לכלי הרכב שלנו, במידה שהם מכוניות יש עלות גבוהה לא רק כשהם נוסעים - כי גם כשהם חונים, בבית או בעבודה, באזורי קניות ובילויים. עלות החניה בעבודה נופלת במקרים רבים על המעסיק.
ביולי האחרון חתם שר האוצר משה כחלון על תקני החניה חדשים. התקנים חלים על תוכניות בניין עיר שטרם הונפק להן היתר בנייה, בהן גם תוכניות מאושרות הממוקמות בסמוך לתוואי הרכבת הקלה. התקנים מצמצמים משמעותית את מספר החניות שניתן להקים במבנים אלה, וזאת במטרה לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית: אוטובוסים, רכבת ומוניות, באופנועים ובאופניים, ובהליכה ברגל ולצמצם את השימוש במכוניות הפרטיות. נראה שתקן החניה החדש יכול גם לחסוך למעסיקים בעלויות החניה לעובדים.
התקנים החדשים מגדירים אזורים לפי המרחק האווירי שלהם מתוואי תחבורה ציבורית עתירת נוסעים. אזור א', נמצא במרחק אווירי עד 300 מטרים מתחנת רכבת, אזור ב' נמצא במרחק אווירי שבין 300 עד 600 מטרים ואזור ג' הוא שטח במקום שבו התחנה הרחוקה 600 מטרים או יותר.
ההשפעה הדרמטית ביותר בתקני החניה היא על התקנים בבנייני משרדים. עד היום עמד התקן על חניה לכל 40 מ"ר משרדים, התקן החדש מגביל את כמות החניות באזור א' לחניה אחת לכל 240 מ"ר משרדים. באזור ב' התקן קובע מקום חניה אחד על כל 120 מ"ר משרדים.
מערכות הסעה המונית מתקדמת עדיין אינה פועלת בארץ, וגם אם בניית הקו האדום של הרכבת הקלה תסתיים בזמן המובטח - זה יקרה רק עוד חמש שנים, וזה רק הקו הראשון. למרות זאת, היזמים ומקומות עבודה כבר מתחילים לחסוך בהוצאה על מקומות חניה ולחנך את העובדים להגיע אל העבודה לא במכונית.
בשל מעט מקומות החניה המתוכננים, שוויו של כל מקום צפוי להאמיר. "גם אם כרגע היוזמה לצמצום מקומות החניה ששוכרות או רוכשות חברות מגיעה מהחברות עצמן, הרי שבעתיד הלא רחוק מעט מקומות חניה יהיה כורח המציאות לאור תקני החניה החדשים.
"כבר היום ניתן לראות כיצד חברות רבות מצמצמות את מספר החניות שהן שוכרות או רוכשות מתוך רצון להתייעל ולחסוך בעלויות הגבוהות. אני מעריכה כי בעידן של מספר חניות מצומצם פר שטחי משרד, ערכו של נכס עם חניה עשוי להוית גבוה ב-15%-20% יותר מאשר ערך נכס דומה ללא חניה", טוענת שמאית המקרקעין והמשפטנית נחמה בוגין.
תקופת ביניים
קבוצת נת"מ שירותי נדל"ן ניטרה מספר עסקאות נדל"ן אחרונות בייעוד משרדי ומצאו כי ישנה ירידה ביחס בין כמות העובדים למקומות החניה. "אנחנו נמצאים כעת בתקופת ביניים בין תקנות החניה החדשות לישנות", מסביר זוהר סגל, סמנכ"ל החברה.
לדבריו, "בתקופה הזאת החברות והיזמים מתחילים להרגיל את העובדים למציאות שבה הם יצטרכו להסתמך על הגעה למקום העבודה שלא באמצעות רכבם הפרטי אלא בתחבורה ציבורית.
"המחסור במקומות חניה כבר בא לידי ביטוי במחירי החניות. מחירי שכירות של חניות במגדלים באזור המרכז עלו משמעותית במחצית האחרונה של שנת 2016. מדובר על עלייה של כ-8.5% לעומת מחצית קודמת. המגמה בולטת במיוחד במרכז הארץ, בפריים לוקיישן. כך לדוגמא, חברה כמו צ'ק פוינט, שיושבת בתל-אביב, מעבירה לעובדים מסר שיצטרכו למצוא פתרונות דוגמת שימוש באופניים ,לשם כך גם בנו בעבורם מתקני חניה מאובטחים לאופניים בחניון בניין המשרדים".
מ-15% ל-30% שבאים באופניים
בבניין החדש אמות אטריום בת"א (מול אזור הבורסה ברמת-גן) יושבת חברת ההיי-טק Clicktale, שבחרה במיקום הזה על מנת שהעובדים יגיעו לעבודה בתחבורה ציבורית. לחברה כ-200 עובדים בישראל ועוד 30 ברחבי העולם, ומחזיקה רק 40 מקומות חניה. "אנחנו מאמינים שיש בערך השמירה על איכות האוויר", מסבירה מיכל גולדשטיין סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה. "התפיסה הזאת הולכת ומתחזקת בעיקר בקרב חברות טכנולוגיה והיי-טק, שבונות את עצמן סביב מקורות תחבורה זמינים ומהירים.
"עם זאת אין ספק כי צריכה להתבצע בישראל עוד הרבה עבודה בהבאת פתרונות יעילים להתניידות של העובדים למרכזי הערים. אני אופטימית שאנחנו בדרך הנכונה".
גם בחברת ברייטקום (Brightcom) שיש לה עשרות עובדים במטה בהרצליה פיתוח מדווחים על ירידה בביקוש לחניות מצד העובדים. זאת, למרות שהחברה מממנת את עלות החניה עבור כל עובדיה (עלות חניה ממוצעת בהרצליה פיתוח נעה בין 600 ל-800 שקלים). לדברי גלי ארנון, מנכ"לית ברייטקום, "חלק מהעובדים מעדיפים לרכוב על אופניים, מטעמי חיסכון בזמן ושמירה על אורח חיים בריא. אנו כחברה מעודדים מגמה זו. במשרדים החדשים בהרצליה, אליהם עברנו לאחרונה, התקנו מעמד לאופניים שמכוונות אליו מצלמות אבטחה, וכן מקלחות שיעמדו לרשות העובדים עם הגעתם לעבודה".
חברת הביג דאטה Redis Labs מעמידה לרשות 50 עובדיה במטה שברמת החייל בתל-אביב את האפשרות לקבל חניה קבועה על חשבון החברה. בפועל, החברה שוכרת חניות עבור כ-35 מהעובדים, ו-15 עובדים מגיעים באופניים, רגילים או חשמליים, או ברכבת בשילוב עם אופניים. את החניות שוכרת החברה מהבניין בעלות 600 שקל לחניה, וכך חוסכת 9,000 שקל בכל חודש.
לדברי עדי שטרן, מנהלת משאבי האנוש של רדיס לאבס, "החיסכון הכספי אינו הסיבה שבגללה אנחנו מצמצמים את החניות. הסיבה היא שביעות הרצון של העובדים. עובדים רבים מעדיפים להימנע מלהגיע במכונית לעבודה, כדי לא לעלות על הכביש בשעות הפקוקות של הבוקר ולנצל את הזמן באופן נעים יותר".
לדבריה, "באופן כללי, אנו רואים מגמת צמצום בביקוש לחניות מהעובדים, אם בשנה שעברה 15% מעובדי החברה הגיעו ברכבת או באופניים או בשילוב של השניים, השנה זה כבר 30% מהעובדים. לטובת העניין, הקצנו בבניין מחסן ייעודי לעגינת אופני העובדים, הכולל עמדות טעינה לאופניים חשמליים, והעמדנו מקלחות במשרדים לרשות העובדים".
באותו אופן מעודדת קבוצת המובייל זמינגו (Zemingo Group), המונה כ-120 עובדים, ויושבת בהרצליה פיתוח להגיע לעבודה ומשקיעה את החיסכון במקלחות מאובזרות לטובת העובדים.
במתחם פאוורבול בפארק המדע בנס ציונה, שמשכיר משרדים לפי שעות, ימים ובגמישות, מדווחים על ירידה של 20% בשימוש בחניות מתחילת השנה.
אותה תופעה מורגשת גם מכיוונם של היזמים. נזכיר שעבורם, עלות בניית חניה תת קרקעית בבניינים היא אחת ההוצאות היקרות ביותר בבנייה, והופכת ליקרה עוד יותר ככל שמדובר במפלסי חניה עמוקים יותר.
החניה היא הדבר היקר ביותר
צחי סופרין, מנכ"ל קבוצת סופרין העוסקת בייזום ניהול והקמה של פרויקטים נדל"ניים למגורים, משרדים ומסחר, טוען כי: "אין ספק שבשנים האחרונות השתנתה התפיסה לפחות אצל חלק מבעלי החברות, המנהלים והעובדים. הטרנד של שמירה על כושר והדאגה לסביבה המתבטא בעלייה בשימוש באופניים, באופניים חשמליים, או בקטנועים נותן את אותותיו לצד תקני החניה החדשים שמצמצמים משמעותית את שטחי החניות לטובת שטחים ציבוריים".
לדבריו, "בבנייני המשרדים שאנו מקימים כיום באזורי הביקוש - מגדלי we בתל-אביב, השחר בגבעתיים ומגדל הכשרת היישוב בלב הסיטי של בני ברק, שנבנו ותוכננו אמנם בתקן החניות הישן, כלומר חניה לכל 35-40 מ"ר של משרדים, עשינו את השינויים על מנת להתאים לצרכי הלקוחות והמשתמשים העתידיים.
"לדוגמא, הגדלנו את השטחים הציבוריים לטובת חניות לאופניים וכן דאגנו לאזורי מלתחות לנוחיותם של המשתמשים באופניים או שבוחרים לצעוד או לרוץ למקום העבודה כחלק מאימון הבוקר שלהם. במערב הרצליה העירייה דרשה מאיתנו להגדיל את מקומות החניה לרכב דו גלגלי ולא ממונע".
"הדלק לא משנה להם, אבל הפקקים מורטים עצבים"
יותם אביזוהר, מנכ"ל עמותת ישראל בשביל אופניים, מספר כי סקר שערכה העמותה בקרב אלף עובדי היי-טק באזורי תעסוקה מצא שלושה חסמים המונעים מהעובדים להגיע לעבודה באופניים: היעדר מקלחות, היעדר מקום חניה לאופניים ואי רציפות או מחסור בשבילי אופניים.
"רבים מהעובדים הללו הם בעלי מכוניות בליסינג, כך שהדלק לא משנה מבחינתם וגם חניה זה דבר שבאפשרותם לקבל ממקום העבודה. אלו פשוט עובדים שרוצים להגיע באופניים ולהשאיר את הרכב בבית. בפועל, אזורי תעסוקה מושכים באופן יומיומי תנועה משמעותית של רכבים. העובד מגיע לעבודה מרוט ומחשבה של חברות לעודד הגעה באופניים היא בעיקר לטובתם. עובדים המגיעים בעבודה עם אופניים הם פרודוקטיביים יותר, ערניים יותר ופחות חולים.
"שאטלים (כמו אלה שעשו מתחנת הרכבת בבני ברק לרמת החייל) הם לא תמיד פתרון יעיל מכיוון שגם הם תקועים בפקקים ומתמלאים מהר מאוד. שביל ברוחב מטר וחצי הוא פתרון נכון שבהשקעה לא רבה יכול להוות פתרון לאלפי עובדים.
"תושבי אם המושבות שרוצים להגיע לכיוון קרית עתידים ורמת החייל ועושים זאת ברכב פרטי יעבירו עד שעה וחצי בנסיעה. אילו היתה תשתית בסיסית בין המקומות הללו ברכיבה זה היה עניין של 20 דקות. דוגמא נוספת היא 1.4 קילומטרים חסרים של שביל בין גלילות להרצליה פיתוח. בתל-אביב יש שבילי אופניים ובהרצליה פיתוח יש, אל בין הרצליה פיתוח לתל-אביב חסרים 1.4 קילומטרים של שביל אופניים שיכל לשרת אלפי עובדים. מי שעושה זאת מסכן עצמו והרב המוחלט נמנע מכך".
החדשות הטובות הן שבימים אלו משרד התחבורה מוביל פרויקט של אוטוסטרדות אופניים בגוש דן בעלות של 250 מיליון שקל. לפי התוכנית, ב-2018 נראה אוטוסטרדות אופניים דו-סטריות ומוארים ברוחב 3 מטרים בחלקים מגוש דן, במטרה לחבר בין כל חלקי גוש דן באופניים. כמו כן אושר לאחרונה תקן חניה לאופניים לפיו מקומות עבודה חדשים ידרשו לספק פתרונות חניה לאופניים, ובימים אלו הונחה הצעת חוק בכנסת לעידוד תחבורה באופניים שאמורה להתמודד עם חסמי המקלחות במקומות עבודה, שבילים חסרים וחניות.
