מטוסים של חברת אל על / צילום: סיון פרג'
בית משפט השלום בחיפה פסק פיצוי של 18,000 שקל לנוסעים ערבים-ישראלים (לכל אחד מהם) שהושפלו בבדיקה ביטחונית שנערכה לפני טיסתם בחברת אל-על.
מדובר בנושא כאוב עבור נוסעים רבים שנושאים עמם חוויות לא נעימות, בין אם הם ממוצא ערבי ישראלי או תיירים, במקרים רבים תיירים עסקיים שבדרכון שלהם למשל מצויות חותמות של מדיניות עוינות.
מחד, הבדיקות הביטחוניות שעוברים הנוסעים בטיסות אל-על הן חלק מהפורטפוליו של החברה; ומצד שני, נדמה שאפשר למנוע תחושת השפלה, כמו למשל זו שעולה בקרב אנשי עסקים שבאים לביקור רשמי בישראל ובדרך נדרשים לבדיקה גופנית.
זהו נושא שנוי במחלוקת, משום שהטענה של אל-על היא שהצורך בביטחון גובר על תחושת הנוסעים; ומצד שני, כאמור, חושים מחודדים מצד הבודקים יכולים למנוע מצבים מביכים, כאלה שגם גורמים לתיירים רבים לטוס עם חברות תעופה זרות בכדי להימנע מהעיכובים המשפילים.
כעת, הנושא הזה הגיע לפתחו של בית המשפט, כאשר נוסעי אל-על, ערבים ישראלים - האחד עורך דין במקצועו והשני בעלים של מפעל בכרמיאל - תבעו את החברה בדרישה לפיצוי בגין פגיעה בזכויותיהם החוקיות בעקבות בידוק ביטחוני שבוצע להם בשדה התעופה בקפריסין לפני טיסתם ארצה.
בחודש מאי 2015 התייצבו התובעים בשדה התעופה בלרנקה, לקראת טיסתם חזרה לתל-אביב עם אל-על. השניים הגיעו לנמל התעופה בטווח של כשעתיים לפני מועד הטיסה. את הנסיעה לנמל התעופה הם חלקו במונית משותפת יחד עם בני זוג יהודים וזוג נוסף של שני חברים יהודים, וכל הקבוצה נכנסה יחד לשדה התעופה.
לפי טענת התובעים, בהגיעם לעמדת הבידוק, ארבעת אנשי הקבוצה היהודים עברו את העמדה, ואילו הנוסעים הערבים עוכבו לתשאול על-ידי נציגי אל-על, ולאחר מכן התבקשו לסור לחדר בידוק צדדי סגור, שם נערך על גופם ובכליהם חיפוש נרחב. למרות רגשי המבוכה ואי-הנוחות שהם חשו, צוין בתביעה כי הם שיתפו פעולה במהלך הבדיקה.
לטענתם, לאחר ביצוע הבדיקה, התבקשו הנוסעים להישאר בתוך החדר. בחלוף כ-40 דקות ביקשו לגשת לשירותים, אלא שנציג אל-על שנכח במקום סירב לבקשתם. לדבריהם, הם חזרו על בקשתם שוב ושוב ונענו בשלילה, עד אשר אחד הנוסעים התרעם, ונציג אל-על התרצה, בכפוף להצמדת ליווי אישי לחדר השירותים. לאחר חזרתם מהשירותים, הוחזרו התובעים לחדר הסגור שבו שהו.
לדברי התובעים, כאשר שמו לב כי מועד ההמראה מתקרב, ביקשו השניים להשתחרר, ובסופו של דבר "כרבע דקה לפני מועד ההמראה הועברו התובעים, באמצעות ליווי צמוד של נציגי הנתבעת, עד לפתח דלת הכניסה של המטוס, דבר שהגביר את תחושות העלבון וההשפלה שחשו בהן והפך אותם למושא של חשדנות מצד יתר נוסעי המטוס".
לאור הסיפור הזה החליטו השניים לדרוש פיצוי בגין הפגיעה בכבודם ובשמם הטוב, בזכות השוויון והתנועה ובגין אפלייתם לרעה.
אל-על טענה להגנתה כי אין בסיס לתביעה, וזאת משום החסינות המוקנית לה מתוקף סעיף הביטחון בחוק הטיס. עוד טענה החברה כי הבדיקה נעשתה תוך שמירה על כבוד הנוסעים, וכי פעולת הליווי מהווה חלק מהליך הבדיקה, והיא מעוגנת בחוק.
אלא שהשופטת כאמלה ג'דעון סברה כי לשנים מגיע פיצוי העומד כאמוד על 18,000 שקל לכל נוסע - 15,000 שקל כפיצוי ועוד 3,000 שקל כשכר-טרחה. פיצוי זה ניתן על דרך הפשרה, תוך שהשופטת ביקרה את התנהלות אל-על בכל הנוגע לליווי הצמוד של הנוסעים ולעיכוב בחדר הבידוק.
"עיכובם של התובעים בתוך חדר סגור למשך זמן בלתי סביר לצורך ביצוע בידוק ביטחוני, וללא מתן הסבר מניח את הדעת לעיכוב הנ"ל, מהווה פגיעה בלתי מידתית בחופש התנועה שלהם, קל וחומר כאשר העיכוב הנ"ל אינו מעוגן במעשה חקיקה" (ת"א 12670-06-15).