עורך דין יורם יוסיפוף / צילום:איל יצהר
עו"ד יורם יוסיפוף נחשב בחייו לאחד מעורכי-הדין העשירים בארץ. שמו נקשר בעסקאות של מיליוני אירו שבהן שימש כעו"ד עבור לקוחותיו באירופה, וגם בעסקאות שבהן היה מעורב בעצמו כאיש עסקים. בחודש שעבר הוא הלך לעולמו במפתיע מאירוע לבבי בעיצומו של הליך פלילי שנוהל נגדו, בטענה להעלמות מס מעסקאות של מיליונים. בעקבות מותו קרו שני דברים: נסגר ההליך הפלילי נגדו ונפתחה תיבת פנדורה ממנה פרצו בבת-אחת נושים של המנוח - מרביתם מלווים בשוק האפור - שטוענים לחובות עתק. עיזבונו של המנוח מתמודד בימים אלה עם טענות של נושים שונים לחובות עתק שהותיר אחריו עו"ד יוסיפוף, בהיקף של למעלה מ-600 מיליון שקל. בין החובות הנטענים כנגד העיזבון, חוב של 520 מיליון שקלים למס הכנסה.
אתמול (א') מינה ביהמ"ש המחוזי בת"א את עו"ד עופר שפירא, ממשרד שפירא ושות', ועו"ד רז מנגל, ממשרד איתן ארז, למנהלי העיזבון של עו"ד יוסיפוף. זאת, לאחר שנושים שונים התייצבו בבית המשפט וטענו כי עוה"ד הבכיר השאיר אחריו חובות של 100 מיליון שקל, שחלקם אינם מתועדים כלל במסמכים. זאת, בנוסף לחוב הנטען למס הכנסה.
גורם המכיר את התיק אמר היום ל"גלובס", כי רב הנסתר על הגלוי, וכי עבודת בירור מצבת הנכסים והחובות סבוכה מהרגיל בתיקים כאלה. "אף-אחד לא ממש יודע אילו נכסים יש בתיק, ומה החובות. רשימת הנכסים שהגישו היורשים, מבירור ראשוני שערכו, חסויה בשלב זה, ורשימת החובות והנושים שצצים מתארכת כל העת. כל יום מופיע אדם נוסף שטוען שהמנוח התחייב בפניו בכל מיני התחייבויות. אנשים מספרים סיפורים, ואי-אפשר לדעת מי דובר אמת. הסיפורים גם דומים מאוד אחד לשני. כולם טוענים לאותן נסיבות של הלוואה, בשינויים קלים. לא ברור מי דובר אמת".
באשר לנכסים אומר אותו גורם כי "יוסיפוף היה מעורב בכל מיני עסקים בארץ ובחו"ל ולא ידוע מה מכר ומה שעבד. יש לו איזה חלק, למשל, במתחם פינוי בינוי ברחוב דפנה בת"א - הוא היה שם 'משהו', והעמימות מכוונת. ידוע שהיה לו חלק שם, אבל לא ברור איזה, האם זה נשאר או נמכר. זה טעון בדיקה. הסיפור הזה מורכב, ולא ברור כלום בשלב הזה".
צ'קים שלא כובדו
הדיון אתמול נערך בעקבות שתי בקשות שהגיש לבית המשפט הפנסיור צבי נתנאל, המיוצג ע"י עו"ד רז מנגל: האחת, בקשה לפתוח בהליך פשיטת רגל נגד עיזבונו של יוסיפוף עקב חובות כבדים; והשנייה, למנות את עו"ד מנגל כמנהל העיזבון.
