גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה קורה לרוכשים פוטנציאליים כשגם ראש המועצה בין הרוכשים

יזמי התוכנית בפרויקט הצמוד: "רוכשים פוטנציאליים 'הוברחו' ע"י נציגי המועצה, שהבהירה כי הפיתוח יחל רק בעוד שנים רבות" ■ ראש המועצה, אבי הררי: "היועמ"ש של המועצה מאשרת כי ראש המועצה אינו מצוי בניגוד עניינים"

אבי הררי / צילום: נמרוד גליקמן
אבי הררי / צילום: נמרוד גליקמן

האם אבי הררי, ראש המועצה המקומית אבן יהודה מסיעת הליכוד, מעכב מסיבות שאינן ענייניות את הליכי הפיתוח באחת מחטיבות הקרקע האטרקטיביות ביותר ביישוב: תוכנית המכונה 267, על שטח של כ-160 דונם, ליד בית הספר האמריקאי וסמוך לדרך רבין המובילה לכביש 553?

הררי הודף בתקיפות את הטענות הללו. אבל העובדה היא, שאף על פי שהתוכנית אושרה בוועדה המחוזית מחוז מרכז בתאריך 15 ביוני 2008, ואושרה ופורסמה למתן תוקף ביום 24 בספטמבר 2009 - אחרי 15 שנים בהן קודמו ההליכים התכנוניים, ואין סימן לעבודות הכנת הקרקע.

ב-4 באפריל, בכנס של שיתוף ציבור בעלי הקרקע במתחם 267, נשאל הררי מדוע הוא מעכב את הפיתוח בשטח, ולדברי כמה נוכחים הוא הסתער על השואל בצעקות: "אני מכיר אותך... אני לא אפתח.. השאלה הבאה". בפגישה נוספת בלשכתו עם קבוצת הרוכשים הציג הררי בפניהם את מה שהגדיר כמחסור תקציבי לפיתוח השטח.

בין היזמים ובעלי הקרקע לבין המועצה המקומית והוועדה המרחבית שרונים, בראשות דורון אוזן, יש ויכוח בענין היטלי השבחה. לא לגבי גובה החיוב אלא לגבי מועד התשלום ושאלת הריבית. רוכשי הזכויות גם מודאגים מייקור הצפוי בהיטלי הפיתוח שיידרשו על ידי המועצה המקומית.

האם הסיבה לעיכובים הללו, כפי שחושדים בעלי קרקע בתוכנית 267, קשורה לעובדה, שראש המועצה הררי הוא בעל עניין בקרקע צמודה באבן יהודה, שגם עליה מקודמת תוכנית בנייה?

ראש המועצה הוא יזם וגם בעל קרקע

על הקרקע בתוכנית 267 אמורה לקום שכונת מגורים חדשה, ובה זכויות בנייה ל-432 יח"ד, חלקן צמודי קרקע, חלקן בתים נמוכים עם דירות גן-גג, וחלקן בניינים מדורגים. את הגשת התוכנית והניסיונות ליישם אותה מובילה חברת חמ-אל השקעות ואיתה עוד מספר חברות, המחזיקות יחד כ-60% מזכויות הבנייה בקרקע. הצפיפות בתוכנית זו היא 4.5 יח"ד לדונם.

מאות רוכשי זכויות עוקבים אחרי הליכי הפרויקט בעיניים כלות. חלקם מבוגרים שרוצים לצאת מהווילות באבן יהודה אבל להישאר ביישוב בדירות קטנות. חלקם היו זוגות צעירים כשרכשו את הזכויות בקרקע וכבר הגיעו לגיל העמידה. הרשתות החברתיות מלאות בתסכול ובתמיהה.

בצמוד לפרויקט 267, על שטח של 350 דונם, מקודמת תוכנית המכונה "שכונת הפארק", הידועה כתוכנית 374. מדובר בתוכנית ל-1,232 יח"ד מסוגים שונים, בצפיפות ממוצעת של 8 יח"ד לדונם. התוכנית אושרה בוועדה המחוזית מרכז בתאריך 9.10.14.

במסמכי התב"ע של "שכונת הפארק" יש רשימה של יזמי ומגישי התוכנית. אחד השמות ברשימה הוא של אבי הררי.

ראש המועצה הררי מופיע גם ברשימת בעלי העניין בפרויקט. הררי הוא הבעלים של חלקה בת דונם (חלקה מספר 40) במתחם ובן משפחה נוסף הוא בעליו של חצי דונם נוסף. הררי רכש מחצית מהחלקה שלו בשנת 2011 ואת המחצית השנייה הוא רכש בשנת 2013. הרכישות בוצעו כשהררי היה סגן ראש מועצת אבן יהודה.

נוצר מצב שבו ראש המועצה המקומית הוא היוזם ובעל ענין אישי בפרויקט נדל"ן בתחום המועצה שלו, פרויקט שבצמוד אליו מצוי פרויקט אחר, בשל לגמרי מבחינה תכנונית אבל מעוכב בנסיבות שמעוררות תמיהות בין רוכשי הזכויות בפרויקט. רוכשי הקרקע בפרויקט 267 חוששים מהמגמה באבן יהודה של הסתייגות מגידול מסיבי של היישוב, ורוצים להקדים ככל האפשר את הפרויקט שלהם מול פרויקטים אחרים המתוכננים בו.

מצב זה מעורר שאלות לא פשוטות על אפשרויות של ניגודי עניינים בין שני הפרוייקטים, ואיך צריך לנהוג ראש המועצה.

מה שברור ללא שום שאלות הוא, שהררי מנוע מלעסוק בכל אספקט של פרויקט 374 "שכונת הפארק", בו יש לו אישית זכויות ל-8 יחידות דיור ויחד עם בן משפחה נוסף זכויות ל-12 יח"ד. גורמים משפטיים העוסקים בבעייתיות של ניגודי עניינים מציגים לאור עובדות אלה את השאלה, האם ראוי היה שהררי יימנע מטיפול כלשהו גם בתוכנית הצמודה והוותיקה יותר, 267, והאם מעורבותו עלולה להיחשב כפעולה בניגוד עניינים?

אירוע מוזר קשור לסיגל הררי, בתו של ראש המועצה אבי הררי, אשר התחייבה לרכוש חלק מהמגרש האחרון של קבוצת רוכשים בפרויקט 267, כאשר המועצה והיזמים היו במו"מ לקראת הסכם. ברגע האחרון העבירה בתו של הררי הודעה SMS, כי היא אינה מוכנה להיכנס לעסקה, בזו הלשון: "בוקר טוב, אני לא מגיעה לחתום עד שהמועצה ושרונים יחתמו על ההסכמים מול חממי (המוביל בקבוצה של פרויקט 267 - מ"ל). יום טוב".

"יפעל על פי הדין"

יו"ר המועצה אבי הררי אמר כי הוא נמנע מעיסוק בתוכנית 374, בה יש לו ולבן משפחתו עניין אישי. בתגובה לשאלה על חשש לניגוד עניינים נמסר מהוועדה המקומית אבן יהודה:

"הטענה שראש המועצה, מר אבי הררי, מצוי בניגוד עניינים בכל הקשור לתוכנית 267 משוללת כל יסוד ואף עולה כדי לשון הרע, על כל המשתמע מכך.

"יצוין, כי בעקבות פנייתך, ראש המועצה נועץ עם היועמ"ש של המועצה, המאשרת כי ראש המועצה אינו מצוי בניגוד עניינים בתוכנית 267.

"לגופו של עניין, אבן יהודה נמצאת בתנופת פיתוח ובנייה. בתחומי היישוב קיימות מספר תוכניות תקפות המאפשרות בנייה בכפוף לביצוע פיתוח, אחת מהן היא תוכנית 267. יצויין כי תוכנית 374 אפילו לא נמצאת בסטטוס זה, מכיוון שעדיין לא בוצע לגביה איחוד וחלוקה והקצאת מגרשים.

לראש המועצה, מר אבי הררי ובני משפחתו אכן יש זכויות במקרקעין בשטח של 1.5 דונם, הכלולים בתוכנית 374 שחלה על 350 דונם ומיועדת לבנייה של 1,240 יח' דיור.

"תוכנית 267 אכן סמוכה פיסית לתוכנית 374, אך מעבר לסמיכות הפיסית אין קשר תכנוני בין שתי התוכניות, אין קשר בין פיתוח תוכנית 267 לבין תוכנית 374.

"יודגש כי ראש המועצה, יפעל על פי כל דין ויימנע מלהימצא בניגוד עניינים בנוגע לתוכנית 374 בה יש לו זכויות מקרקעין, כאמור.

"דווקא בשל העובדה שראש המועצה מקפיד בקלה כבחמורה בכל הקשור לניגוד עניינים, לא איפשר לבתו, אשר התעניינה ברכישת מגרש במתחם 267, לרכוש קרקע במתחם, בגלל העובדה שמתנהל משא ומתן בין היזם למועצה.

"ניסיון זה להטיל דופי בראש המועצה מהווה חולייה נוספת בניסיונות בלתי לגיטימים של בעלי עניין בקרקע לכפות על המועצה לקדם את פיתוח תוכנית 267, שלא על פי סדר קדימויות יישובי ומבלי שיהיה למועצה ביסוס כלכלי לביצוע הפיתוח האמור".

"הדרישה לא כדין"

יזמי תוכנית 267, חברת חמ-אל, מסרו את התגובה הבאה:

"תוכנית 267/א לבניית 432 יח"ד, שטחי מסחר וכ-10,000 מ"ר שטחי ציבור באבן יהודה קיבלה תוקף בספטמבר 2009 לאחר הליכי תכנון שארכו כ-15 שנה. על פי תקנון התוכנית, תנאי להוצאת היתרי בנייה בשטחה היה אישור תוכנית פיתוח למתחם (157.5 דונם). בסמוך לאישור התוכנית ביקשו יזמיה לקדם אישור תוכניות פיתוח האמורות.

"לאחר כשנתיים בו נוהל מו"מ עם המועצה המקומית בעניין, ולאחר שנראה ליזמים כי תוכניות הפיתוח המבוקשות לא יקודמו בידי המועצה, הגישו היזמים עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בה ביקשו לאכוף הכנת תוכניות פיתוח, כדי שיהיה ניתן להוציא לפועל את התוכנית.

"בבירור בבית המשפט המחוזי טענה המועצה, כי חוקי העזר הקובעים את גובה אגרות הפיתוח וההיטלים המוניציפליים שבתוקף באותה העת אינם מעודכנים, וביקשה ליזום הליכים לקביעת תעריפים גבוהים יותר, והתחייבה בפני בית המשפט שעם אישור חוקי העזר החדשים תפנה המועצה לתכנון וביצוע הפיתוח בתחום התכנית. בהסתמך על התחייבות זו של המועצה, נמחקה העתירה.

"בתחילת שנת 2013 אושרו חוקי עזר חדשים בתעריפים מעודכנים כפי שביקשה המועצה. בהמשך חוקקו חוקי עזר המוסיפים אגרות ביחס לשצ"פים ולבניית מבני ציבור.

"לאחר אישור חוקי העזר קיבלה המועצה החלטה על הקצבת תב"ר (תקציב בלתי רגיל) לתכנון הפיתוח בתחום התוכנית, אך בפועל לא פעלה לממש את החלטתה. לפי דרישת המועצה הקדימו יזמי התוכנית תשלומי אגרות פיתוח בסך 164 אלף שקל והיטלי מים וביוב ששולמו לתאגיד המים בסכום העולה מיליון שקל, למרות שלא היו חייבים על פי הדין להקדים תשלומים אלה. אלא שגם הקדמת תשלומים אלו לא הביאה להשלמת תוכניות הפיתוח ולאישורן, כך שניתן להוציא לפועל את התוכנית ולקבל היתרי בנייה ליחידות הדיור שבתחומה.

"במו"מ שהתנהלו בין המועצה ויזמי התוכנית במשך השנים דרשה המועצה מהיזמים לשלם את מלוא אגרות הפיתוח על הקרקע - חלקם של היזמים ברכיב זה הוא כ-8 מיליון שקל - והיזמים התחייבו והסכימו לשלמן לאלתר.

"אלא שהמועצה לא הסתפקה בכך אלא דרשה מהיזמים, בנוסף, להקדים ולשלם את מלוא היטלי ההשבחה החלים על חלקם של יזמי התוכנית (סכום של כ-50 מליון שקל) כתנאי מוקדם לסיום התכנון ולביצוע תוכניות הפיתוח, ביודעה כי דרישה זו אינה כדין ומועלית על ידה ללא סמכות. על אף זאת, יזמי התוכנית הסכימו להקדים את תשלומי היטלי השבחה בהסדרי תשלום לאורך תקופת ביצוע עבודות הפיתוח. וזאת מבלי להתנותם בהוצאת היתרי בנייה או בקיום עסקאות מכר, כפי שקבוע בחוק.

"יזמי התוכנית ביקשו לשווק חלק מהמגרשים שבידיהם ולמכרם - מעשה המחייב תשלומי היטלי השבחה - אך רוכשים פוטנציאליים שפנו לברר עם הגורמים המוסמכים במועצה את לוחות הזמנים להוצאה לפועל של התכנית, 'הוברחו' על ידי נציגי המועצה, שהפיתוח יחל רק בעוד שנים רבות !

"בשנתיים האחרונות נוהל שוב מו"מ בין היזמים לבין המועצה לקביעת מתווה לקידום אישור תוכניות הפיתוח והביצוע , ללא הועיל. בחצי השנה האחרונה ניסו יזמי התוכנית לערב את יו"ר הוועדה המרחבית שרונים בעניין, ולפני כחודשיים נתכנסה פגישה ראשונה בעינין, ופגישה שנייה שנועדה להתקיים ב- 7.11.16 לא נתקיימה ונדחתה ל- 14.12.16".

עד כאן תגובת היזמים.

"העיכוב - בגלל התנהלות היזם"

על טענת היזמים והרוכשים של תוכנית 267 על עיכובים שנויים במחלוקת בפיתוח, הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה שרונים והמועצה המקומית אבן יהודה מסרו תגובה משותפת:

"קיבלנו את פנייתך והופתענו ממנה, שכן בסמוך לכניסתו של יו"ר הוועדה החדש, דורון אוזן, בחודש מארס 2016, על פי בקשת המועצה, התקיימה פגישה בשרונים, בכוונה לקדם את פיתוח המתחם שעל פי הטענה מתעכב. להבנתנו, העיכוב דווקא נעוץ בהתנהלות היזם והליכים שהוא נקט. גם כיום, היזם נמצא בהליך ערר כנגד הוועדה לתכנון ובנייה שרונים בקשר לריביות בגין היטל ההשבחה.

"הובהר ליזמים פעמים רבות שבשלב זה אין למועצה תקציב לביצוע הפיתוח במתחם תוכנית 267א', וכי מחובתה לפעול באחריות תקציבית ולא להיכנס לגירעונות. שרונים מבינה את עמדת המועצה, שלא ניתן לפתח מתחם ללא מקורות לכך.

"המועצה המקומית אבן יהודה אפשרה ליזמים להקדים את תשלומי היטלי הפיתוח והיטלי ההשבחה במלואם, כדי שהמועצה תוכל לוודא כי קיים מלוא התקציב הדרוש לביצוע הפיתוח בתחום התוכנית. נושא זה עודנו מצוי בדיונים בין הצדדים.

"נציין כי, התקיימה ישיבה בעניין זה במשרדי הוועדה בחודש ספטמבר בנוכחות יו"ר הועדה והצוות המקצועי, נציגי המועצה והיזמים. נציין שאף נקבעה פגישת המשך נוספת עם היזמים לאמצע חודש דצמבר. עוד נציין כי נושא היטל ההשבחה, ממילא מצוי כעת בהליך משפטי שהוגש מטעם היזמים.

"הפגישות בוועדה עם היזמים וכן בעלי זכויות במתחם נעשו, הן בתיאום מראש לבקשתם והן בזמני קבלת קהל במשך כל התקופה, באופן רציף. הפונים קיבלו את מלוא המענה, והמצב לעיל הוסבר להם פעמים רבות, אך משום מה הם בחרו להסתיר זאת כשפנו אליכם, כנראה כדי לייצר כותרות.

"יו"ר הועדה יחד עם צוות עובדי הועדה עושים מאמצים רבים בקידום הוצאת היתרי בנייה, ולראיה הוצאו כ-3,000 היתרים ליח"ד בשנה זו וישנן עוד אלפי יח"ד בשלבי תכנון, לרבות ה הכפלת מספר ישיבות המליאה בשנה, מתן מענה מקצועי לפונים הן באופן כללי והן בנושא פניות בעלי זכויות במתחם 267א'. על כן אין בידינו לקבל את הטענה בדבר 'דרישות בלתי סבירות', 'דחיות בלתי פוסקות' ו'סירוב מגמתי להטות אוזן לציבור בעלי הקרקעות'. כפי שציינו לעיל, תיאור זה מצד בעלי קרקעות ובעלי זכויות לדירות במתחם 267 חוטא במאוד למציאות".

עוד כתבות

מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי איכות חיים / צילום: Shutterstock

ללמ"ס יש 90 מדדים להערכת איכות החיים שלנו. איזו תמונה הם חושפים?

מדי שנה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדדי איכות חיים ● איך היא מחשבת אותם, ומה המגמות שעולות מהם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

תל אביב / צילום: Shutterstock

תוכנית המתאר המעודכנת של תל אביב הופקדה. איך תיראה העיר ב־2035?

מגדלים של 65 קומות בגלילות, פחות משליש חניה לכל דירה ליד תחנות המטרו ו־600 אלף איש בעיר בעוד עשור - אלה רק חלק מהדברים המסתתרים בתוכנית תא/5500, תוכנית המתאר הכוללנית המעודכנת של תל אביב לשנת 2035 ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; מניות הבנייה נפלו, הביטחוניות זינקו במעל 3%

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3% ● נקסט ויז'ן זינקה במעל 7%, לאחר שהודיעה כי קיבלה הזמנה של כ-60 מיליון דולר ● דלק ישראל בדרך להשתלט על הוט מובייל ● מנכ"לית הולמס פלייס תרכוש ממור מניות ב-51 מיליון שקל ● ניגוד עניינים? טראמפ רכש אג"ח של נטפליקס ווורנר ברדרס ● ה"מופלאה" שתזנק ב-30% ועוד שתיים: בכירי האנליסטים ממליצים על שלוש מניות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט בשל "יום מרטין לותר קינג"

דונלד טראמפ/ צילומים: רויטרס, שאטרסטוק

טראמפ: "לא זכיתי בנובל - לא מחויב לחשוב על השלום"

במכתב שנשלח לראש ממשלת נורבגיה, מסביר טראמפ כי כעת אינו חש עוד מחויבות לחשוב אך ורק במונחים של שלום, לאחר שלא זכה בפרס נובל לשלום ● טראמפ הציג את המהלך כהכרחי מבחינה ביטחונית וטען כי סין ורוסיה מבקשות להשתלט על האי הארקטי

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

בדרך לעסקה: דלק ישראל צפויה לרכוש את הוט מובייל ב-1.88 מיליארד שקל

דלק ישראל קיבלה תקופת בלעדיות בת 60 יום להשלים בדיקת נאותות, ובהנחה שתושלם בהצלחה, ייחתם ההסכם המחייב מול אלטיס ● אתמול הגישה פלאפון הצעה משודרגת לרכישת הוט מובייל תמורת 2.3 מיליארד שקל, אך ככל הנראה באלטיס העריכו כי פלאפון תתקשה להשיג את האישורים הרגולטוריים להשלמת העסקה

מתקן של מקורות / צילום: בר - אל

במקורות מזהירים: צפויה ירידת ערך של יותר ממיליארד שקל בנכסי החברה

חברת המים הלאומית מדווחת לבורסה כי תיתכן ירידה מהותית בערך נכסי החברה ובהון העצמי שלה, באומדן המצוי בטווח שבין כ-1.3 מיליארד שקל לכ-2.3 מיליארד שקל ● בנוסף, אומדן זה לא כולל את עלויות הפיתוח שהחברה צריכה להוציא בהיקף שנתי של כ-1.5 מיליארד שקל

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

בנק הפועלים נותן הטבה חדשה לנוטלי המשכנתאות. מי זכאי?

אחרי שחילק ללקוחותיו ארבע מניות, בנק הפועלים מציע החזר של עד 5,000 שקל ללקוחות שנטלו משכנתא ברבעון האחרון של השנה שעברה ● המהלך מגיע כחלק ממתווה ההקלות עליו הכריז בנק ישראל בתחילת השנה שעברה

אשפוזי בית במקום אשפוזים בבתי החולים / צילום: Shutterstock

באוצר מתכננים: תמריצים בעשרות מיליוני שקלים לבתי חולים שיעבירו מטופלים לאשפוזי בית

רפורמה של עשרות מיליוני שקלים בחוק ההסדרים מנסה להפחית עומס במחלקות הפנימיות: משרדי האוצר והבריאות יציעו לבתי החולים "דמי תיווך" או הסבת מיטות לאשפוז ביתי ● האם המודל החדש יצליח לשכנע את המנהלים לוותר על המטופלים במסדרון לטובת טיפול מרחוק?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

מתקרב הדד-ליין לאישור תקציב המדינה: הוגש לכנסת באיחור וללא רוב מובטח

בממשלה התעכבו עד כה בהגשת התקציב החדש לרשות המחוקקת, בעיקר מחשש שלא יימצא לו רוב בכנסת ● מערכת הביטחון תוקצבה ב-112 מיליארד שקל, וקיים חשש באוצר שהצבא לא יעמוד במסגרות שהוקצו לו

מעצב האופנה האיטלקי ולנטינו / צילום: Reuters, WENN

מעצב האופנה האיטלקי ולנטינו הלך לעולמו בגיל 93

ולנטינו הוא המייסד של בית האופנה על שמו ונחשב לאחד מענקי אופנת העילית האיטלקית ● הוא נודע בזכות עיצובי הקוטור שלו שנלבשו לאורך השנים על ידי דמויות בולטות כמו אליזבת טיילור וג'קי קנדי ● "ולנטינו נפטר היום בביתו ברומא, מוקף באהבת בני משפחתו" נכתב בהודעת הקרן שלו

טראמפ מחזיר את מלחמת הסחר / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הוועידה בדאבוס יוצאת לדרך, וכולם מדברים על נושא אחד - השליטה בגרינלנד

דונלד טראמפ מזהה "הזדמנות היסטורית" לרכוש את גרינלנד, כאשר אירופה תלויה באנרגיה אמריקאית ובמטריית ההגנה שלה ● האם אירופה תגיב בחריפות, וכיצד ההתחממות הגלובלית קשורה לנחישות של ארה"ב ● אלה השאלות המרכזיות

קרן שתוי, מנכ''לית קבוצת הולמס פלייס / צילום: יוני רייף

מהלך הבעת האמון החריג של מנכ"לית הולמס פלייס: רוכשת מניות תמורת 51 מיליון שקל

קרן שתוי, המשמשת כמנכ"לית הולמס פלייס, רוכשת מחברת הגמל של מור 7.5 מיליון מניות של רשת מועדוני הכושר ● היא תשלם מכיסה 6 מליון שקל, והתשלום הנוסף יבוצע באמצעות הלוואת נון-ריקורס שתצמצם עבורה את הסיכון ● בשנה האחרונה עלתה מניית הולמס פלייס ב-20%, והרשת נסחרת לפי שווי שוק של כ-690 מיליון שקל

עמית גל / צילום: שלומי יוסף

הנתונים שחושפים: הקנסות של רשות שוק ההון זינקו בשנה פי 3.5

בשנה שהסתיימה סכום הקנסות עמד על כ־11 מיליון שקל, לעומת 3 מיליון ב־2024 ● רוב הסכום הוטל על סוכני ביטוח וחברות אשראי ופיננסים, שפעלו ללא רישיון

מנכ''ל קרן מנור אוורגרין, אבי אורטל / צילום: אורן דאי

שניב מציגה: הפספוס של סנו, הרווח של משפחת ברנט

בעלי השליטה בחברת הנייר ומוצרי הניקיון במו"מ למכירת מניותיהם לפי 485 מיליון שקל – לאחר שב-2008 רכשו את מניות סנו בחברה לפי 60 מיליון שקל בלבד

הדמיית פרויקט איינשטיין / צילום: 3dvision

ב-34.6 מיליון שקל: הפנטהאוז שנמכר בצפון תל אביב

היזמים חן ואיתי גינדי וחברת רמי שבירו דיווחו כי מכרו פנטהאוז דופלקס ברחוב איינשטיין 15 בתל אביב ● המבנה, שכולל מרפסת ובריכה פרטית, נמכר בעסקה שמשקפת 90 אלף שקל למ"ר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

הטרנד שמסעיר את עולם הקוד ומפיל את מניות חברות התוכנה

חברת ה־AI אנתרופיק שחררה לאחרונה את העוזר הדיגיטלי האוטונומי החדש שלה ● המהלך עורר חשש בקרב חברות התוכנה, שמניותיהן ירדו לאחר ההכרזה ●​ לדעת מומחים, הדבר עשוי לסמן על שינוי בדפוסי העבודה שאנו מכירים, אך מצביעים על שורת סיכונים הגלומים בו

אורי יהודאי / צילום: סיון פרג'

אורי יהודאי, יו"ר רפא: "ניקח את תרימה לחו"ל, ואז היא תוכל להרוויח"

תרימה הוקמה ב-1935 ע"י חיים ויצמן, הנשיא הראשון של ישראל, וכעת היא צפויה להירכש תמורת 45 מיליון שקל ● בתחילת השנה שעברה נבחנה אפשרות למכור את תרימה לכצט שבבעלות קרן פורטיסימו, אך בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל

סטארט־אפים שגייסו באופוריה של תחילת העשור, שילמו את המחיר ב־2025 / איור: גיל ג'יבלי

בקיזוז וויז: אלה התשואות האמיתיות של ההייטק הישראלי

מחקר של IVC ולאומיטק מגלה כי לצד סכומי העתק בהם נמכרו חברות סייבר כמו וויז, חברות שנחשבו למבטיחות בעבר נמכרו השנה במכירת חיסול ● זאת לאחר שהן לא הצליחו לצמוח במהירות ולהשיג תשואה מבוקשת לבעלי המניות ●​ עלייה נרשמה בהיקף האקזיטים הכולל

מונית של חברת Uber / צילום: Shutterstock

ועדת השרים אישרה את החוק שיאפשר לאובר לפעול בישראל

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת חוק התחבורה השיתופית של חברי הכנסת משה פסל ואיתן גינזבורג ● החוק נועד להסדיר את פעילותם של שירותי הסעה שיתופיים בישראל, בדומה למודלים הפועלים במדינות אחרות

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מצוקת דיור? מספר יחידות הדיור בישראל עולה על מספר משקי הבית

על אף שמלאי הדירות חצה את רף ה־3 מיליון ועקף את מספר משקי הבית, כשל תכנוני מעמיק את משבר הדיור ● שלוש נקודות על שוק הנדל"ן בישראל, בעקבות נתוני למ"ס חדשים לשנת 2025