גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה קורה לרוכשים פוטנציאליים כשגם ראש המועצה בין הרוכשים

יזמי התוכנית בפרויקט הצמוד: "רוכשים פוטנציאליים 'הוברחו' ע"י נציגי המועצה, שהבהירה כי הפיתוח יחל רק בעוד שנים רבות" ■ ראש המועצה, אבי הררי: "היועמ"ש של המועצה מאשרת כי ראש המועצה אינו מצוי בניגוד עניינים"

אבי הררי / צילום: נמרוד גליקמן
אבי הררי / צילום: נמרוד גליקמן

האם אבי הררי, ראש המועצה המקומית אבן יהודה מסיעת הליכוד, מעכב מסיבות שאינן ענייניות את הליכי הפיתוח באחת מחטיבות הקרקע האטרקטיביות ביותר ביישוב: תוכנית המכונה 267, על שטח של כ-160 דונם, ליד בית הספר האמריקאי וסמוך לדרך רבין המובילה לכביש 553?

הררי הודף בתקיפות את הטענות הללו. אבל העובדה היא, שאף על פי שהתוכנית אושרה בוועדה המחוזית מחוז מרכז בתאריך 15 ביוני 2008, ואושרה ופורסמה למתן תוקף ביום 24 בספטמבר 2009 - אחרי 15 שנים בהן קודמו ההליכים התכנוניים, ואין סימן לעבודות הכנת הקרקע.

ב-4 באפריל, בכנס של שיתוף ציבור בעלי הקרקע במתחם 267, נשאל הררי מדוע הוא מעכב את הפיתוח בשטח, ולדברי כמה נוכחים הוא הסתער על השואל בצעקות: "אני מכיר אותך... אני לא אפתח.. השאלה הבאה". בפגישה נוספת בלשכתו עם קבוצת הרוכשים הציג הררי בפניהם את מה שהגדיר כמחסור תקציבי לפיתוח השטח.

בין היזמים ובעלי הקרקע לבין המועצה המקומית והוועדה המרחבית שרונים, בראשות דורון אוזן, יש ויכוח בענין היטלי השבחה. לא לגבי גובה החיוב אלא לגבי מועד התשלום ושאלת הריבית. רוכשי הזכויות גם מודאגים מייקור הצפוי בהיטלי הפיתוח שיידרשו על ידי המועצה המקומית.

האם הסיבה לעיכובים הללו, כפי שחושדים בעלי קרקע בתוכנית 267, קשורה לעובדה, שראש המועצה הררי הוא בעל עניין בקרקע צמודה באבן יהודה, שגם עליה מקודמת תוכנית בנייה?

ראש המועצה הוא יזם וגם בעל קרקע

על הקרקע בתוכנית 267 אמורה לקום שכונת מגורים חדשה, ובה זכויות בנייה ל-432 יח"ד, חלקן צמודי קרקע, חלקן בתים נמוכים עם דירות גן-גג, וחלקן בניינים מדורגים. את הגשת התוכנית והניסיונות ליישם אותה מובילה חברת חמ-אל השקעות ואיתה עוד מספר חברות, המחזיקות יחד כ-60% מזכויות הבנייה בקרקע. הצפיפות בתוכנית זו היא 4.5 יח"ד לדונם.

מאות רוכשי זכויות עוקבים אחרי הליכי הפרויקט בעיניים כלות. חלקם מבוגרים שרוצים לצאת מהווילות באבן יהודה אבל להישאר ביישוב בדירות קטנות. חלקם היו זוגות צעירים כשרכשו את הזכויות בקרקע וכבר הגיעו לגיל העמידה. הרשתות החברתיות מלאות בתסכול ובתמיהה.

בצמוד לפרויקט 267, על שטח של 350 דונם, מקודמת תוכנית המכונה "שכונת הפארק", הידועה כתוכנית 374. מדובר בתוכנית ל-1,232 יח"ד מסוגים שונים, בצפיפות ממוצעת של 8 יח"ד לדונם. התוכנית אושרה בוועדה המחוזית מרכז בתאריך 9.10.14.

במסמכי התב"ע של "שכונת הפארק" יש רשימה של יזמי ומגישי התוכנית. אחד השמות ברשימה הוא של אבי הררי.

ראש המועצה הררי מופיע גם ברשימת בעלי העניין בפרויקט. הררי הוא הבעלים של חלקה בת דונם (חלקה מספר 40) במתחם ובן משפחה נוסף הוא בעליו של חצי דונם נוסף. הררי רכש מחצית מהחלקה שלו בשנת 2011 ואת המחצית השנייה הוא רכש בשנת 2013. הרכישות בוצעו כשהררי היה סגן ראש מועצת אבן יהודה.

נוצר מצב שבו ראש המועצה המקומית הוא היוזם ובעל ענין אישי בפרויקט נדל"ן בתחום המועצה שלו, פרויקט שבצמוד אליו מצוי פרויקט אחר, בשל לגמרי מבחינה תכנונית אבל מעוכב בנסיבות שמעוררות תמיהות בין רוכשי הזכויות בפרויקט. רוכשי הקרקע בפרויקט 267 חוששים מהמגמה באבן יהודה של הסתייגות מגידול מסיבי של היישוב, ורוצים להקדים ככל האפשר את הפרויקט שלהם מול פרויקטים אחרים המתוכננים בו.

מצב זה מעורר שאלות לא פשוטות על אפשרויות של ניגודי עניינים בין שני הפרוייקטים, ואיך צריך לנהוג ראש המועצה.

מה שברור ללא שום שאלות הוא, שהררי מנוע מלעסוק בכל אספקט של פרויקט 374 "שכונת הפארק", בו יש לו אישית זכויות ל-8 יחידות דיור ויחד עם בן משפחה נוסף זכויות ל-12 יח"ד. גורמים משפטיים העוסקים בבעייתיות של ניגודי עניינים מציגים לאור עובדות אלה את השאלה, האם ראוי היה שהררי יימנע מטיפול כלשהו גם בתוכנית הצמודה והוותיקה יותר, 267, והאם מעורבותו עלולה להיחשב כפעולה בניגוד עניינים?

אירוע מוזר קשור לסיגל הררי, בתו של ראש המועצה אבי הררי, אשר התחייבה לרכוש חלק מהמגרש האחרון של קבוצת רוכשים בפרויקט 267, כאשר המועצה והיזמים היו במו"מ לקראת הסכם. ברגע האחרון העבירה בתו של הררי הודעה SMS, כי היא אינה מוכנה להיכנס לעסקה, בזו הלשון: "בוקר טוב, אני לא מגיעה לחתום עד שהמועצה ושרונים יחתמו על ההסכמים מול חממי (המוביל בקבוצה של פרויקט 267 - מ"ל). יום טוב".

"יפעל על פי הדין"

יו"ר המועצה אבי הררי אמר כי הוא נמנע מעיסוק בתוכנית 374, בה יש לו ולבן משפחתו עניין אישי. בתגובה לשאלה על חשש לניגוד עניינים נמסר מהוועדה המקומית אבן יהודה:

"הטענה שראש המועצה, מר אבי הררי, מצוי בניגוד עניינים בכל הקשור לתוכנית 267 משוללת כל יסוד ואף עולה כדי לשון הרע, על כל המשתמע מכך.

"יצוין, כי בעקבות פנייתך, ראש המועצה נועץ עם היועמ"ש של המועצה, המאשרת כי ראש המועצה אינו מצוי בניגוד עניינים בתוכנית 267.

"לגופו של עניין, אבן יהודה נמצאת בתנופת פיתוח ובנייה. בתחומי היישוב קיימות מספר תוכניות תקפות המאפשרות בנייה בכפוף לביצוע פיתוח, אחת מהן היא תוכנית 267. יצויין כי תוכנית 374 אפילו לא נמצאת בסטטוס זה, מכיוון שעדיין לא בוצע לגביה איחוד וחלוקה והקצאת מגרשים.

לראש המועצה, מר אבי הררי ובני משפחתו אכן יש זכויות במקרקעין בשטח של 1.5 דונם, הכלולים בתוכנית 374 שחלה על 350 דונם ומיועדת לבנייה של 1,240 יח' דיור.

"תוכנית 267 אכן סמוכה פיסית לתוכנית 374, אך מעבר לסמיכות הפיסית אין קשר תכנוני בין שתי התוכניות, אין קשר בין פיתוח תוכנית 267 לבין תוכנית 374.

"יודגש כי ראש המועצה, יפעל על פי כל דין ויימנע מלהימצא בניגוד עניינים בנוגע לתוכנית 374 בה יש לו זכויות מקרקעין, כאמור.

"דווקא בשל העובדה שראש המועצה מקפיד בקלה כבחמורה בכל הקשור לניגוד עניינים, לא איפשר לבתו, אשר התעניינה ברכישת מגרש במתחם 267, לרכוש קרקע במתחם, בגלל העובדה שמתנהל משא ומתן בין היזם למועצה.

"ניסיון זה להטיל דופי בראש המועצה מהווה חולייה נוספת בניסיונות בלתי לגיטימים של בעלי עניין בקרקע לכפות על המועצה לקדם את פיתוח תוכנית 267, שלא על פי סדר קדימויות יישובי ומבלי שיהיה למועצה ביסוס כלכלי לביצוע הפיתוח האמור".

"הדרישה לא כדין"

יזמי תוכנית 267, חברת חמ-אל, מסרו את התגובה הבאה:

"תוכנית 267/א לבניית 432 יח"ד, שטחי מסחר וכ-10,000 מ"ר שטחי ציבור באבן יהודה קיבלה תוקף בספטמבר 2009 לאחר הליכי תכנון שארכו כ-15 שנה. על פי תקנון התוכנית, תנאי להוצאת היתרי בנייה בשטחה היה אישור תוכנית פיתוח למתחם (157.5 דונם). בסמוך לאישור התוכנית ביקשו יזמיה לקדם אישור תוכניות פיתוח האמורות.

"לאחר כשנתיים בו נוהל מו"מ עם המועצה המקומית בעניין, ולאחר שנראה ליזמים כי תוכניות הפיתוח המבוקשות לא יקודמו בידי המועצה, הגישו היזמים עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בה ביקשו לאכוף הכנת תוכניות פיתוח, כדי שיהיה ניתן להוציא לפועל את התוכנית.

"בבירור בבית המשפט המחוזי טענה המועצה, כי חוקי העזר הקובעים את גובה אגרות הפיתוח וההיטלים המוניציפליים שבתוקף באותה העת אינם מעודכנים, וביקשה ליזום הליכים לקביעת תעריפים גבוהים יותר, והתחייבה בפני בית המשפט שעם אישור חוקי העזר החדשים תפנה המועצה לתכנון וביצוע הפיתוח בתחום התכנית. בהסתמך על התחייבות זו של המועצה, נמחקה העתירה.

"בתחילת שנת 2013 אושרו חוקי עזר חדשים בתעריפים מעודכנים כפי שביקשה המועצה. בהמשך חוקקו חוקי עזר המוסיפים אגרות ביחס לשצ"פים ולבניית מבני ציבור.

"לאחר אישור חוקי העזר קיבלה המועצה החלטה על הקצבת תב"ר (תקציב בלתי רגיל) לתכנון הפיתוח בתחום התוכנית, אך בפועל לא פעלה לממש את החלטתה. לפי דרישת המועצה הקדימו יזמי התוכנית תשלומי אגרות פיתוח בסך 164 אלף שקל והיטלי מים וביוב ששולמו לתאגיד המים בסכום העולה מיליון שקל, למרות שלא היו חייבים על פי הדין להקדים תשלומים אלה. אלא שגם הקדמת תשלומים אלו לא הביאה להשלמת תוכניות הפיתוח ולאישורן, כך שניתן להוציא לפועל את התוכנית ולקבל היתרי בנייה ליחידות הדיור שבתחומה.

"במו"מ שהתנהלו בין המועצה ויזמי התוכנית במשך השנים דרשה המועצה מהיזמים לשלם את מלוא אגרות הפיתוח על הקרקע - חלקם של היזמים ברכיב זה הוא כ-8 מיליון שקל - והיזמים התחייבו והסכימו לשלמן לאלתר.

"אלא שהמועצה לא הסתפקה בכך אלא דרשה מהיזמים, בנוסף, להקדים ולשלם את מלוא היטלי ההשבחה החלים על חלקם של יזמי התוכנית (סכום של כ-50 מליון שקל) כתנאי מוקדם לסיום התכנון ולביצוע תוכניות הפיתוח, ביודעה כי דרישה זו אינה כדין ומועלית על ידה ללא סמכות. על אף זאת, יזמי התוכנית הסכימו להקדים את תשלומי היטלי השבחה בהסדרי תשלום לאורך תקופת ביצוע עבודות הפיתוח. וזאת מבלי להתנותם בהוצאת היתרי בנייה או בקיום עסקאות מכר, כפי שקבוע בחוק.

"יזמי התוכנית ביקשו לשווק חלק מהמגרשים שבידיהם ולמכרם - מעשה המחייב תשלומי היטלי השבחה - אך רוכשים פוטנציאליים שפנו לברר עם הגורמים המוסמכים במועצה את לוחות הזמנים להוצאה לפועל של התכנית, 'הוברחו' על ידי נציגי המועצה, שהפיתוח יחל רק בעוד שנים רבות !

"בשנתיים האחרונות נוהל שוב מו"מ בין היזמים לבין המועצה לקביעת מתווה לקידום אישור תוכניות הפיתוח והביצוע , ללא הועיל. בחצי השנה האחרונה ניסו יזמי התוכנית לערב את יו"ר הוועדה המרחבית שרונים בעניין, ולפני כחודשיים נתכנסה פגישה ראשונה בעינין, ופגישה שנייה שנועדה להתקיים ב- 7.11.16 לא נתקיימה ונדחתה ל- 14.12.16".

עד כאן תגובת היזמים.

"העיכוב - בגלל התנהלות היזם"

על טענת היזמים והרוכשים של תוכנית 267 על עיכובים שנויים במחלוקת בפיתוח, הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה שרונים והמועצה המקומית אבן יהודה מסרו תגובה משותפת:

"קיבלנו את פנייתך והופתענו ממנה, שכן בסמוך לכניסתו של יו"ר הוועדה החדש, דורון אוזן, בחודש מארס 2016, על פי בקשת המועצה, התקיימה פגישה בשרונים, בכוונה לקדם את פיתוח המתחם שעל פי הטענה מתעכב. להבנתנו, העיכוב דווקא נעוץ בהתנהלות היזם והליכים שהוא נקט. גם כיום, היזם נמצא בהליך ערר כנגד הוועדה לתכנון ובנייה שרונים בקשר לריביות בגין היטל ההשבחה.

"הובהר ליזמים פעמים רבות שבשלב זה אין למועצה תקציב לביצוע הפיתוח במתחם תוכנית 267א', וכי מחובתה לפעול באחריות תקציבית ולא להיכנס לגירעונות. שרונים מבינה את עמדת המועצה, שלא ניתן לפתח מתחם ללא מקורות לכך.

"המועצה המקומית אבן יהודה אפשרה ליזמים להקדים את תשלומי היטלי הפיתוח והיטלי ההשבחה במלואם, כדי שהמועצה תוכל לוודא כי קיים מלוא התקציב הדרוש לביצוע הפיתוח בתחום התוכנית. נושא זה עודנו מצוי בדיונים בין הצדדים.

"נציין כי, התקיימה ישיבה בעניין זה במשרדי הוועדה בחודש ספטמבר בנוכחות יו"ר הועדה והצוות המקצועי, נציגי המועצה והיזמים. נציין שאף נקבעה פגישת המשך נוספת עם היזמים לאמצע חודש דצמבר. עוד נציין כי נושא היטל ההשבחה, ממילא מצוי כעת בהליך משפטי שהוגש מטעם היזמים.

"הפגישות בוועדה עם היזמים וכן בעלי זכויות במתחם נעשו, הן בתיאום מראש לבקשתם והן בזמני קבלת קהל במשך כל התקופה, באופן רציף. הפונים קיבלו את מלוא המענה, והמצב לעיל הוסבר להם פעמים רבות, אך משום מה הם בחרו להסתיר זאת כשפנו אליכם, כנראה כדי לייצר כותרות.

"יו"ר הועדה יחד עם צוות עובדי הועדה עושים מאמצים רבים בקידום הוצאת היתרי בנייה, ולראיה הוצאו כ-3,000 היתרים ליח"ד בשנה זו וישנן עוד אלפי יח"ד בשלבי תכנון, לרבות ה הכפלת מספר ישיבות המליאה בשנה, מתן מענה מקצועי לפונים הן באופן כללי והן בנושא פניות בעלי זכויות במתחם 267א'. על כן אין בידינו לקבל את הטענה בדבר 'דרישות בלתי סבירות', 'דחיות בלתי פוסקות' ו'סירוב מגמתי להטות אוזן לציבור בעלי הקרקעות'. כפי שציינו לעיל, תיאור זה מצד בעלי קרקעות ובעלי זכויות לדירות במתחם 267 חוטא במאוד למציאות".

עוד כתבות

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה עשה היסטוריה כאשר נבחר למשחק האולסטאר היוקרתי של ה-NBA, אך השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, ששובר כל תקרת זכוכית אפשרית

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

נקמה במיליון שקל: המספרים מאחורי ״את מי אתה סוחט היום״

בשלטי חוצות שהוצבו בימים האחרונים באיילון ובמקומות נוספים נכתב: "צביקה נווה, את מי אתה סוחט היום?" ● מאחורי הקמפיין האגרסיבי עומד איש העסקים אלכס סקלר, שבימים אלה מנהל מאבק משפטי מול גרושתו - שהיא כיום אשתו של צביקה נווה, חוקר פרטי ובעלי חברת המודיעין העסקי CGI

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

המס על קרקעות פנויות מתקדם לאישור: מי ישלם ולמה זה עלול להיות בעייתי

מס הרכוש על קרקעות פנויות כלול בחוק ההסדרים לתקציב 2026 ● האם היזמים שקנו לאחרונה קרקעות במכרזי המדינה הגדולים יצטרכו לשלם מיליונים לרשות המסים? ● גלובס עושה סדר

טראמפ וחמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

אסטרטגיית הלחץ המקסימלי של טראמפ שדוחקת את טהרן לשולחן המו"מ

עגינת המשחתת בנמל אילת וריכוז הכוחות האמריקאיים במרחב מעוררים דריכות במערכת הביטחון ● המומחים חלוקים אם זו "דיפלומטיית ספינות תותחים" שנועדה לכפות הסכם או הכנה למבצע רב־זירתי ● וגם: מה הסיכוי שתקיפה בטהרן תוביל להסלמה אזורית?

מושגים לאזרחות מיודעת. היטל השבחה / צילום: Shutterstock

היטל השבחה ומס שבח: מה ההבדלים ביניהם?

לאחרונה ביהמ"ש העליון פרסם מספר פסיקות הנוגעות להיטל השבחה ● באילו מקרים יש לשלם אותו, וכמה כסף הוא מכניס לרשויות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ניידת שידור של גלי צה''ל / צילום: עינת לברון

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגירת גלי צה"ל

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגור את התחנה הצבאית ● המשמעות היא שכעת הממשלה צריכה לנמק מדוע לא תבוטל סגירת גלי צה"ל ולהצדיק את חוקיות המהלך ● עוד נקבע כי תשובת המדינה צריכה להתקבל עד 15 במרץ

עידן מועלם / צילום: תמר מצפי

נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי עידן מועלם למ"מ מנכ"ל רמ"י

מינויו של מועלם אושר לאחר שראש הממשלה ושר השיכון לא רצו למנות לתפקיד בכירים ברמ"י ● המינוי יהיה במשרה חלקית וללא שכר לתקופה של 3 חודשים, אך לא מן הנמנע שיוארך

סניף של רשת מקדונלד’ס / צילום: Shutterstock

גם מקדונלד'ס מעלה מחירים: כמה תשלמו על ארוחת ביג מק?

רשת המזון המהיר הודיעה על העלאת מחירים במוצרי הדגל ובארוחות הקלאסיות, בהמשך לגל ההתייקרויות במשק ● ארוחת הילדים במקדונלד'ס תעלה מעתה 32 שקל במקום 31, הביג מק המסורתי יעלה ב15% מ־20 ל־23 שקל, והמק רויאל יעלה מ־36 ל־40 שקל

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? / צילום: Shutterstock

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

הבורסה בת"א הניבה תשואה של שנה שלמה בחודש הראשון של 2026 - 10%, וסיפקה רוח גבית לחוסכים בגמל ובהשתלמות, בהמשך לשנה קודמת "משוגעת" ● היסטורית נמצא כי ינואר חזק מוביל בדרך־כלל לשנה חיובית בתשואות ● עוד חודש מאכזב לחוסכים במסלולי S&P 500

ד''ר פרוסטינג

נונו מימי ברכישה נוספת: קנתה את קונדיטוריית הבוטיק ד"ר פרוסטינג

הקבוצה, בראשות איש העסקים דובב לוינסון, רכשה כבר לפני חודשיים 80% מהשליטה בקונדיטוריה תל אביבית בשם ד"ר פרוסטינג לפי שווי של 1.6 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

"גיליתי שאני כבר לא הבעלים": הסיפור על הקבלן שגנבו ממנו את החברה

הקבלן אפי פריס נקלע לסאגה שלא תיאמן, במהלכה גילה כי מניות החברה שלו הועברו לזרים והפכו לכלי להפצת חשבוניות פיקטיביות במיליונים ● בראיון לגלובס הוא משחזר את המצוד העצמאי אחר ה"קופים" ואת המאבק המשפטי לעצירת הקריסה של עסקת נדל"ן גדולה

עו”ד שלמה (מומי) למברגר / צילום: אסף רחמים

עו"ד שלמה למברגר מצטרף כשותף למשרד בלטר, גוט, אלוני ושות’

לאחר שמונה שנים כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, שנודע בניהול תיקים מתוקשרים ומורכבים, יוביל במשרד בלטר, גוט, אלוני ושות' את תחום הרגולציה ועבירות צווארון לבן

אלי מיזרוח, מנכ''ל סילבר קסטל / צילום: אלי כהן

רגולציה איטית וביקוש נמוך: מה קרה להבטחת הקריפטו של ת"א

סילבר קסטל נכנסה לבורסה כחברת ההשקעות הראשונה בנכסים דיגיטליים, עם הבטחות גדולות ונבחרת של כוכבי שוק מאחוריה ● אלא שכעת, לאחר שמחקה 99% משוויה, היא נמכרת לבית ההשקעות אי.בי.אי, שישקיע בה 10 מיליון שקל וינסה לרתום את הפלטפורמה שפיתחה לעסקיו

קמפוס וויקס בגלילות. ''העובדים יגיעו ברכב'' / צילום: איל יצהר

החזרה למשרד והמספרים שמאחוריה: כך נראית וויקס בתחילת 2026

לצד החזרה לשבוע עבודה מלא במשרד, נתוני חברת אתוסיה חושפים זינוק בשיעור העובדים הבוחנים חלופות בחוץ ● במקביל, מספר המשרות הפתוחות נחתך בחצי

יאיר רביבו, ראש עיריית לוד / צילום: יח''צ משה אלדן

ראש העיר לוד לא אהב את הסרטון הסאטירי, עכשיו הוא מאיים לתבוע

יוצר התוכן דן פונדק פרסם סרטון סאטירי בו הוא מגיע ללוד ומתאר באופן הומוריסטי את "פינות הנופש" בעיר ● בתגובה, ראש עיריית לוד יאיר רביבו שלח לפונדק מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בטענה כי הציג את לוד "באופן חד-צדדי, פוגעני ומעוות" וגרם לה נזק תדמיתי ● מה הסיכויים של תביעה כזו להתקבל?

מפעל רב בריח באשקלון / צילום: יח''צ

תמורת 97 מיליון שקל: רב בריח מוכרת 30% מהמפעל באשקלון למגדל

רב בריח מוכרת את חלקה בקרקע המפעל למגדל בעסקת מכירה וחכירה בחזרה ● לאחר הרכישה, מגדל תחזיק לאחר הרכישה בבעלות המלאה במתחם, ורב בריח תשכור אותו ממנה לתקופה של כ-25 שנה

מלניה טראמפ בהשקת הסרט התיעודי / צילום: ap, Jose Luis Magana

איך הסרט השנוי במחלוקת של מלניה טראמפ שבר שיא של עשור?

הסרט התיעודי של מלניה טראמפ נחשב ליקר ביותר מסוגו עם השקעה של יותר מ-70 מיליון דולר מצד אמזון ●  למרות שהרשתות החברתיות הגחיכו אותו, בפועל הוא הציג את נתוני הפתיחה הטובים ביותר בעשור האחרון לז'אנר

"יותר ויותר אנטי-ישראלית": המדינה שמתרחקת מנורמליזציה עם ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השפעתה של סין במזרח התיכון נמצאת בשפל, התקשורת הסעודית מאותת כי הסיכויים לנורמליזציה עם ישראל הולכים ומתמעטים, וג'ימיני של גוגל נקשר לפעילות ביטחונית בעזה • כותרות העיתונים בעולם

הדמייה של רובע ריבל / צילום: 3dvision

תמורת 620 מיליון שקל: קרסו נדל"ן במו"מ עם כלל ביטוח למכירת 49% מרובע ריב"ל בתל אביב

לגלובס נודע כי המו"מ מתנהל מול חברת כלל ביטוח ופיננסים ● המתחם בשטח 14 דונם בדרום תל אביב כולל שלושה מגדלים, 410 דירות ושטחי מסחר ומלונאות ● שווי הפרויקט לאחר השלמתו מוערך בכ־4 מיליארד שקל ● לפי ההערכות, צפי לקבלת היתר והתחלת עבודות - ברבעון אחרון של 2026

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הכסף נשחק, השכר מתייקר: צניחת הדולר מאיימת על ענף ההייטק הישראלי

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל