אחרי חודשים ארוכים של דיונים, הוועדה לרגולציה מקדמת תזונה בריאה במשרד הבריאות הגישה היום (ב') את המלצותיה לסימון מוצרי מזון. לפי המלצות הוועדה, יצרני המזון יחויבו בסימון שלילי על גבי מוצרי מזון שיכילו כמויות גדולות של סוכר, מלח או שומן. הסימון השלילי יתבצע בצבע אדום על מנת להדגיש את המסר של אזהרה. יישום ההמלצות יתבצע בשלושה שלבים, כאשר בכל שלב תחול החמרה של רמת הרכיבים שיחייבו סימון שלילי. השלב הראשון ייכנס לתוקף בינואר 2018, השלב השני ייכנס לתוקף שנה וחצי לאחר מכן, ביולי 2019, ואילו השלב האחרון יהיה בדצמבר 2020.
יצרני המזון גם יחויבו בסימון מספר כפיות הסוכר על כל מוצר מזון, וכן ייאסר עליהם לעשות פרסום למוצרים בעלי סימון שלילי הפונים לאוכלוסיית הילדים.
"אנחנו נחושים להוביל שינוי בתזונה נכונה לאזרחי ישראל", אמר במסיבת עיתונאים שנערכה בצהריים שר הבריאות, יעקב ליצמן. "השלב הראשון הוא העלאת מודעות הציבור לסכנות הכרוכות במזון לא בריא, ובהמשך גם לעודד צריכת מזון ראוי ובריא. נתוני הסוכר מצביעים על כך שישראל מובילה בצריכת סוכר פר נפש. משרד הבריאות נחוש בדרכו למגר את התופעה, במטרה לשמור על בריאות הציבור ומניעת תחלואה. זה האתגר המרכזי שלנו בתקופה זו, ואני בטוח שיישום המלצות ועדת האסדרה במזון, בשיתוף כל הגורמים בתעשיית המזון, יביאו לשינוי המיוחל לטובת אזרחי ישראל".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שעמד בראש הוועדה, אמר כי ההמלצות היום הן "נקודת פתיחה חשובה שבה מערכת הבריאות הישראלית לוקחת על עצמה אחריות נוספת. אורח חיים בריא ותזונה בריאה היה שמור עד כה לקומץ תזונאים ומיעוט רופאים ואחיות, ועוד כמה משוגעים לדבר. אנחנו הופכים את הנושא הזה היום לנחלת הכלל ולנושא מרכזי בשיח הציבורי בישראל. הזכות לאורח חיים בריא היא של כולם, והחובה שלנו כממשלה היא לייצר סביבה שמאפשרת את הבחירה הבריאה".
לדברי ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות וחבר הוועדה, פרופ' איתמר גרוטו, סימון המוצרים מהווה "פריצת דרך מדהימה. בארה"ב ובאירופה דנים בזה שנים ולא הצליחו להגיע לסימון. יש כאן ראשוניות".
הוועדה אמנם דנה בהמלצות לרגולציה גם על מסעדות המזון המהיר וכחלק מכך בהמלצה לחייב את רשתות המזון המהיר בסימון מספר כפיות הסוכר על השתייה, אך בסופו של דבר, הדוח הסופי אינו כולל המלצות מהסוג הזה.
לדברי גרוטו, "הנושא נידון אבל הוא לא חלק מההמלצות. כרגע המזון המהיר אינו מסומן. אין שום חקיקה בעולם שמחייבת סימון של מזון שלא ארוז מראש. אנחנו חושבים על סימון קלוריות במסעדות. זה התחיל בחלק מהמדינות בארה"ב ואנחנו רוצים להצטרף אליו. זה כרגע על הפרק ואולי אחרי זה נוסיף רכיבים נוספים".
התחלואה בסוכרת עולה
משרד הבריאות חשף היום נתונים מדאיגים על השפעת התזונה הן על התחלואה והתמותה והן על ההוצאה הלאומית לבריאות. להיקף ההשפעה יש קשר ישיר לרמה הסוציו-אקונומית. ככלל, האוכלוסייה שסובלת באופן משמעותי יותר מעודף משקל, תחלואה ויתר ההשפעות ההרסניות של התזונה המזיקה, היא האוכלוסייה החלשה במדינת ישראל.
בשורה התחתונה, במדינת ישראל מוציאים מדי שנה 16 מיליארד שקל על טיפול במחלות כרוניות (60% מההוצאה) ועל טיפול בהשמנת יתר (40% מההוצאה). הוצאה זו כוללת עלויות עקיפות כמו אובדן כושר עבודה, ימי מחלה וסיעוד.
לפי נתוני משרד הבריאות, התזונה הלקויה אחראית ל-13.9% ממקרי המוות בשנה - 5,851 מקרי מוות.
- בתעודת הפטירה אין סיבת מוות בשם "תזונה לקויה". כיצד אתם יודעים את הנתון הזה?
פרופ' גרוטו: "נכון, אבל אנחנו יודעים לחשב כמה מתים ממחלת לב למשל ואז אני יכול להגיד מה הסיבות שגרמו לזה. כמה נגרם מעישון וכמה מסיבות אחרות. יש מודלים בעולם לחשב את זה, בדיוק כפי שבכל שנה אומרים כמה מתים מזיהום אוויר".
יותר ממחצית (51%) מאוכלוסיית המבוגרים בישראל סובלת מעודף משקל (30%) או השמנת יתר (21%). בקרב נשים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך שיעור זה מגיע ל-70%.
