אבטלה, מובטלים, פיטורים / צלם: פוטוס טו גו
אחת מסוגיות המס המרכזיות אשר הועלו בהצעת החוק הממשלתית של חוק ההסדרים, היא סוגיית מיסוי ההפרשה לפיצויים אותה מפרישים המעסיקים עבור עובדיהם. כמקובל במחוזותינו, הצעת החוק בעניין פותחת בהנמקה סוציאלית, על-פיה לטובת ציבור העובדים יש לקבוע כי הבעלות על הכספים המופרשים על-ידי המעסיק למרכיב הפיצויים בקופת גמל לקיצבה, תהא בבעלות העובד.
זאת, בניגוד למצב הקיים היום, על-פיו כספים אלה שייכים למעסיק הרשאי למושכם חזרה במצבים בהם סיום עבודתו של העובד אינו מזכה בפיצויי פיטורים, כגון במצב בו העובד הוא שהחליט להתפטר. למען שלמות התמונה יוסבר כי לגבי חלק מסוים בלבד מציבור העובדים חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, אשר מכוחו הפקדות המעביד לפיצויי פיטורים יבואו במקום חובת המעביד לשלם פיצויי פיטורים, ומנגד, כספי הפיצויים המופקדים יהיו בבעלות העובד, אף אם זה התפטר.
לאחר הטיפול המוצע בהעברת הבעלות על ההפקדה לפיצויים לידי העובד, עוברת הצעת החוק לדון בהשלכות המס של העברה זאת. בהתאם להצעה, ההפרשה השוטפת של המעביד עבור מרכיב הפיצויים של עובדו, תהא פטורה ממס רק בגבולות תקרה מסוימת של הפרשה בגין שכר מבוטח של כ-30 אלף שקל. במילים אחרות, לפי ההצעה, כשם שהפרשה לקופת גמל בגין מרכיב התגמולים או הפרשה לקרן השתלמות מתחייבת במס על-ידי העובד כבר במועד ההפקדה, אם וככל שמדובר בהפרשה החורגת מגבולות התקרה, כך גם חלק מכספי הפיצויים יחויבו במס בידי העובד כבר במועד הפקדתם על-ידי המעביד.
מס עכשיו, פיצוי בעתיד הרחוק
לשם המחשת הדברים, עובד היי-טק המשתכר כ-50 אלף שקל, ושזכאי ככל עובד לפיצוי פיטורים על-פי משכורתו, יחויב במס מלא ממשכורתו השוטפת נטו, על ההפרשה לפיצויים אותה מפריש עבורו מעבידו, למרות שכספי הפיצויים ישולמו לו רק במועד עתידי בלתי ידוע. אין צורך להסביר כי מדובר בהכבדה משמעותית של נטל המס החל על העובד.
להשלמת התמונה, בהתאם להצעת החוק, משיכתם של כספים אלה במועד תשלום הפיצויים, תהא פטורה ממס, שכן העובד מושך את הכספים מ"תוכנית חיסכון" עליה כבר חויב במס. מבחינה כלכלית, העובד נדרש איפוא לשלם מס מראש על כספים שיקבל שנים רבות מאוחר יותר, וזאת בגין הפקדה לקופה שהתשואה שלה במקרים רבים אף אינה מכסה את עליית המדד.
לעניין זה יובהר כי אף לגבי תשואה נומינלית זו מוצע שהיא תתחייב במס באופן שוטף בשיעור של 15%, ללא זכאות לפטור ממס על הפרשי ההצמדה. עוד נציין את אשר לא הוזכר בהצעת החוק, כי מאחר שחלק מההפרשה לפיצויים תיחשב לצורכי מס להכנסה נוספת של העובד, אזי לחגיגה זו צפוי להצטרף גם הביטוח הלאומי, אשר יחייב את העובד בתשלום של 12% נוספים על ההפרשה העודפת לפיצויים במס, וזאת עד לתקרת הסכום החייב בביטוח לאומי (כ-43 אלף שקל).
אם נחזור לרגע למצב המשפטי, אותו ביקשה הצעת החוק הממשלתית לתקן, נראה כי בעקבות נטל המס הבלתי סביר, יתקבל בדיוק המצב ההפוך. כך למשל, נראה כי אותו עובד היי-טק אשר עד היום החברה הפרישה עבורו לפיצויים בגין מלוא משכורתו, יבחר מעתה להנחות את החברה כי לא תפריש עבורו לפיצויים בגין השכר העולה על התקרה. במילים אחרות, אם כוונת המחוקק היתה להקטין את התלות של העובד במעסיקו, כך שההפקדה לפיצויים תעבור לבעלות העובד, הרי שהושגה בדיוק התוצאה ההפוכה. אמנם כספי הפיצויים יהיו בבעלות העובד, אך ממילא העובד יבחר שלא יופרשו עבורו מלוא כספי הפיצויים. משמעות ההחלטה של העובד להקטין את ההפרשה השוטפת לקופת הגמל עבור מרכיב הפיצויים, מהווה הימור על היכולת הפיננסית של המעסיק להשלים את יתרת התחייבותו לפיצויים כלפי העובד במועד הפיטורים.
גלגל הצלה מוועדת הכספים
למותר לציין, כי למרבה הצער צפוי שבחלק לא מבוטל מן המקרים ימצאו עובדים אלה את עצמם, כשהם ניצבים בפני שוקת שבורה, בה החברה שעבדו בה נקלעה לקשיים ואינה מסוגלת לשלם להם את הפיצויים המגיעים להם.
לסיום ייאמר כי הצעת החוק הממשלתית בכל הנוגע לפיצויי פיטורים, מהווה חריג בלתי ראוי לכלל המיסויי הבסיסי החל בנוגע למיסוי הכנסת עבודה. בהתאם לכלל זה, הכנסת עבודה צריכה להתחייב במס אך ורק על בסיס מזומן, היינו, רק כאשר הכספים משולמים בפועל לעובד היכול להשתמש בהם לצרכיו. בעניין זה אין לנו אלא לשבח את התנהלות ועדת הכספים של הכנסת, אשר הפעילה שיקול-דעת עצמאי, ודחתה בשלב זה את הדיון במיסוי כספי הפיצויים, תוך קביעה כי נושא זה בוודאי ראוי לדיון רציני, בנפרד מחוק ההסדרים.
■ הכותבים הינם שותפים באשכול המסים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO זיו-האפט.