"הכנסת הלחם המלא לפיקוח מחירים תגרום לנו נזק, תפגע בנו ותיצור קושי ייצורי", כך אמר יהלי עתיר, מנכ"ל מאפיות ברמן, בשיחה עם "גלובס". עתיר התייחס בדבריו לכוונת משרד הבריאות להכניס את הלחם המלא לפיקוח מחירים ממשלתי, צעד שיוביל ישירות להורדת מחיר הלחם המלא לצרכן.
לדברי עתיר, כיום המכירות של הלחם המפוקח אחראיות ל-40% מהמכירות של מאפיות ברמן. "לחמים הם מוצרים שלא מרוויחים עליהם, וחלקם אפילו הפסדיים, כמו הלחם האחיד הפרוס והחלות", אומר עתיר. "אנחנו מוכרים לקמעונאים במחיר תחרותי, ולכן אנחנו לא יכולים למכור במחיר שישאיר לנו רווח. מעבר לכך, אנחנו סופגים את ההחזרות".
- במסגרת הפיקוח נקבע גם המחיר לקמעונאי, שממנו אתם לא אמורים להפסיד.
"אנחנו מוכרים לרשתות מתחת למחיר הקמעונאי, ולכן אנחנו מפסידים. יש לנו גם ויכוח עם משרד הכלכלה לגבי גובה התשומות. בפועל ההתחשבנות לא נעשית לפי דוח סוארי (שלפיו נקבעים מחירי מוצרים ושירותים מפוקחים, א"ח), ומגיע לנו פיצוי על ההפסדים.
"אפשר לראות בחברת אנג'ל הציבורית, שהיא המובילה, את ההפסדים של המאפייה. כדי להישאר עם הראש מעל המים אנחנו מפתחים סל לחמים מיוחדים, שחלקם הגדול מיוצר מקמחים מלאים. זו הדרך שלנו ליצור איזון מול המוצרים ההפסדיים".
- אז למה אתם נותנים לקמעונאים הנחות על הלחם המפוקח?
"כי יש תחרות קשה".
- וההנחות לא מתגלגלות לצרכנים.
"נכון, כי הרשת משאירה את ההנחה אצלה. נכון לעכשיו החוק מאפשר לרשתות ללחוץ על הספקים לתת הנחות, ואם אתה לא נותן - זורקים אותך. התחרות לגיטימית, אבל היא עובדת לרעת הצרכן, כי המאפיות בסוף יתמוטטו מכך. אי-אפשר להפסיד שנים על גבי שנים. אנחנו לא מפסידים, אבל הרווחיות שלנו גבולית".
- יוקר המחיה הוא בלחם?
"לא. יוקר המחיה הוא בהרבה דברים, אבל לא בלחם. ירון אנג'ל (מנכ"ל ומבעלי השליטה במאפיות אנג'ל, א"ח) אמר פעם שלא ייתנו לנו להרוויח מלחם, כי אז כביכול עושקים את הציבור. משתמשים בלחם בהיבט פופוליסטי".
לאחרונה ביקר שר הבריאות, יעקב ליצמן, במאפיות ברמן. לדברי עתיר, "אנחנו בעד שיאכלו לחמים מקמח מלא. הסברנו לשר ליצמן את המשמעות של זה. הוא בא עם הרבה ביטחון להכניס את הלחם המלא לפיקוח. לפני הביקור הוא לא ראה את הצד שלנו בעניין, אבל הוא שמע והבין. הוא אמר לנו: 'לא חשבתי על זה. לא באתי מהכיוון הזה'".
"יש חוסר אחידות"
נתן מאירוביץ', מנהל השיווק של מאפיות ברמן, מוסיף על דברי עתיר: "מורידים ב-3% את מחיר הלחם המפוקח ב-70 אגורות. מעבר לכך, פינות אפייה בבתי מאפה למיניהם מחזיקות בנתח שוק לא קטן.
"הם אופים מקמחים מלאים, ואיך יאכפו עליהם את פיקוח המחירים? לא דורשים מהם לעמוד בפיקוח, אלא רק מהמאפיות הגדולות. בית מאפה שמייצר לחם אחיד פרוס עושה מה שהוא רוצה. לצד האכיפה והפיקוח, יש חולשה וחוסר אחידות".
משרד הבריאות הכריז כאמור על רצונו להכניס את הלחם המלא לפיקוח מחירים, אולם לא הבהיר אם במקביל הוא יפעל להוצאת הלחם האחיד מפיקוח. יש להניח כי גם במקרה שהלחם המלא יוכנס לפיקוח מחירים, הממשלה תתקשה להוציא מפיקוח - לפחות בשלב הראשוני - את הלחם האחיד ואת החלות, שהם כיום המוצרים הנמכרים ביותר בתחום זה, ולו בשל הקושי והזמן הרב שלוקח לשנות את הרגלי הצריכה של האוכלוסייה.
עתיר אומר כי אם במקביל הלחם האחיד יוצא מפיקוח מחירים, המאפיות יוכלו להתמודד עם המציאות החדשה.