התופעה הולכת ומתרחבת מילדות. בכיתות א' מדובר על שיעור של 21% מהאוכלוסייה ואילו בכיתות ז' שיעור זה עולה ל-31%.
ישראל היא מהמדינות המובילות בצריכת סוכר לנפש, הרבה יותר מהממוצע במדינות ה-OECD. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בשיעור גבוה של תחלואה בסוכרת שהולך ועולה עם השנים. ישראל מדורגת במקום השני בשיעור התמותה מסוכרת בקרב גברים, אחרי מקסיקו. בקרב נשים היא במקום השלישי, כאשר רק במקסיקו וטורקיה השיעור גבוה יותר.
בעשור וחצי האחרונים חלה עלייה דרמטית בשיעור התחלואה בסוכרת, וגם כאן שיעורי התחלואה גבוהים יותר בקרב השכבות החלשות. בשנת 2014 סבלו 25.5% מבעלי השכבות החלשות מסוכרת - יותר מפי שלושה משיעור התחלואה בשנת 2002, שעמד על 7.8%.
שיעור התחלואה בקרב המעמד הנמוך גם גבוה פי 3.5 משיעור התחלואה בקרב המעמד הגבוה, שגם אצלו שיעור התחלואה שולש בשנים אלה- מ-2.4% בשנת 2002 לשיעור של 7.1% בשנת 2014. ההוצאות על חולה סוכרת גבוהות ב-53% מההוצאות על חולה רגיל.
נהוג לדבר על ארה"ב כמדינה המובילה בצריכת סוכר, אבל מתברר כי אפילו בנתון זה, ולפחות בכל הקשור לילדים, אנחנו צורכים יותר משקאות ממותקים יותר מהילדים באמריקה, ממלכת הג'אנק פוד. 41% מהבנותת בגיל 15 בישראל דיווחו כי הן צורכות משקאות מתוקים על בסיס יומי, לעומת 30% בארה"ב. בקרב הבנים בני ה-15 השיעור גבוה יותר ועומד בישראל על 45% לעומת 37% בקרב הילדים האמריקאיים. לשם השוואה, בקנדה עומד שיעור זה על 12% ו-21% בהתאמה. ישראל גם מובילה בצריכת המלח לנפש וזו מגיעה לכמעט פי שתיים מהצריכה המקסימלית המומלצת ובקרב ילדים אף ליותר.
מסר מרגיע ליצרניות המזון
משרד הבריאות בישראל החליט ללכת עקב בצד אגודל אחרי צ'ילה, שהחילה חובת סימון על מוצרי המזון וזאת בכל הקשור לערכים שיחייבו סימון בכל שלב משלבי התוכנית.
בשלב הדיונים עם תעשיית המזון, מסרו נציגי הוועדה לראשי התעשייה כי אם יחליטו בישראל על השלב הראשון בלבד של התוכנית בצ'ילה, הרי שכ-39% מתוך 2,625 מוצרי המזון הארוזים, יקבלו סימון שלילי אחד או יותר על גבי האריזה. אם בישראל יחליטו לאמץ את השלב בשני בתוכנית, 51% מהם יקבלו סימון שלילי אחד או יותר.
היום לעומת זאת, לא ידעו במשרד הבריאות לנקוב במספרים. גרוטו אומר שהנתונים שנמסרו קודם לכן התבססו על "חישוב גס".
כך או כך, יצרניות המזון שנמצאות בחזית סימון המוצרים כמו יוניליוור, אסם-נסטלה ושטראוס, קיבלו מסר הרגעה כיוון שמוצרים רבים שלהם לא יחויבו בסימון בשלב הראשון. חריגים הם מוצרי הגלידה, השוקולדים והמשקאות.
בהתייחס להחלטה לתת שהות לתעשייה, אומר גרוטו, "גם בצ'ילה נתנו זמן היערכות מבחינת אריזות".
- חטיפים עתירי שומן ומלח כמו ביסלי ותפוצ'יפס לא מחייבים כעת בסימון.
"אני לא רוצה שכל המוצרים יהיו מסומנים בשלב ראשון באדום. אלה לא מחלות שמתפתחות באופן מיידי".
- העובדה הזאת מעבירה מסר מבלבל לצרכן. עד היום הוא ידע שאין סימון אבל כעת כשיש והמוצרים לא מקבלים סימון, זה מבלבל.
"אז מה את רוצה, שלא נעשה סימון? אנחנו מדינה שנייה, אחרי צ'ילה, שמחייבת סימון. אף אחד באירופה ובארה"ב לא הצליח לעשות סימון. צריך להיתלות בבנצ'מרק בינלאומי וצריך לעקוב אחריו".
- מה אתה מצפה שחבורת המזון יעשו בשנה הקרובה, עד לכניסת חובת הסימון לתוקף?
"אולי בשנה הזאת הן ישפרו את המזון. אני בטוח שהרבה חברות מזון יעשו התאמות. בסופו של יום המטרה כפולה: ראשית, להודיע לצרכנים, ושנית, לגרום לחברות המזון לברוח מהסימון".
לדברי פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת וחבר בוועדה, "אם הסימון יביא לזה שתוך שנה המוצרים יעמדו בפרמטרים שאנחנו רוצים, אז עשינו דבר ענק".
- האם נראה שינוי ברכיבים בשנה הזו?
"להערכתי כן. אני לחצתי לסמן כפיות סוכר כי אני רוצה שמחר כל ילד ידע שכאשר הוא עובר את הצריכה של 6-7 כפיות ביום, הוא אוכל סוכר במינונים לא סבירים".
