טראמפ בביקור במפעל של Carrier באינדיאנאפוליס / צילום: רויטרס
כל זה הוא פשוט חסר תקדים. המנצחים בבחירות לנשיאות ארה"ב נוטים לסגל לעצמם פרופיל נמוך בתקופת המעבר. הם נמנעים מלעורר את הרושם, שהקרקע נשמטת מתחת לרגליו של הנשיא היוצא. הם כמובן מרכיבים את הממשלה המיועדת, וממנים את חברי הקבינט. אבל הם אינם מנסים לנהל מדיניות מאיזשהו זן.
ביל קלינטון למשל בילה את תקופת המעבר שלו, לפני 24 שנה, בסמינרים כלכליים ארוכים. הם נועדו להשכיל את הנשיא הנכנס - ואת אמריקה, מפני שהם טולווזו במלואם. הם גילו מושל צעיר ודינמי של מדינה קטנה, שהעריך את כובד המשקל המוטל עליו, והתחיל להתכונן.
דונלד טראמפ, לעומת זאת, אינו זקוק לסמינרים, או אפילו לתדרוכים. הוא סירב לקבל אותם, כאשר הוצעו לו, מעשה שגרה, על ידי סוכנויות הביון של ארה"ב, או על ידי מחלקת המדינה. הוא מעדיף להמשיך את הפלירט שלו עם בוחריו באמצעות עצרות המונים. הוא קורא להן "מסע ההודיה" - תערובת של אופוריה, שמחה לאיד, סגירת חשבונות והבטחות גורפות.
אתם תהיו מאושרים", הוא אמר לקהל במדינת אוהיו ביום ה" שעבר. "אנחנו נתרכז במה שמאחד אותנו. אתם יודעים מה זה? אמריקה. אמריקה, אמריקה".
הוא תקף באוזני הקהל הזה לא רק את תפיסת הגלובליזציה, אלא אפילו את עצם המלה. "אתם שומעים הרבה דיבורים איך אנחנו הופכים לעולם של גלובליזציה, אבל בארצנו היחסים שאנשים מעריכים הם מקומיים: משפחה, עיר, מדינה, מולדת" אין המנון גלובלי, אין מטבע גלובלי, אין תעודת אזרחות גלובלית, אנחנו נשבעים אמונים לדגל אחד ויחיד, והדגל הזה הוא הדגל האמריקאי. מעכשיו ואילך זה יהיה "אמריקה מעל הכול, אמריקה מעל הכול", אנחנו נעמיד את עצמנו מעל הכול (America first).
אפשר אגב לצפות במלוא הופעתו של טראמפ באוהיו על הרשת (http://tinyurl.com/trump-ohio-thankyou).
UT הבינה את הרמז
שעות אחדות לפני העצרת באוהיו, טראמפ קצר ניצחון מרשים במידת סמליותו על חברה ששמה Carrier, יצרנית של מזגני אוויר ושל מחממים, שמושבה באינדיאנאפוליס, במדינת אינדיאנה, במערב התיכון של ארה"ב. היא הסכימה להימנע מלהעביר 800 מקומות עבודה למקסיקו.
החברה הזו הייתה יעד קבוע לרטוריקה של טראמפ במרוצת מערכת הבחירות. יצוא מקומות העבודה מאינדיאנה היה בעיניו ראיה לפשיטת הרגל של הסכמי הסחר החופשי, בייחוד זה עם מקסיקו, מ-1993, "ההסכם הגרוע ביותר בתולדות העולם, שעליו חתם בעלך", הוא הזכיר להילארי קלינטון ולמיליונים במרכזי התעשייה של המערב התיכון. הוא הבטיח להעניש בחומרה חברות אמריקאיות, המתכננות להוסיף ולשווק את מרכולתן באמריקה גם לאחר שפיטרו את עובדיהן ועקרו לחו"ל.
ובכן, Carrier, או בעצם החברה האם שלה, United Technologies (להלן UT), הבינה את הרמז. היא הואילה להסכים להקלות מס של שבעה מיליון דולר, שהציעה לה מדינת אינדיאנה עוד לפני הבחירות. היא תוסיף לייצר חלק ממזגניה על אדמת ארה"ב, אם כי היא עדיין מתכננת לייצא בערך 1,300 מקומות עבודה למקסיקו.
אפשר רק לנחש מה הביא את Carrier ואת אמא שלה לשנות את דעתן. אבל הניחוש הסביר הוא שהן החליטו להתייחס ברצינות לאיומיו המפורשים של טראמפ, ולהביא בחשבון את איומיו המרומזים. ל-UT יש אינטרסים גדולים הרבה יותר מחיסכון של 65 מיליון דולר בהוצאות ייצור במפעל המזגנים. היא מייצרת מערכות טיס וטילים, והיא אחת הספקיות הגדולות ביותר של צבא ארה"ב.
נשמת אפה
הצלחתו של הנשיא המיועד להלך עליה אימים היא כמובן בשורה טובה למאות משפחות, שמקומות העבודה של מפרנסיהן ניצלו ברגע האחרון. טראמפ הבטיח בעצרת באוהיו לעשות מעשה Carrier "בכל אמריקה". אבל למרבה העניין, אמריקה לא התמלאה תשואות. ההסתייגויות רבות המשמעות ביותר באו מתוך המפלגה הרפובליקאית.
מה שעשה העדיין-לא-נשיא באינדיאנה מתיישב עם הפופוליזם הלאומני שלו, אשר הנחיל לו את ניצחון הבחירות הלא-צפוי. אבל טיפולו ב-Carrier אינו מתיישב עם תפיסות של שוק חופשי, שהיו נשמת אפה של המפלגה הרפובליקאית במאה השנה האחרונות.
אף כי נבחרי הציבור של המפלגה מעדיפים לשמור על שתיקה, מסביבותיה בקעו בסוף השבוע קולות שבר. נשמע צירוף המלים הרעיל ביותר היכול לעלות על הדעת באוצר הגידופים של המפלגה: crony capitalism, שאפשר לתרגם "קפיטליזם של אנשי שלומנו", או אולי "קפיטליזם של סחבקים". עניינו הוא שידוך בין השלטון לשוק החופשי, לטובת השלטון ולרעת חופשיותו של השוק.
ברק אובמה הואשם בקפיטליזם של אנשי שלומנו. זה היה במסגרת ההזרמה המסיבית של כסף לשוק בעיצומו של המיתון הגדול, שפרץ בסתיו 2008. הימין האמריקאי האשים אז את הבית הלבן שהוא "בוחר מנצחים" באמצעות הקצאות שרירותיות (בייחוד לחברות שהתמחו באנרגיה חלופית), ומזייף בזה את השוק.
עסקה של אמריקה
דונלד טראמפ עדיין לא התחיל את נשיאותו, והוא מואשם בניסיון לזייף את כללי השוק. דיוויד בואז (Boaz), סגן הנשיא של מכון קאטו, מרכז מחקר ליברטריאני בעל השפעה בוושינגטון, השתמש במלים הטעונות "רפובליקת בננה" לתאר את מהלך טראמפ כלפי Carrier (ראו http://tinyurl.com/trump-crony).
מנהיגי המפלגה בקונגרס מילאו את פיהם מים, לפחות עד הבוקר. הם יתקשו להוסיף ולשמור על שתיקה אם טראמפ יעמוד בדיבורו לנהוג בחברות אחרות כדרך שנהג ב-Carrier. בשתיקה כזאת טמון פוטנציאל של שינוי ערכים רדיקלי בפוליטיקה האמריקאית: לפני 90 שנה, הנשיא הרפובליקאי קלווין קולידג" הנחיל למפלגתו את ההשקפה ש"עסקה של אמריקה הוא עסקים". האמנם מפלגת העסקים המסורתית תהפוך למפלגה פופוליסטית, המאמינה בהתערבות ישירה ובוטה של הממשלה בפעילות הכלכלית? לרפובליקאים הייתה פעם תווית בשביל מגמה כזאת: "סוציאליזם".
כמעט אין צריך לומר, שהביקורת מימין לא נגעה כלל לטראמפ. כהרגלו, לאחר ארוחת הערב בין ששי לשבת הוא הסב בכורסתו במגדל טראמפ במנהטן, כדי לצייץ סימני קריאה. הוא גילה עוד חברה המתכוננת להעביר את קו הייצור שלה מאינדיאנה למקסיקו. שמה Rexnord, והיא מייצרת מיסבים.
Rexnord "מפטרת בזדון את כל 300 עובדיה", צייץ הנשיא המיועד. "זה מתרחש בכל רחבי ארצנו. לא עוד!
האם סימני הקריאה המצויצים יתפתחו לכלל מדיניות? לא ברור. חברות סוגרות קווי ייצור, מפני ששכר העבודה במקסיקו עומד בערך על ששית שכר העבודה במפעלים הנסגרים באינדיאנה, ועל פחות מחצי שכר המינימום בארה"ב. מעט מאוד אנשים יריעו לטראמפ באסיפותיו במערב התיכון אם הוא ינסה להוריד את השכר הזה.
הוא כמובן יכול להסתפק בהפחדות. זה מה שעשה ולדימיר פוטין ברוסיה, כדי להכניע את גאוותם של האוליגרכים ולכוף אותם לרצונו. זה כמובן מופת שמעט מאוד ירצו לחקות.
■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny