בורסות אירופה/ צילום: רויטרס
באוקטובר האחרון קבעה שופטת בית המשפט הכלכלי בתל אביב, דניה קרת-מאיר, כי מסחר באופציות בינאריות אינו יכול להיחשב "משחק הימורים אסור" המנוגד להוראות חוק העונשין. המסחר בנגזרת זו על נכסי בסיס הוסדר בחוק ניירות ערך, ולכן יכול להוות עבירה פלילית לפי חוק זה. כך דחתה קרת-מאיר טענות שעלו במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת איטריידר, מהמפעילות הוותיקות בארץ בזירת מסחר באופציות בינאריות.
ואכן, במארס האחרון החליטה רשות ני"ע לאסור לחלוטין את המסחר באופציות בינאריות בישראל, כלומר - אסרה לשווק אותו ללקוחות ישראלים כיוון שהוא נתפס על ידיה כהימורים לכל דבר ועניין ולא כניהול השקעות מושכל. באוקטובר האחרון נודע שהרשות פועלת להרחיב את האיסור לכלל הלקוחות, כלומר לקוחות בחו"ל. כיום סמכות הרשות מוגבלת רק לפיקוח ולאכיפה על גופים המציעים אופציות בינאריות לישראלים. יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לשקול להרחיב את סמכויותיה ולשנות את החוק כך שניתן יהיה לאסור גם שיווק אופציות בינאריות מישראל לחו"ל.
מטבע הדברים, יש החולקים על החלטת השופטת והחלטת רשות ניירות ערך. אופציות בינאריות הן מכלי המסחר היותר שנויים במחלוקת, וזה המקום להדגיש כי בהגדרתן הן אינן חלק מתעשיית הפורקס (FOREX, ראשי תיבות של Foreign Exchange). פורקס פירושו מסחר אך ורק במטבע חוץ ורק מט"ח. אופציות בינאריות הן כלי למסחר בנגזרות על נכסי בסיס דוגמת מניות, סחורות ומט"ח.
דבר אחד אינו שנוי במחלוקת והוא העובדה שתעשיית האופציות הבינאריות בישראל מגלגלת הרבה מאוד כסף, יוצרת ליזמיה הון לא מבוטל ובמקביל מעשירה את חשבון העו"ש של עובדיה, כפי שעולה ממחקר מיוחד על התעשייה שיצא באחרונה, ומיד נגיע אליו.
אופציה של הכול או כלום
עוד לפני המחקר, ננסה להסביר מהי אופציה בינארית ומדוע יש הטוענים שמסחר בה שקול להימור בקזינו.
אופציה בינארית היא כלי השקעה עתיר סיכון, ובמקביל עתיר תשואה. מדובר באופציה על מגמת השינוי, כלומר עלייה או ירידה, במחיר המימוש של נכס סחיר כמו מניה, מט"ח או סחורה, בתוך פרק זמן שנקבע מראש. כלי זה מבטיח למי שרוכש אותו תשואה קבועה מראש, ובכך מבטל את משמעות הפער שבין שער ביצוע העיסקה לשער הפקיעה של האופציה. האופציה נקראת "בינארית" משום שלהשקעה בה יש שתי תוצאות אפשריות: רווח (בהתאם לתשואה הקבועה מראש וכאשר המגמה החזויה התממשה) או הפסד מוחלט (כל ההשקעה יורדת לטמיון כאשר המגמה החזויה לא התממשה). במילים אחרות, או במספרים: 0 או 1.
אופציה בינארית נקראת גם אופציה אקזוטית, כיוון שהקשר בינה לבין השווי האמיתי של נכס הבסיס - נניח מניה - נקבע רק על בסיס מחיר המימוש של נכס הבסיס. כלומר, נתון זה לבדו קובע אם קונה האופציה ירוויח או יפסיד. באופציה בינארית לרוב אין לקונה אפשרות למכור את האופציה טרם פקיעתה. לשם הדוגמה: נניח שמניית גוגל נסחרת ברגע מסוים, במהלך המסחר השוטף, לפי 796 דולר. תנאי האופציה אומרים שאם בשעת הסגירה המחיר יהיה יותר מ-796 דולר (מחיר המימוש), המשקיע ירוויח 70%, ולא - הוא יפסיד 85% או את כל השקעתו. וזה לא משנה באיזה מחיר תיסגר גוגל באותו יום, 798 או 800. הדבר החשוב הוא שהיא תהיה מעל מחיר המימוש, כלומר המחיר בעת רכישת האופציה (796). אותו דבר במקרה של ירידה מתחת למחיר המימוש. כלומר, ההשקעה היא על מגמת השינוי.
ועכשיו למחקר. האתר הפיננסי Finance Magnates, המתמחה בתעשיית הפורקס, האופציות הבינאריות, CFD (חוזי הפרש) ויתר הנישות של מסחר פיננסי, בדק באחרונה את תעשיית האופציות הבינאריות בישראל והגיע למסקנות מעניינות מאוד.
לטענת המחקר, תעשיית המסחר בניירות ערך ונגזרותיהם בישראל תרמה השנה 2 מיליארד דולר לתמ"ג הישראלי, 0.7% מתוך סך התמ"ג, וזאת על בסיס מס החברות שהיא משלמת.
מתוך הסכום הזה, 1.25 מיליארד דולר, כלומר 63%, הם מתעשיית האופציות הבינאריות לבדה - נתון מדהים כשלעצמו. Finance Magnates לא נקב במחזור ההכנסות השנתי של התעשייה הזאת, אך בהנחה שאותם 1.25 מיליארד דולרים שקולים למס חברות של 25%, ניתן להעריך שסך הרווח המוכר לצורכי מס הוא 5 מיליארד דולר, וזה אומר שההכנסות הן הרבה יותר מכך.
אבל, וזה אבל לא קטן, לא מעט מחברות אלו רשומות במקלטי מס (דוגמת איי הבתולה), ולכן ייתכן שכלל אינן משלמות מס בארץ, ואם הן כן משלמות, ייתכן שהן משלמות מס נמוך בהרבה מזה שקבוע בחוק הישראלי. כך או אחרת, מדובר בתעשיית ענק.
63% מתעשיית המסחר הפיננסי
ומי הן החברות שמובילות בישראל את המסחר בתעשיית האופציות הבינאריות? מבדיקת "גלובס" עולה שמדובר, בין היתר, בחברות 24Options, Anyoption ו-Banc De Binary.
לפי Finance Magnates, יש בישראל 70 חברות שמפעילות זירות מסחר באופציות בינאריות והן מעסיקות 4,700 עובדים - לא מעט. הצד השני של תעשייה זו הוא ספקי הטכנולוגיה, אלה שמפתחים את התוכנה שעל בסיסה נעשה המסחר ומספקים אותה למפעילי זירות המסחר. Finance Magnates טוען כי יש בארץ שני ספקי טכנולוגיה, ומבדיקת "גלובס" עולה כי המוביל מבין השניים הוא SpotOption. שני הספקים מעסיקים יחדיו 300 איש, וזה אומר שכל תעשיית האופציות הבינאריות בישראל מעסיקה 5,000 איש, מתוך 8,000 איש בכל תעשיית המסחר הפיננסי, כלומר 63%.
איך קרה שתעשיית האופציות הבינאריות הפכה לשחקן הדומיננטי בתעשיית המסחר הפיננסי בכללותו? Finance Magnates טוען כי תעשיית הפורקס, כלומר רק מסחר במט"ח, הצטמצמה בישראל בגלל הידוק רגולטורי ובמקביל תעשיית האופציות הבינאריות פרחה. אך כאמור, רשות ני"ע מנסה כעת לעצור את התפשטותה.
ולנתון לא פחות מעניין: שכר עובדי התעשייה. מתברר שעבודה בתעשייה הזאת היא די מתגמלת (ראו טבלה): שכר הברוטו החודשי הממוצע בתעשייה הזאת נע בין 3,500 דולר לתפקיד הכי פחות בכיר ל-15,000 דולר לתפקיד הכי בכיר, כלומר 14-60 אלף שקל בחודש. זה יותר מפי 2 השכר החציוני בישראל ולפחות 50% יותר מהשכר הממוצע, ברף התחתון של הטווח.
אם רשות ניירות ערך תצליח לאסור על שחקניות התעשייה לשווק את מוצריהן מחוץ לתחומי מדינת ישראל, ייתכן שאלפי עובדים ייאלצו לרענן את קורות החיים שלהם. לפחות הם יעשו זאת כשבחשבון העו"ש שלהם פיצויי פיטורים די נאים.
