רג'יב סורי / צילום: איל יצהר
מותגים מתים לפעמים לאט. רג'יב סורי (Rajeev Suri) הגיע באחרונה לביקור במלון ישראלי והעובדות שאלו במי מדובר. כאשר סיפרנו להן שסורי הוא מנכ"ל נוקיה העולמית, הן ביקשו במפתיע להצטלם איתו. המותג נוקיה עדיין חי, למרות שנוקיה הפסיקה מזמן לייצר טלפונים חכמים (סמארטפונים) והפכה לאחת מיצרניות התקשורת המובילות בעולם.
בשנה האחרונה היה סורי אחראי להשלמת המיזוג בין נוקיה לבין אלקטל-לוסנט, שנרכשה תמורת 16.6 מיליארד דולר. במסגרת הביקור בישראל נפגש סורי עם אריק טל, מנכ"ל הפעילות המקומית וגם עם חברות תקשורת מקומיות.
- למה בעצם הגעת לישראל?
סורי: "הגעתי כאורח של דויטשה טלקום (DT) לפגישות עם קרנות הון סיכון ועם סטארט-אפים. דויטשה היא אחת מקבוצות התקשורת הגדולות בעולם ויש לנו מערכת יחסים מצוינת ברחבי העולם. דויטשה מקיימת כל שנה ועידת פסגה בנושא חדשנות, והשנה היא בחרה לקיים אותה בישראל. נפגשתי כאן עם נציגי אקדמיה, משקיעים, יזמים וכמובן עם חברות טכנולוגיה מבטיחות בתחומי האבטחה, הבינה המלאכותית, המציאות המדומה ועוד.
"התרשמתי מאוד מאווירת החדשנות של קהילת הסטארט-אפים הישראלית. אנחנו נמשיך לבחון הזדמנויות מעניינות בארץ בין השאר באמצעות קרן ההשקעות שלנו Nokia Growth Partners. הקרן הכבר משקיעה בחברות ישראליות ונתנה חסרות לוועידת IoT Israel שהתקיימה כאן לפני כשבועיים באוניברסיטת תל אביב. אגב, לא מדובר בביקורי הראשון בישראל. ביקרתי כאן בעבר 4-5 פעמים ואני מאוד מתרשם מהיכולות הגבוהות שלכם. ישראל חשובה לנוקיה מבחינת חדשנות, ולכן אני כאן. אין לי ספק שאבקר כאן שוב בהקדם".
- אתם כבר לא יצרנים של טלפונים סלולריים, אך נראה שהציבור עדיין תופס אתכם ככאלה.
"רבים אכן מזהים אותנו עדיין עם הטלפונים המצוינים שייצרנו עד לפני מספר שנים, אך נוקיה איננה חברת טלפונים, מדובר בפרק חשוב - שהסתיים - בהיסטוריה של נוקיה שקיימת כבר יותר מ-150 שנה. יתכן ותראו בשנה הבאה סמארטפונים עם הלוגו של נוקיה, ואולם מדובר בחברה אחרת אשר רכשה מאיתנו את זכות השימוש במותג. ליבת הפעילות שלנו לאורך שנים הינה בתחומי רשתות התקשורת המתקדמות ולמעשה אנחנו ספקי תשתיות הרשת של כל מפעילי התקשורת הגדולים בעולם. לאחרונה התפתחנו מאוד בתחום הענן, האינטרנט של הדברים וטכנולוגיות הסלולר העתידיות של הדור החמישי 5G".
"נמצאים כאן מאז 1999"
- תוכל לתאר לי את הפעילות שלכם בישראל?
"אנחנו בונים רשתות תקשורת בישראל ונמצאים כאן בנוכחות מוגברת משנת 1999 בקירוב. עיקר הפעילות נעשה מול קבוצות התקשורת הגדולות - בזק, סלקום, הוט ועוד - ואולם לאחרונה גם מול ארגונים עסקיים גדולים. למעשה, למעלה ממחצית מתעבורת התקשורת בישראל עוברת על גבי תשתיות שאנחנו הקמנו ואנחנו מתחזקים. זה קורה ברשת הקווית והסלולרית, בסקטור הפרטי, העסקי והמוסדי, בתקשורת הפנים-ארצית, בסיבים התת-ימיים, ובמקומות נוספים.
"אריק טל המנכ"ל, מנהל כאן כ-230 איש, שפועלים באמצעות מרכז מכירות הנדסה ופרויקטים גדול לשוק המקומי. יש לנו מרכז פיתוח עולמי גדול של Cloudband - חטיבת הענן של נוקיה, חוקרים של מעבדות בל המפורסמות וקבוצת אנשי חדשנות העוסקים בפרויקטים מיוחדים ואף מאתרים חברות טכנולוגיה ישראליות מעניינות".
- דיברת על השקעות של נוקיה בישראל, תוכל לפרט?
"נוקיה השקיעה כסף בחברות טכנולוגיה ישראליות מבטיחות כמו חממת הסייבר הישראלית TEAM8, האפליקציה החברתית לתחבורה ציבורית Moovit, וחברת פלטפורמת הווידאו על גבי האינטרנט Kaltura".
- נוקיה רכשה לאחרונה את ספקית התקשורת אלקטל-לוסנט. איך המהלך הזה מתקדם?
"רכישת אלקטל לוסנט היתה מהלך מצוין מבחינתנו. הסינרגיה הקיימת בין קווי המוצר היא מדהימה. אנחנו כנוקיה הבאנו בעיקר את המובילות שלנו בעולם רשתות הסלולר ואלקטל-לוסנט הביאה עימה את המובילות בטכנולוגיות של הרשתות הקווית, האופטיות והדאטה (IP). מבחינת המיזוג בין שני הארגונים, רוב המהלך כבר מאחורינו, ואנו מתפקדים כחברה אחת לכל דבר. אחת האינדיקציות להצלחה מבחינתי היא החיסכון הצפוי מהסינרגיה בין שני הארגונים: בתחילה צפינו חסכון תפעולי של 900 מיליון יורו, ולאחרונה בעקבות תוצאות המיזוג הגדלנו את הערכת החיסכון ליותר ממיליארד ו-200 מיליון יורו.
"בהשוואה למיזוגים קודמים בתעשייה (כגון נוקיה עם סימנס, אלקטל עם לוסנט ועוד) יישמנו את לקחי העבר ויצרנו תהליך מוגדר, יעיל וברור אשר הניב תוצאות יותר ממשביעות רצון. איחוד הפלטפורמות נעשה בזמן שיא של חודשים ספורים - פחות מרבע מהזמן המקובל במיזוגים דומים בתעשייה. האנשים שלנו הם אלו המגדירים את ההצלחה שלנו, ולכן חתרנו להביא אותם לשבת יחד במהירות האפשרית במשרדים משותפים ולייצר סביבת עבודה בריאה. בשורה התחתונה אני מאוד מרוצה מהתהליך.
"גם בישראל המיזוג עבר בצורה חלקה. דאגנו לכך שהלקוחות שלנו לא ירגישו פגיעה בשירות שהם מקבלים מאיתנו. האצנו את תהליך הישיבה המשותפת של אנשי אלקטל לשעבר עם אנשי נוקיה על מנת ליצור סינרגיה, ועד כה התהליך בהחלט משביע רצון, ואני שומע על כך ביקורות חיוביות מהלקוחות שלנו".
"כל זה כבר לא רלוונטי"
- מדוע בחרתם למחוק את המותג אלקטל-לוסנט או ALU?
"אין ספק שגם המותג נוקיה וגם המותג אלקטל לוסנט הם מותגים חזקים מאוד בתחום רשתות התקשורת. יחד עם זאת, כאחד מלקחי העבר, לא רצינו בשותפות עם הגדרת אחריות מעורפלת. החלטנו שאנחנו רוצים להעביר מסר של נוקיה חזקה אחת, עם מנכ"ל אחד, ועם לוגו אחד. כדי להצליח צריך להיות מאוד ברור מהו הכיוון ומיהו המוביל. כמו שסיפרתי לך, בעבר יצרנו טלפונים סלולריים תחת המותג נוקיה וצפויים להופיע עוד בשנה הבאה. כמו כן קיימים בשוק טלפונים קווים וסלולריים תחת המותג אלקטל. בכל המקרים מדובר בחברות אשר קנו רישיון להשתמש במותג. כל זה כבר לא רלוונטי מבחינתנו, ואנו כחברת נוקיה לא עוסקים בכך יותר".
- במה אתם מתמקדים היום?
"נוקיה החדשה מתמקדת בחמישה תחומים מרכזיים: 1 שמירת המובילות שלנו בפתרונות תקשורת מתקדמים לחברות תקשורת בכל התחומים. 2. התרחבות לשוק העסקי-מוסדי בתחומים אנרגיה, תחבורה, בריאות, סקטור ציבורי, חברות טכנולוגיה גדולות וחברות אינטרנט גדולות. 3. הקמת פעילות תוכנה חזקה ועצמאית שתתפרש מעבר למוצרי התקשורת שלנו. 4. יצירת פעילויות עסקיות חדשות עם הפנים לשוק הצרכני, כגון בריאות דיגיטלית, מדיה דיגיטלית ומתן רישיונות לשימוש במותג שלנו למוצרים בסקטור הצרכני. 5. הרחבת הפעילות בתחום הטכנולוגיות החדשות שאנו מאתרים בסביבה העסקית שלנו והטמעתן בתוך פתרונות התקשורת שאנו מציעים".
"אוטומציה של משימות יומיומיות"
- מה יהיו הטרנדים הבולטים בתעשיית התקשורת בשנים הקרובות?
"אין ספק שנראה יותר ויותר יישומי IoT, Internet of Things ("האינטרנט של הדברים"). לפני שנים ספורות היו מחוברים לרשת התקשורת העולמית בעיקר כשישה מיליארד בני אדם. בעוד שנים לא רבות נראה 100 מיליארד מכשירים שונים, 'דברים', מחוברים לרשת, חלקם הגדול אינו קשור למשתמש אנושי. אנחנו יודעים כיצד להתמודד עם האתגר הטכנולוגי הכרוך בקישור בין כל אותם 'דברים' אבל יותר מעניין לשאול מה הם יעשו רגע לאחר שיחוברו דרך הרשת זה לזה. אני משוכנע שהצרכנים יוכלו ליהנות משירותים חדשים, ואף 'נקבל בחזרה' חלק מהזמן הפנוי שאבד לנו במרוצת השנים, וזאת על ידי אוטומציה של משימות יומיומיות.
"גם מפעלי התעשייה השונים יהפכו להיות יותר דיגיטליים, יותר מחוברים ויותר יעילים בזכות מהפכת ה-IoT. הדוגמאות לכך רבות: מזיהוי מוקדם יותר של דליפות מים בצנרת, עבור דרך איתור מוקדם ומניעה של תקלות בפסי יצור, ייעול יצור אנרגיה, ניטור סביבה, חניה מתקדמת, ערים חכמות, חקלאות ואפילו האצת תהליכי פיתוח של תרופות מתקדמות".
"מהפכה נוספת שקשורה לקודמתה היא ה-5G או הדור החמישי הסלולרי. במרבית מדינות העולם לרבות בישראל פרסנו רשתות דור ארבע מתקדמות, ואנו כבר מסתכלים לעבר העתיד. ה-5G יביא עימו גם את היכולת להתמודד ביעילות עם מיליארדי המכשירים המחוברים, ובמקביל גם את צמצום זמן התגובה, או ה"שיהוי" שהוא קריטי ליישומים רבים. זמן התגובה זה הזמן שלוקח מהרגע שאתה לוחץ על כפתור בצד אחד ועד שהפעולה מתבצעת בצד השני.
