משלחת היזמיות הישראליות בעמק הסיליקון / צילום: הראל מריו
כמו התפעמות של אדם דתי שעומד בפתח של בית כנסת עצום, כך זה הרגיש להיכנס בשעריהם של מקדשי החדשנות הגדולים בעולם. תחושה שאתה נמצא במקום שבו העתיד קורה. אתה כמעט שומע את פעימות הדופק של הפיתוחים העתידניים שמתבשלים במעבדות הסודיות על ידי היצירתיים שבמוחות על הפלאנטה.
זה נכון ששבוע קודם נבחר דונאלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, וחלק גדול מאנשי עמק הסיליקון שבקליפורניה הרגישו כאילו עברו עוד פיגוע בסדר הגודל של מגדלי התאומים. "בכיתי במשך ימים", סיפרה לי אחת האנג'ליות שפגשנו. אם רק הייתה הילרי נבחרת, היגגו, כמה סמלית הייתה הגעתה של משלחת היזמיות מישראל.
המשלחת, שמנתה 20 יזמיות נבחרות, מתוך 180 שהגישו מועמדות לוועדת בחירה, רובן ככולן מייסדות של סטארט-אפים בחזית הטכנולוגיה, חוללה התרגשות בוואלי, בעיקר בקרב הישראלים שמאיישים תפקידים בכירים ברבות מהחברות.
מגזין 'ליידי גלובס' יצא עם משלחת היזמיות ובמשך שבוע אינטנסיבי ועתיר פגישות ביקרנו בקתדרלות הידע העצומות, פקדנו את העוגנים החזקים ביותר של עמק הסיליקון, החברות הגדולות, האוניברסיטאות, קרנות ההון סיכון והסטארט-אפים שכבר רשמו אקזיטים מרעישים.
המשלחת הישראלית לא נתקלה באדישות. אנשי הוואלי לא רגילים לראות ריכוז כה גדול של נשים, שהקימו מיזמים פורצי דרך, בנו אותם, דפקו על דלתות וגייסו מיליוני דולרים. במהלך מסכת המפגשים האינטנסיביים עם הגורמים השונים באקוסיסטם של עמק הסיליקון, צוידו היזמיות בתובנות ועצות רבות מצד המומחים בתחומים השונים. המאמץ המרוכז התלכד בסופו של דבר לאירוע שבו נשאה כל אחת מהן פיצ' והציגה את המיזם שלה בפני משקיעים פוטנציאליים בעמק.
אז מה ראינו שם? מדינה בתוך מדינה. לסיליקון ואלי יש שפה ברורה, חוקים נוקשים, אקוסיסטם אמיתי שמתנהל על בסיס הדדיות. מתחת לתרבות הפוליטיקלי קורקט האמריקאית מתרחשות דינמיקות פנימיות שלא נראות לעין בלתי מזוינת. המקום שמייצר הכי הרבה עושר בארה"ב הוא המרקט פלייס של ארץ האפשרויות. זו הזירה, שם זה קורה. ישראל זה רק הפור פליי.
את פרויקט המשלחת הגתה והובילה דריה שקד, שעברה לפני שנה לחיות בפאלו אלטו, והקימה לפני חודשים ספורים את מיזם WE ACT במטרה לקדם נשים יזמיות ולסלול עבורן את הדרך לגיוסי הון אפשריים.
את מסכת הרשמים מביקורים אלה נביא בסדרת כתבות, שתתפרס על פני הגיליונות הקרובים.
אוניברסיטת סינגולריטי: "איך תשפיע על מיליארד איש"
יצא לכם לחשוב איך ייראו החיים בתוך חמש עד עשר שנים? איך הדיגיטציה ופיצוח פרויקט הגנום יהפכו את החיים שלנו? לאן האינטרנט של הדברים ישלח אותנו?
אלה רק מקצת השאלות שאליהן קמים בבוקר באוניברסיטת הסינגולריות של נאס"א. האנשים במכון, שהוקם על פי חזונו של ריי קורצווייל, באים אליך מהעתיד. הפיוצ'רולוגים מנסים לשרטט תרחישים של עתידים אפשריים, ואתה נזרק לעולם שנשמע בדיוני, בדיוק כמו שהמציאות הנוכחית שלנו נשמעה מדומיינת רק לפני כמה שנים. כי הטכנולוגיה רצה קדימה בקצבים פסיכיים ומכל כיוון. אל תחשבו באופן ליניארי, יצוו עליכם שם, תחשבו אקספוננציאלי. סינגולריות טכנולוגית מתארת נקודת זמן עתידית שבה למחשבים יהיו יכולות אינטלקטואליות גבוהות משמעותית מאלו של בני האדם. הטכנולוגיות כבר פה, אלא שהן יהפכו זמינות וזולות לחלק גדל והולך מהציבור. ביולוגיה דיגיטלית תהיה חלק משמעותי מחיינו.
ד"ר טיפאני וורה מתארת בפנינו איך עומדת להשתנות הדרך שבה נסתכל על בריאות. פרויקט הגנום האנושי מאפשר למפות את הגנים של כל אחד. מכיוון שהאינפורמציה הגנטית מקודדת כמו אינפורמציה של מחשב, מהנדסים יכולים לתמרן את התאים ולשנות אותם. תחשבו על זה שהיום מיפוי גנטי עולה 1,000 דולר, המחיר ירד וירד, ובתוך שנים ספורות לכל אחד תהיה גישה למיפוי הגנטי של עצמו בתוך שעות. הטכנולוגיות החדשות יאפשרו לשנות את התאים הבעייתיים כדי למנוע מחלה עוד לפני שהיא מתפרצת. נוכל גם לקבל מיפוי של החיידקים בגוף. בדיקת דם פשוטה תוכל לגלות מחלות, מה שיאפשר גם מניעה.
דמיינו את זה, זה קרוב מאי פעם: בשירותים יותקן מכשיר שייתן תמונת מצב על החיידקים ומצב בריאותנו נכון לאותו רגע. נוכל לקבל ישר לסמארטפון את המסר: "החיידקים שלך חלשים היום, גש למקרר, נשאר לך יוגורט, אתה זקוק לו". על פי אותו חיווי ידעו איפה כל אחד נמצא. יהיה קל לעלות על בעיות זיהומיות רחבות.
אוהבי הבשר יוכלו לאכול בשר סינתטי שיפטור מהצורך להרוג בעלי חיים. לכל אחד יהיה ארגז כלים שייתן כמות אדירה של נתונים, והמשמעות - העצמה פראית של הצרכנים.
ד"ר דניאל קרפט, מומחה לרפואה אקספוננציאלית, תיאר איך הסמארטפון יתחבר לאביזרים רפואיים בשלט רחוק ויאפשר לנו לקבל עדכונים על מדדים בריאותיים בלי הצורך להגיע לבתי החולים. "תקום בבוקר וכשתצחצח שיניים, תקבל עדכונים על הראי".
לא רק מציאות רבודה, אלא גם מציאות מדומה. במכון הסינגולריטי הרכבנו את משקפות המציאות המדומה ויכולנו להיכנס לתוך חוויית סרט כאילו היא קורית פה ממש בתלת ממד.
בקרוב בעזרת המציאות המדומה כל אחד יוכל לבחור את הסרט שבו הוא רוצה לחיות. הסרט שכולם בעמק הסיליקון חיים בו הוא אחד: הם פה כדי לשנות את העולם. אין מי שלא יגיד לך את זה.
המטה הראשי של פייסבוק: "אנחנו מנסים לשנות את עולם הפרסום"
ברחוב האקר 1 בעמק הסיליקון שוכן המטה של פייסבוק. הוא נראה כמו עיירה קטנה, שמסתובבים בה 12 אלף עובדים. מעבדות הפיתוח נטועות במעין בתים נמוכי קומה. אתה מתהלך ברחוב הלא מתיימר של פייסבוק, ושום דבר לא מזכיר לך מטה של תאגיד גלובלי. העיצוב עכשווי, צעיר והכי לא מתאמץ. המסר הוא נון שלאנט, המשרדים מעוצבים במינימליות צבעונית תוססת. תעצור ליד הקיר של פייסבוק לרשום עליו משהו, תתיישב במכונית הרטרו הצהובה ששתולה בקיר עתיר האימג'ים של אינסטגרם, והכי מעניין: חדר האוכל עצום הממדים. שם אכלנו סלט מושקע ואיכותי שהרכבנו מתוך עשרות האפשרויות. העובדים, כמובן, לא צריכים תלושים, הכול חופשי. התיישבנו סביב האח המבוערת והתנועענו לקצב המוזיקה העכשווית שהציפה באנרגיה את הרחבה המרכזית. דיג'יי זה אלמנט מגניב בארוחת צהריים, השאלה איך אפשר לעבוד עם כל הפאן הזה.
ההתרגשות מפייסבוק לא הייתה גורפת. חלק מנשות המשלחת סירבו להתמסר ל'כת' הזו שמתנהלת כמו גן סגור. ההערצה של העובדים לפייסבוק היא ראי של הציפייה מצד הארגון. להשקעה שלהם יש הכרה. הם מורמים, מועצמים, מתוגמלים, הם מקבלים כמעט הכול. משקיעים בנפש שלהם, לא בריהוט. הנוכחות הנשית לא בולטת במיוחד. עיקר הנשים שאכלסו את הרחבה היו נשות המשלחת.
התכנסנו באולם מיוחד כדי לפגוש את הישראליות החזקות בפייסבוק. מלוינה גולדפילד, ראש תוכניות המפתחים, עו"ד קרן סימנטוב מהמחלקה המשפטית ותמר בר, בכירה בחטיבת הנדסת מוצרים.
ממש לאחרונה נכנסה פייסבוק לשוק הקניות האינטרנטי, היא רוצה שגם את הקניות שלנו נעשה דרכה. ברשת מאפשרים עכשיו לייצר חנויות עם מכירות ישירות מעמוד הפייסבוק של העסק. היא יזמה גם את אופציית ה-Marketplace שנכנסה בחודש שעבר לארה"ב ובה כל אדם פרטי יכול להציע מוצרים למכירה, ולהפוך למוכר. בהקשר הזה מחליטה היזמית סמדר לנדאו להציג בפני בכירות פייסבוק את המיזם שלה, שמחבר את חוות הדעת של צרכנים ברשתות על המוצרים שנמכרים באתרי איקומרס.
"לפייסבוק יש מטרה ברורה להפוך את העולם פתוח ומחובר, ואם מוצע לה מיזם שלא מקדם את המטרה הזו - אז זה לא רלוונטי מבחינתה", אומרות בכירות פייסבוק, "זה בהחלט יכול להיות עסקים ולקוחות, לא רק חברים. בתאילנד, למשל, התרבות מחייבת משא ומתן באקט של מכירה. יש לנו שם מיזם שמאפשר באמצעות המסנג'ר החדש שפיתחנו לנהל התמקחות". המסנג'ר הוא הפרויקט הכי חשוב של פייסבוק כיום, והוא מנוהל על ידי דיויד מרקוס (בן לאב ישראלי), מס' 3 בפייסבוק. כשאנחנו פוגשים אותו בכניסה למטה הוא שמח להצטלם עם המשלחת ומתנצל שהוא חייב ללכת, כי צוקרברג מחכה לו.
היזמיות מתעניינות עם מי צריך לדבר כדי לקדם שיתופי פעולה עם פייסבוק. התגובה מסויגת מעט. בפייסבוק בטוחים שהם פחות צריכים עזרה מבחוץ, כך שהם ממליצים לפנות לאחד הקולגות בארגון ולהציע לו את רעיון המיזם שיוגדר כהמלצה בלבד.
לא החדשנות, אלא דווקא הסוגיה המגדרית תפסה מקום נרחב בדיון. "זו חברה מאוד אינטנסיבית", מעידות נשות פייסבוק, "עובדים פה קשה. את צריכה להיות מוכנה לסוג כזה של חיים, אף אחת מאיתנו לא מסתכלת על השעון. עובדים פה מסביב לשעון, יום ולילה.
"אני עובדת יותר אינטנסיבי מאשר בארץ, אבל יש גמישות בשעות", מעידה אחת מהן, "אני עובדת ביעילות של 90%, כאשר בארץ עבדתי ביעילות של 70%. אין יותר מדי סמול טוק. מצד שני, חופשת לידה יש לגברים ולנשים. אם מייצרים תנאים שווים לשני בני הזוג, הציפייה היא שאת יכולה לעבוד קשה כמו הבעל, והוא מתחלק איתך במטלות האחרות בבית ועם הילדים.
"להגיע לשוויון זה מסע. יש הרבה הטיות בשיפוט כלפי נשים. אנחנו עובדים פה המון על רפלקטינג (שיקוף). נשאלת השאלה האם אתה נראה באופן טבעי כמנהיג, רק בגלל שאתה לא זז מקול הבס שלך. היה פה ניסיון מהפכני של פייסבוק לזעזע את הנטייה הזו לשיפוטיות כלפי נשים. הם חייבו את הארגון לראיין לתפקידים קודם כל אישה. יש פה שיח עצום בארגון על איך אנחנו שופטים אנשים.
"אפילו אנחנו כנשים שופטות נשים באופן שונה מגברים. נשים נשפטות על פי הניסיון שלהן בעבר, ואילו גברים נשפטים על פי הפוטנציאל האדיר שיש להם בעתיד. זה קורס שאנחנו עוברים פה בפייסבוק. יש הרבה קטגוריות אפליה שצריך להיות מודעים להן. זו חברה של שריל סנדברג, בסופו של דבר. קשה להיות שוביניסיט בפייסבוק.
"לעולם לא ישאלו אותך פה: 'את אישה, איך תסתדרי עם הילדים?', יש לי צמרמורת מאיך ששאלו אותי את זה בעבר בישראל.
"פה פותחים משכורות, ואם אין שוויון בודקים למה נתנו לאישה פחות מלגבר באותה עמדה. איך דואגים לשוויון במשכורות? הכול נקבע על פי אלגוריתם. הרי יודעים שנשים עושות פחות משא ומתן על שכר.
"נשים בדרך כלל לא מדברות, הן משתתקות בחדר ישיבות. כשגבר נכנס בגסות לדבריהן אנחנו מציפים את זה. זה כן מאבק מול גברים, שום דבר לא קל. זה מסע לתיקון אי שוויון ביולוגי. זה רלוונטי גם לחדשנות, כי רעיונות גדולים באים מגיוון (Diversity). באמזון גם מדברים על זה, אבל אף אחד לא עשה עם זה שום דבר, פה מנסים לשקשק את המבנה.
"מארק צוקרברג", הן מציינות, "נותן דוגמה מרשימה וחיובית מה זה להיות אבא, דרך התמונות שהוא מעלה לפייסבוק. הוא מראה שגברים יכולים לקחת יותר חלק בבית. זו גם העצמה גברית לאפשר לגברים לחיות חיים שלמים יותר ולחיות עם המשפחה, מה שנמנע מהם בעבר".
כשהן נשאלות על הסטת המאמץ לקהלי יעד חדשים, התשובה היא: "המטרה שכל אדם בעולם יהיה מחובר. השנה יושקע מאמץ בפלח השוק של העסקים הקטנים, כי הבינו שיש כאן הזדמנות שצריך לנצל, ולכן צריך לפתח יותר את השוק הזה. לא מחפשים לעשות כסף, אלא מחפשים נישה שצריכה משהו, ואז הכסף יבוא ממילא.
"היום אנחנו מנסים לשנות את עולם הפרסום", אומרים בפייסבוק, "ניתן כל כך הרבה החזרים למפרסמים שיעבירו אלינו את כל התקציב. אנחנו גדולים מספיק ויש לנו מספיק כסף לעשות את הדבר הנכון".
על העזיבה של הדור הצעיר לטובת רשתות אחרות, אומרים שם: "נכון, המון צעירים עוזבים, אבל הם חוזרים לפייסבוק כשהם מגיעים לקולג'. אנחנו עושים מאמצים רבים כדי להביא ערך לדור הצעיר. ווטס-אפ ואינסטגרם היו רכישות שנועדו לפנות לצעירים".
גוגל: "מציאות מדומה ורבודה כאן כדי להישאר"
בכניסה למטה גוגל הדריכות עולה, בכל זאת הגענו למכה של החדשנות. לא תמצאו פה שלט גדול של גוגל. הכול מאופק, מינורי, שקט, נקי, בטוח בעצמו מכדי לצעוק.
אייל מנור, סגן נשיא גוגל להנדסה, הישראלי הכי בכיר בתאגיד, מקבל אותנו. גם פה החבורה הישראלית הבכירה שולטת בעניינים. הדיאלוג פה נינוח יותר, הפתיחות והנדיבות מפתיעות את כולן. שורה של בכירים במערכת עוזבים את משימותיהם השוטפות ומתפנים למשימה שעל הפרק: מנטורינג ליזמיות. הם, שמלווים אלפי סטארט-אפיסטים ברחבי העולם, לא מסתירים את התלהבותם. דן פלד, ראש פרויקט קשרי מפתחים, מלווה מקרוב את הפעילות יחד עם רוני בונז'אק, ראש תוכנית המנטורים של גוגל. "הסתכלתי ברשימת הפיתוחים שלכן. לפני שאתן נשים יזמיות, אתן יזמים חזקים", אומרת בונז'אק.
"איך גוגל משנה את העולם? אנחנו הופכים יזמים למצליחים. אנחנו רוצים להגביר את האימפקט על חדשנות בעולם", אומר רועי גבע, ראש פרויקט האקסלרטור, "אנחנו רוצים לשנות את המטריקס של ההצלחה, שיותר מפתחים יצליחו להרים עסקים ומוצרים מצליחים. הבנו שזה יגיע מחוץ לגוגל, ואם נבנה רק על הצמיחה מבפנים - נפסיד. אנחנו צריכים לגייס את האקוסיסטם מסביב. פיתחנו תוכנית למנטורינג ואנחנו מלמדים סטארט-אפים במדינות שונות להשתמש בכלי הפיתוח שלנו. כבר לקחנו את ברלין, מנהטן, פריז, ברצלונה. בנינו אקוסיסטם בכל מדינה.
"מפה אנחנו יונקים את הכוח שלנו, מהמנטורים שמלווים צוותים. באמצעות תוכנית המנטורשיפ אנחנו בונים בסיס ידע מאלפי סטארט-אפים, ומקבלים פרספקטיבה על שווקים בעולם. לפני שנתיים בנינו את האקסלרטור שכולל 50 סטארט-אפים שכבר עשו 3 אקזיטים. הגענו כבר ל-26 מדינות. המטרה הייתה לבנות גשר בין הידע שלנו לידע בשווקים צומחים, למדנו הרבה מללמד מפתחים. בנינו בית למפתחים מכל העולם. כל יום אנשים מסין, סרילנקה, וייטנאם ושווקים צומחים אחרים באים לכאן, ותופתעו לדעת כמה ידע הם מביאים איתם. כל מה שמשקיעים בהם חוזר אלינו, כי הם משתמשים בכלים של גוגל.
"זו תעשייה של לדעת לספר סיפור. אגרסיביות, כמו שהישראלים רגילים אליה, לא לגיטימית פה. אתה לומד להתנהל בסדר, במשמעת, במסמוך. זה עולם של תהליכים".
אחר כך, בשיחות מסדרון, אומרים לי אנשי גוגל: "אנחנו עוזרים ליזמים, לנו אין האומץ להקים מיזם משלנו". על ההבדל בין גוגל לפייסבוק, צוחקים שם. אומר אחד מהם: "הסתובבתי בפייסבוק והיה מגניב כמו דיסנילנד, יש שם עוד את התמימות. גוגל כבר גדולה מדי, יש בה 20 אלף עובדים במטה, היא פחות מתרגשת מהעיצוב".
אייל מנור ניהל קודם לכן במשך כמה שנים את יוטיוב. "יש ליוטיוב מעל מיליארד משתמשים שרואים וידיאו כל יום. יוטיוב מביאה את הקול של האנשים ומשנה את העולם. השקתי בשנה שעברה את יוטיוב רד ללא פרסומות, ועדיין לא הגיע לישראל. בשבוע שעבר השקנו את יוטיוב VR (מציאות מדומה). זה פורמט חדש שמרגע שהשקת אותו, אינך יכול לחזור אחורה. מציאות מדומה ומציאות רבודה הן כאן כדי להישאר.
"אחר כך עברתי לנהל את תחום הענן. בתוך 10 שנים הענן ישנה לחלוטין את הכול. אם תשרוד את זה כסטארט-אפ - תצליח. טכנולוגיית הענן זו המהות של מה שקורה היום, כי הענן מאפשר אספקה גמישה של טכנולוגיה. רוב הסטארט-אפים לא יוכלו להתקיים בלעדיה. האיום הגדול היום הוא אבטחה, ולגוגל 600 מהנדסי אבטחה.
"התרבות של גוגל היא שיתופי פעולה, מערכות פתוחות ועזרה לכל הקהילה להשתמש בתוכנה שפיתחנו. כל אחד יכול לגשת ולשאול אותי שאלות ואני אעזוב הכול ואתפנה. הכול פתוח".
גוגל X: פרויקט גוגל ווינגס תופס כנפיים
הפרויקטים השאפתניים ביותר שנוגעים לעתיד האנושות נרקחים במעבדות גוגל איקס ומעוררים עניין עצום. עדי גילת, ראש אסטרטגיית החדשנות בגוגל X, מציג לנו את MOONSHOT FACTORY. "אנחנו בוחרים להיות מוטרדים מהבעיות הגדולות של העולם, שיש להן אימפקט על מיליונים", הוא אומר, "אנחנו מנסים ליישם גמישות אינטלקטואלית דרך שיתופי פעולה של דיסציפלינות שונות. יושבים צוותים של מדענים, רופאים, מהנדסים, מעצבים ואמנים. המטרה היא להתאהב בבעיות, לא בטכנולוגיות. פסיכולוגית זה בטוח לטעות פה. לטעות זה לא ללמוד מהר מספיק".
אף אחד לא האמין כשבגוגל איקס הכריזו על פרויקט המכונית ללא נהג, והנה המכונית העצמאית כבר בשלבי ניסוי מתקדמים, נעה בכבישי ארה"ב ומגיעה ליעד בלחיצת כפתור. גילת הציג בפנינו גם את פרויקט 'גוגל כנפיים', שמיועד לאפשר אספקה מהירה ויעילה של משלוחים באמצעות מטוסים זעירים ללא טייס שמצניחים חבילות לקרקע בכתובת הנכונה בתוך זמן קצר.
פרויקט שאפתני אחר הוא 'גוגל בלונים', המיועד לחבר לאינטרנט את כל אוכלוסיית העולם. מטסים של אלפי בלונים שמותקנים עליהם לוחות סולריים ואנטנות WiFi נעים בגובה 20 ק"מ, מרחפים על גבי זרמי אוויר, ומאפשרים גישה לאינטרנט באזורים ללא תשתית.
החיים בוואלי: "הישראלים פה זו מאפיה"
הקהילה הישראלית בעמק הסיליקון מוערכת במעל ל-50 אלף איש. יזמית ישראלית מצליחה שעברה לחיות בוואלי, מספרת לי על חייה החדשים. "החיים פה מאוד רגועים, אבל האזור מחשיך בשעה שמונה בערב, אין אפילו פנס רחוב. הכול נסגר. אין מסעדות ברמה של תל אביב, כאן האופנה והאוכל פחות בפוקוס. החיים הם סביב הנוחות והתוכן. נשים מסתובבות בטייצים של 'לולו למון' וטרנינג.
"בימי ראשון יש שוק חקלאי ואת יכולה להסתובב בין מיליארדרים שהם באותו סטייט אוף מיינד, שלפיו מה שחשוב זה לשנות את העולם. החופשות מטורפות, הבתים מטורפים. יש שכונות מסוימות (כמו לוס אלטוס) שיש בהן אחוזות שהדרייב וויי שלהן זה שתי דקות נסיעה. כל גינה זה כמו חוות רונית כפול שלושה.
"הקהילתיות מאוד חזקה, בשבתות מרבים פה במפגשי משפחות. תחושת השייכות מאוד משמעותית, כי אין לך משהו אחר".
שרון סברייגו, מייסדת מובילייז, שגייסה 8.5 מיליון דולר, עברה לגור בעמק לאחרונה. "לפני שנתיים לא ידעתי על הוואלי. הבנתי לפני שלוש שנים שקהילות משנות את העולם ואת הכלכלה, והבנתי שבחברות לא יודעים לנהל את הקהילות, וכך הקמנו את מובילייז. עכשיו אני חיה פה. חצי מהצוות בישראל וחצי פה, וזה אומר שאני לא ישנה כמעט".
חן לבנון, יזמית (שנחשפה בכתבה מקיפה ב'ליידי גלובס' לפני כשנה), עברה גם היא לעמק הסיליקון אחרי האקזיט. "הקמתי בישראל עם עוד שלושה שותפים את קליק מובייל וגייסנו 20 מיליון דולר ו-60 עובדים. הבעיה היא שלא עשיתי שיעורי בית טובים. הייתי חודשיים בארץ, חודשיים פה. זה היה מתכון לכישלון. אי אפשר לגייס פה ולעבוד מהארץ.
"לפני שנה וחצי עברתי לפה. ככה, עם שלושה ילדים: סטארט-אפ ושני תינוקות בבית. עשינו מיזוג ואז עברתי הלאה לסטארט-אפ הבא - סמיליאר טק. עכשיו אני מגייסת, ומשקיעים שאני פונה אליהם נפגשים איתי בתוך יום. אנשים רוצים לעזור, תנצלו את הדבר הזה, זה מה שמדהים בסיליקון וואלי, אנחנו קליקה".
מעין כהן, מייסדת הסטארט-אפ HELLO HEART, שעברה לוואלי אף היא, מסבירה: "זה מועדון סגור, צריך ללמוד את כללי ההתנהגות. לא לבקש דברים מיד בהתחלה. פונים אליי ישראלים, ומבקשים שאכיר להם את המשקיעים שלי, עוד לפני שאני מכירה אותם. הם אגרסיביים מדי, ולא מבינים שאלה תהליכים שצריך לבנות".
נוכח מפגן העוצמה של היזמיות הישראליות, שוב עולה הסוגיה המגדרית. "85% מהנשים פה לא עובדות. כשנשים יולדות בסיליקון וואלי 85% מהן נשארות בבית עם הילדים, ולא משנה שהן סופר מוכשרות, מוצלחות, ולמדו באוניברסיטאות היוקרתיות ביותר.
"זו הסיבה שצריך להרגיע את המשקיעים פה, כי זה יושב להם בראש. אמרתי להם: 'אין לי ספק שאחזור לעבודה תוך חודש מהלידה'. כמנכ"ליות של סטארט-אפים תמצאו את עצמכן במקום שבו תצטרכו להרגיע את המשקיעים. בישראל אין כמעט אישה אחת שמחליטה להישאר עם הילדים לתמיד, ופה זה קורה לרוב הנשים. אני לא מכירה תופעה כמו הנשים היזמיות בארץ".
הפרק השני בסדרה על עמק הסיליקון יפורסם בגיליון הבא.