בבקשות - שהוגשו זמן קצר לאחר פטירתו של יוסיפוף, ובטרם נערך טקס גילוי המצבה - טען נתנאל כי יוסיפוף חייב לו 1.36 מיליון שקל בגין הלוואות שנתן לו. מהבקשות עולה, כי במהלך שנת 2014 פנה יוסיפוף לנתנאל וביקש ממנו הלוואה. נתנאל נעתר לבקשה והעניק ליוסיפוף מספר פעמים הלוואות, כשאת הכספים עבורן הוא מוציא מכספים שחסך לתקופת הפנסיה שלו. יוסיפוף, נטען, פרע הלוואה ונטל בהמשך אחרת. בין הצדדים סוכם כי ההלוואות יישאו ריבית של 3% לחודש. "למרבה הצער", נכתב בבקשה, "יוסיפוף לא עמד בהתחייבויותיו, ועל כן המבקש החל לדרוש ממנו כי ישיב את ההלוואות".
לפי המתואר בבקשה, את דרישותיו שלח נתנאל במיילים חוזרים ונשנים, ויוסיפוב השיב להם מעת לעת. תחילה השיב, כי עסקה שהוא רקם בקשר ל"פרויקט ארלוזרוב" בתל אביב טרם נסגרה, למרות שחלה התקדמות, וברגע שחלקו יימכר, יגיע אליו "סכום מעולה שיפתור את כל הבעיות ויישאר עודף". בהמשך - לפי הבקשה - טען יוסיפוף בפני נתנאל, כי הוא מנסה למצוא מימון להגשת תביעה נגד שותפו בבית-מלון שלקח לכיסו 10 מיליון פאונד, שמחציתם כביכול שייכים ליוסיפוף או מתביעה באנגליה שהגיש נגד בנק אנגלי גדול.
בתשובותיו, מבקש יוסיפוף כי נתנאל "יתאזר בסבלנות", תוך שהוא מבטיח כי המימון להחזר ההלוואות יגיע. אולם, טוען נתנאל, החודשים נקפו והחובות לא נפרעו, וגם לאחר שהשניים חתמו על הסכם פשרה לסילוק החוב, צ'קים שהעביר יוסיפוף לא כובדו והחוב עומד בעינו. זאת, למעט סכום של 10,000 פאונד שיוסיפוף העביר לחשבונו של נתנאל ממקור לא ידוע.
בתגובה לבקשה, הצהירו יורשיו של יוסיפוף: ילדיו, אסף יוסיפוף, שרון יוסיפוף ומאיה רוס - באמצעות עו"ד עופר שפירא - כי הם אינם יודעים כלום על חובות שיש לאביהם, וכי החוב הנטען של נתנאל הפתיע אותם. לטענתם, נתנאל לא הגיש מסמך אחד המתאר את ההלוואה - סכומה, המועד להחזר ופרטים נוספים להוכחת החוב. "מה שצורף לבקשת נתנאל הם מסמכים המעידים רק על מסכת לחצים קשה ובלתי-הוגנת שהפעיל נתנאל על המנוח, שהביאה את המנוח לחתום על מסמך ללא תאריך (הסכם הפשרה להחזר החוב - א' ל"ו), אשר הכתוב בו לא מתיישב כלל עם הלוואה בסכום ספציפי כלשהו ועם סכומי עתק ששולמו לנתנאל על-ידי המנוח קודם לחתימת המסמך ולאחריו", נכתב בתגובה.
עוד נטען בתגובת היורשים, כי יום לפני מות אביהם, העביר המנוח לנתנאל צ'קים חדשים, וכי לנתנאל לא הייתה לו כל טענה כלפי אביהם בעת מותו - עובדה, שלדבריהם, אותה "שכח" נתנאל לציין בבקשותיו. היורשים ביקשו מביהמ"ש כי ידחה את הבקשות להכריז על הליך פשיטת רגל כנגד העיזבון וימנה את עו"ד עופר שפירא למנהל העיזבון.
הקלטות והודעות מהמנוח
אתמול התקיים הדיון בבקשותיו של נתנאל, והתברר כי המסתורין סביב היקף חובותיו ונכסיו של עוה"ד הבכיר רק מתעצם. זה החל בכך שלדיון התייצבו גם נציגי מס הכנסה שטענו כי לעיזבון חוב של חצי מיליארד שקל, בגין שומה שהוצאה לו לשנים 2006-2009. נציג מס הכנסה בדיון, עו"ד רוסלאן ביקנוב, טען כי יוסיפוף הגיש דוחות לשנים אלה למס הכנסה, אך הדוחות נדחו על-די פקיד השומה, שהוציא לו שומות על פי מיטב השפיטה, עליהן ערער יוסיפוף.
ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורו של יוסיפוב, וערעור שהגיש יוסיפוף על החלטה זו לביהמ"ש העליון עדיין תלוי ועומד. בנסיבות אלו סך החוב של יוסיפוף אינו סופי, אך יש להתחשב בסכום החוב הנטען של מס הכנסה בעת חישוב נכסי העיזבון. זאת, משוןם שאם העליון יידחה את ערעורו של יוסיפוף - אשר לנעליו ייכנס מנהל העיזבון - היורשים יצטרכו לשלם את החוב לרשות המסים מתוך נכסי העיזבון. בתגובה להודעה המפתיעה של מס הכנסה, מסרו בא-כוח היורשים, עו"ד שפירא, ובא-כוחו של הנושה, צבי נתנאל, כי לא היה ידוע להם דבר על השומות והחובות הנוספים.
לדיון התייצב נושה נוסף, עו"ד ניזאר אעלימי, שטוען לחוב של 7 מיליון דולר וביקש להצטרף לבקשתו של הנושה נתנאל למנות את עו"ד מנגל כמנהל מיוחד בתיק. עו"ד אעלימי טען בפני ביהמ"ש כי ברשותו צ'קים של יוסיפוף בסך 600 אלף שקל, וכתב יד של המנוח על סכום של 302 אלף דולר, שהוא קיבל ממנו באופן אישי. "הועבר דרכי למנוח ולשותפים שלו ולחברה שבשליטת המנוח בחו"ל סכום של 7 מיליון דולר", טען אעלימי בדיון. "יש לי אסמכתאות, יש לי הקלטות ויש לי הודעות מפי המנוח שהוא קיבל את הכסף ביחד עם שותפיו. הוא גם מודה בפרוטוקול ביהמ"ש-הוצל"פ חדרה שהוא קיבל את הכסף. יתרה מזו יש לי הודעה מהמנוח שהוא לא החזיר לי שקל אחד. על כל מילה שאמרתי יש לי אסמכתאות והודעות מהמנוח".
אבל זה עדיין לא היה הסוף. לדיון הגיעה גם יפית זרוג-ז'רבי, שטענה כי היא מייצגת את אביה, יצחק זרוג, שהלווה ליוסיפוף 5 מיליון שקל. לטענתה, אביה, איש עסקים השוהה בגרמניה בימים אלה, הכיר את עו"ד יוסיפוף דרך יעקב כהן, איש עסקים המוכר למשטרה כעבריין, והעניק לו את ההלוואה. זאת, באמצעות משכון הבית שלה. "אני הייתי עדה לכל השתלשלות העניינים, שאבא שלי העביר למנוח 5 מיליון שקל על-ידי משכון של בית, שאני שילמתי ריביות כדי להחזיר את ההלוואה הזו, ולא קיבלנו את הכסף חזרה", טענה בדיון. "זה היה ביולי, 2011 ומ-2013 אני משלמת ריביות כדי להחזיר חזרה את הסכום".
לשאלת ביהמ"ש, הבהירה זרוג-ג'רבי כי אביה לא נקט בהליך נגד יוסיפוף. "לשאלה אם קיבלנו בטוחה כנגד ההלוואה? אני משיבה: אני פונה לאדון יעקב כהן. אבא שלי ויעקב פעלו יחד. אני יודעת על קיומו של החוב ועל הסכום שניתן, יש לי את כל המסמכים של ההלוואה".
בוררות בעל-פה
איש העסקים יעקב כהן טען בדיון כי הוא היה צד לבוררות מול יוסיפוף אצל הרב ישעיהו פינטו (שהורשע בעצמו בפלילים ונשלח למאסר), שנתן פסק-דין בעל-פה, לפיו המנוח חייב לו 2 מיליון פאונד ו-100 אלף דולר.
כהן סיפר לביהמ"ש כי יצחק זרוג והוא החזיקו בגלריה בגרמניה. לטענתו, עו"ד יוסיפוף פנה אליו בהצעה עסקית לפיה, יש לו אפשרות לקנות רישיון לקזינו בלונדון. "אספתי אנשים כמו איציק זרוג, יוסף כהן והעברנו ליוסיפוף 6.8 מיליון פאונד... והוא, לתדהמת כולם, מכר את הנכס ולקח את הכסף בשבילו", אמר כהן בדיון. לטענתו, הם הגיעו לבוררות בפני הרב פינטו, שפסק כי על יוסיפוף להחזיר את הכספים, בנוכחות עו"ד דניאל אזוגי. "הבוררות הזאת היתה לפני שנה ומשהו", טען כהן. "הרב פינטו פסק שהוא צריך לשלם לי 2 מיליון פאונד ו-100 אלף דולר. אין לנו פסק-דין, הכל בעל-פה, בישיבה... הכל מגובה בהקלטות".
לשאלת ביהמ"ש מה עשה כדי לגבות את הכסף מיוסיפוף, השיב כהן: "דברים שלא מתאימים לביהמ"ש. הוא עירב אנשים שליליים. הוא היה לוקח אותנו בהלוך ושוב... כל פעם סיפור אחר. הוא היה איש מרשים". כהן ציין כי כחלק מהחזר החוב הוא קיבל מיוסיפוף צ'קים בסך כולל של 20 אלף דולר לחודש במשך כ-20 חודשים, אבל מתוכם נפרעו רק ארבעה צ'קים. לדבריו, כשראה שיוסיפוף לא מתכוון לשלם, ויתר על הכסף ואמר ליוסיפוף שהוא פונה למשטרה. "הוא אמר לי 'אני אתן לך 400 אלף שקל", העיד כהן, אך הוסיף כי הבין שלא יקבל את הכסף, וכי יוסיפוף רימה אנשים נוספים, ולכם הוא רוצה לשים אותו מאחורי סורג ובריח.
חשש מהברחת נכסים
אחד השמות שצצו ועלו כחוט השני לאורך כל הדיון היה שמו של עו"ד דניאל אזוגי. מטענות הצדדים עלה, כי עו"ד אזוגי היה נציגו של יוסיפוף בבורררות מול הרב פינטו והעביר צ'קים לנושיו של יוסיפוף בשמוף. עוד נטען, כי יוסיפוף עבד במשותף עם עו"ד אזוגי, שהיה מומחה בענייני חדלות פירעון והקפאות הליכים, אך לא ברור בדיוק מה היה היקף פעילותם המשותף, על אילו עסקאות עבדו יחד ומתי, אם בכלל, נפרדו דרכיהם.
"יש דגל אדום שמתנפנף כאן. אנחנו לא יכולים להמתין כמה חודשים", הסביר עו"ד מנגל את הדחיפות במינוי מנהלים מיוחדים לעיזבון. עוד טען, כי הוא חושש מהברחת נכסים על-ידי שותפיו לשעבר של יוסיפוף, עו"ד אזוגי ואדם נוסף בשם אשר אפריאט. "אנחנו יודעים שהם מעורבים בעסקים באנגליה... אם אני לא אזמין לחקירות את אזוגי, את אפריאט... דניאל אזוגי והמנוח עבדו ביחד. אני לא יכול לחכות לסיטאוציה שיבריחו נכסים", אמר.
בדיון הופיע גם בנו של עו"ד יוסיפוף, אסף יוסיפוף, שהגיע במיוחד מלונדון, שם הוא מתגורר. "אני והאחים שלי לא ידענו על נכסים של אבא שלנו, אלא אם היה מספר לנו בזמן אמת, או שהיינו לומדים על זה מפרסומים בעיתון", אמר.
עו"ד שפירא, בא-כוח היורשים, טען בדיון, כי יש מקום לברר את מצבת הנכסים והחובות של יוסיפוף המנוח, ואם מס הכנסה טוען לחוב של 500 מיליון שקל, אז צריך להיות רווח של מיליארד שקלים מולו. "זה אומר שיש פה מסת נכסים, לטענת רשויות המס, ויש פה מסת עסקים שהיא מאוד משמעותית", טען עו"ד שפירא. באשר לנושים האחרים תהה שפירא מדוע לא פתחו עד כה בהליכי פשיטת רגל נגד יוסיפוף, אלא רק לאחר מותו.
באת-כוחו של כונס הנכסים הרשמי, עו"ד רונית שרגא וולך, אמרה בדיון כי לנושים של יוסיפוף, למעט מס הכנסה, יש קווי דימיון משותפים. "יש להם אופי מסוים - הם עוסקים בהלוואות חוץ בנקאיות, אלו לא נושים רגילים", ציינה. "מדובר במיליונים שהועברו, באמצעות הנהג (של יוסיפוף - א' ל"ו) ובאמצעות כל מיני קורבנות. כנראה שהיו לו הרבה עסקים שהילדים לא יודעים עליהם".
השופטת איריס לושי-עבודי החליטה למנות את עוה"ד שפירא ומנגל כמנהלי העיזבון במסגרת בירור הליך פשיטת רגל. אלה יצטרכו כעת לפתור את הפאזל המסובך שהתפרק עם מותו של יוסיפוף.
הואשם בהעלמת הכנסות של 25 מיליון שקל ונפטר בפתאומיות
עו"ד יורם יוסיפוף, שנחשב לאחד מעוה"ד העשירים בארץ, התמחה בתחום האזרחי, מסחרי, מסים, מקרקעין וחברות ועוסק בעסקי מקרקעין ונדל"ן, בארץ ובחו"ל, ופעל גם כאיש עסקים עצמאי וכיזם. בבעלותו מספר חברות, ועם לקוחותיו נמנים אנשי עסקים מישראל ומהעולם, קבוצות משקיעים, יזמים מקומיים ובינלאומיים בתחום הנדל"ן וחברות ניהול נדל"ן.
יוסיפוף הלך לעולמו בפתאומיות מאירוע לבבי בחודש שעבר, בעיצומו של הליך גישור פלילי, בניסיון לבטל את כתב האישום שהוגש נגדו בראשית השנה בגין העלמת הכנסות בהיקף של כ-25 מיליון שקל, או להגיע להסדר אחר מול הפרקליטות. בעקבות המוות, ביקשה הפרקליטות לסגור את התיק הפלילי נגדו. בכתב האישום שהוגש נגדו, נטען כי באמצעות מהלכים מתוחכמים העלימו יוסיפוף וחברה בבעלותו הכנסות מעסקאות שביצעו. יוסיפוף הכחיש את המיוחס לו, ובפתח הדיון הראשון בתיק הודיעו הפרקליטות וסנגורו, עו"ד אבי גרוס, כי ברצונם לפנות לגישור על-מנת לנסות לסגור את הפרשה.
מרכז חייו של יוסיפוף בשנים האחרונות היה בלונדון, ובעבר הוא כיהן כיו"ר דירקטוריון קרן מידאס השקעות, המתמחה בהשקעות בנדל"ן בבריטניה. בנובמבר 2012 עלה שמו לכותרות סביב חשיפה של העיתון הבריטי "גרדיאן", כי יוסיפוף רכש נדל"ן מסחרי ונכסי דיור בבריטניה, תוך שימוש בחברות אוף-שור - מקלטי מס כמו איי הבתולה הבריטיים. לפי הפרסום, יוסיפוף, רכש בעבורו ובעבור לקוחותיו נכסים בשווי של יותר ממיליארד ליש"ט בבריטניה.
