עובד חברת חשמל / צילום: איל יצהר
מליאת רשות החשמל החליטה הבוקר (ב') על העלאת תעריף החשמל ב-3.7% מינואר - כך הודיע הבוקר יו"ר רשות החשמל, ד"ר אסף אילת, בכנס תחזיות משק האנרגיה של המכון לאנרגיה וסביבה. "הייתה עלייה של 40%-45% במחיר הפחם בחודשים האחרונים", הסביר אילת את עליית התעריפים והוסיף כי "תעריף ייצור החשמל ירד בצורה מינורית, והתעריף לצרכן עלה בצורה יחסית מדודה, בפרספקטיבה של הירידות שהיו בשנה וחצי האחרונות. זאת התוצאה הסופית של התעריף, שבסוף זה פחות דרמה לאנשים שיושבים פה לעומת התחזיות".
התעריף החדש יהיה 47.26 אגורות לקוט"ש. מתוך התעריף ירד חלקו של מרכיב הייצור ב-0.5%. כדי להגביר את הוודאות במשק ולהגביל את תנודתיות התעריף, החליטה מליאת הרשות כי במהלך שנת 2017 לא יבוצע עדכון תעריף נוסף. העדכון הבא יתבצע בדצמבר 2017 ויחול בשנת 2018, תוך התבססות על מתודולוגיה המתאימה למבנה משק החשמל הנוכחי.
"הפחם לא רק הורג אותנו", הגיבו בארגון גרינפיס על הודעת ההתייקרות במחיר החשמל, "עכשיו גם נשלם עליו יותר ביוקר. זאת בנוסף לעלות המשקית של הפחם המזהם המוערך במיליארדי שקלים כתוצאה מעלויות חיצוניות, תחלואה, אובדן ימי עבודה ועוד. אנו קוראים לשר האנרגיה יובל שטייניץ להיערך להשבתה מדורגת של תחנת הכוח הפחמית בחדרה, במקביל למעבר לתמהיל נקי ובטוח המבוסס על אנרגיות מתחדשות".
"פער מחירים רציני"
"מתפתח פער מחירים בין המחירים שמשלמת חברת החשמל על הגז לבין המחירים שמשלמים היצרנים הפרטיים. את העיוות הזה צריך לתקן" - כך אמר בצהריים יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל, בנאום שכנס תחזיות משק האנרגיה של מכון האנרגיה והסביבה.
"כדי להיות הוגן, צריך לומר שיש סעיף בהסכמים שלנו שמאפשר לפתוח את ההסכמים ב-2021", אמר רון-טל. "חברת החשמל צריכה לראות אין משתמשים במנגנון הזה שנתיים-שלוש לפני כן. צריך להזכיר שחברת החשמל היא לקוח העוגן של מאגר תמר. בזכותה פותח המאגר. החברה ביקשה מנגנון שיבטיח שהיא תקבל תמיד את המחיר הנמוך ביותר וזה לא הסתייע. אני חושב שזה בר תיקון".
רון-טל החל את דבריו בחשיבות הביטחון האנרגטי. "האינטרס הכי חשוב הוא הביטחון האנרגטי, אי-אפשר לקחת סיכונים בהקשר הזה. זה אחד ההיבטים הכי חשובים בביטחון הלאומי. נקודת המפתח היא היתירות. היתירות בהולכה של המשאב הזה היא עדיין מאוד נמוכה. אני לא חושב שיכול להיות פחות מזה. אין משהו שיותר נמוך מצינור גז אחד".
רון-טל הדגיש כי משק החשמל יעבור עד 2020 לייצור 80% מהחשמל מגז טבעי. "החלטה שאני חושב שהיא החלטה טובה ודרמטית, היא ההחלטה להקטין את ייצור החשמל מפחם בשליש עד 2022, עם סגירת יחידות 1-4 בחדרה. במדינת ישראל התקבלה החלטה שהיתירות תתבסס לא על גיוון במקורות האנרגיה, אלא על יתירות בהולכת הגז.
"לכן אי-אפשר להפריז בחשיבות פיתוח מאגר לוויתן, שיכלול עוד צינור גז, ולוויתן אינו לבד - יש גם את פיתוח כריש ותנין עם עוד צינור גז. על הבסיס של יתירות המבוססת על כשלושה מאגרים וצינורות לפחות, אנחנו מביאים לידי ביטוי את היתירות הנדרשת המאפשרת לנו לרדת בשימוש בפחם". את פיתוח המאגרים מייחס רון-טל למתווה הגז, שעליו אמר שחשיבותו דרמטית.
"אנחנו מדברים על תשתית חיונית, אולי התשתית הכי חיונית במשק. ככל שהמדינה יותר מודרנית התשתית יותר חיונית. היום אפילו כדי לשתות מים צריך חשמל, פעם המים היו מגיעים מהכינרת והיום 80% ממתקני התפלה שהם צרכני חשמל גדולים".
חלק מהביטחון האנרגטי אמור לדבריו להיות מושג באמצעות הוצאתה של ישראל ממצב של אי אנרגטי. "אני מאוד מאמין שהנחת צינור שיחבר לא רק גז ותקשורת לאירופה, אלא גם חשמל, בסדר גודל של בין 2,000 ל-4,000 מגה-ואט, וזה יקרה בשלב כלשהו. מבחינתי, החיבור לירדן, למרות שהוא חד-כיווני, היה צריך לקרות אתמול".
לקראת סיום דבריו עבר רון-טל לדבר על התחזית שלו לייצור של 80% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2040. "בשנים הקרובות אנחנו נפתח את התחנות הגדולות האחרונות, וההסדרה של 1,000 מגה-ואט אנרגיה סולארית יהיה חלק מהמשולש של הייצור במשק האנרגיה. אנחנו צריכים להגיע לטכנולוגיה שנוכל לייצר חשמל בהיקף מספיק בזמן שיש שמש.
"שנית, האגירה - גם בתחום זה אנחנו בראשית הדרך. אין לנו היום אגירה אמיתית של אנרגיה. הטכנולוגיה הזו תתפתח ב-15 השנים הקרובות, ותאפשר לאגור אנרגיה ולהשתמש בה בזמנים שלא ניתן לייצר אותה מהרוח והשמש. שלישית, הרשת החכמה. לא ניתן לקיים חשמל מבוזר ללא ניהול המשאב הזה באמצעות רשת ותקשורת מתקדמת שמאפשר לווסת להסית ולשנע את החשמל. החשמל הנקי ביותר הוא זה שלא יוצר. להתייעלות האנרגטית יש פוטנציאל של תחנת כוח בינונית".