גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ללא מדיניות ממשלתית מכוונת, הצמיחה תהיה איטית ואיכות החיים תשתפר בקצב איטי מאוד, כך אמרה היום (ד') נגידת בנק ישראל קרנית פלוג ביום השני של כנס שדרות לחברה במכללה האקדמית ספיר ובסינמטק שדרות.

בפתח דבריה פלוג הייתה אופטימית לגבי המצב הכלכלי בהווה אך הביעה פסימיות לגבי העתיד. "אנחנו בדרך למה שמכנים יציבות מחירים, עוד עדות לכך שהמשק הישראלי נמצא במצב טוב. הרבה מדינות מתקנאות באחוז התעסוקה של מבוגרים בישראל. זה מחייב אותנו להתמקד בהסדרים ארוכי טווח", אמרה פלוג והוסיפה: "בעשור האחרון הייתה צמיחה של 1.4% אך האם הצמיחה אמורה להתמיד והתשובה היא שלא, אלא אם כן נעבוד קשה. כמו כן, צריך לשאול האם הצמיחה היא בת קיימא ועד כמה היא מכלילה ומדברת אל כלל האוכלוסיות והמגזרים?

בהמשך נגידת בנק ישראל אמרה הביעה דאגה מהצמיחה האיטית בהיקף הסחר העולמי וממגמות ההסתגרות ודה-הגלובליזציה אליהן צועד המשק העולמי. להערכתה, ההרכב המגזרי של האוכלוסיה בישראל תורמם בין היתר להאטה בקצב הצמיחה העתידי. "השאלה היא באיזו מידה המדיניות תפעל באופן אקטיבי לשימור וטיפוח הצמיחה ולשילוב יותר טוב", לדבריה.

פלוג התייחסה גם למצב העוני ואי-השוויון בארץ ואמרה כי "בישראל שיעור העוני הגבוה ביותר במדינות המפותחות. פירות הצמיחה לא חלחלו באופן שווה לכלל האוכלוסיות וההיקפים שהמדינה מסייעת יותר צנועים ממדינות אחרות. האם זה תמיד היה כך? לא. היקף התמיכות והקצבאות הלך וירד ביחס לתוצר. היקף התמיכה במשפחות מוחלשות פחת ביחס לרמה הבינלאומית, מצד אחד זה עודד כניסה לשוק העבודה אך מנגד זה אומר פחות תמיכה וטיפול באוכלוסיות חלשות".

פלוג התייחסה בדבריה גם להשפעה ולחשיבות שיש למערכת החינוך לצמצום פערים ולהכנתם של האנשים לשוק העבודה ואמרה כי "הממצאים אינם מרנינים". היא ניסתה לענות על השאלות הבוערות בנושא: "האם מערכת החינוך משפרת, מצמצמת את הפערים, האם מספקת את הכלים הנדרשים?". לפי פלוג, "ההישגים של התלמידים נמוכים בהשוואה בין לאומית ולא פחות מדאיגים הם הפערים בין הקבוצות. מערכת החינוך היום לא מבשרת טובות לגבי פערי השכר העתידיים של מי שנמצא במערכת הזו. היא לא משפרת את סיכוי לצמצום הפערים. היא נותנת סיכוי של 3% לשוויון הזדמנויות.

נגידה בנק ישראל הוסיפה עוד בעניין החינוך כי "במדינות אחרות מערכת החינוך מצמצמת את הפערים בין אלה המגיעים מרקעים שונים הרבה יותר מאשר בישראל וזה כמובן משליך על הסיכוי להשתלבות בשוק העבודה. רמת המיומנות של האוכלוסייה בישראל היא בקצה הנמוך של המדרג והתמונה לא חיובית".

עוד אמרה פלוג: "הממשלות לאורך השנים תורמות מעט יחסית בשביל להפחית את אי השוויון. אנחנו לא מכשירים בצורה מספקת הן על יד מערכת החינוך והן על ידי מערך ההכשרה המקצועית. בחטיבת ביניים ובתיכון אנחנו מוציאים פחות על השכלה מאשר מדינות ה-OECD וגם בהכשרה מקצועית משקיעים פחות ויש לכך בהחלט השפעות. הממשלה עושה חצי עבודה, אם לא מספקים להם את הכישורים, וזה משפיע גם על הצמיחה העתידית וגם על השוויון".

פלוג סיכמה ואמרה כי "צריך דגש על העדפה מתקנת. יש היום מחסור בהנדסאים ומהנדסים שמהווה חסם לצמיחה. מענק עבודה/מס הכנסה שלילי הוא כלי נכון ויש להרחיב את השימוש בו ולהביא למיצוי היכולות, מיצוי הפוטנציאל לעלות את המשק לצמיחה בת קיימא, מתמשכת ומכלילה. הפוטנציאל של פעילות ממשלתית ממוקדת הוא מאוד גדול בהתבסס על מחקרים.