"תחשוב למשל על ניתוח המבוצע באמצעות רובוט. בין אם מדובר במקרה חירום ובין אם מדובר באזור מרוחק - בשני המקרים לא מעשי להמתין להגעתו של המומחה. אם נעניק למנתח יכולת לשלוט מרחוק על פעולותיו של הרובוט הרפואי, ואם הרובוט יגיב במהירות מספקת כאשר הרופא מזיז את ידו, נסייע בהצלת חיי אדם - לא פחות מכך. דוגמה אחרת הנבחנת בגרמניה היא מערכת המצמצמת תאונות דרכים באמצעות דיווח בזמן אמת למחשב המכונית על סכנה קרובה במיוחד, על נהג אחר הנוסע באופן מסוכן, על בלימת חירום בהמשך הנתיב ועוד.
"גם בתחום השירותים שחברות התקשורת נותנות לצרכנים אנחנו נראה שינויים מעניינים. לדוגמה בארצות הברית, האינטרנט במכונית הופך לחלק אינטגרלי כחבילת משפחה: בכל יום ישנן 100 מיליארד שעות גלישה באינטרנט מתוך מכוניות. המנויים עוברים יותר מיותר מגלישה אינדיבידואלית (כל אחד לעצמו מול חברת הסלולר) לגלישה מרוכזת דרך הראוטר הסלולרי המותקן ב'מכונית החכמה'. לכן יש היגיון להכליל את המכונית בתוך חבילת המשפחה, ועל הדרך, תרתי משמע, לכלול גם שירותים מתקדמים לטובת המכונית כגון ניטור והמלצות לגבי אופן הנסיעה, התרעות על תקלות מכניות, התרעות על הסביבה מחוץ למכונית, ועוד".
"דוגמה נוספת שנראה היא של שירותים כמו היא הארנקים הדיגיטליים, שאני סבור שנראה אותם נכנסים יותר ויותר אל חיינו. הכוונה היא לתשלום באמצעות הסלולר של מוצרים שונים, אפילו משכנתא. חברות התקשורת הגדולות אינן מעוניינות להישאר 'צינורות טיפשים' ולכן הן נכנסות לעולמות המדיה והפרסום, ראה למשל את הרצון של AT&T בארה"ב לרכוש את תאגיד המדיה Time Warner, או את Verizon שרכשה את America On Line ועוד. בטווח של 5 השנים הבאות נראה עולם תקשורת מאוד שונה ממה שאנחנו מכירים היום".
- הזכרת את נושא ה-IoT. אילו חברות תקשורת יובילו לדעתך את מהפכת ה-IoT בעולם - האם חברות התקשורת הקווית או הסלולרית?
"ברוב המקרים בעולם מדובר בחברות מאוחדות המספקות את כל השירותים תחת מותג אחד, כך שהגבול בין הקווי לסלולרי מיטשטש. הרגולטורים צריכים לתת את דעתם לכך שהאיחוד מעודד את החברות להשקיע בתשתית שלהם ולספק לצרכנים שירותים מתקדמים יותר. אגב, כשאני מדבר על עולם התקשורת הקווית אני מתייחס גם לחברות הכבלים. לכן, לשאלתך, כל סוגי חברות התקשורת מתאימים על מנת להוביל בתחום ה-IoT".
"גוגל ופייסבוק מפתחות ומשדרגות שירותים בקצב שיא, אבל חברות התקשורת פועלות בזהירות ובאיטיות"
- תחום הענן נמצא בתודעה מזה זמן רב, ובכל זאת - מלבד שירותים בסיסיים - אנחנו ממעטים לראות חברות תקשורת שנכנסות לתחום במלוא העוצמה. מדוע זה קורה?
"אכן, חלק מחברות התקשורת מספקות שירותי ענן בסיסיים מבלי שהענן יהווה חלק מהותי מליבת העסקים שלהם. הן מקימות תשתית ענן 'קטנה' לצד הרשת המבצעית אך לא בתוכה. הן עדיין לא מזהות את היתרונות הגלומים בכך - והם רבים. חברות התקשורת הגדולות בעולם מבינות זאת היטב והן כבר שם. חלקן החלו בישום אף לפני 2016.
