בין אפרת פלד לאריק פינטו
1. שלושת יושבי הראש האחרונים של בנק הפועלים עזבו את הבנק בטריקת דלת: שלמה נחמה, שעזב על רקע מתיחות עם בעלת השליטה שרי אריסון; אחריו דני דנקנר, שהודח על ידי בנק ישראל; וכעת יאיר סרוסי, שעוזב על רקע אי-דיווח לגורמים הרלוונטיים בפרשת התלונה של עובדת לשעבר נגד ציון קינן, על תקיפה מינית. שלושה יושבי ראש, שלושה אנשים שאופיים שונה, התנהלותם שונה ונסיבות עזיבתם שונות, אך עם דבר משותף אחד - כולם סיימו את תפקידם לפני תום החוזה.
כעת מתמנה לתפקיד יו"ר הבנק הגדול בישראל עו"ד עודד ערן, דמות ידועה בקהילה המשפטית, אך הרבה פחות במילייה העסקי ובענף הבנקאות. הוא ידוע כעורך דין חד, מוכשר, שקול ושקט. איזה יושב ראש הוא יהיה? מוקדם לדעת. בין נחמה הדומיננטי לסרוסי הייצוגי יש טווח רחב. כן אפשר לומר שהערך המוסף המרכזי שהוא מביא איתו הוא הרקע המשפטי שלו. התקווה היא שערן יוכל לשפר את הממשל התאגידי של הבנק, לוודא שהדברים מתנהלים לפי הכללים ובאופן תקין, וכך אולי יביא סוף לפרשות המביכות שצצות מדי פעם בבנק הגדול בישראל. זו כיום נקודת החולשה המרכזית של הבנק, מאחר שמבחינה עסקית הוא משיג תוצאות חזקות.
2. שאלה אחרת היא מה תהיה מערכת היחסים של ערן עם המנכ"ל אריק פינטו. מערכת יחסים טובה בין יו"ר למנכ"ל היא תנאי הכרחי להצלחת הכהונה. יו"ר ומנכ"ל שלא מסתדרים אינם מחזיקים מעמד לאורך זמן. בסוף אחד מהם נאלץ לעזוב. כרגע, לפינטו יש יתרון על ערן - הוא כבר מנכ"ל מכהן (אמנם רק 4 חודשים).
כמו כן, הוא מכיר לעומק את בנק הפועלים, שבו צמח במשך 35 שנה עד שמונה למנכ"ל. ערן, לעומת זאת, אמנם עבד בעבר מול הבנק, אך מונה לדירקטור בו לפני פחות משנה. על פניו, השילוב של השניים אמור לעבוד: פינטו מבין היטב בבנקאות, וערן בצד המשפטי ובממשל התאגידי.
הם יכולים לחלק ביניהם בקלות את הטריטוריה. מעבר לכך, מדובר בשני אנשים מתוחכמים, עם חושים פוליטיים, שוודאי מבינים שעדיף להם ללמוד לעבוד זה עם זה, ולא להיקלע למאבקי כוח. השאלה היא אם אכן הם יצליחו לבנות מערכת יחסים טובה או ייקלעו למאבקי אגו.
3. לא פחות חשובה ממערכת היחסים עם פינטו היא מערכת היחסים עם הדמות החזקה ביותר בדירקטוריון הבנק - אפרת פלד. פלד, מנכ"לית אריסון השקעות ומהאנשים הקרובים והמשפיעים ביותר על בעלת השליטה בבנק שרי אריסון, היא דמות מפתח מבחינת ערן לקדנציה מוצלחת שלא תסתיים בטרם עת.
לפלד השפעה רבה על המתנהל מאחורי הקלעים בבנק הפועלים. למעשה, פלד הייתה יכולה להיות בעצמה מינוי קלאסי לתפקיד יו"ר הבנק, אולם נראה שהיא לא רוצה בכך - הן בגלל מגבלת השכר של חוק שכר הבכירים (2.5 מיליון שקל), הן בגלל החשיפה הפומבית הרבה הכרוכה בתפקיד.
פלד דחפה לסיום המוקדם של כהונת סרוסי (אם כי כנראה הוא ממילא היה עוזב לאחר דוח הבדיקה של בנק ישראל בפרשת קינן), ולדעתה היה משקל רב בהחלטה למנות את ערן לתפקיד. ערן יצטרך לשמור על מערכת יחסים טובה המבוססת על אמון עם פלד. הבסיס לכך קיים. לערן יש היכרות מעמיקה עם קבוצת אריסון, שאותה ליווה בעבר בכובעו כעורך דין, ולשניים כבר יש מערכת יחסים טובה. עם זאת, ערן נחשב אדם דעתן עם יכולות, שירצה ודאי גם לבסס את מעמדו בבנק ולא יסתפק במינוי של דמות ייצוגית.
האם הוא יצלח את המכשולים השונים או שנראה בפעם הרביעית בבנק הפועלים יו"ר שמסיים את הקדנציה לפני תום החוזה?
