המס על הרווחים השוטפים של החברות הוא 25%, והמשמעות היא שאם לחברה יש רווח לפני מס של 100 מיליון שקל, היא אמורה תיאורטית לשלם מס של 25 מיליון שקל (25%). אבל בפועל, זה ממש לא כך. אם תבדקו את שורת המס ביחס לרווח לפני מס, ברוב הגדול של החברות תקבלו ששיעור המס שמשולם שונה (אפילו משמעותית) משיעור המס הסטטוטורי.
איך זה יכול להיות? ובכן, החברות מסבירות (בדוח השנתי) את ההבדל בין המס האפקטיבי שהן היו צריכות לשלם (בהינתן שיעור מס סטטוטורי) לבין המס שמשולם בפועל, ויש הרבה מאוד סיבות לפערים: הפסדים צבורים לצרכי מס, הפרשות והוצאות לא מוכרות למס, הטבות מס; מסים שונים בחברות בנות וקשורות, הכנסות שאינן חייבות במס, הסדרי מס ועוד. אלא שבנוסף לכך, יש גם פערים שנובעים פשוט מפרשנויות שונות. מסתבר שבמקרים לא מעטים, תשלומי המסים תלויים וכפופים לפרשנות של החוק ולא תמיד זה לגמרי שחור ולבן. חברות נוטות לאמץ גישה שנוחה להם (תשלומים נמוכים יותר למס הכנסה) ובפועל אחרי תקופה מסוימת, מס הכנסה עשוי לחלוק על התשלום בפועל ולדרוש תשלום נוסף (הוצאת שומה לחברה).
כשזה קורה, אז התשלומים הנוספים "נופלים" על השנה בה נקבע ההסדר (השנה בה שולם התשלום הנוסף), כך שבשנה הזו יש תשלומי מס ביתר (הוצאות המס גבוהות משמעותית), בעוד שבעבר היו תשלומי מס נמוכים יותר. המשמעות היא שבעצם הרווח שדווח בעבר היה גבוה ממה שהיה צריך להיות אלמלא התשלום בחסר למס הכנסה (והרווח בשנת ההסדר מוטה כלפי מטה בגלל התשלום העודף).
נשמע קצת מסובך, וזה עדיין לא הכל. הוצאות המס בדוח הרווח והפסד, אינן רק תשלומי המס לרשויות המס. הוצאות המס כוללות גם הפרשות למס הכנסה (שינויים במסים נדחים/ עתודה למס הכנסה), ולדוגמה - הוצאות המס כוללות (וזה פשטני מאוד) תשלומי מס של 5 מיליון שקל והפרשה (מסים נדחים) של 3 מיליון שקל - כך שסך הכל הוצאות המס בספרים יהיו 8 מיליון שקל.
ומכאן, שייתכן מצב שגם אם מס הכנסה תובע סכום נוסף, הרי שהחברה הפרישה בגין סכום זה בדוחות הכספיים בעבר, כך שבפועל בעת ההסדר עצמו זה לא יקבל ביטוי משמעותי בדוח הכספי.
עזריאלי ערערה, כיל הפרישה בדוחות
לאחרונה דיווחה קבוצת עזריאלי על שומה שקיבלה ממס הכנסה, ובמקביל הודיעה כי לא תהיה לכך השלכה גדולה על הדוחות: "רשות המסים הוציאה לחברה ולקנית השלום השקעות בע"מ, חברה בת בבעלות מלאה של החברה, שומות מס לפי מיטב השפיטה", עדכנה החברה. "השומה בסך כולל של כ-170 מיליון שקל בגין השנים 2011-2014 (כולל). יצוין כי ביחס לחלקים מסכום השומה נכללת בדוחותיה הכספיים של החברה התחייבות למסים. החברה חולקת על עמדותיה של רשות המסים וסבורה בין היתר, בהסתמך על יועציה המקצועיים, כי קיימות לה טענות טובות כנגד עמדות אלה. לפיכך, פועלת החברה להגשת השגה על השומה. להערכת החברה, לא צפויה השפעה מהותית על דוחותיה הכספיים".
גם בכיל התקבלה שומה לתשלום מס בגין שנים קודמות. אצלה מדובר על 228 מיליון שקל בגין השנים 2009 עד 2011. השומה הזו התקבלה כבר לפני מספר שנים והיא נובעת מפרשנות שונה סביב הטבות המס של החברות הבנות בכיל (חוק עידוד השקעות הון). לאחרונה דיווחה כיל כי היא אינה מערערת על שומת מס הכנסה, והמשמעות היא שהיא תצטרך להפריש בדוחות הכספיים סכום נוסף של 130 מיליון שקל. כלומר, במקרה שלה לא נוצרה הפרשה מלאה בדוחות (עד כה).
קיזוז במחלוקת
חברה אחרת, קטנה יותר משתי הגדולות המוזכרות לעיל, שקיבלה לאחרונה שומה ממס הכנסה היא אס.אר. אקורד של עדי צים. במקרה של חברת נכיון הצ'קים והאשראי החוץ בנקאי, מס הכנסה מסתייג מההפסדים הצבורים (והאפשרות להשתמש בהם מול רווחים עתידיים), כפי שהיא מדווחת: "התקבלו במשרדי החברה שומות מס שלא בהסכם לפי סעיף... בגין השנים 2012 עד 2014 (כולל). אלו מבוססות בעיקרן על קביעותיו של פקיד השומה, לפיהן אין להתיר קיזוז הפסדים לצורכי מס שנצברו בחברה בסך כולל של כ-85 מיליון שקל, כנגד הכנסותיה באותן שנים. החברה, בהתבסס על הערכת יועציה המשפטיים בתחום המס, חולקת על קביעותיו של פקיד השומה וסבורה כי יש לה טענות כבדות משקל כנגד קביעות אלו, וזאת בין היתר לאור פסיקות בית המשפט העליון בנושאים דומים.
"לאור האמור לעיל, החברה בדעה כי בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה והפסיקה בנושא, יש להתיר לחברה את קיזוז ההפסדים כמוצהר על ידה. בכוונת החברה להשיג על שומות המס, בהתאם למועדים הקבועים בדין. להערכת החברה, ובהתבסס על הערכת הגורמים המקצועיים העוסקים בכך, בשים לב לטענות החברה כנגד שומות המס, וכן בשים לב לסכום ההפסדים אשר נעשה בהם שימוש, החברה אינה צופה כי לסוגיה זו קיימת השפעה מהותית על דוחותיה הכספיים".
הפוטנציאל לחיסכון במס של ההפסדים הצבורים האלו בסך 85 מיליון שקל, הוא גדול מאוד. למעשה, החברה, תיאורטית כמובן, אילו יכלה להשתמש בהפסדים האלו היתה יכולה לחסוך סדר גודל של כ-20 מיליון שקל (עד רווחים של 85 מיליון שקל היא לא היתה משלמת מס), אלא שבפועל ההפסדים הצבורים האלו לא מומשו. בפועל בשנת 2015 מומש/קוזז סך של 9 מיליון שקל של הפסד צבור, ואולי זו הסיבה שלהערכת החברה לא תהיה השפעה מהותית לעניין זה. אם כי, אם יתברר שהיא לא תוכל לממש הפסדים עתידיים - הרי שמדובר על הפסד תיאורטי משמעותי.
אלו רק כמה דוגמאות, באופן שוטף חברות מדווחות על שומות והשגות מול מס הכנסה, כשלפעמים יש לכך משמעות גדולה על דוחותיהן הכספיים.
הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו
