גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ענקיות הטכנולוגיה: "לפעול עם בנקים ולא להחליף אותם"

גרג באקסטר, מנהל הדיגיטל הגלובלי של סיטי, מאמין שחברות הטכנולוגיה יעדיפו שהטיפול בנושאי ורגולציה יישאר אצל הבנקים, אך הם לחוצים מהאיום הטכנולוגי ■ היקף ההשקעות בתחום הפינטק זינק בחמש שנים פי 5

סיטיבנק, סיטי בנק / רויטרס
סיטיבנק, סיטי בנק / רויטרס

"הבנקים נמצאים היום בלחץ מהאיום הטכנולוגי, וכולם מחפשים איזו טכנולוגיה לקנות ולהטמיע. אולם העובדה שבנק מבצע השקעות רבות בתחום הדיגיטל, עדיין לא הופכת אותו לבנק דיגיטלי", כך אמר גרג באקסטר, מנהל הדיגיטל הגלובלי של סיטי, במפגש העיתונאים השנתי שערכה באחרונה סיטי בלונדון.

"כדי שבנק יעבור מהפיכה דיגיטלית אמיתית, הוא צריך לשנות את ה-DNA של הארגון. לחרוש לעומק, ולהבין מה הלקוח רוצה, ולא סתם לבוא עם כסף ולבצע השקעות ורכישות בתחום". עוד הוסיף באקסטר: "הבנקים צריכים לפתוח יותר את המערכות שלהם לגורמים חיצוניים לצורך קליטת פתרונות ומוצרים, גם במחיר של סיכוני אבטחת מידע, ולכן הגברנו את ההשקעות שלנו בתחום הסייבר".

נושא מרכזי שבו עוסקים הבנקים בעולם (וכמובן גם בישראל) הוא השינויים הדרמטיים בתחום הטכנולוגיה, הנובעים מפריחת ענף הפינטק (סטארט-אפים העוסקים בטכנולוגיה פיננסית). המהפיכה הזו מהווה הזדמנות בעבור הבנקים להתייעל ולחתוך בהוצאותיהם, אך היא גם מהווה איום, שכן חברות הטכנולוגיה עשויות להחליף בעתיד את הבנקים המסורתיים.

"בחנו מה קורה לתעשיות שעברו מהפיכה טכנולוגית, ומצאנו, שחברות שידעו מראש להתאים עצמן לשינויים הפכו בעקבותיה לרווחיות ולחזקות יותר, שכן גם חלק מהמתחרות שלהן נעלמו, וגם מכיוון שהטכנולוגיה מייעלת את התהליכים ומאפשרת לשפר רווחיות", אמר באקסטר.

"הפיננסים בנויים על אמון הציבור"

בשיחה עם "גלובס" העריך באקסטר את גודל האיום האמיתי על הבנקים מכיוונן של ענקיות הטכנולוגיה דוגמת גוגל, פייסבוק ואמזון. "אין ספק שאנחנו מודאגים יותר מתרחיש שענקיות הטכנולוגיה ייכנסו לפעילות פיננסית מאשר סטארט-אפ. בינתיים הסימנים שהם משדרים, זה שהם מעדיפים שיתופי פעולה", הוא אומר.

למה אותן חברות צריכות את שיתוף הפעולה עם הבנקים בהינתן היכולות שלהן?

"לבנקים יש דרישות נזילות, רגולציה, תשתיות, רישוי - אני לא בטוח שחברות טכנולוגיה ירצו לעמוד בכל הדרישות האלה. לשותפות עם הבנקים יש יתרונות. ראינו בעבר חברות תקשורת מנסות להיכנס לתחום הפיננסי, וזה לא התרומם".

הרגולציה מותאמת לעולם הישן. האם היא מעכבת את המהפיכה הדיגיטלית ושומרת על הבנקים מפני האיום?

"תעשיית הפיננסים בנויה על אמון הציבור, ובשביל אמון שכזה חייבים רגולציה. הרגולציה כרגע אמנם מאיטה את תהליך החדשנות, בגלל הסיכונים, אבל בסה"כ אנחנו רואים שהרגולטורים מסתכלים על יותר הזדמנויות להיות חדשנים ולסייע בהחדרת הפינטק".

איך ישראל נתפסת בתחום הפינטק?

"אנחנו בפוזיציית לונג על ישראל בתחום הפינטק (צוחק). מעבדת החדשנות של סיטי נמצאת בישראל, ומצאנו אצלכם הון אנושי איכותי מאוד. כל תחום המובייל והביג דאטה מפותח בישראל. גם בתחום אבטחת המידע, המדינה נחשבת למובילה ולכן גם פיתחנו פעילות שכזה במעבדה שבישראל".

גושפנקא לכשרות

הדגש ששמה סיטי בתחום הפינטק מתבטא גם בניהול ההשקעות. לפעילות הבנק של אזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה יש אנליסט לתחום הפינטק, ג'וש לוין, שאינו מאמין שחברות הטכנולוגיה יחליפו את הבנקים.

"בהתחלה חשבו שהפינטק יביא למהפך ולא יהיו בנקים. היום מסתמן שנראה אבולוציה ולא רבולוציה", אומר לוין ל"גלובס". "חברות הפינטק מבינות שיש להן היכולות הטכנולוגיות, אבל לבנקים יש מאגר לקוחות, והבנה ברגולציה. חברות הפינטק רוצות יותר שיתוף פעולה מאשר להחליף את הבנקים. הן רוצות בנק כמשקיע אצלן כי מבחינתן זה גושפנקא לכשרות, וגם מאפשר להן גישה למאגר אדיר של נתוני לקוחות", הוא אומר.

אז איפה בכל זאת קיים הסיכון לבנקים?

"הסיכון המרכזי לבנקים הוא שהם יהפכו ל'צינור טיפש', כלומר התשתית תישאר אצלם, אבל כל הפעולות הבנקאיות יבוצעו על ידי צד שלישי. לכן הם במירוץ להיות הכי טובים, ולהקים מעבדות, אקסלרטורים וכדומה. אלא שבפועל, הבנקים הם לא ארגונים שמאמצים בקלות חדשנות, ולכן כשהם מקימים מיזמים בתחום, זה מחוץ למשרדי הבנק, עם עובדים אחרים ותרבות ארגונית אחרת".

לוין מספר כי רוב החדשנות כיום מתרכזת בתחום התשלומים. "במובנים אלה אירופה יותר מתקדמת מארה"ב. האתגר הגדול בעולם זה המעבר ממזומן לאמצעי תשלום אלקטרוניים. באירופה וארה"ב כ-50% מהתשלומים הם עדיין במזומן, לעומת 80% בשבדיה", הוא אומר.

למה בשבדיה זה שונה?

"שבדיה התחילה מוקדם בתהליך הפחתת השימוש במזומן. זה גם עניין של תרבות ורגולציה - במקומות שבהם הכלכלה השחורה דומיננטית יותר, קשה לעשות את המעבר ממזומן לאמצעים אלקטרוניים".

איפה הבנקים נמצאים במהפכה הטכנולוגית בתחום התשלומים?

"הבנקים מבינים שזה תחום שעובר שינויים דרמטיים, אבל מבינים שזה בעייתי עבורם לצמוח שם. לכן ראינו שבנקים התחילו למכור את הפעילות הזו, או לעשות שיתופי פעולה באמצעות הקמת חברה משותפת עם חברה בתחום הטכנולוגיה".

אילו עוד שינויים עוברים על הבנקים בעולם בעקבות המהפכה הטכנולוגית?

"אנחנו רואים יותר חדשנות באירופה מאשר בארה"ב. בשבדיה ירד מספר הסניפים בכ-30%-40% מ-2008. הסניפים שנשארו באירופה הם קטנים יותר, והעובדים בסניף נמצאים שם כדי למכור מוצרים רווחיים לבנק, ולא סתם לבצע פעולות כמו הפקדת כסף. בארה"ב, לעומת זאת, המגמה הזו פחות בולטת, ויש יותר מדי סניפים".

הכותבת היתה אורחת של בנק סיטי בלונדון

אנליסט הפינטק של סיטי: רוב החברות בתחום מעדיפות להירכש על ידי הבנקים

תחום הפינטק נמצא בצמיחה מואצת. מנתוני סיטי עולה כי היקף ההשקעות הפרטיות בפינטק זינק בחמש שנים פי 5 לרמה של 19 מיליארד דולר בשנת 2015. אלא שבעוד ההשקעות הפרטיות בצמיחה, לוין מציין שכיום אין הרבה חברות בתחום שנסחרות בבורסה. לדבריו, בתחום התשלומים יש כמה חברות בודדות של חברות הנסחרות באירופה, ובארה"ב מספרן עומד על כ-15 בלבד.

מדוע חברות הפינטק לא יוצאות להנפקות, למרות ההייפ?

ג'וש לוין: "נראה שזה עדיין מוקדם. רובן עדיין ברמת סטארט-אפ. יש חברות שמעדיפות להראות קודם שיש להן מוצר לפני שהן הולכות להנפקה, ואחרות מעדיפות להירכש ע"י גופים גדולים. את פייסבוק, למשל, לא היה מי שיקנה בזמנו, אבל לחברות הפינטק יש הרבה רוכשים פוטנציאליים ובראשם הבנקים, והן מעדיפות את המסלול הזה מאשר לצאת להנפקה ולהפוך לפומביות".

מה צפוי בתחום בשנה הבאה?

" נראה שהיה קצת הייפ מוגבר סביב התחום, והטון לגבי המהפיכה נרגע קצת. כך למשל, השנה דובר הרבה על טכנולוגיית בלוקצ'יין (בלוקים טכנולוגיים המאפשרים פעילות עסקית כגון מסחר במטבעות ללא התערבות של אדם - ע.א), אבל עכשיו מבינים שהציפיות היו גבוהות מדי, ושהשימוש הטכנולוגיה הזו יהיה בצורה מוגבלת.

"בתחום הלוואות ה-P2P (הלוואות ישירות בין אנשים ללא תיווך הבנקים - ע.א), נראה כי המודל של החברות מאתגר למדי, ולטעמי הוא עובד בעיקר בסביבת ריבית נמוכה. כשהריבית תעלה, נראה יותר מקרים של דיפולט, ואז אולי נראה גם יותר רגולציה על החברות בתחום. אני מעריך שבשנה הבאה התחום יהיה ממוקד יותר, ונראה יותר התמקדות בנושאים כמו זיהוי דיגיטלי ואבטחת מידע".

עוד כתבות

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה