קרן לוי / צילום:איל יצהר
את האנקדוטה הבאה סיפרה לנו קרן לוי, מנכ"לית פיוניר ישראל (Payoneer), ממש בתחילת הראיון, אך לפני שנשתף אתכם, תזכורת קצרצרה: פיוניר היא חברת הפינטק המצליחה בישראל. פינטק (Fintech) פירושו טכנולוגיה פיננסית, כלומר טכנולוגיה שהופכת פעולות פיננסיות לכמה שיותר דיגיטליות, כמו הפקדת צ'ק דרך הסמארטפון. באוקטובר האחרון פיוניר גייסה 90 מיליון דולר ובעלי מניות בה מכרו מניות בהיקף זהה. האירוע היה לכותרת הראשית של "גלובס" באותו היום, ותמונתה של לוי הופיעה בגדול על שער העיתון.
"באותו ערב טסתי להודו לנסיעת עבודה. ישבתי במחלקת תיירים, אך זכרתי שמחלקים 'גלובס' במחלקת עסקים. ביקשתי מהדיילת את העיתון, וכשהיא הביאה לי אותו, היא לא זיהתה אותי. היא לא חיברה ביני לבין התמונה שלי שהופיעה על השער. זה היה מצחיק! וכמובן שגנבתי את העיתון".
לוי, כאמור, היא המנכ"לית של פעילות החברה בארץ (בה מועסקים עיקר עובדיה, 560 מתוך סך של 760 ובה נמצא המוח הטכנולוגי שלה), אך לפיוניר יש מנכ"ל גלובלי אמריקאי, סקוט גאליט שמו. יובל טל, מייסד החברה, משמש כנשיא. "למדתי ממנו הרבה על גישות ניהול", אומרת לוי על טל. "אני זוכרת שכשהשלמתי את החוזה הראשון שלי כמנכ"לית, באתי אליו וביקשתי שייקרא ויחתום עליו. הוא אמר: 'אין לי צורך לקרוא. אני סומך עלייך'. היום בדיעבד אני יודעת שקשה לו לקרוא מסמכים ארוכים" (צוחקת).
לוי החלה את דרכה בהיי-טק הישראלי כיזמת, מיד אחרי שהשלימה את 2 תאריה האקדמיים בגיל 25. כבר במהלך לימודי התואר שני הקימה עם שני שותפים את המיזם הראשון שלה, חברה לגיוס הון לסטארט-אפים בשלב הסיד, מעין קרן הון סיכון - לפני שעלה קרנן של קרנות ההון סיכון. בגיל 23 התחתנה עם חבר ילדות והתגרשה בגיל 30 כי "הבנתי שאני לא נמצאת איפה שאני רוצה להיות".
- מה בער לך? מדוע מיהרת ללמוד, להקים חברה, להתחתן?
"אני תמיד קצת ממהרת".
- ספרי על המיזם הראשון שלך.
"זו הייתה חברה קטנה שניסתה לסייע לחברות טכנולוגיה בשלב הסיד. מישהו השקיע בנו והצלחנו לסגור 4 עסקאות, אבל די מהר הבנו שאנחנו קטנים מדי. קרנות ההון סיכון התחילו אז לפרוח והבנו שלא נוכל להיות שחקן משמעותי בשוק הזה. שנהיה רק בינוניים. אז החלטנו על פירוק החברה, אבל אני המשכתי לעבוד בהיי-טק".
- מה רע בלהיות בינוני?
"אני לא אוהבת בינוניות".
- התאהבת בהיי-טק?
"התאהבתי בלהתחיל, בלבנות משהו מאפס. לא התאהבתי בהכרח בטכנולוגיה".
- גם החברה השנייה בה עבדת, Aplettix, נסגרה. לא התייאשת מהתעשייה אחרי ששתי חברות בהן עבדת נסגרו?
"לא. אף פעם לא חיפשתי יציבות. אני מאוד אוהבת שינויים והתחלות חדשות. ובכלל, בתעשיית ההיי-טק זה בסדר גמור להיות חלק מחברה שלא מצליחה ונסגרת. זה קורה".
אגב, למרות שהיא ובן זוגה היי-טקיסטים, לוי לא מכניסה לבית שלה טאבלטים, ורק באחרונה ביתה הבכורה קיבלה סמארטפון. "אני רוצה שהילדים שלי ייצמדו כמה שפחות למסכים. שיהיו כמה שיותר בחוץ. מיקה, הבת שלי, מנגנת על שלושה כלי נגינה".
- את בהיי-טק אבל לא דוחפת היי-טק לילדים שלך?
"משהו כזה. במקרה שלי, אני לא ממש מגדירה את עצמי כהיי-טק. נכון, פיוניר היא חברת טכנולוגיה אבל הטכנולוגיה שלה מסייעת לאנשים בכל רחבי העולם. זו חברה שמטפלת בצרכים של אנשים. באשר לילדיי, אני רוצה שתהיה להם ילדות כמו שהייתה לי. ואולי זה קצת אגואיסטי מצדי - להעביר לילדים שלי את מה שהיה לי - אבל יש פה גם סוג של תיקון, שלא ייסגרו בחדר מול המסך. שייצאו החוצה ושייפגשו אנשים פנים מול פנים".
- אבל ביומיום שלך את מחוברת לעולם הדיגיטלי?
"מאוד מחוברת. אני עושה קניות באמזון, אני שוכרת דירות ב-Airbnb ואפילו את הציפורניים שלי אני מסדרת עם Missbeez (אפליקציה שמאפשרת להזמין שירותי מניקור ופדיקור לבית או למשרד, ט.צ.). זה גאוני! ובכלל, כל אפליקציה שמקלה עליי את היומיום - אני עושה בה שימוש".
- איזו טרדה של היומיום עדיין לא עברה דיגיטציה והיית רוצה שתעבור?
"לתדלק את האוטו. הייתי רוצה שתחנת הדלק תבוא אליי, כמו שבעבר החלבן היה מגיע עד הבית".
- פיוניר היא חברת פינטק, שבין היתר מייתרת חלקית את תפקידו של הבנק. מתי בפעם האחרונה נכנסת לסניף בנק?
"בגיל 30, כשחזרתי לארץ מלונדון. ואני בת 43. אין לי בכך צורך, וזה מעולה. המגע האנושי מול פקיד הבנק לא חסר לי".
- סניפי הבנקים ייעלמו בעתיד?
"לא לחלוטין כי תמיד יהיו אנשים שכן יזדקקו למגע האנושי, וזה בסדר. במקרה שלי, כשאני צריכה רופא או אחות, אני כן רוצה לפגוש אותם פנים מול פנים. אני לא מתייעצת עם אחות בטלפון, ולכן אפליקציות שמאפשרות לדבר עם רופא בסמארטפון לא מדברות אליי. גם מכונית ללא נהג זה משהו שעדיין לא מדבר אליי. אין לי צורך בזה".
- הרגשת אי-פעם שהפלו אותך לרעה בגלל היותך אישה?
"בשנים הראשונות של הקריירה שלי, כלומר לפני 20 שנה, ייתכן שהופלתי כשמדובר היה בשכר אבל זה כמו סוגיית הביצה והתרנגולת. כלומר, עד כמה כאישה דרשתי את מה שגבר היה דורש. עד כמה מיהרתי להתלהב מהעובדה שקיבלתי קידום, ולא טרחתי לבדוק איזו העלאת שכר אקבל".
- את רומזת שנשים ממהרות להמעיט בערך עצמן?
"אני יכולה לדבר על עצמי. בשנות הקריירה הראשונות שלי זה קרה. הייתי מקבלת הצעה לקידום והייתי משיבה בחיוב עוד לפני שבדקתי מה השכר שאקבל. בשנים האחרונות, ובעיקר מאז שאני בפיוניר, למגדר שלי אין משמעות ואני לא מתמקדת בזה. בפיוניר אנחנו מוכיחים שזה לא משנה אישה או גבר - מי שבא לעבוד ויש לו מוטיבציה, יצליח".
- איזו אישה מהווה עבורך מודל לחיקוי?
"סבתא שלי. עד שנפטרה בגיל 98, היא הייתה בעשייה מתמדת. היא עשתה הכול: בישלה, החליפה נורות בבית לבד - כי היא הייתה גרושה - דיברה 7 שפות ועוד. היא לא ישבה בלי מעש. היו לה חיים מאוד מלאים, והיא הייתה מאוד ליברלית בדעותיה. הייתי מאוד קרובה אליה ואין יום שעובר שאני לא מתגעגעת אליה".
- פיוניר מעסיקה בארץ כמעט 600 איש. לא מלחיץ להיות אחראית על פרנסה של כל כך הרבה משפחות?
"זו הרבה אחריות אבל למזלי יש בחברה הרבה מאוד אנשים שהופכים את האחריות הזו להרבה יותר קלה. וזה גם כיף כי אני מקבלת המון אנרגיה מעובדי החברה. אני חייבת לעבוד עם כמה שיותר אנשים. אני לחלוטין People Person".
בנקודה זו מדגישה לוי כי האחריות שהיא מרגישה אינה רק כלפי עובדי פיוניר אלא גם כלפי לקוחות החברה, בעיקר עסקים ונותני שירותים קטנים-בינוניים במדינות מתפתחות. "כשלא מגיע כסף לבית עסק קטן בפקיסטן, תהיה לכך השפעה על מי שמתפרנס ממנו. ואנחנו מרגישים את זה כאן בחברה. זה כלל לא טריוויאלי שלחברה שיושבת בפתח תקווה, ישראל אכפת מבית עסק קטן שיושב בפקיסטן".
- כשנכנסתי לבניין של החברה שמתי לב שיש פה הרבה דוברי שפות זרות. במעלית עלתה איתי בריטית במקור שהגיעה לכאן לראיון עבודה.
"נכון. יש פה סינים, פיליפינים, ויאטנמים ועוד. פיוניר היא מיקרו-קוסמוס של מה שאנחנו עושים בעולם. זה קיבוץ גלויות. יש פה סיניות שהתחתנו עם ישראלים שטיילו בסין. דרך כל העובדים האלו אני נפתחת לתרבויות אחרות ולדרכי חשיבה אחרות מישראליות. זה קריטי כאשר אתה משרת אנשים שיושבים בשווקים בעלי מנטליות שונה משלך כישראלי. אי אפשר לפעול בשוק הוויאטנמי, לדוגמה, בלי שיהיה מישהו בישראל שיבין אותו לעומק ואנחנו לא משלים את עצמנו שנוכל להצליח בלי האנשים האלו. פיוניר היא כמו או"ם קטן".
- אמרת שהתאהבת בהיי-טק בגלל שהוא מאפשר לך להתחיל משהו מאפס. אם לא היית בהיי-טק, מה היית עושה?
"כשהייתי קטנה רציתי לנהל מפעל, ונראה לי שמה שאני עושה בפיוניר זה די דומה. רציתי גם להיות רקדנית בלט כי אני מאוד אוהבת מחול מודרני".
- אמך הייתה מורה לפסנתר ובעלת גלריה. אמנות לא משכה אותך?
"לא כמקצוע. לא קל להיות בעל גלריה. בילדותי ניגנתי על פסנתר אך לא יותר מזה".
- את ובן זוגך היי-טקיסטים וזה אומר הרבה שעות עבודה ופחות שעות משפחה. ילדייך באים אלייך בטענות שהם לא רואים אותך מספיק?
"מיקה, הבת שלי, שאלה אותי פעם: 'מתי תעזבי כבר את פיוניר?' אמרתי לה שאני עושה את מה שאני אוהבת, ולכן אני לא בטוחה שזה יקרה כל כך מהר. ככל שהיא גדלה היא מבינה מה פיוניר עושה ועכשיו היא אוהבת לשמוע עליה".
- בגיל 10 היא מבינה מה פיוניר עושה?
"כן, ילדים הרי תמיד מדברים על מה ההורים שלהם עושים. כילדה, היא יודעת שפיוניר מעבירה כסף לעסקים בכל העולם והיא מבינה שיש בזה אלמנט אנושי, כלומר שהפתרון של פיוניר מאפשר לאותם אנשים לעבוד במקצוע שלהם מבלי לעבור למדינה אחרת. כך, הם יכולים להישאר עם המשפחות שלהם. זה מאוד מדבר לילדים. הם מבינים מדוע חשוב להנגיש כסף ועבודה למישהו כדי שלא יצטרך לעזוב את המדינה שלו ואת המשפחה שלו".
- מתי ילדייך ריגשו אותך באחרונה?
"כשהם עושים מחוות קטנות להורים שלי וכשהם מגלים אחריות וצניעות. מיקה, לדוגמה, כבר יודעת לקחת אחריות על ארי. יש ביניהם קשר מעולה, וזה תענוג לראות את זה. אני מקווה שזה לא ייעלם כשהם יגדלו".
- יש משהו שאת מכורה לו?
"מלבד העבודה שלי, אני מאוד אוהבת להסתובב בגלריות ובשוקי פשפשים. אני מאוד אוהבת וינטג', דברים של פעם. שוק הפשפשים בתל-אביב זו הבריחה הכי כיפית שלי. אין מדינה שאני נוסעת אליה שאני לא מבקרת בה בשוק כזה. מאוד מעניין אותי לראות איך אנשים חיו פעם דרך החפצים שלהם. ההזמנות ל'לא חתונה' עם בן זוגי היו גלויות עם תמונות של זוגות שהתחתנו בשנות ה-50 ושקנינו בשוק הפשפשים. נברנו בהרבה אלבומי תמונות שמצאנו בשוק".
- אז את בן אדם נוסטלגי?
"כן, קצת".
- אמרת שפיוניר היא כמו או"ם קטן. באיזו מדינה ביקרת שהותירה עלייך רושם מאוד חזק?
"הודו. אין בה משהו שדומה למה שאנחנו מכירים. מהרגע שנוחתים בה, הכול שונה. הריחות, הרחובות ואפילו הממתקים שמוכרים שם. הכול הודי. אין סחורה מערבית, ואין נגיעה של מערב חוץ מאשר באזורים מאוד עסקיים. בפעמים הראשונות שלי בהודו ממש התאהבתי בה, אך ככל שעבר הזמן שמתי לב גם לצדדים הפחות יפים שלה כמו העוני ברחובות והיחס השלילי לנשים".
- מה מעצבן אותך?
"שחצנות. יחס מזלזל ופוגעני".
- קרה שפיטרת עובד בגלל זה?
"כן. זו תמיד סיטואציה קשה לפטר מישהו בגלל שיש חוסר התאמה בינו לבין התרבות הארגונית, אבל פיטורים מסוג זה נותנים סיגנל מאוד חזק למי שכן נשאר בחברה".
- מה עוד מעצבן אותך?
"אנשים איטיים, שעושים דברים לאט".
- אפשר להבין... את הרי תמיד ממהרת.
(צוחקת) "נכון".
בהקשר זה מציינת לוי כי לעיתים, כאשר פיוניר צריכה לגייס לשורותיה עובדים בדרגת ניהול, אותם מועמדים מגיעים לראיון עבודה אצל מי שאמורים להיות כפופים להם. "אנחנו משתדלים שכל מועמד ירואיין על ידי כמה שיותר אנשים ממספר דיסציפלינות שונות בחברה".
- רגע, תני לי להבין: מנהל פוטנציאלי מרואיין על ידי מי שיהיה כפוף לו? איך זה עובד?
"זה עובד. החיבור בין מנהל לעובדיו חייב להיות כמה שיותר מוצלח. רק באחרונה עשינו דבר כזה, ואותו מועמד נפסל כי הגענו למסקנה שלא תהיה התאמה בינו לבין עובדיו. זו עלולה להיות טראומה להביא לחברה מישהו שלא מתאים לצוות שאותו הוא מנהל".
- מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?
"לא לישון מספיק".
- עד כמה את מנגישה את עצמך לעובדים שלך?
"עד כמה שאני יכולה. הדלת שלי תמיד פתוחה. אין לי שעה ויום קבועים בשבוע שבהם דלתי פתוחה. זו שיטה שהיא קצת מלאכותית בעיניי".
- יש לך מחשבות על היום שאחרי פיוניר?
"עדיין לא. פיוניר היא חלק מאוד גדול מהזהות שלי".
בעולם: השקעות הון סיכון בחברות פינטק בהאטה, רבעון שני ברציפות
ההשקעה הגדולה שבוצעה בפיוניר (דרך הנפקת מניות חדשות והצעת מכר) חריגה על רקע הדשדוש בהשקעות הון סיכון בחברות פינטק, כפי שעולה מדו"ח של פירמת רו"ח KPMG וחברת המחקר CBinsights. ברבעון השלישי של השנה, לפי הדו"ח, סך השקעות ההון סיכון בחברות פינטק עמד על 2.4 מיליארד דולר (178 עסקאות) - הרבעון החלש מתחילת השנה. כולל השקעות פרייבט אקוויטי, אנג'לים, קרנות נאמנות וקרנות גידור, מדובר על 410 עסקאות בסך כולל של 2.9 מיליארד דולר.
"קרנות ההון סיכון ממשיכות להביע עניין רב בחברות פינטק, אך הן ממשיכות לסגת מביצוע השקעות גדולות בסקטור זה על רקע המשך אי הוודאות הכלכלית הגלובלית", נכתב בדו"ח. ברבעון השני של השנה מדובר היה על סך השקעות הון סיכון של 2.9 מיליארד דולר, ברבעון הראשון 4.9 מיליארד דולר וברבעון המקביל אשתקד - 5 מיליארד דולר. הבדלים אלו נובעים, בין היתר, מכך שברבעון השלישי של 2016 לא נרשמו השקעות ענק (מעל 1 מיליארד דולר) בחברות פינטק כמו שקרה ברבעון הראשון (החברות JD Finance ו-Lu.com). שתי ההשקעות הכי גדולות של הרבעון השלישי היו 449 מיליון דולר (Qufengi) ו-310 מיליון דולר (51xinyongka).
במבט לעתיד, נטען בדו"ח, תעשיית הפינטק תמשיך להיות אטרקטיבית וההשקעות בה יתאוששו ברבעון הראשון של 2017, אם לא כבר ברבעון הרביעי של 2016. "המשקיעים יקבלו יותר ביטחון ככל שיתבררו ההשלכות של הברקזיט ושל תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב".
על הבוס לשעבר, נפתלי בנט: "הוא אחלה מנהל אבל אני לא שותפה לדעותיו הפוליטיות"
לפיוניר הגיעה לוי, בין היתר, בזכות נפתלי בנט, שר החינוך ובעברו הייטקיסט שעשה אקזיט לא קטן. בנט, נזכיר, ייסד את חברת סאיוטה (Cyota) שבשלהי 2005 נמכרה לחברת אבטחת המידע האמריקאית RSA תמורת 145 מיליון דולר. סאיוטה פיתחה פתרונות אבטחה נגד גניבת זהויות, בעיקר עבור מוסדות בסקטור הפיננסי. אפשר להגיד שסאיוטה הייתה חברת סייבר סקיוריטי (אבטחת סייבר) לפני שהמונח הזה היה שגור בפי כל הייטקיסט. החיבור בין לוי לסאיוטה נוצר לאחר ש-Aplettix, שפיתחה פתרונות דומים לאלו של סאיוטה ובה עבדה לוי, נסגרה.
"Aplettix וסאיוטה היו חברות מתחרות ואני במקביל הייתי פעילה פוליטית, אבל לא בצד של בנט אלא בזה של שלושת יזמי סאיוטה האחרים, ליאור גלון, מיכל צור ובן אנוש", מספרת לוי. "ארגנתי חוגי בית ומפגשים וכך הכרתי אותם. בסאיוטה התחלתי כמנהלת קשרי לקוחות ואחרי מספר חודשים נפתלי, שכיהן כמנכ"ל, קרא לי כדי שאקים יחידה עסקית חדשה, של טיפול בגניבת זהויות באינטרנט. כשעזבתי את החברה אחרי שנמכרה היו ביחידה הזו 150 איש".
- עבדת מולו הרבה?
"כן".
- איך הוא כמנהל?
(מחייכת) "אחלה, אבל אני לא שותפה לדעותיו הפוליטיות".
- כבר לפני המכירה הוא הביע את רצונו להיכנס לפוליטיקה?
"כן והיו לנו הרבה שיחות על זה. הוא תהה האם אתמוך בו ואסייע לו בארגון חוגי בית וכדומה".
- איך הרגשת כשהחברה נמכרה?
"זה היה כיף להיות חלק מההצלחה שלה, ובגלל האופי שלי - שאני אוהבת התחלות חדשות - התאים לי להמשיך הלאה".
לוי מגלה כי בנט הוא זה ששידך בינה לבין הבוס הבא שלה, יובל טל מייסד פיוניר. "נפתלי הכיר לי את יובל אחרי שסאיוטה נמכרה. יום אחרי שחזרתי מחופשת הלידה של בתי הבכורה, פגשתי את יובל".
מי אני
קרן לוי (43) משמשת מזה כשנתיים וחצי כמנכ"לית פיוניר ישראל, חברת הפינטק הגדולה והמצליחה בישראל, וזה אומר שהיא אחת הנשים הדומיננטיות בהיי-טק הישראלי. פיוניר (Payoneer) שכבר קיימת 11 שנה, פיתחה פלטפורמה שמאפשרת לעסקים, דוגמת גוגל, אמזון ו-Airbnb לבצע תשלומים לספקים שלהם בכל העולם. לפני שמונתה למנכ"לית, שימשה לוי כסמנכ"לית לשיתופי פעולה אסטרטגיים של החברה. לפני פיוניר, שימשה כסמנכ"לית פיתוח עסקי בסאיוטה (Cyota), החברה של שר החינוך, נפתלי בנט, שנמכרה ל-RSA בשלהי 2005 תמורת 145 מיליון דולר. לסאיוטה הגיעה אחרי שעבדה בסטארט-אפ ישראלי אחר שפיתח פתרון דומה לזה של סאיוטה, Aplettix שמו. למשך תקופה קצרה, בין Aplettix לסאיוטה, שימשה כמנהלת פרויקטים בלאומי קארד.
איפה גדלתי
לוי נולדה וגדלה בתל-אביב, ואפשר להגיד שהיא תל-אביבית בנשמה. "אני מאוהבת בעיר הזו. אבא שלי נולד בה, וסבתא שלי נפטרה בה כשהיא בת 98 בדירתה המקורית שליד בנייני העירייה. מכיוון שכל חיי אני בתל-אביב, זה נראה לי טבעי שאגדל בה את ילדיי". בצבא שימשה מש"קית חינוך בגדוד שריון ברמת הגולן. "בצבא למעשה המשכתי את פעילות ה'צופים' שלי. הייתי צופיפניקית כזו. אני אוהבת שהתנועה מאפשרת לבני נוער להדריך צעירים מהם, לקחת אותם לטיולים וכדומה וכך מחנכת אותם ללקיחת אחריות. מיקה, הבת הבכורה שלי, הולכת ל'צופים' ואני לא דחפתי אותה לזה. היא ממש נהנית". ללוי יש תואר ראשון במדעי המדינה ומזרחנות ותואר שני במינהל עסקים.
המשפחה שלי (1)
אביה של לוי היה עצמאי מגיל צעיר ואימה הייתה מורה לפסנתר, ובעלת גלריה לאומנות. ללוי יש אחות אחת, שגדולה ממנה ב-4 שנים, פרופסור לכלכלה שמתגוררת עם משפחתה בלונדון.
המשפחה שלי (2)
לוי בזוגיות פרק ב' (לא נשואה) ובן זוגה היי-טקיסט כמוה. לזוג שני ילדים: מיקה הבכורה בת 10, וארי בן 6. בגיל 23 התחתנה בפעם הראשונה והתגרשה בגיל 30, אחרי שהתגוררה עם בעלה לשעבר במשך שנתיים בלונדון. "חזרתי לארץ והתחלתי את החיים מחדש בגיל 30. אפילו חזרתי לנסוע בקו 5. אני אוהבת התחלות חדשות". באשר לפרק ב' היא אומרת: "עם בן זוגי הנוכחי לא התחתנתי לא בגלל שמאסתי במוסד הנישואין אלא בגלל שמאסתי במוסד הרבנות".
איפה אני גרה
לוי מתגוררת בתל-אביב.
שווי הון
לוי שכירה בפיוניר, אך סביר מאוד להניח כי חבילת השכר שלה כוללת מרכיב הוני כפי שמקובל. על כסף היא אומרת, ומודה שאולי זה נשמע צבוע: "כסף לא משחק אצלי תפקיד. אני לא בן אדם חומרני".
