גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה קורה לרוכשים פוטנציאליים כשגם ראש המועצה בין הרוכשים

יזמי התוכנית בפרויקט הצמוד: "רוכשים פוטנציאליים 'הוברחו' ע"י נציגי המועצה, שהבהירה כי הפיתוח יחל רק בעוד שנים רבות" ■ ראש המועצה, אבי הררי: "היועמ"ש של המועצה מאשרת כי ראש המועצה אינו מצוי בניגוד עניינים"

אבי הררי / צילום: נמרוד גליקמן
אבי הררי / צילום: נמרוד גליקמן

האם אבי הררי, ראש המועצה המקומית אבן יהודה מסיעת הליכוד, מעכב מסיבות שאינן ענייניות את הליכי הפיתוח באחת מחטיבות הקרקע האטרקטיביות ביותר ביישוב: תוכנית המכונה 267, על שטח של כ-160 דונם, ליד בית הספר האמריקאי וסמוך לדרך רבין המובילה לכביש 553?

הררי הודף בתקיפות את הטענות הללו. אבל העובדה היא, שאף על פי שהתוכנית אושרה בוועדה המחוזית מחוז מרכז בתאריך 15 ביוני 2008, ואושרה ופורסמה למתן תוקף ביום 24 בספטמבר 2009 - אחרי 15 שנים בהן קודמו ההליכים התכנוניים, ואין סימן לעבודות הכנת הקרקע.

ב-4 באפריל, בכנס של שיתוף ציבור בעלי הקרקע במתחם 267, נשאל הררי מדוע הוא מעכב את הפיתוח בשטח, ולדברי כמה נוכחים הוא הסתער על השואל בצעקות: "אני מכיר אותך... אני לא אפתח.. השאלה הבאה". בפגישה נוספת בלשכתו עם קבוצת הרוכשים הציג הררי בפניהם את מה שהגדיר כמחסור תקציבי לפיתוח השטח.

בין היזמים ובעלי הקרקע לבין המועצה המקומית והוועדה המרחבית שרונים, בראשות דורון אוזן, יש ויכוח בענין היטלי השבחה. לא לגבי גובה החיוב אלא לגבי מועד התשלום ושאלת הריבית. רוכשי הזכויות גם מודאגים מייקור הצפוי בהיטלי הפיתוח שיידרשו על ידי המועצה המקומית.

האם הסיבה לעיכובים הללו, כפי שחושדים בעלי קרקע בתוכנית 267, קשורה לעובדה, שראש המועצה הררי הוא בעל עניין בקרקע צמודה באבן יהודה, שגם עליה מקודמת תוכנית בנייה?

ראש המועצה הוא יזם וגם בעל קרקע

על הקרקע בתוכנית 267 אמורה לקום שכונת מגורים חדשה, ובה זכויות בנייה ל-432 יח"ד, חלקן צמודי קרקע, חלקן בתים נמוכים עם דירות גן-גג, וחלקן בניינים מדורגים. את הגשת התוכנית והניסיונות ליישם אותה מובילה חברת חמ-אל השקעות ואיתה עוד מספר חברות, המחזיקות יחד כ-60% מזכויות הבנייה בקרקע. הצפיפות בתוכנית זו היא 4.5 יח"ד לדונם.

מאות רוכשי זכויות עוקבים אחרי הליכי הפרויקט בעיניים כלות. חלקם מבוגרים שרוצים לצאת מהווילות באבן יהודה אבל להישאר ביישוב בדירות קטנות. חלקם היו זוגות צעירים כשרכשו את הזכויות בקרקע וכבר הגיעו לגיל העמידה. הרשתות החברתיות מלאות בתסכול ובתמיהה.

בצמוד לפרויקט 267, על שטח של 350 דונם, מקודמת תוכנית המכונה "שכונת הפארק", הידועה כתוכנית 374. מדובר בתוכנית ל-1,232 יח"ד מסוגים שונים, בצפיפות ממוצעת של 8 יח"ד לדונם. התוכנית אושרה בוועדה המחוזית מרכז בתאריך 9.10.14.

במסמכי התב"ע של "שכונת הפארק" יש רשימה של יזמי ומגישי התוכנית. אחד השמות ברשימה הוא של אבי הררי.

ראש המועצה הררי מופיע גם ברשימת בעלי העניין בפרויקט. הררי הוא הבעלים של חלקה בת דונם (חלקה מספר 40) במתחם ובן משפחה נוסף הוא בעליו של חצי דונם נוסף. הררי רכש מחצית מהחלקה שלו בשנת 2011 ואת המחצית השנייה הוא רכש בשנת 2013. הרכישות בוצעו כשהררי היה סגן ראש מועצת אבן יהודה.

נוצר מצב שבו ראש המועצה המקומית הוא היוזם ובעל ענין אישי בפרויקט נדל"ן בתחום המועצה שלו, פרויקט שבצמוד אליו מצוי פרויקט אחר, בשל לגמרי מבחינה תכנונית אבל מעוכב בנסיבות שמעוררות תמיהות בין רוכשי הזכויות בפרויקט. רוכשי הקרקע בפרויקט 267 חוששים מהמגמה באבן יהודה של הסתייגות מגידול מסיבי של היישוב, ורוצים להקדים ככל האפשר את הפרויקט שלהם מול פרויקטים אחרים המתוכננים בו.

מצב זה מעורר שאלות לא פשוטות על אפשרויות של ניגודי עניינים בין שני הפרוייקטים, ואיך צריך לנהוג ראש המועצה.

מה שברור ללא שום שאלות הוא, שהררי מנוע מלעסוק בכל אספקט של פרויקט 374 "שכונת הפארק", בו יש לו אישית זכויות ל-8 יחידות דיור ויחד עם בן משפחה נוסף זכויות ל-12 יח"ד. גורמים משפטיים העוסקים בבעייתיות של ניגודי עניינים מציגים לאור עובדות אלה את השאלה, האם ראוי היה שהררי יימנע מטיפול כלשהו גם בתוכנית הצמודה והוותיקה יותר, 267, והאם מעורבותו עלולה להיחשב כפעולה בניגוד עניינים?

אירוע מוזר קשור לסיגל הררי, בתו של ראש המועצה אבי הררי, אשר התחייבה לרכוש חלק מהמגרש האחרון של קבוצת רוכשים בפרויקט 267, כאשר המועצה והיזמים היו במו"מ לקראת הסכם. ברגע האחרון העבירה בתו של הררי הודעה SMS, כי היא אינה מוכנה להיכנס לעסקה, בזו הלשון: "בוקר טוב, אני לא מגיעה לחתום עד שהמועצה ושרונים יחתמו על ההסכמים מול חממי (המוביל בקבוצה של פרויקט 267 - מ"ל). יום טוב".

"יפעל על פי הדין"

יו"ר המועצה אבי הררי אמר כי הוא נמנע מעיסוק בתוכנית 374, בה יש לו ולבן משפחתו עניין אישי. בתגובה לשאלה על חשש לניגוד עניינים נמסר מהוועדה המקומית אבן יהודה:

"הטענה שראש המועצה, מר אבי הררי, מצוי בניגוד עניינים בכל הקשור לתוכנית 267 משוללת כל יסוד ואף עולה כדי לשון הרע, על כל המשתמע מכך.

"יצוין, כי בעקבות פנייתך, ראש המועצה נועץ עם היועמ"ש של המועצה, המאשרת כי ראש המועצה אינו מצוי בניגוד עניינים בתוכנית 267.

"לגופו של עניין, אבן יהודה נמצאת בתנופת פיתוח ובנייה. בתחומי היישוב קיימות מספר תוכניות תקפות המאפשרות בנייה בכפוף לביצוע פיתוח, אחת מהן היא תוכנית 267. יצויין כי תוכנית 374 אפילו לא נמצאת בסטטוס זה, מכיוון שעדיין לא בוצע לגביה איחוד וחלוקה והקצאת מגרשים.

לראש המועצה, מר אבי הררי ובני משפחתו אכן יש זכויות במקרקעין בשטח של 1.5 דונם, הכלולים בתוכנית 374 שחלה על 350 דונם ומיועדת לבנייה של 1,240 יח' דיור.

"תוכנית 267 אכן סמוכה פיסית לתוכנית 374, אך מעבר לסמיכות הפיסית אין קשר תכנוני בין שתי התוכניות, אין קשר בין פיתוח תוכנית 267 לבין תוכנית 374.

"יודגש כי ראש המועצה, יפעל על פי כל דין ויימנע מלהימצא בניגוד עניינים בנוגע לתוכנית 374 בה יש לו זכויות מקרקעין, כאמור.

"דווקא בשל העובדה שראש המועצה מקפיד בקלה כבחמורה בכל הקשור לניגוד עניינים, לא איפשר לבתו, אשר התעניינה ברכישת מגרש במתחם 267, לרכוש קרקע במתחם, בגלל העובדה שמתנהל משא ומתן בין היזם למועצה.

"ניסיון זה להטיל דופי בראש המועצה מהווה חולייה נוספת בניסיונות בלתי לגיטימים של בעלי עניין בקרקע לכפות על המועצה לקדם את פיתוח תוכנית 267, שלא על פי סדר קדימויות יישובי ומבלי שיהיה למועצה ביסוס כלכלי לביצוע הפיתוח האמור".

"הדרישה לא כדין"

יזמי תוכנית 267, חברת חמ-אל, מסרו את התגובה הבאה:

"תוכנית 267/א לבניית 432 יח"ד, שטחי מסחר וכ-10,000 מ"ר שטחי ציבור באבן יהודה קיבלה תוקף בספטמבר 2009 לאחר הליכי תכנון שארכו כ-15 שנה. על פי תקנון התוכנית, תנאי להוצאת היתרי בנייה בשטחה היה אישור תוכנית פיתוח למתחם (157.5 דונם). בסמוך לאישור התוכנית ביקשו יזמיה לקדם אישור תוכניות פיתוח האמורות.

"לאחר כשנתיים בו נוהל מו"מ עם המועצה המקומית בעניין, ולאחר שנראה ליזמים כי תוכניות הפיתוח המבוקשות לא יקודמו בידי המועצה, הגישו היזמים עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בה ביקשו לאכוף הכנת תוכניות פיתוח, כדי שיהיה ניתן להוציא לפועל את התוכנית.

"בבירור בבית המשפט המחוזי טענה המועצה, כי חוקי העזר הקובעים את גובה אגרות הפיתוח וההיטלים המוניציפליים שבתוקף באותה העת אינם מעודכנים, וביקשה ליזום הליכים לקביעת תעריפים גבוהים יותר, והתחייבה בפני בית המשפט שעם אישור חוקי העזר החדשים תפנה המועצה לתכנון וביצוע הפיתוח בתחום התכנית. בהסתמך על התחייבות זו של המועצה, נמחקה העתירה.

"בתחילת שנת 2013 אושרו חוקי עזר חדשים בתעריפים מעודכנים כפי שביקשה המועצה. בהמשך חוקקו חוקי עזר המוסיפים אגרות ביחס לשצ"פים ולבניית מבני ציבור.

"לאחר אישור חוקי העזר קיבלה המועצה החלטה על הקצבת תב"ר (תקציב בלתי רגיל) לתכנון הפיתוח בתחום התוכנית, אך בפועל לא פעלה לממש את החלטתה. לפי דרישת המועצה הקדימו יזמי התוכנית תשלומי אגרות פיתוח בסך 164 אלף שקל והיטלי מים וביוב ששולמו לתאגיד המים בסכום העולה מיליון שקל, למרות שלא היו חייבים על פי הדין להקדים תשלומים אלה. אלא שגם הקדמת תשלומים אלו לא הביאה להשלמת תוכניות הפיתוח ולאישורן, כך שניתן להוציא לפועל את התוכנית ולקבל היתרי בנייה ליחידות הדיור שבתחומה.

"במו"מ שהתנהלו בין המועצה ויזמי התוכנית במשך השנים דרשה המועצה מהיזמים לשלם את מלוא אגרות הפיתוח על הקרקע - חלקם של היזמים ברכיב זה הוא כ-8 מיליון שקל - והיזמים התחייבו והסכימו לשלמן לאלתר.

"אלא שהמועצה לא הסתפקה בכך אלא דרשה מהיזמים, בנוסף, להקדים ולשלם את מלוא היטלי ההשבחה החלים על חלקם של יזמי התוכנית (סכום של כ-50 מליון שקל) כתנאי מוקדם לסיום התכנון ולביצוע תוכניות הפיתוח, ביודעה כי דרישה זו אינה כדין ומועלית על ידה ללא סמכות. על אף זאת, יזמי התוכנית הסכימו להקדים את תשלומי היטלי השבחה בהסדרי תשלום לאורך תקופת ביצוע עבודות הפיתוח. וזאת מבלי להתנותם בהוצאת היתרי בנייה או בקיום עסקאות מכר, כפי שקבוע בחוק.

"יזמי התוכנית ביקשו לשווק חלק מהמגרשים שבידיהם ולמכרם - מעשה המחייב תשלומי היטלי השבחה - אך רוכשים פוטנציאליים שפנו לברר עם הגורמים המוסמכים במועצה את לוחות הזמנים להוצאה לפועל של התכנית, 'הוברחו' על ידי נציגי המועצה, שהפיתוח יחל רק בעוד שנים רבות !

"בשנתיים האחרונות נוהל שוב מו"מ בין היזמים לבין המועצה לקביעת מתווה לקידום אישור תוכניות הפיתוח והביצוע , ללא הועיל. בחצי השנה האחרונה ניסו יזמי התוכנית לערב את יו"ר הוועדה המרחבית שרונים בעניין, ולפני כחודשיים נתכנסה פגישה ראשונה בעינין, ופגישה שנייה שנועדה להתקיים ב- 7.11.16 לא נתקיימה ונדחתה ל- 14.12.16".

עד כאן תגובת היזמים.

"העיכוב - בגלל התנהלות היזם"

על טענת היזמים והרוכשים של תוכנית 267 על עיכובים שנויים במחלוקת בפיתוח, הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה שרונים והמועצה המקומית אבן יהודה מסרו תגובה משותפת:

"קיבלנו את פנייתך והופתענו ממנה, שכן בסמוך לכניסתו של יו"ר הוועדה החדש, דורון אוזן, בחודש מארס 2016, על פי בקשת המועצה, התקיימה פגישה בשרונים, בכוונה לקדם את פיתוח המתחם שעל פי הטענה מתעכב. להבנתנו, העיכוב דווקא נעוץ בהתנהלות היזם והליכים שהוא נקט. גם כיום, היזם נמצא בהליך ערר כנגד הוועדה לתכנון ובנייה שרונים בקשר לריביות בגין היטל ההשבחה.

"הובהר ליזמים פעמים רבות שבשלב זה אין למועצה תקציב לביצוע הפיתוח במתחם תוכנית 267א', וכי מחובתה לפעול באחריות תקציבית ולא להיכנס לגירעונות. שרונים מבינה את עמדת המועצה, שלא ניתן לפתח מתחם ללא מקורות לכך.

"המועצה המקומית אבן יהודה אפשרה ליזמים להקדים את תשלומי היטלי הפיתוח והיטלי ההשבחה במלואם, כדי שהמועצה תוכל לוודא כי קיים מלוא התקציב הדרוש לביצוע הפיתוח בתחום התוכנית. נושא זה עודנו מצוי בדיונים בין הצדדים.

"נציין כי, התקיימה ישיבה בעניין זה במשרדי הוועדה בחודש ספטמבר בנוכחות יו"ר הועדה והצוות המקצועי, נציגי המועצה והיזמים. נציין שאף נקבעה פגישת המשך נוספת עם היזמים לאמצע חודש דצמבר. עוד נציין כי נושא היטל ההשבחה, ממילא מצוי כעת בהליך משפטי שהוגש מטעם היזמים.

"הפגישות בוועדה עם היזמים וכן בעלי זכויות במתחם נעשו, הן בתיאום מראש לבקשתם והן בזמני קבלת קהל במשך כל התקופה, באופן רציף. הפונים קיבלו את מלוא המענה, והמצב לעיל הוסבר להם פעמים רבות, אך משום מה הם בחרו להסתיר זאת כשפנו אליכם, כנראה כדי לייצר כותרות.

"יו"ר הועדה יחד עם צוות עובדי הועדה עושים מאמצים רבים בקידום הוצאת היתרי בנייה, ולראיה הוצאו כ-3,000 היתרים ליח"ד בשנה זו וישנן עוד אלפי יח"ד בשלבי תכנון, לרבות ה הכפלת מספר ישיבות המליאה בשנה, מתן מענה מקצועי לפונים הן באופן כללי והן בנושא פניות בעלי זכויות במתחם 267א'. על כן אין בידינו לקבל את הטענה בדבר 'דרישות בלתי סבירות', 'דחיות בלתי פוסקות' ו'סירוב מגמתי להטות אוזן לציבור בעלי הקרקעות'. כפי שציינו לעיל, תיאור זה מצד בעלי קרקעות ובעלי זכויות לדירות במתחם 267 חוטא במאוד למציאות".

עוד כתבות

וולט מרקט, נווה צדק / צילום: שי עזרי, Wolt ישראל

וולט תיפרד מהנכס החשוב שלה? מאחורי האולטימטום של רשות התחרות

רשות התחרות פועלת בזהירות מוצדקת מול הכוח שצברה וולט בענף המשלוחים המהירים ● ואולם פירוק וולט מרקט כעת עלול לפגוע בשירות שממלא צורך אמיתי עבור הצרכנים – עוד בשלב שבו החשש מפגיעה בתחרות הוא עדיין תיאורטי בלבד

ריקי בש / צילום: כפיר סיון

יועצת ההשקעות הבכירה שמציעה: כך תבחרו את הסקטורים המנצחים לשנה החדשה

ריקי בש, ראש ענף ייעוץ השקעות בבנק לאומי, מדגישה כי ב־2026 חשוב עוד יותר פיזור גלובלי ● היא ממעיטה בחשיבות הבחירות בישראל ובארה"ב להתנהגות השווקים בטווח הארוך, ומציעה חשיפה למט"ח דווקא משום שהשקל התחזק כל כך ● ואילו סקטורים מצדיקים בחינה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועצת המשפטית לממשלה: סגירת גל"צ אינה חוקית ונועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי

בייעוץ המשפטי קובעים כי החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל מחייבת חקיקה ראשית ● זאת, בייחוד בהקשר הרחב של מהלכים קואליציוניים נוספים שלדברי היועמ"שית מחלישים את התקשורת החופשית, ובשנת בחירות ● זאת ועוד, היועצת מפרטת שורה של פגמים שנפלו בעבודת הוועדה המייעצת לשר הביטחון לבחינת עתידה של התחנה

עבודות על כבל תת־ימי בחוף זיילנד שבהולנד / צילום: Shutterstock

מצור הסיבים האופטיים סביב ישראל מתהדק: אלו הסיבות

שלושה פרויקטים של כבלי תקשורת תת־ימיים תוכננו בשנתיים האחרונות לעבור בישראל ומשם לחצי האי ערב ומזרחה - ובכך, לייצר גשר של זרימת מידע בין אירופה לסעודיה ומדינות המפרץ ● אולם, בעקבות המלחמה, במקביל לאתגרים בירוקרטיים - המהלכים הוקפאו

מגדלי ב.ס.ר שרונה / צילום: באדיבות בסר

היטל ההשבחה של בסר שרונה יופחת בעקבות תיקון דרכי החישוב

לאחר דרישת היטל של 127 מיליון שקל על תוספת זכויות הבנייה בפרויקט המגדלים במתחם שרונה, ועדת הערר המחוזית קבעה כי נפלו פגמים בשומת ההשבחה – והורתה לשמאי המכריע לערוך חישוב מחודש הצפוי להביא להפחתת ההיטל

הטבות מס / איור: Shutterstock

כמה שווה הטבת המס על קרנות ההשתלמות?

עפ"י פרק הטבות המס בדוח הכנסות המדינה ממסים שפרסם האוצר, הטבות המס לשנה החולפת עמדו על כ-94 מיליארד שקל ● הטבת המס הגדולה ביותר היא לפנסיה, השנייה היא נקודות הזיכוי להורים והשלישית בגודלה הייתה לקרנות ההשתלמות ● בדוח צוין כי היקף הטבות המס בישראל אינו חריג בהשוואה בינלאומית, אך יש הצדקה לצמצם את חלקן

סם סמית' (רקסהאם) חוגג לאחר שהבקיע גול מול קבוצת צ'רלטון אתלטיק / צילום: ap, Jon Super

התייקרות חבילות הספורט של צ'רלטון מגיעה גם ל-yes

yes מצטרפת להוט ולפרטנר שהעלו אף הן את מחירי חבילות הספורט של צ'רלטון, וגובה את הסכום הגבוה ביותר לחבילה זו – כ-100 שקל בחודש

לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי

"הקשר לוול סטריט פחות מובהק": הגורמים החדשים מאחורי התחזקות השקל

באופן מסורתי, היה מתאם גבוה בין ביצועי מדדי המניות המובילים בארה"ב לשער הדולר־שקל ● מומחים מצביעים על כך שהקשר נחלש, וכי שורה של גורמים אחרים דוחפים להתחזקות השקל ● להערכתם: המוסדיים מפחיתים חשיפה למט"ח ופיזור השקעות גלובלי נרחב יותר מבעבר

צילומים: AP/Dimitar dilkof, Andy Wong, Ludovic Marin, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מלחמת היין ופרשת גרינלנד: טראמפ מחריף את הטון מול אירופה, והשווקים מגיבים

הנשיא האמריקאי מגביר את הלחץ לקראת הגעתו לפורום דאבוס: איים במכסי ענק על צרפת, חשף הודעות פרטיות ממקרון וביקר את בריטניה על נסיגתה מאיי צ'אגוס ● בעוד דנמרק מחרימה את הכינוס, השווקים מגיבים בבריחה מהדולר לעבר הזהב ● המסחר בוול סטריט נפתח בירידות

מפלגת כחול לבן פרסום ברשת איקס, 14.01.26 / צילום: איל יצהר

גנץ נגד עבאס: רע"ם הכשילה את המלגות ללוחמים?

למה גנץ ישב עם רע"ם ועכשיו הוא כל־כך מתנגד לרעיון? הוא ומפלגתו סיפקו הסבר - אלא שהוא לא ממש מתיישב עם העובדות • המשרוקית של גלובס

מתחם קניאל בכפר סבא / הדמיה: משרד כנען שנהב

תושבי כפר סבא הירוקה יוצאים למאבק נגד תוכנית המגדלים הגדולה

במרכז המאבק עומדת תוכנית "מתחם קניאל־בראון" בצפון־מערב כפר סבא, המציעה להרוס את מפעלי קניאל ובראון הוותיקים ולהקים במקומם מתחם עירוב שימושים על כ־60 דונם ● עיריית כפר סבא ותושבי האזור מתנגדים למהלך וטוענים כי התוכנית מקודמת ללא פתרונות תחבורה מספקים ועלולה להוביל לקריסה תשתיתית

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל-20 מיליארד שקל ב־2025

עפ"י הערכות של בכירים ברשות המסים, ההכנסות מרווחים צבורים צפויות להסתכם בשנת 2025 בעד 20 מיליארד שקל ● מדובר בגבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה ● בינואר אשתקד רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף ואילצה בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2%

צוות Deep33 / צילום: אוהד קב

100 מיליון דולר: גיוס ראשון לקרן הדיפ-טק הישראלית אמריקאית

קרן ההון סיכון Deep33 Ventures השלימה סגירה ראשונה של 100 מיליון דולר, ולפי חברי הקרן צפויה להגיע ליעד של 150 מיליון ברבעון הראשון של 2026 ● הקרן, שהוקמה לאחרונה בישראל ובארה"ב, תפעל ותתמקד בטכנולוגיות שמוגדרות קריטיות לתשתיות

אופטימיות זהירה בשוק האג''ח / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שוק אג"ח החברות באופוריה: "כדאי לחכות להזדמנויות שיבואו ברגעי הפחד"

מרווח התשואות בין אג"ח ממשלתיות לקונצרניות צנח לרמת שפל, ובשוק מתריעים: "הפיצוי שמקבלים משקיעים בגין תוספת הסיכון הצטמצם דרמטית" ● במקביל, הסדרי החוב נעלמו כמעט לחלוטין ואג"ח זבל מהוות פחות מ–1% מהשוק — לעומת חמישית ממנו עם פרוץ המלחמה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנבידיה, אמזון וטסלה נפלו בכ-4%

וול סטריט הגיבה לאיומי המכסים החדשים של טראמפ: נאסד"ק ירד ב-2.4% ● אנבידיה איבדה כ-170 מיליארד דולר בשווי שוק ● הדולר ירד בחדות מול האירו ותשואות האג"ח מזנקות לשיא של כ-4 חודשים ●  תשואת האג"ח של יפן ל-40 שנה חצתה לראשונה את רף ה-4% לאחר ההכרזה על בחירות בזק

סנאה טאקאיצ'י, ראשת ממשלת יפן / צילום: ap, Eugene Hoshiko

תשואות האג"ח ביפן בשיא של כ-20 שנה, ושרת האוצר מנסה להרגיע את המשקיעים

התשואה על אג״ח ממשלת יפן ל־40 שנה זינקה לשיא היסטורי, על רקע החשש שבחירות הבזק שזימנה ראש הממשלה יובילו להרחבה פיסקלית שתכביד על מצבה הפיננסי הרעוע גם כך של המדינה ● שרת האוצר: הממשלה מקפידה לשים דגש רב על קיימות פיסקלית בכל צעד שהיא נוקטת

ענף האופנה העמיק מבצעים, והמכירות עלו / אילוסטרציה: איל יצהר

אחרי המהלך של סמוטריץ': ענף האופנה העמיק מבצעים, והמכירות עלו

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עליות ברוב הענפים - באופנה נרשמו מבצעים אגרסיביים במיוחד

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

קנס של 8 מיליון שקל לשופרסל מרשות התחרות: העבירה נתונים באיחור

רשות התחרות שלחה דרישת נתונים לשופרסל כחלק ממחקר על מחירי המזון, אולם לטענת הרשות, למרות פניות חוזרות ונשנות - שופרסל עמדה על כך שהמידע שנדרש אינו בנמצא; עם זאת, לבסוף התברר כי הנתונים קיימים, והם נמסרו לרשות ● טענות החברה בשימוע שנערך לה נדחו ● שופרסל בתגובה: נערער על ההחלטה

חנות של קרטייה בשאנז אליזה בפריז / צילום: Shutterstock

מחירי העתק, מכסי טראמפ וסדנאות היזע: האם מותגי היוקרה ייצאו מהבוץ ב-2026?

אחרי שנה של בלימה במכירות וסקפטיות מצד המשקיעים, סקטור אופנת העילית מחשב מסלול מחדש ● בזמן שמותגי ה-Ready-to-Wear הופכים נגישים יותר, וה"עשירים החדשים" מההייטק מחפשים יוקרה שקטה, מותגים כמו ברונלו קוצ'ינלי מוכיחים שהסוד טמון בשמרנות

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

כשנה לאחר שיווק הקרקעות: שישה מגרשים בשדה דב מתקרבים להיתר

הוועדה המקומית תדון בתוכניות העיצוב ל־1,700 יחידות דיור ● בין הפרויקטים: מגדלים של גינדי ומתחמי שכירות של פרשקובסקי ● המגרשים נהנים מלו"ז מהיר בזכות שיווק קרקעות נקי מבעיות