*** הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס
רכישה של נכס מהווה הוצאה משמעותית לכל עסק. אולם מבחינה מיסויית, מאחר והנכס עומד לשמש את העסק לא באופן חד פעמי, אלא על פני מספר שנים במהלכן יתרום להפקת הכנסות ממנו, הוא לא נחשב כהוצאה אלא כהשקעה של העסק.
מהו נכס קבוע?
נכס שנקנה ייחשב כקבוע, בתנאי שנרכש לצורך הפקת רווחים, כאשר משך השימוש בו יעלה על שנה אחת לפחות. בנוסף, לא מדובר על נכס שנרכש לצורך מכירתו במהלך העסקים הרגיל.
המונח "נכס" לא מתייחס רק למבנה פיזי, אלא גם למכונות עבודה, ריהוט, מחשבים ועוד. העלות של אותו נכס תהיה כל ההוצאות הכרוכות בו - מהבאתו לבית העסק ועד ליום הפעלתו. זה כולל את המחיר של הנכס עצמו, השינוע שלו לבית העסק, עלויות התקנה, הרצה וכיוצא בזה.
בעלי עסקים רבים סבורים כי אם יקנו רכוש לקראת סוף השנה, הדבר יחסוך להם מס רב בשל הפחת עליו - ירידה בשווי הנכס בשל השימוש בו. זוהי הנחה שגויה. הנכס מופחת לאורך מספר שנים ובהתאם לתקופת השימוש הצפויה בו. הוצאות הפחתת הנכס נקראות הוצאות פחת אשר נמדדות לפי שנה קלנדרית. כך, שלמעשה, ההוצאה שתוכר בפועל באותה השנה נמוכה מאוד ולא תשפיע משמעותית על חבות המס של אותה שנת מס.
משך השימוש בנכס נקבע בתקנות מס הכנסה (פחת), 1941, ושם מופיע גם שיעור הפחת עבור הנכסים השונים. לדוגמה: בניינים 4%; ציוד כללי 7%; שיפורים במושכר 10%; ציוד אלקטרוני 15%; מכונת אספרסו 20%; מחשב אישי 33%. התקנות אף מכילות רשימה של נכסים אשר אינם נפוצים כגון מטע אבוקדו 15%; מטוסים 30%; טחנות קמח 9% וכו'. חשוב לציין כי גם ניתן להפחית גם נכסים בלתי מוחשיים כגון מוניטין, פטנט וזכויות יוצרים.
איך מחשבים את הפחת?
קיימות שיטות שונות לחישוב הפחת: שיטת הקו הישר, שיעור קבוע מיתרה פוחתת, שיטת התפוקה או שיטת סיכום ספרות השנים עולה או יורדת. נעמוד על כמה מהן:
שיטת הקו הישר: זוהי השיטה הנפוצה ביותר שלפיה, סכום הפחת בכל שנה יהיה שווה על פני כל אחת מהשנים. יחד עם זאת החישוב יעשה גם על חלקי שנה. לדוגמה רכב שנרכש ב-1.1.2016 במחיר 100 אלף שקל, שיעור הפחת שלו הוא 15% ובהתאם לכך הוצאות הפחת בגין הרכב יהיו 15,000 שקל (15%X100,000 ).
במידה והרכב היה נרכש ביום 1.7.2016 יש לחשב פחת שנתי באופן יחסי (רק עבור חצי שנה) ובהתאם לכך הוצאות הפחת באותה השנה יהיו 7,500 שקל (6/12X15%X100,000 ).
שיטת שיעור קבוע מיתרה פוחתת: יש להפחית את הנכס בשיעור קבוע לאורך משך השימוש הצפוי ממנו. כך לדוגמה, אם נכס נרכש ב-100 אלף שקל שיעור הפחת 20% ומשך השימוש 5 שנים.
בשנה הראשונה הוצאות הפחת יסתכמו בסך של 200 אלף שקל; בשנה השנייה הוצאות הפחת יסתכמו בסך של 16,000 שקל; בשנה השלישית הוצאות הפחת יסתכמו בסך של 12,800 שקל; בשנה הרביעית הוצאות הפחת יסתכמו בסך 10,240 שקל; בשנה החמישית הוצאות הפחת יסתכמו בסך 8,190 שקל.
שיטת התפוקה: הנכס יופחת לאורך השנים בדיוק על פי תרומתו לייצור ההכנסה. במילים אחרות על כמות היחידות שהופקו מהמכונה מתוך סך הכמות האפשרית. לזמן אין חשיבות כלל באופן חישוב זה ולכן גם לא משנה תאריך רכישת המכונה. כך לדוגמה, אם נרכשה מכונה ב-100,000 שקל וכמות המוצרים האפשרית היא 300 אלף יחידות ובשנה הראשונה העסק ייצר 75 אלף יחידות. בשנה זו הוצאות הפחת יסתכמו בסך 25,000 שקל (300,000/ 75,000*100,000).
שיטת סיכום הספרות: הנכס יופחת על פי נוסחה, כך שסכום הפחת ילך ויגדל או יקטן משנה לשנה בהתאם לשיטת הפחת הנבחרת. הלוגיקה שנמצאת מאחורי שיטה זו היא: או שבשנים הראשונות נפיק מהנכס את מירב התועלת ,או לחילופין בשנים הראשונות הבלאי יהיה נמוך וככל שנשתמש במכונה יותר הבלאי יגדל וכך גם הוצאות הפחת בהתאם.
בשורה התחתונה, כל עסק יכול להחליט באיזה שיטת חישוב הוא משתמש כל עוד הוא נוקט באותה השיטה גם בשנים הבאות. ניתן לעיתים לשנות את שיטת הפחת או אומדן אחר לגבי הנכס אותו יש לבחון מידי שנה וגם לשינויים אלה ישנם כללים ברורים.
זאת ועוד, מומלץ לרכוש נכסים אך ורק אם הנכס נדרש לצורך הפקת רווחים בעסק ולא מטעמי חיסכון במס ובטח שלא מומלץ לרכשו במתכוון בימים האחרונים של שנת מס.