"כשאתה מכניס את הענן לליבת הרשת המבצעית, כשאתה מאמץ טכנולוגיות ענן בתוך רשת התקשורת שלך כדי לספק שירות ללקוחות שלך, אתה נהנה גם מחיסכון בעלויות וגם מיכולת לספק שירותים מתקדמים ללקוחות שלך בזמן שיא. החיסכון בעלויות מושג בזכות חומרה זולה יותר, ניצול משאבים חכם יותר, יכולת פשוטה יותר לשלב בין ספקים שונים, גיבוי ושרידות טובים יותר ועוד. אני סבור שמרבית החברות מבינות זאת היטב.
"לכן חשוב לי לדבר על היתרון השני והפחות מוכר של המעבר לענן והוא היכולת לספק שירותים מתקדמים ללקוחות. מצד אחד חברות האינטרנט הגדולות כגון גוגל, פייסבוק וכו', מפתחות ומשדרגות שירותים בקצב שיא, ומצד שני חברות התקשורת פועלות בזהירות ובאיטיות בכל פעם שהן משיקות שירות חדש. אימוץ טכנולוגיות ענן יאפשר לחברות התקשורת להיות זריזות וקלילות יותר, להשיק שירותים בזמן שיא - 24 שעות במקום חודשים. הוא יאפשר להן להיכנס מהר לתחומי IoT חדשים, לקחת סיכונים ביתר קלות מאחר שמחיר הטעות הוא נמוך והתיקון מהיר, למשוך אליהם סטארט-אפים ולאפשר להם לפתח על הענן שלהם ולהשיק אפליקציות ב-time to market קצר, ועוד. כך יכולות חברות התקשורת לייצר לעצמן מקורות הכנסה חדשים".
- מדוע להערכתך חברות התקשורת האירופאיות מתקדמות לאט יחסית למקבילות שלהן בארצות הברית ובמזרח הרחוק?
"הבעיה המרכזית באירופה היא עודף רגולציה והנטייה לא לאשר מיזוג חברות תקשורת. זוהי מדיניות שאינה מעודדת השקעות בתשתית, כיוון שהתחרות עזה מדי והרווחים נשחקים. מדיניות זו גם פוגעת באיכות רשתות הסלולר, ובהשגת ויישום חדשנות וקדמה, ואנחנו רואים זאת בבירור כשמשווים את אירופה לשווקים האחרים. ההכנסה הממוצעת ממנוי סלולרי בארצות הברית וביפן היא פי 3 ופי 2 (בהתאמה) מאשר באירופה, וזה אומר הכל.
"תחרות זה דבר מבורך, אבל כשהתחרות היא עזה מדי, אין נכונות להשקיע ברשת. הבעיה היא שבכל מדינה באירופה יש יותר מדי שחקני תקשורת. המצב הבריא הוא 2 עד 3 ספקיות תקשורת בכל שוק. בארה"ב הענקית לדוגמה יש שני שחקנים עיקריים - AT&T ו-Verizon, ואחריהם שחקן שלישי קטן יותר T-Mobile. כנ"ל בסין, בהודו, ביפן ועוד. במצב כזה מידת התחרות מספיק טובה ומנגד קיימת נכונות להשקיע בתשתיות ולהביא שירותים מתקדמים ללקוח.
"לא מדובר רק בשירותים מתקדמים: אנו סומכים יותר ויותר על הסלולר כרשת קריטית. בעתיד התלות תגבר עם יישומי Public Safety (ביטחון פנים), יישומי מכוניות חכמות ועוד. רשתות התקשורת מוכרחות להיות איכותיות כדי שנוכל לסמוך עליהן בשעת הצורך. והן לא תהינה כאלה כל עוד רווחי חברות התקשורת נשחקים ואין נטייה להשקיע.
"בשורה התחתונה, על הרגולטורים באירופה ובעולם, ליישם מדיניות מעודדת השקעות בתשתית כדי שנקבל כולנו הצרכנים רשתות טובות ואמינות יותר. בהכירי את חברות התקשורת בישראל אני משוכנע שהן היו משקיעות יותר בתשתית בהינתן מדיניות רגולטורית מעודדת השקעות".
