ברבור / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
"לחצרו של איש עשיר נכנס חזיר. שם התגולל ככל אוות-הנפש בסחי, בזבל וברפש, על יד אורוות ומטבחים. טבל טבילה במי שופכים, ואל עדרו, בבוץ עד האוזניים, חזר חזיר חזירתיים. 'שלום אדון, "דבר-אחר" - אמר לו הרועה: ספר נא לי ספר, מה טוב ראית שם? הן השמועה אומרת, כי בביתו של העשיר - פנינים ומשי למכביר וכל דבר בו כליל תפארת!". 'עורבא פרח' - עונה לו החזיר: כל השמועות כזב והבל: אין שם בלתי אם בוץ וזבל. את זאת ביררתי בתכלית: תקעתי אף לכל שלולית שבחצר האחורית".
המשל על החזיר הוא אחד מני רבים ממשליו של איבאן אנדרייביץ קרילוב. בלא מעט השקעות ישנה נטייה לבצע הכללה, ולטעון שהכול גרוע ואין מה לחפש שם. ישנם מקרים שבהם זה המצב - דוגמת השקעה בעגלונים בתחילת המאה ה-20, בזמן שהמצאת הרכב נכנסת לשוק, או השקעה במצלמות פולארויד, בזמן שהצילום הדיגיטלי תופס תאוצה. אבל במרבית המקרים - עולם ההשקעות מורכב יותר, ויש צורך לבחון את התמונה המלאה כדי שלא להתעלם מהמטבח, רק משום שנמצאים בחצר הבוצית.
פיננסים: דיר חזירים או סלון מפואר
בעוד שגורלם של הבנקים בעולם בכלל, ובאירופה בפרט, לוט בערפל, איגרות החוב של חברות הביטוח מסתמנות כהשקעה מועדפת בנקודת הזמן הנוכחית. בעוד שהבנקים עדיין מבצעים קרב מאסף כנגד השקיפות, בדגש על שקיפות במסחר באג"ח ופירוט הרכב המאזן, בחברות הביטוח הסיכון הוא תלוי פעילות.
אם מדובר בביטוח כללי (ביטוחי רכב, דירה וכיו"ב) הסיכון הוא שינוי בסביבה הביטוחית - למשל עלייה חדה במספר גניבות כלי הרכב או אסונות טבע. אם מדובר בביטוחי חיים, עלייה בתוחלת החיים ותשואות נמוכות בשוק ההון מהוות את הסיכון העיקרי ליציבות בטווח הארוך.
מבחינה זו, על אף מורכבותם - ביחס לסיכונים של חברות הביטוח יש שקיפות רבה יותר, המידע קיים והשאלה היא האם המסקנות שלנו מהנתונים נכונות.
הבדל נוסף בין חברות ביטוח לבנקים, אף ששניהם נמנים עם המגזר הפיננסי, הוא שהבנקים נזקקים באופן שוטף למימון קצר. בנקים מנפיקים לא מעט חוב לתקופות קצרות של שנה עד שלוש שנים, בזמן שחברות ביטוח מנפיקות לרוב איגרות חוב לתקופות של עשר שנים ומעלה (ישראל היא חריגה לעניין זה ביחס למאפייני החוב של חברות ביטוח ברחבי העולם).
המשמעות היא שחברות ביטוח לא עומדות בכל רגע נתון לפני גל פירעונות חוב שמסכן את קיומן. סיכון זה נובע מכך שכאשר ישנה תקופה שבה צריך לפדות חוב בהיקף גבוה - יש לרוב צורך לגייס חוב חדש במקום החוב שנפדה, וייתכן שדווקא במועד הפירעון של החוב יחול משבר פיננסי שלא יאפשר גיוס.
נקודה נוספת לטובת חברות הביטוח היא שעליית התשואות מגדילה את התשואה שיכולות חברות הביטוח להשיא לעמיתים (לא רווחי הון קצרי-טווח, אלא קיבוע של תשואה גבוהה יותר עד לפדיון). עלייה בתשואה מובילה בתורה לקיטון בגירעון האקטוארי.
הגרף המצורף מציג את המרווח בין התשואה הדולרית של אג"ח היברידית עם פדיון מוקדם ב-2025 של חברת הביטוח Swiss Re, שכרגע נסחרת בתשואה של 5.63%, לבין התשואה הדולרית של אג"ח בעלת מנגנון מחיקת קרן (COCO) של הבנק השוויצרי Credit Suisse - שכרגע נסחרת ב-5.3%.
כיום התשואה בחברת הביטוח גבוהה מזו של הבנק, אך אם המצב יתהפך, המשמעות היא שהרווחנו יותר בהשקעה בחברת הביטוח על פני השקעה בבנק. כל משבר בנקאי שיתרחש, ככל שיתרחש, בשנת 2017, יוביל לכך שהתשואה לפדיון של חברת הביטוח תהיה נמוכה מהתשואה של הבנק, משמע עדיפה השקעה באג"ח של חברת הביטוח על פני האג"ח של הבנק.
מובן, שגם בקרב הבנקים יש הבדלים משמעותיים; כך לדוגמה הבנק האוסטרלי ANZ, שעליו המלצתי בטור בגלובס ב-16/4/2016, השיא עד כה תשואה של כ-26% בדולר אוסטרלי (כ-23.5% שקלי) ומאידך, דויטשה בנק הגרמני, שעל הפרקטיקות הנלוזות שהוא מנהיג בדיווחיו הכספיים כתבתי בתחילת השנה, עדיין נלחם ברגולטורים, ומחפש דרכים להחביא את האמת.
אמריקה הלטינית: יהלומים או גושי פחם
ראשית אציין שייתכן שבעידן טראמפ פחם זו לא מילה גסה, ובכל זאת - האם נכון להתייחס לאמריקה הלטינית כמכלול? כישראלים - האם לא היינו נפגעים לו משקיעים בעולם היו מתייחסים אלינו ולסוריה כמקשה אחת? אם סוריה וישראל אינן השקעה זהה - מדוע צ'ילה וונצואלה הן כן?
יש מדינות באמריקה הלטינית שהן בעייתיות, ויש מדינות במצב כלכלי טוב אף מזה של ישראל. כך לדוגמה, איגרת החוב של ממשלת פרו ל-2020, שעליה המלצתי ב-24/8/2015 בגלובס, השיאה תשואה של כ-11% בסול פרואני וכ-7.5% שקלי עד כה.
המצב הכלכלי הקשה בחלק ממדינות אמריקה הלטינית, שהבולטת בהן כרגע היא ונצואלה, עשוי עוד להתברר כחיובי לשאר היבשת. כך לדוגמה, אם אכן יפרצו מחאות עממיות בוונצואלה, שיביאו להחלפת השלטון בראשותו של מאדורו בשלטון בעל מאפיינים מערביים, המהלך ישפיע לחיוב על מדינות שכנות, ובהן קולומביה.
גם ההפחדות בנוגע לחשיפה למקסיקו בעידן טראמפ התבררו כמוגזמות בכל הנוגע לשוק החוב (בשוק המט"ח הפזו עדיין חלש מרמתו טרום הבחירות). מבחינת אמריקה הלטינית לשנה הקרובה - צ'ילה, מקסיקו, פרו וקולומביה מסתמנות כמעניינות, בעוד שביחס לברזיל, פנמה, אורוגוואי, ארגנטינה וונצואלה - משנה זהירות לא יזיק.
מהיר ועצבני
גורם נוסף שמקשה על ראיית התמונה המלאה הוא חוסר סבלנות. לעיתים החלטות פזיזות מובילות לכך שנקבל את ההחלטה הלא נכונה.
בתקופה שבה התנודות גבוהות, ולעיתים בלי היגיון כלכלי - חשוב להיצמד לבסיס, ולהבין שהעובדה שניתן להשיא בשוק ההון תשואה עודפת על פיקדונות בבנק נובעת מהמרכיב של סטיית התקן.
מי שמעוניין להיות ברווח בכל רגע נתון, שוק ההון לא בשבילו. מי שמעוניין להשיא תשואה גבוהה לאורך זמן, ומבין שזה כרוך בתנודתיות - זה הזמן להפשיל שרוולים ולחפש את ההשקעות הטובות. פרשת השבת הקרובה "וישב", עוסקת בסיפור מכירת יוסף על-ידי אחיו. אם ליוסף הייתה סבלנות לעלות בסולם החברתי ממעמד של עבד עד למשנה למלך, אפשר לקחת כמה נשימות לפני שמקבלים החלטות בנוגע לשינויים מהותיים בתיקי ההשקעות.
אופטימי או פסימי?
את המשל שלו מסיים קרילוב בנמשל: "חלילה לי מרצות במישהו לפגוע ברמז הסיפור על ה"דבר אחר". אך איזה שם אחר יאה למבקר, שבמבטו בכל רואה רק צד הרוע?".
שנה אזרחית חדשה זה זמן שבו חברות עסקיות מסכמות את השנה, ומתכננות את השנה הבאה. בכל דבר - גם בחיים האישיים וגם בשוק ההון - כשמסתכלים על התמונה המלאה, מגלים שלא הכול אופטימי או פסימי; יש גם וגם, והשאלה היא איפה בוחרים להיות - בחדר האוכל המפואר או בדיר החזירים. שבשנת 2017, נשכיל לראות את התמונה המלאה.
*** הכותב משמש כמנהל תחום החוב בחברת הכותב Oscar Gruss & Son Makor-Capital וחברות Oscar Gruss & Son ו/או חברת קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
