גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בזק גובה תעריף חריג מהרש"פ - ומשרד התקשורת לא מתערב

מי שחושב שמשרד התקשורת, שמנוהל ע"י שלמה פילבר, יסתער על המידע ויבדוק אותו לעומקו - כנראה טועה ■ בזק: התעריפים ידועים

שלמה פילבר  / צילום: תמר מצפי
שלמה פילבר / צילום: תמר מצפי

ב-9 בנובמבר, פורסמה באתר "גלובס" ידיעה על כך שבזק, אשר מנוהלת על ידי סטלה הנדלר, גבתה ועדיין גובה עשרות מיליוני שקלים בחיובי יתר מלקוחותיה המתקשרים ליעדים נייחים בפלטל (חברת הבזק הפלסטינית). בימים כתיקונם ובהינתן משרד תקשורת שעובד עבור הציבור והאזרחים ולא עבור בזק, ידיעה כזו הייתה אמורה להדליק נורה אדומה ויום למחרת, כך מצופה לפחות מפקידי ציבור שאמורים לשמור על קופת האזרחים לבל ייעשקו על ידי מונופולים מפוקחים, יפנו לבזק וידרשו הסברים.

אך בשוק התקשורת 2016, אין דין ואין דיין ומי שחושב שמשרד התקשורת, שמנוהל על ידי שלמה פילבר, יסתער על המידע ויבדוק אותו לעומקו, כנראה טועה.

גרוע מכך, במקום לבדוק את המידע, ניסה משרד התקשורת לבטל את הידיעה במחי יד תוך ניסיון לספק ספין בלתי רלוונטי בעליל על אירועים מן העבר שכבר נבדקו. רק לאחר שהשבנו למשרד בפעם השנייה תשובה מנומקת, הודיע המשרד שהנושא נמצא בבדיקה.

סיפור שהיה כך היה: חברת בזק גבתה (ועדיין גובה) עשרות מיליוני שקלים בחיובי יתר על שיחות ליעדים נייחים בשטחי הרשות הפלסטינית. מדובר בשערורייה רבתי, שכן התעריף נקבע באופן שרירותי על ידי בזק, והוא אינו מפוקח, למרות שמחירי הטלפוניה של בזק מפוקחים על ידי משרד התקשורת בהיותה מונופול בתחום הטלפוניה, והתעריפים המופקעים שהיא גובה מלקוחותיה לא עברו את אישורו.

תעריף השיחה מבזק נייח לרשות הפלסטינית (לחברת פלטל) אמור להיות תעריף רגיל של שיחה מנייח לנייח. לא מדובר בשיחה בינלאומית, והשיחה לא עוברת לא דרך ספק בינלאומי ולא דרך אף גורם, אלא מבוצעת דרך קידומת רגילה של בזק.

בנוסף, גם אין תעריפי קישוריות כפי שקורה בשוק הסלולרי, ובין הצדדים (בזק ופלטל) חל הסכם ביל אנד קיפ (Bill&Keep), כלומר אין תשלומי העברת קישוריות בין הצדדים על השלמת שיחה.

מי מפקח על התעריפים?

תעריפי השיחה (הרשמיים) בבזק היום הם 11.38 אגורות לדקה בשעת השיא (נייח לנייח) ו-4.64 אגורות לדקה בשפל. לעומת זאת, לקוח שמתקשר למספר נייח בפלטל, משלם לבזק 23.15 אגורות לדקה בשיא ו-16.3 אגורות לדקה בשפל. כלומר, בשיא הלקוח הישראלי משלם בערך פי 2, ובשפל הוא משלם בערך פי 4.

נדגיש שוב כי כל תעריפי הטלפוניה של בזק אמורים להיות מפוקחים, ולכן התעריף לפלטל נכלל בהגדרה של תעריף שאמור להיות מפוקח. אלא שבזק, בדרך לא דרך, "החריגה" את התעריף, ואיש במשרד התקשורת מעולם לא בדק את הנושא, וככל הידוע לא נשמעו תלונות על כך שהגיעו לכדי פרסום בעיתונות.

וכך בזק יכלה ויכולה להמשיך ולחייב את לקוחותיה לשלם תעריפים מופקעים ולהרוויח עשרות מיליוני שקלים, מבלי שמישהו ימנע זאת.

אמנם כיום רוב הלקוחות מנויים על חבילות שיחה בבזק, ומיעוט מהלקוחות משלם לבזק על בסיס של תעריפי שיחה מקוריים, אך המעבר לחבילות התרחש רק בשנים האחרונות, וממילא מדובר על עשרות שנים, כך שבזק גרפה הון, שיש המעריכים שהוא אף למעלה מעשרות מיליוני שקלים, במהלך השנים שבהן החברה מחוברת לפלטל.

מבזק נמסר כי "לבזק תעריפי התקשרות קבועים לשיחות המסתיימות בחברת פלטל. תעריפים אלו ידועים ללקוחות בזק ושקופים בחשבונית. בשונה משיחות אל מפעילים פנים ארציים, חברת התקשורת הפלסטינאית אינה משלמת לבזק דמי סיום שיחה על שיחות נכנסות ונתיב השיחה שונה, ובהתאם מחירי השיחות שונים. יש לציין כי כל מפעילי התקשורת הישראליים האחרים, ובכלל זה גם חברות הסלולר, גובים מחירים דומים ואף גבוהים הרבה יותר".

בעקבות התגובה של בזק, נדגיש כי "גלובס" ביקש מבזק הוכחה על אישור התעריף בידי משרד התקשורת כפי שהיא טוענת. שאלנו האם התקבל אישור לתעריף החריג, מתי ועל ידי מי הוא אושר - אך החברה סירבה להשיב. בנוסף, מעולם לא עלתה טענה כלפי בזק המתייחסת לסלולר, אלא רק לתעריף המופקע של שיחות מקווים נייחים לקווים נייחים בפלטל.

בזק היא לא הסיפור החשוב כאן. הסיפור הוא כאמור אוזלת היד של משרד ממשלתי שאמור לבדוק את המידע לעומק ולחזור עם תשובות בדוקות. לאחר שפנינו למשרד התקשורת ושאלנו מה בכוונתו לעשות עם המידע קיבלנו את התגובה הבאה: "בתקנה 2 לתקנות התשלומים נקבע כי התשלומים שישולמו לחברת בזק בעד שירותי בזק פנים ארציים, יהיו בהתאם למפורט בתוספת הראשונה ובתוספת השנייה לתקנות. בתוספת הראשונה נקבעו, בין היתר, תשלומים בעד שיחות טלפון פנים ארציות של מנוי החברה ליעדים שונים כגון: שיחות אל מפ"א, רט"ן, שירותי בידור וכו'.

"תקנה 5 לתוספת הראשונה קובעת כי תשלום עבור שיחה לאזורי יהודה ושומרון יהיה בהתאם ללוח ד' לתקנות. לוח ד' מתייחס לשיחות בין מנויים המחוברים למרכזיות החברה בארץ (כמפורט בלוח ג') לבין מנויים המחוברים למרכזיות החברה המפורטות בלוח ד'. גם כאשר השיחות מבוצעות לאזורי יו"ש התשלומים מתייחסים לשיחות בתוך רשת החברה.

"אין בתקנות התייחסות לשיחות מאת מנוי חברת בזק למנויים של פלטל. על פי סעיף 17 לחוק התקשורת שירות בזק שלא נקבע לו תשלום, בין היתר לפי סעיף 15, רשאי בעל הרישיון לדרוש בעדו תשלום סביר. בהתאם, הטענה שבזק לא יכולה למכור שירותים במחירים שלא אושרו על ידי שר האוצר ושר התקשורת אינה נכונה, ובזק רשאית לגבות על פי סעיף 17 מחיר סביר".

א'-ב' של רגולציה

בעקבות התגובה המלומדת של המשרד יצאנו לעשות שיעורי בית ובתוך זמן קצר מסרנו למשרד התקשורת את התגובה הבאה, לא לפני שהצענו את כל עזרה אפשרית על פי המידע שברשותנו, כדי להקל את הבדיקה.

וכך השבנו למשרד: "כל ההסבר הזה אינו יכול להתקבל מהסיבה הפשוטה שמשרד התקשורת הקצה לפלטל מספרים בתוך אזורי החיוג הרגילים.

"לפלטל ניתנו טווחים בקידומות 02, 04, 08 ו-09 על ידי משרד התקשורת. לקוח שמתקשר למספרים בטווחים הללו לא יודע בכלל שיצא לרשת אחרת, כמו שהוא לא יודע כשהוא מתקשר למפ"א ישראלי אחר באותן קידומות ולכן כל השיחות הללו צריכות להיות מחויבות לפי אות ההיכר כ'.

"גם מבחינה רשתית מדובר במהלך זהה לחלוטין ברשת. לכן ברור שצריך להסתכל על הלוחות הללו (לוחות התעריפים ששלח לנו המשרד - ג.פ.) לפי אזורי החיוג ולא לפי שמות המרכזות (ממילא מדובר במרכזות שכולן כבר מזמן לא קיימות ובזק מזמן ביטלה אותן). לקוח בזק שמחייג לאזור 02 צריך להיות מחויב בתעריף כ', בין אם השיחה הסתיימה ברשת בזק ובין אם הסתימה ברשת הוט או ברשת פלטל. זה א'-ב' של רגולציה. אם ללקוח אין יכולת להבחין בין סוגי הרשתות הוא צריך להיות מחויב בתעריף אחיד.

"ההפניה לשיחות ביהודה ושומרון גם היא לא רלוונטית כי פלטל מספקת שירותים גם בירושלים (הטבלה הזו פרה היסטורית ומתייחסת לתקופה שבזק סיפקה שירותים ביו"ש)".

"אנו בכלל לא נכנסים לשאלת הסבירות שבזק גובה תעריף של בין פי 2 לפי 3 מהתעריף לשיחה למפ"א אחר, למרות שמדובר בדיוק באותה שיחה. אם לא תוודאו שהלקוחות לא מחוייבים בחיובים כפולים ומשולשים בלי בכלל שיש להם דרך לדעת או לשלוט בזה אתם כושלים ומועלים בתפקידכם".

לאחר התגובה שלנו הודיע דובר משרד התקשורת שהנושא נמצא בבדיקה. נחכה ונראה כמה זמן ייקח למשרד התקשורת לבדוק את המידע ולהודיע על הממצאים, או שהשדולה למען בזק, הקרויה בטעות משרד התקשורת, תמשיך לצפצף על הציבור ולאפשר לבזק לחגוג.

עוד כתבות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא