על תקשורת טובה יותר בין המשרדים השונים בכל הקשור למידע על העולים החדשים. במישור הבינלאומי, ספגה ישראל, במסגרות שונות, ביקורת על כך שבחרה לעודד הגירה באמצעות הטבות מס ופטור מדיווח.
נוכח הביקורת, שתי הצעות חוק ההסדרים האחרונות כללו הצעה לבטל את הפטור מדיווח לעולים חדשים. בשני המקרים, ברגע האחרון הנושא הוסר מסדר היום וההוראות לעניין הפטור נשארו ללא שינוי. גם הפעם, עם הגשת הצעת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018 הועלתה הצעה לבטל את ההטבות לעולים בכללותן. למרות שהנושא עלה בדיונים המקדימים, הצעת חוק התקציב המעודכנת, שפורסמה ב-31 באוקטובר, אינה כוללת התייחסות לסוגית ההטבות לעולים.
בניגוד לשנים הקודמות, שאלת ההטבות לעולים מתעוררת לא רק במישור הרגולטורי, אלא גם בצד המעשי. עולים חדשים שעלו לישראל בשנת 2007, אלו שנהנו לראשונה מעשר שנות הפטור, יהפכו בשנה הבאה, שנת 2017, למשלמי מסים מן המניין, ויהיו חייבים בהגשת דו"ח שנתי. מתעוררת השאלה האם חלקם ישקלו כתוצאה מכך לעזוב את הארץ.
התיקון לפקודה, שקבע את מתן ההטבות והפטור מדיווח, כולל סעיף המאפשר להאריך את תקופת ההטבה עד עשר שנים נוספות, בכפוף לביצוע השקעות משמעותיות ביעדים לאומיים. עד היום לא תוקנו תקנות ולא נעשה שימוש בסעיף זה. ייתכן שבתקופה הקרובה יהיה מקום לבחון האם לעשות בו שימוש או לבטלו.
הדיון בשאלה האם להמשיך ולאפשר לעולים ליהנות מפטור ממס, לאיזו תקופה ובאילו תנאים הוא דיון משמעותי עם פנים רבות, וראוי כי ייעשה בהתייעצות עם הלשכות המקצועיות - לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון - וכן עם הגופים המלווים את העולים לפני ואחרי עלייתם. בחינה מקיפה של הנושא רצוי כי תשקול פעולות אחרות שיכולות לסייע להשאיר את העולים בישראל, גם אם יוחלט שלא להמשיך את ההטבות מעבר לעשר שנים.
דיון כזה יאפשר עדכון החקיקה הקיימת ויצירת חקיקה חדשה אשר תאפשר היערכות מתאימה, תביא לוודאות משפטית, תשפיע על זרימת הון לארץ ותסייע בשילוב העולים בחברה הישראלית ובמגזר הפיננסי.
הכותבת היא עורכת דין שותפה
במשרד רוזנברג, אברמוביץ, שנלר ושות',
המתמחה במיסוי בינלאומי ומשפט מסחרי