המסחר בשוק המט"ח נפתח היום (ד') בסערה, כאשר מטבע האיחוד האירופי שובר את רף ה-4 שקלים לאירו, זאת לראשונה מאז ינואר 2002. שערו היציג נקבע על 3.9941 שקלים לאירו. אמש נחלש האירו בכ-0.5%, ובכך השלים ירידה של 6% מתחילת השנה.

הסיבות העיקריות להחלשות חדה של המטבע האירופי לא משתנות כבר תקופה ארוכה: האירו נחלש בחדות מול מרבית המטבעות המובילים, בעוד הדולר, שנסחר בעלייה מתמדת בעולם, נחלש מול השקל.

במחלקת מחקר של FXCM מציינים: "בעולם, הדולר נסחר בסביבות רמות השיא של 14 שנה. גם תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב ממשיכות לטפס על רקע הציפיות להעלאות ריבית ב-2017 בשיעור גבוה מהמצופה. מנגד, על רקע הקשחת המדיניות המוניטארית בארה"ב והמשך ההרחבה הכמותית בגוש האירו, האירו ממשיך לצנוח לרמות שפל חדשות, וצנח אתמול מתחת לרף ה-4 שקלים למול השקל".

האירו הושק ב־1 בינואר 1999 והחליף את יחידת המטבע האירופית בשער חליפין זהה. באותו יום היה שווי של אירו אחד כ-4.90 שקלים, ומאז השקתו נסחר רק פעם אחת מתחת לרף ה-4 שקלים, בינואר 2002.

היצואנים נפגעים, "השקל ממשיך לשמור על חוזקו" 

הפיחות החד של האירו מול השקל פוגע קשות ביצואנים הישראלים, כאשר קרוב לשליש מן היצוא הישראלי מיועד לאירופה. ומה באשר לליש"ט? גם שוק זה, התופס נתח נכבד של כ-8% מסך היצוא, לא מבשר טובות ליצואן הישראלי - הליש"ט צנחה מתחילת השנה בקרוב ל-18%. גם הדולר נחלש מול השקל מתחילת השנה בשיעור של כ-2.5%.

רוני גיטלין, מנהל דסק מסחר בלאומי שוקי הון, מציין: "בזמן שהדולר שובר שיאים מול כמעט כל המטבעות בעולם, השקל שומר על חוזקו מול סל המטבעות. בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח באופן משמעותי מאז שנת 2008, רכישות ממוצעות של כ-7-9 מיליארד דולר בשנה, הרבה מעבר לקרן הגז. למרות הסכומים הללו, השקל נמצא בשיא של 15 שנה מול סל המטבעות. השאלה היא עד אילו יתרות יוכל בנק ישראל לקנות דולרים בסכומים של מיליארדי דולרים בשנה ללא קשר לקרן הגז, ומה היה קורה ליצוא הישראלי ללא התערבויות אלו?"