יוסף שפירא / צילום: דוברות הכנסת
הרשויות המקומיות בישראל מממנות קומץ של משרדי עורכי דין בסכומי-עתק ומעסיקות אותם במשך שנים ארוכות, לפעמים אפילו עשורים שלמים, בהליכי התקשרות לקויים - כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בפרק מיוחד על העסקת היועצים המשפטיים בשלטון המקומי.
המבקר מציג תמונת מצב של בזבזנות, בחירת משרדי עורכי דין על-פי קשרים וניגודי עניינים בין השירותים הניתנים לעירייה ותפקידם של עורכי הדין כמייצגי ראשי העירייה בענייניהם האישיים, בין היתר בחקירות משטרה נגדם בגין פרשות שחיתות.
עלות השירותים המשפטיים החיצוניים שניתנו לרשויות המקומיות בשנים 2013-2015 הסתכמה, על-פי נתונים שמסרו הרשויות, ב-548 מיליון שקל לפחות, אבל הסכומים הללו לא מתפזרים בין משרדי עורכי דין רבים אלא מוענקים לקומץ נבחר, המועסק ברשויות רבות במקביל בסכומים גבוהים מאוד.
לדוגמה, אחד המשרדים הועסק בשנים אלה ב-16 רשויות מקומיות בארץ, בשכר כולל של כ-29.7 מיליון שקל. לפי נתוני עיריית הרצליה, היא לבדה שילמה ב-2013 למשרד זה 4.6 מיליון שקל עבור שירותיו. משרד אחר הועסק בשנים 2015-2013 ב-25 רשויות בשכר כולל של כ-25.7 מיליון שקל. עיריית חיפה לבדה שילמה לו ב-2014 3 מיליון שקל עבור שירותיו.
משרד נוסף הועסק באותן שנים ב-6 רשויות בשכר כולל של כ-21.5 מיליון שקל. עיריית ראשון-לציון שילמה לו בשנים 2013 ו-2014 6 מיליון שקל בכל שנה ו-4.35 מיליון שקל ב-2015. משרד אחר הועסק בשנים 2015-2013 בשבע רשויות מקומיות בשכר כולל של כ-36.3 מיליון שקל. עיריית פתח-תקווה לבדה שילמה לו בעבור שירותיו ב-2013 11.6 מיליון שקל; בשנת 2014 - 11.5 מיליון שקל; ובשנת 2015 - 12.5 מיליון שקל.
עוד עולה מהדוח כי רוב הרשויות (כ-165 רשויות מקומיות) נהגו בשנים 2015-2013 להתקשר עם יועצים משפטיים בהסכמי ריטיינר ובהסכמים לתשלום גלובלי בסכומים גבוהים מאוד, ולא תמיד הובהר על סמך מה נקבע הסכום, ומה מספר שעות העבודה הנדרש ומספר שעות העבודה שבוצעו בפועל.
המבקר מציין כי חלק מהרשויות מקיימות התקשרות רבת-שנים עם אותו משרד, המספק את רוב צורכיהן המשפטיים, וכך נוצרת תלות שלהן באותו גורם חיצוני. חלק מהעיריות, מתברר, אף מתעלמות מדוחות קודמים של המבקר בעניין זה.
כך, בשנת 2007 פרסם משרד מבקר המדינה דוח חמור על עיריית פתח-תקווה, ובו כתב, בין השאר, כי העסקתו של משרד עורך דין מסוים על-ידי העירייה במשך שנים ארוכות ללא מכרז ומסירת רוב התיקים המשפטיים שניתנים לעורכי דין חיצוניים למשרד זה, יש בה כדי לפגוע בשוויון ההזדמנויות ובתחרות ההוגנת. 9 שנים לאחר פרסום הדוח ההוא, אותו משרד עודנו מועסק בעיריית פתח-תקווה (בסך-הכול 19 שנים). העירייה שילמה למשרד זה ב-2013 11.6 מיליון שקל; ב-2014 - 11.5 מיליון שקל; וב-2015 - 12.5 מיליון שקל.
ממצא מטריד במיוחד הוא שחלק מהעיריות אינן בוחנות ניגודי עניינים אפשריים של עורכי הדין שאת שירותיהם הם שוכרים, ולעתים נוצרים מצבים שבהם אותם עורכי דין מייצגים גם את ראשי העירייה בענייניהם האישיים. בביקורת נמצא כי בעיריות מודיעין ורמלה ובמועצה האזורית תמר היו מקרים שבהם הועסקו עורכי דין חיצוניים הן בידי הרשות המקומית והן בידי נבחריה, ובפרט בידי ראש הרשות, בעניינים שאינם קשורים לתפקידם ברשות המקומית, ובין היתר בחקירות פליליות.
עוד נמצא כי עיריות מודיעין, נהריה ונשר והמועצה האזורית תמר מעסיקות יועצים משפטיים חיצוניים המועסקים גם בתאגידים שבשליטתן.
המשרד של ראש העירייה לשעבר נבחר שוב ושוב
בעיריית צפת מצביע המבקר על מקרה מובהק במיוחד של חשש לניגוד עניינים, שבו משרד עורכי הדין עוז-הרמלין הועסק כיועץ משפטי חיצוני לעיריית צפת ולוועדה לתכנון ולבנייה שלה במשך כ-20 שנה, בעוד שאחד משני השותפים במשרד זה, עו"ד יוסף עוז, כיהן כראש עיריית צפת בשנים 2001-1998.
עו"ד עוז היה מעורב פוליטית בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2003, והביע תמיכה פומבית במי שנבחר בסופו של דבר לראשות עיריית צפת. למרות הטענות שהועלו לפני ראש העירייה והיועץ המשפטי שלה בדבר ניגודי עניינים של המשרד והעדפתו על פני יתר המועמדים, נבחר המשרד שוב ושוב כזוכה במכרז למתן שירותים לעירייה.
דוח המבקר גם מעלה חשש ל"סגירת חשבונות" בעיריית באמצעות היועצים המשפטיים. העירייה ניהלה, החל בשנת 2012 ובמהלך הביקורת, הליכים משפטיים בתחום דיני העבודה באמצעות משרד עורכי דין מסוים כנגד עובד לשעבר שהועסק בשנים 2007-2000 באיגוד ערים שבו הייתה חברה. בביקורת עלה חשש כי ראש העירייה השתמש למעשה בשירותים משפטיים שניתנו לעירייה במסגרת זו כדי לנגח יריב פוליטי.
שמות רוב משרדי עורכי הדין אינם חשופים בדוח מאחר שהם אינם המבוקרים, אלא העיריות המשתמשות בשירותיהם.