TechFinancials, השחקנית הישראלית הציבורית היחידה, איבדה מחצית משווייה מאז ההנפקה ב-AIM
המחקר של Finance Magnates הוא חשוב מאחר שקשה למצוא מידע פתוח לציבור על השחקניות הישראליות המובילות בתעשיית האופציות הבינאריות. ובכל זאת, יש אחת ציבורית שניתן ללמוד ממנה מעט על התעשייה. שמה הוא TechFinancials והיא הונפקה בבורסת המשנה הבריטית (AIM) במארס 2015. החברה גייסה אז 5.3 מיליון דולר לפי מחיר של 27 פני למניה, ויצאה לדרכה הציבורית אך לא ממש מחמיאה. מאז ההנפקה איבדה המניה כמחצית משווייה והחברה נסחרת כעת לפי שווי של 11 מיליון דולר ולא יותר.
TechFinancials, שהתאגדה במקלט המס איי הבתולה, הוקמה בקיץ 2008 על ידי אייל רוזנבלום (מנכ"ל משותף) ואסף להב (מנכ"ל משותף). רוזנבלום היה בעברו מנהל פעילות הימורי הספורט של 888 הישראלית, ובעברו הרחוק יותר שימש יועץ ליו"ר חברת החשמל. להב היה בעברו סמנכ"ל פיתוח תוכנה בענקית האחסון EMC, בכיר באמדוקס וברפא"ל. מלבד השניים האלו, רשימת בעלי המניות בחברה כוללת את קרנות הון סיכון דוגמת פידליטי ונצ'ר קפיטל. כמו כן, לגיגי לוי, מי שהיה בעברו מנכ"ל 888 (ומכאן הקשר שלו לרוזנבלום), יש החזקה של 3% בחברה. לוי, נזכיר, הפך לאנג'ל לאחר שפרש מ-888.
TechFinancials היא החברה שמספקת את הטכנולוגיה, כלומר פלטפורמה מבוססת תוכנה, להפעלת זירת מסחר באופציות בינאריות. החברה מספקת פלטפורמות אחרות להפעלת זירות מסחר בפורקס אך עיקר פעילותה היא תעשיית האופציות הבינאריות. החברה מפעילה בעצמה זירה משלה, שנקראת www.OptionFair.com אך זו בעיקר משמשת לבחון את התוכנה של החברה, ופחות כמקור הכנסה. SpotOption, שצוינה לעיל, היא אחת ממתחרותיה ובתשקיף ההנפקה של TechFinancials ציינה האחרונה כי היא מעריכה שיש בסך הכול 4 ספקיות דוגמתה בעולם.
לפי הדוח השנתי של החברה לשנת 2015, TechFinancials מספקת את הפלטפורמות שלה ל-56 מפעילי זירות מסחר, בעיקר של אופציות בינאריות. עוד ציינה החברה בדוח השנתי כי מספר המשתמשים הפעילים שסחרו באופציות בינאריות על גבי הפלטפורמה שלה ירד בשיעור חד של 71% לעומת 2014, בין היתר בגלל הידוק רגולטורי ולא רק בישראל.
כאמור, TechFinancials לא יצרה ערך למשקיעיה מאז ההנפקה והסיבה לכך היא הדשדוש בתוצאותיה הכספיות. את שנת 2014, השנה שעל בסיסה הונפקה בשוק ההון הבריטי, סיימה החברה עם הכנסות של 15.5 מיליון דולר ועם רווח נקי של 612 אלף דולר. בשנת 2015 עמדו ההכנסות על 13.6 מיליון דולר, כלומר ירידה של 12% והשורה התחתונה נצבעה באדום: הפסד נקי של 476 אלף דולר. במחצית הראשונה של 2016 נרשמה התאוששות וההכנסות עמדו על 9.9 מיליון דולר (גידול שנתי של 34% לעומת המחצית המקבילה בשנת 2015), וזאת בין היתר על רקע כניסתה לשוק האסייתי. קצב זה מעיד על הכנסות שנתיות שגבוהות מאלו של 2015. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של 1.3 מיליון דולר לעומת איזון במחצית המקבילה אשתקד. בקופת החברה 3.9 מיליון דולר.
