צ'ארלי בייקר, מושל מסצ'וסטס, אמר בפתח מושב "אסטרטגיה עסקית בעידן הדיגיטל" בוועידת ישראל לעסקים 2016 של "גלובס", כי כמושל הוא מנסה לחבק את העתיד ולהיות חזק מאד בתחום החינוך. לדבריו, "יש לנו יותר בוגרים בתחום הסייבר מאשר בכל מדינה אחרת בארה"ב. גם מבחינת מוסדות מחקר בתחום אנחנו חזקים מאד. כמושל אני רוצה לעשות דברים שישמשו חלק מהעבודות שעושים אצלנו במוסדות המחקר בחיי היום-יום. לשם כך אנחנו מקימים מיזמים משותפים בתמיכה שלנו ושל המדינה להשקעות בחברות טכנולוגיה".
בייקר הראה דוגמה למיזם שפועל בבוסטון ואשר במסגרתו דואגים לנסיעות עבור בעלי מוגבלויות. הוא אמר כי זו "דוגמה לשיתוף-פעולה שלא חשבנו עליו בכלל כשהתחלנו לעודד מיזמים מקומיים". עוד הוא אמר כי "תחום התחבורה זוכה להאצה משמעותית בעיקר בכל הקשור למכוניות אוטונומיות".
לדבריו, "אנחנו משקיעים בנמל שלנו כדי שניתן יהיה לטפל באוניות גדולות יותר וכנ"ל גם בשדה התעופה, כדי להתאים את הכלכלה שלנו לכלכלה העולמית. חשוב לנו להביא את החברות הגדולות בעולם אלינו ולאחרונה הצלחנו להביא את GE, שהתחילה עם 300 עובדים. אנחנו שמחים שהיא באה בגלל האקלים הפוליטי אצלנו. אנחנו מנסים להגביל את הרעש הפוליטי מסביב ולהתמקד במשימות שלנו. אני נדהם ממה שמדינת ישראל השיגה ב-70 השנים האחרונות. אני בטוח שב-70 השנים הבאות תשיגו לא פחות".
סבסטיאן באדו, מנהל הפעילות בצרפת של חברת עליבאבא, פתח את דבריו בסקירה של פעילות עליבאבא בעולם. לדבריו, "המטרה שלנו היא להפוך את החיים קלים לעסקים הקטנים בכל העולם. התפתחנו מהר מאד, והיום אנחנו הריטיילר הגדול ביותר בעולם. עברנו את וולמארט.
"אני חושב שמה שהפתיע אותי יותר מכל הוא עד כמה הצרכן הסיני שונה מכל צרכן אחר. אנחנו אתר הסחר הגדול ביותר בעולם. הדבר המעניין הוא שהסינים מאד שונים בכל הקשור לסחר אלקטרוני. הסינים רואים בזה הובי ודרך להעביר זמן. הצרכן משוטט באתר סתם להנאתו ולצורך חיפוש מוצרים חדשים במשך שעות ביום".
הוא הציג דוגמאות של קניות בהיקפים משמעותיים של מיליוני צרכנים וצופים באירועי מכירות חיים, כמו למשל תצוגת אופנה שבה הצופים יכלו לקנות מוצרים שראו מוצגים, והדבר הביא לקניות משמעותיות מאד בתוך זמן קצר.
הוא אמר כי "הצרכנים הבאים יגיעו מהודו, ברזיל, ישראל. יש לנו היום 450 מיליון קונים און-ליין דרכנו. המטרה שלנו זה להכפיל את זה דרך שווקים מתפתחים". הוא צופה כי "אינדונזיה תהיה המדינה הבאה שבה תחול האצה אדירה בתחום הסחר האלקטרוני, וזאת בשל העובדה שהיא המדינה הרביעית בגודלה בעולם, אבל היא מאד מזכירה את סין לפני 7-8 שנים".
מוטי אלמליח, מנכ"ל בזק בינלאומי, אמר כי "בזק בינלאומי היא חברה שעושה הרבה יותר מאשר שיחות בינלאומיות ואינטרנט. בזק בינלאומי היא חברה שמתמקדת בתחום ה-B2B. דרך החדשנות אפשר להגיע לכסף חדש, להמציא את עצמנו מחדש. אנחנו רואים בחדשנות שני וקטורים. האחד שהולך לשירותי ענן והוקטור השני שלא פחות חשוב זה עולם של הביג דאטה. תחשבו על כמות המידע שיש בקבוצת בזק, אילו כמויות דאטה יש לנו שיכולים לזהות מגמות. הנכס שיש לחברות כמונו שהיו פעם חברות תשתית, הוא נכס שאם נדע לטפל בו, נוכל להציע ללקוחות פצתרונות כמו הסייבר וול שהתחיל כולו מהחברה עצמה.
"מי שלא יעסוק בחדשנות לא יהיה קיים. יש מספיק דוגמאות לספקים שנפלו בגלל שלא זיהו לאן החדשנות מובילה. אני צריך להמציא צרכים שהצרכן לא יודע שהוא בכלל צריך אותם. אנחנו משמשים לקוחות עסקיים ופרטיים ואם לא נהיה חדשניים, יבואו אחרים ויעלימו לנו את השוק.
"בעולמות שלנו חייבים כל הזמן לרוץ מהר, כי תשתית לבד לא מספקת. אנחנו נמצאים בכל בית, וזה היתרון שלנו. השילוב של תשתיות עם ביג דאטה".
הוא אמר כי "בזק בינלאומי היא נושאת מטוסים, אבל יש לנו סירות מירוץ קטנות שיוצאות החוצה כדי לזהות את הקידמה ואת הפיתוחים ולהביא אותם אלינו".
שלי לנצמן, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, אמרה: "החדשנות היא לא העיקר. מה שחשוב זה לגדל את הדור הבא. זה לא רק כמה מתכנתים יש לנו ומפתחים. החוכמה היא לייצר כל הזמן את החשיבה היצירתית. היכולת לקחת חשיבה יצירתית כדי שתשנה פרדיגמות שלפיהם אנחנו חיים. חשיבה יצירתית מתחילה בגיל צעיר וצריך לדאוג שלא תיחסם.
"הדבר השני שאני חושבת שקשור בנו זה להשאיר את העסקים כאן בישראל ושלא ייצאו החוצה. זה תלוי בייחודיות שלנו. הדבר הבא הוא איך אנחנו ממשיכים לשמר את הניצוץ הזה בקרב העובדים הקיימים. פה יש לכל אירגון את הדרכים שלו. אנחנו הקמנו את הסדנה למשל כדי להריץ ניסויים ורעיוניות".
בתשובה לשאלה מה מייחד את החברה הצעירים, אמרה לנצמן כי "החקר הזה של ה'למה', הוא מה שמייחד אותנו. אנשים מאמינים שיש עתיד בחדשנות בטכנולוגיה. זו אמונה בדרך והתרבות שלנו. הדבר השלישי הוא האמונה והעקשנות שלנו בצדקת הדרך.
ח"כ איילת נחמיאס-ורבין אמרה כי "החדשנות הישראלית נמצאת תחת סיכון. רבע מהישראלים חיים מתחת לקו העוני. מעט מדי אנשים משתתפים בחדשנות ודיברו כאן על המגזר החרדי למשל שחשוב מאד לאמץ אותם, כמו קשישים ובעלי מוגבלויות. אני חיה את האתגרים של התעשייה. הבעיה היא שהחדשנות נהייתה רב-ממדית. ביכולת שלך להכניס אנשים בעלי מוגבלויות לתוך החברה. אין לואו-טק במדינת ישראל יותר".
ד"ר אבי חסון, המדען הראשי, אמר כי "על-פי אינדיקטורים בינלאומים, ישראל נמצאת היכן שהיא נמצאת בגלל כל הדברים שנאמרו קודם ובגלל היזמות. יש לנו מערכת בשלה של הרבה מאד חברות עם פוטנציאל צמיחה. אין ספק שהמוניטין והותק הביאו 300 חברות רב-לאומיות. זהו סממן למה שיש פה. כשאנחנו מסתכלים בראייה קדימה, ומי שהקים את המדען הראשי לא הסתכלו על התפוזים, אלא הסתכלו קדימה. רשות החדשנות שהוקמה, באה בין היתר בגלל האיומים שיש עלינו. אין מדינה בעולם שלא משקיעה בחדשנות ויזמות עם תחרות על ההון האנושי וניסיון לייצר סביבה עסקית טובה. לצד זה, המצב שבו ההיי-טק צומח, ושהא ימשיך למשוך את הקטר זה לא ברור מאליו. מועל עלינו לחלחל את כל מה שעשינו ליותר מגזרים במדינה ובכלכלה. זו לא שאלה פוליטית.
"אנחנו רוצים להרחיב את המשפך, ולטפל למשל בטקסטיל ומזון. חדשנות וטכנולוגיה נמצאים בכל תחום. חדשנות היא התוכנית העסקית היחידה שלנו. אחד הדברים להוריד את יוקר המחיה זה טכנולוגיה וחדשנות. קיבלנו מאות הצעות והשקענו כסף ברעיונות שעשויים לקדם הפחתה של יוקר המחיה. מיליון רוסים חדשים לא יגיעו לצערי, אבל יש לנו אותם כבר כאן. המגזר הערבי מתקדם בהיי-טק, וגם חרדים הולכים ומצטרפים. אותי מודדים באינדיקטורים הכלכליים. אפילו הממשלה, אם היא רוצה לשרת את קהל הלקוחות שלה, ולהיות סוכנת חדשנות - חייבת להיות גמישה וחדשנית ואלו דברים שהמדינה לא יודעת לעשות אבל בגלל זה הקמנו את רשות החדשנות. כדי לדעת לסגור מעגלים שהמדינה לא יודעת לסגור אותם. שיתוף-הפעולה עם הסקטור העסקי מאד חשוב לנו".